ניהול וסביבות למידה

עמותת "שיעור אחר" פועלת לגיוס מתנדבים מתחומים שונים במטרה להרחיב את עולמם של ילדים, בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות, "להעניק לאזרחי ישראל את האפשרות להתנדב למען חינוך ילדינו ולחלוק עם התלמידים את עולם הידע שלהם ולרענן את מערכת החינוך עם כוחות חדשים ויצירתיים, מתודות הוראה חוויתיות ותכנים דינאמיים". יוזמות הרעיון ומייסדות: תמר ברק ומיכל ברק. באתר העמותה מוצג מידע מפורט על הפרוייקטים השונים.

העבודה עוסקת בתפקיד ראש מסלול במכללות להכשרת מורות/ים בישראל. בעבודה שני מיקודים עיקריים: • הבנת תפקיד ראש המסלול (גברים ונשים) וכיצד הוא מושפע מאי הבהירות בתפקיד. • נשים ראשי מסלולים – דפוס הניהול המאפיין אותן, כמו גם דרכי התמודדותן עם אי הבהירות בתפקיד. (דורון לדרר)

מערכת ויקי מאפשרת לכל גולש לערוך כל דף, להוסיף מן הידע האישי שלו, או לתקן מאמרים קיימים. באופן זה, לאורך זמן מצטבר מאגר גדול של מאמרים שאיכותם משתפרת באופן אבולוציוני. הכתבה סוקרת את הסוגיות הבאות: האם הערכים באנציקלופדיה ויקיפדיה מדויקים מבחינה מדעית וניתן לסמוך עליהם? נגזרות של ויקיפדיה לניהול מידע, ניהול מאגר מידע באמצעות Wiki, מערכת תוכנה מבוססת wiki המאפשרת גם לארגונים ולחברות להקים יישומים של מאגרי מידע מובנים (Structured Wiki), מאגרי התנסויות מועילות (Best practice databases), ספרים משותפים מבוססי עקרון ה-WIKI, ספרי חינוך בישראל באמצעות Wiki ועוד. (עמי סלנט)

למידה מתוקשבת (e-learning) צריכה להיות מבוססת על הלומד, וצרכיו צריכים להיקבע באופן ברור לפני תחילת פרויקט תוך התייחסות להיבטים של ביוגרפיית התלמיד, העדפותיו האישיות וצרכיו החברתיים. המחקר מנתח את נקודת מבט התלמיד ומתאר מיגוון העדפות של תלמידים בלמידה מתוקשבת, המבוססות על ממצאים אמפיריים מתוך הסקר הגדול ביותר כיום בתחום זה. נבנה מודל של 7 שדות איכות בלמידה מתוקשבת, המכילים ממדים שונים ומפורטים של העדפות תלמידים, ומצביעים על כך שלמרות הדרישות הפרטניות בתהליך למידה מתוקשבת, ניתן למצוא נקודות דמיון המתחלקות לארבעה פרופילים של תלמידים ("אינדיבידואל", "פרגמטי", "מכוון תוצאה" ו"האוונגרד"). לטענת המחבר יש להתייחס אליהם בעת פיתוח קורס מתוקשב, מתוך הנחת מוצא שאיכות כרוכה במתן אפשרויות והעצמת התלמיד. (Ulf-Daniel Ehlers)

מטרת המחקר הייתה לבחון בחינה ביקורתית את טיבה של תכנית הכשרת המורים באחד הסמינרים הגדולים בישראל. המחקר בחן את הקוהרנטיות החינוכית של תכנית הכשרה, את מידת האיזון שבין רכיביה השונים ואת עמדותיהם ומידת שביעות רצונם של הסטודנטים במסלולי ההכשרה השונים. (סמדר דוניצה-שמידט, רות זוזובסקי, גילה זליקוביץ)

המחקר ביקש לעמוד על טיבו של הפער בין השכלת המורים למקרא לבין הוראתו: באיזו מידה הוא קיים, באילו נושאים הוא בולט, כיצד מסבירים אותו המורים, ומה ניתן ללמוד מן התמונה הכללית. (יונינה דור, איריס יניב)

גורמי ההנעה של תלמידים וסטודנטים בקורסים מתוקשבים אינם דומים בהכרח לגורמי ההנעה שלהם בכיתות רגילות או קורסים מסורתיים. התלמיד, מונע במרבית המקרים ע"י סקרנות, עם זאת, מהרצונות המניעים אותו בלמידה מתוקשבת לא נעדרים גם שיקולים פרגמטיים של גמישות ונוחות. התלמיד או הסטודנט בקורס המתוקשב מחפש, אמנם אחר אתגרים, אך זקוק גם לתחושת הישג ברורה וזו ניתנת יותר ליישום במערך קבוצתי או צוותי ופחות באופן אינדיבידואלי בקורס המתוקשב. (עמי סלנט)

מטרת המחקר הייתה לשפוך אור על השפעתו הפוטנציאלית של מיסוד לימודים אינטנסיביים של אנגלית כשפה זרה שנייה לצורך יעדים לימודיים ייחודיים. (שרה פיינגולד)

המחקר בחן את השפעת הלמידה של מיפוי מושגי של טקסט בשילוב רכיבים על שפת החשיבה באמצעות מיפוי מושגי על מטלות למידה, כולל איכות עבודות חקר. למטרה זו הוכנו תכניות להוראת השימוש במיפוי מושגי, בשפת חשיבה או בשילוב של שניהם במהלך למידה מטקסטים, ונבדקו תוצאות השימוש בהן. ההשערה המרכזית הייתה כי למידה של מיפוי כזה תשפיע על איכות עבודות חקר, בהשוואה להשפעת למידה בשימוש במיפוי בלבד על איכות העבודות, בהשוואת השפעת השימוש בשפת חשיבה בלבד או למידה רגילה של הבנת טקסט.

המחקר הוא מחקר פיילוט שמטרתו לבדוק את הצורך במחקר משווה בין שני קורסים המלמדים חומר זהה, כאשר האחד נלמד במסגרת של כיתה רגילה והאחר במסגרת של הוראה מרחוק.

מטרת המחקר היא העשרת הידע בתחום החינוך החברתי והבלתי-פורמלי בבית הספר התיכון הערבי בישראל והבלטת חשיבותו, בייחוד לנוכח הטיעונים של חוקרים רבים כי לבית ספר התיכון הערבי בישראל יש בעיקר אוריינטציה להישגים לימודיים, המאפיינת חברות מיעוט. במחקר נעשה מיפוי של הפעילויות החברתיות הנפוצות בבית הספר התיכון הערבי ונבדקה מידת ההשפעה של ממדי החינוך הבלתי פורמלי על ההישגים הלימודיים ועל רמת השתתפות התלמידים בפעילויות. (נביל טנוס)

במחקר זה נבדק תהליך הכשרת מורים להוראת מקרא בבית הספר הממלכתי בישראל. נבדקו מטרות תכנית ההכשרה והתייחסותה לידע, לכלים ולמיומנויות הנדרשים למורה לצורך הוראת מקרא בבית הספר. המחקר התמקד בתהליך ההכשרה להוראת מקרא בחטיבת הביניים מתוך הנחה שמרכזיותו של המקצוע והבעיות העולות מהוראתו בחינוך הממלכתי יקבלו ביטוי בתכנית ההכשרה ובהפעלתה. (בתיה בר לב)

זהו מחקר חלוצי הבודק את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית. המחקר מאיר נקודה נעלמה שנתפסה עד כה כמובנת מאליה. מטרת המחקר הייתה לזהות את המניעים העיקריים שמביאם סטודנטים ערביים לבחור בהוראה כמקצוע. ההנחה הייתה שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ועל תכונותיהם ולסרטט פרופיל אופייני שלהם. (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, מוחמד חוגיראת)

המחקר בחן את אוריינטצית העתיד המקצועי של מתבגרות חרדיות המתכשרות להוראה במערכת תרבותית ייחודית של חברת חב"ד. המחקר נשען על התפיסה של אוריינטצית העתיד כייצוג מנטלי של העתיד המתפתח אצל האדם בנקודות מסוימות בחייו, ומשקף השפעות אישיותיות וחברתיות-תרבותיות. במחקר נבחנה השאלה לגבי הקשר בין תהליך גיבוש הזהות ומידת ההערכה העצמית של הסטודנטית לבין מידת ההשקעה שלה בהתפתחותה המקצועית כמורה בעתיד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באוריינטצית העתיד המקצועי שלה. (שלומית דקל)

המחקר בדק את הקשר בין משתני הרקע האישי והמקצועי ותפיסת הקונטקסט הבית ספרי לבין העמדות בחינוך (שמרנות ופתיחות) בקרב מורים ערבים בבתי-ספר יסודיים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה מורים משלוש העדות העיקריות של האוכלוסייה הערבית בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, וייחודו הוא בכך שסוגיה זו טרם נחקרה במגזר זה. (אחמד עזאם)

השמנה בילדים היא מחלה נפוצה בעלת השלכות רפואיות וחברתיות רבות, הנגרמת משילוב של נטייה תורשתית והשפעות סביבתיות. לאחרונה גוברת והולכת ההכרה, כי כדי להצליח בשינוי הרגלי האכילה והפעילות הגופנית יש לכלול בתכניות הירידה במשקל מרכיבים של שינוי התנהגות. אחת הטכניקות המקובלות היא הטכניקה של ניהול עצמי. מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של תכנית לניהול עצמי מבוססת אינטרנט על הגברת הפעילות הגופנית והירידה במשקל בקרב ילדים שמנים המשתתפים בתכניות הקיימות לירידה במשקל.

המחקר מורכב משלושה תת-מחקרים הבוחנים קונפליקטים שונים שמתמודדים איתם אנשי החינוך. המחקר הראשון בדק את ההתמודדות עם שיטת הטיפול Son Rise-options. המחקר השני בדק את התמודדותן של גננות עם ילדים צעירים אוטיסטים והמחקר השלישי בחן את ההתפתחות המקצועית של מורות ותיקות.

מחקר זה בא לתאר תמונת מצב של פרויקט פר"ח המופעל בשיתוף עם אגודת "לשם" לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מטרת הפרויקט היא לעזור לסטודנטים בלימודים לשפר מיומנויות דידקטיות ולהגיש תמיכה רגשית וחברתית. (חרותה ורטהיים, ווגל גילה, ברברה פרסקו)

בשנים האחרונות, בזכות סיוע כלכלי ופיתוח שירותי תמיכה עבור סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה (חוכ"ש) החלו שערי המוסדות להשכלה גבוהה להיפתח אט אט עבורם. מחקר זה ביקש לבדוק מה הם הקשיים הלימודיים, החברתיים והרגשיים שבהם נתקלים סטודנטים חוכ"ש ואילו דרכים פיתחו סטודנטים אלה כדי להתמודד עם הקשיים בהצלחה. (ארז-סדריק מילר)

מטרת המחקר לאסוף עדויות ונתונים אמפיריים לבדיקת הרשימות בשדה של מודל פירמידת הניהול בקרב מנהלי בתי ספר. זהו ניסיון לאשש או להפריך את קיומן ההנחות שביסוד המודל בהקשר לתהליכי הניהול הבית ספריים. (יעל פישר, יצחק פרידמן)