ניהול וסביבות למידה

פרויקט הכיתות החכמות בבתי הספר הינו חלק מההתפתחות הטכנולוגית המואצת שחלה בעולם כולו, אשר מציבות את לימודי המדעים, המחשוב והטכנולוגיה בסדר עדיפות גבוה. הכיתות החכמות-האינטראקטיוויות", הן כיתות ממוחשבות שהלימוד בהן מתבצע באמצעות לוח המעביר את המידע אותו כותבת המורה אל המחשבים הניידים שניצבים על כל שולחן. הלוח החכם והאינטראקטיווי, לבה של הכיתה, מאפשר מגוון רחב של פעולות: המידע שיירשם עליו יישמר במחשב המחובר אליו, ניתן יהיה להדפיס את חומר השיעורים, לשלוח אותו ישירות למחשביהם של התלמידים בכיתה או לתיבות הדואר האלקטרוני שלהם.

הפורטל הגדול של משרד החינוך, כשמו כן הוא – "שער רחב ידיים" הכולל מגוון קישורים לחומרי למידה – הוראה והערכה שפותחו במשרד החינוך ובגופים ומוסדות חינוכיים במהלך השנים. פרטי המידע בפורטל הגדול כוללים: תכניות לימודים, חומרי הוראה למידה, פעילויות לימודיות, מאגרי מידע, כלי הערכה, מאמרים, מצגות, מערכי שיעור, מבחנים דפי עבודה ועוד. החומרים בפורטל הגדול עוסקים בתכנון לימודים בכל תחומי הדעת, מקצועות הלימוד, סוג חינוך, מגזר חינוכי ושלבי חינוך ומוצגים לקהל המשתמשים באופן נוח וקל לשימוש. החומרים הקיימים בפורטל הגדול מסווגים לשניים: א. חומרים שפותחו במשרד החינוך , ב. חומרים שפותחו באופן עצמאי בגופים ומוסדות חינוכיים שונים .

חמישה בתי ספר, שהפכו מטובים למצויינים , נכללו בעבודת המחקר של שתי חוקרות מכון סאלד, ד"ר יעל פישר וד"ר רויטל היימן. בספר שפרסמו השתיים בעקבות המחקר, זוכים "צפית", שבכפר מנחם, ומנהלו, יונתן ברוק מנגבה, לתשבחות על מצויינות בכל התחומים. "הדרך למצויינות – סיפורי הצלחה של בתי ספר", הוא שם ספרן של ד"ר יעל פישר ושל ד"ר רויטל היימן, שיצא לא מכבר בהוצאת מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות. הספר הוא סיכום תוצאות מחקר, שבמסגרתו נבדקו חמישה בתי ספר ברחבי המדינה, שהיו בתי ספר טובים ונעשו מצויינים. בית ספר תיכון אזורי התיישבותי "צפית", שבכפר מנחם, הוא אחד מהחמישה. בסקירה הלקוחה מתוך אתר הקיבוצים באינטרנט מופיעות מספר הבחנות מתוך הספר לגבי ביה"ס צפית.

ההחלטה של מועצת המחקר הקנדית הלאומית לתמוך בפרוייקט המו"פ החדשני של סביבת למידה מתואמת אישית ( PLE) היא לא רק החלטה מעניינת מבחינת פיתוח סביבות למידה מתוקשבות אלא גם הכרה בחזונו של סטיפן דאונס (Stephen Downes) מקנדה אשר מציע כבר כמה שנים תפיסה אלטרנטיבית וחדשנית לפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים ולתלמידים. התמיכה של מועצת המחקר הלאומית בקנדה ברעיון החדשני של Stephen Downes (מהפכן חינוכי ידוע בתחומי התקשוב החינוכי) היא לא רק כספית אלא גם מעשית. סטיפן דאונס מונה כמנהל הפרויקט החדשני הנחשב כפרוייקט חדשני בתחומי החינוך המתוקשב. הרעיון הוא ליצור למידה הקשרית של הלומד מבלי לכפות עליו תבניות מחייבות אלא לספק כלים לעידוד הסקרנות. הלומד יכול לגבש ולפרוס את הרשת שלו המקשרת בין משאבי למידה, עמיתים ומקורות מידע . סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. עפ"י תפיסת ה-PLE מערכות הלמידה הממוחשבות הקיימות באינטרנט משקפות דור מיושן של הוראה ולמידה, הן מסורבלות וכבדות ואינן מעודדות יצירתיות והתלהבות אצל התלמידים.

הוראה באמצעות קורסים מתוקשבים כבר אינה מעוררת התרגשות בעולם האקדמיה כי מרבית הקורסים המתוקשבים דומים , פחות או יותר, כי הם מבוססים על קבצים להורדה , חומרי למידה להורדה, מטלות תרגול ופורומים מתוקשבים. לכן, מה שמתבקש יותר מתמיד בעולם האקדמיה בכלל ובעולם התקשוב החינוכי בפרט הוא למידה מתוקשבת שיש בה כדי מרכיבים מובהקים של למידת חקר מעמיקה. המאמר הנוכחי, שנכתב ע"י מרצה בכיר באוניברסיטה אוסטרלית, מתאר בצורה בהירה קורס מתוקשב ( מבוסס פלטפורמת Blackboard ) לתארים גבוהים המאפשר למידת חקר במשפטים וזכויות אזרח תוך כדי ניתוח בעיות וחקר פעיל ע"י הסטודנטים. במהלך הקורס נדרשים הסטודנטים לאסוף מידע באתרי אינטרנט שונים הנוגעים לזכויות אזרח, לנתח את הממצאים ולפרסם את המסקנות הראשוניות בבלוג . הלמידה באתר הקורס באינטרנט היא מכוונת למידה עצמית ואינה מסתפקת במקורות המידע של המרצה אלא דורשת מהסטודנט לאסוף בעצמם מקורות מידע ולפרסם בבלוג שלהם את מקורות המידע עם ניתוח הממצאים. בהנחיה של המרצה נדרשים הסטודנטים להתמודד ברמת חשיבה קוגניטיבית גבוהה שיש בה אלמנטים של חקירה פעילה של מקורות מידע וכתיבת יומן חקר בבלוג אישי ( Alperhan BABACAN).

זוהי מתודת למידה שבה התלמיד והמורה אינם נמצאים באותו המרחב באופן פיזי אלא מרוחקים זה מזה במקום ולעיתים גם בזמן. הדגש באופן למידה זה הוא על התלמיד שהופך לאקטיבי יותר בתהליך הלמידה בניגוד למצב בכיתה שבו בדגש הוא על חומר הלימוד המועבר והמורה והתלמיד הוא הרבה יותר פאסיבי. מתודה זו של למידה שקיבלה תנופה משמעותי כתוצאה מהתפתחות האינטרנט, מביאה עימה שינויים רבים לתלמיד ולמוסד המלמד. לתלמיד: יכולת ללמוד מן הבית מבטלת למעשה בעיית נגישות בשל מרחק גיאוגרפי או בשל אילוצי עבודה ומאפשרת גמישות גדולה בשעות הלמידה. למוסד: מוסדות חינוך מסורתיים מוצאים עצמם בתחרות הולכת וגוברת מול מוסדות שמאמצים מתודה זו ונאלצים למצוא פתרונות. מקורות מידע מחקריים מעודכנים צורפו בסוף העבודה על ידי צוות פורטל מס"ע.

סוגיית שיעורי הבית הפכה בשנים האחרונות לאחת הדילמות הפדגוגיות והקהילתיות העיקריות של מערכות החינוך בעולם. לאור התעניינות מחודשת בנושא שיעורי בית ועיצוב מדיניות בנושאי שיעורי בית יוצגו במסגרת יום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי במשרד החינוך מחקרים ועמדות מומחים המתייחסים לסוגיות ולדילמות של מקום שיעורי הבית בתהליך הלימודי-חינוכי: האם הם ממוקדים בלומדים מותאמים לטווח הגילאים שלהם ולעולם הקדמה? האם הם עולים בקנה אחד עם המטרות שלשמן ניתנו? האם יש מדיניות בית ספרית מוגדרת המוסכמת על השותפים ללמידה ? ( ההנהלה , המורים והתלמידים) עוד נשמע על אודות "הערכים הסמויים" של תרבות שיעורי הבית ומעורבות ההורים בנושא זה ויוצגו דגמי פעולה ומודלים אלטרנטיביים לנושא שיעורי הבית. הצורך בשינוי הוא אמיתי,ונראה שכל הדנים בנושא צריכים לגבש יחדיו אמירה ברורה. לגבי הביצוע – העבודה רבה וללא ספק דורשת התחברות למגוון רחב של גורמים. יום העיון יתקיים במכון מופ"ת ב15 בפברואר , יום א' 2009 אחר הצהריים .

ד"ר Ruth Reynard סבורה כי הטכנולוגיה משנה את ההגדרה והציפיות מהלומדים בקהילה לומדת. אם הדגש עד כה היה בתחומי המודלים הקונסטרוקטיביזם הנלווים לקהילות לומדות והבניית הידע מהלומדים , הרי הטכנולוגיה של קהילות לומדות מקוונות טומנת בחובה יותר מלמידה קונסטרוקטיביסטית . לצד טיפוח הבניית הידע ע"י הלומדים בקהילה הלומדת יש לצפות ללמידה מעמיקה מסדר חשיבה גבוה יותר. היבט נוסף מנקודת המבט של המורים או המרצים הוא הפעלת הלומדים בצוותי למידה מעבר לגבולות הקורס או הכיתה . קהילה לומדת מקוונת צריכה להמשיך ולטפח פעילות חקר והבנייה מעבר למסגרות הכיתה. מבחינה זו מאפשרות הקהילות המקוונות התאמה משלהן לפעילויות שונות שאינן רק הגלעין הבסיסי של הקהילה הלומדת המקורית. השימוש בכלים מתוקשבים מסוג Web 2.0 tools הוא השינוי הקונספטואלי העיקרי של קהילה לומדת כיום : הלומדים יכולים להמשיך בהבניית הידע באמצעות בלוגים שכתבו או כלים שיתופיים אחרים באינטרנט . קהילה לומדת מקוונת צריכה לאפשר ליחיד להמשיך בהבניית הידע באמצעות כלים פתוחים אותם הלומד או צוות הלומדים כותבים ומפיצים באינטרנט.

במגזין "שיעור חופשי" של נובמבר 2008 פורסמה כתבה קצרה על שימוש בחוזר שבועי בביה"ס כאמצעי לגיבוש צוות ההוראה . איקה אביב לשעבר מנהלת חטיבת הביניים "רמות" בבת ים ממליצה על פעילות קבועה של הוצאה לאור של חוזר שבועי משותף להנהלה ולצוות המורים. היא ממליצה על חוזר קבוע שיוצא בכל יום ראשון בבוקר ומחולק לצוות המורים ולצוות המנהלי. החוזר משקף את העשייה ביה"ס ואת התכנון לעתיד . בחוזר מפורטות הערכות ופעילויות , תזכורות על ימי הולדת של מורות וגם מסרים כגון ספר שקראו , סרט מומלץ ועוד. גם המורות בביה"ס העבירו מסרים באמצעות החוזר , שהפך להיות לחלק מהווי בית הספר וזכה להערכה רבה . לדעתנו, בעידן האינטרנט אסטרטגיה יותר מועילה יכולה להתבטא בעלון מקוון. כלומר, ניתן להפיק את החוזר השבועי כעלון מקוון משותף להנהלה ולצוות המורים . העלון המקוון יכול להופיע באינטרנט בתור בלוג שיתופי של מורי ביה"ס וההנהלה .

תכנית בת-ים ( של המרכז לחינוך דמוקרטי) דאגה להכניס את הקשר בין המורה לתלמיד בהבנייה בתוך המערכת, כך שכל מחנך (הקרוי בשפת התוכנית "חונך אישי") פוגש קבוצה של 20-15 תלמידים כל בוקר ב8:30, בין השיעורים במהלך יום הלימודים ודואג לנוכחותם גם בסוף יום . לבד מדאגה לביקורו הסדיר של התלמיד בביה"ס על החונך האישי להיות הדמות המקשרת בין ביה"ס לשאר הגורמים הטיפוליים בעיר (רווחה, הוראה מתקנת וכדומה. הרעיון הוא להתאים את בית הספר ואת הלמידה לצרכיו האישיים של כל תלמיד ותלמיד. כך, כל תלמיד בונה עם החונך האישי שלו בתחילת השנה את "הסכם הלמידה האישי" המורכב מיעדים לימודיים אישיים-חברתיים. במקביל לעבודה מול התלמידים החונכים משתתפים בקבוצות הדרכה במרכז פסג"ה בעיר בת ים. יש דיווחים על שיפור לימודי משמעותי. היקף : בתוכנית, "מודל בת ים לחינוך אישי", משתתפים השנה כ-11 אלף תלמידים.

פיתוח חדש באתר 'בין הצלצולים': פיתוח פעילות מתוקשבת לתלמידים – 'אני והחבר'ה' שהועלה בימים אלה לאתר . פעילות זו מהווה צעד ראשון לקראת פיתוח אתר עשיר יותר לתלמידים (עם הנחיות למורים). אני והחבר'ה הוא מדור חדש באתר 'בין הצלצולים' המיועד לפעילות בכיתות (בעיקר ד-ו) בבתי ספר יסודיים, בהנחיית המורים. המדור החדש באתר בין הצלצולים נועד ליצור בקרב התלמידים הזדהות ואמפתיה עם דמויות שחוו אלימות וקשיים חברתיים, ובכך לפתח מודעות ורגישות לבעיות חברתיות שונות, לפתח כישורים חברתיים ולמנוע אלימות ( פיתוח : צוות מט"ח ).

בחודש ינואר 2009 ייפגשו מומחים מובילים מתחומי החינוך והעתידנות וידונו על הדור הבא של סביבות הלמידה המתוקשבות וסיכויי הגשמתן . העולמות הוירטואליים חודרים יותר ויותר לעולמם של בני הנוער ואף של הילדים. בתוך עולמות אלה הם יוצרים לעצמם "סביבה קיומית" שהוריהם ומוריהם נשארים מחוצה לה, ולפעמים אף אינם מודעים לקיומה. העולמות הוירטואליים משפיעים על הדור הצעיר במידה הולכת וגדלה עד שאין אנו יכולים להתעלם מהם. צריכים אנו להכירם ולנסות להבין מהו כיוון התפתחותם: מה טיב השפעתם על בני הדור הצעיר ותרבותו? האם על מערכת החינוך לעמוד מנגד, או שמא היא יכולה וצריכה לגייס את העולמות הווירטואליים ולשלבם בעולם החינוך? יו"ר הכנס: ד"ר עוזי מלמד, מומחה בתחום התקשוב בחינוך. בין המרצים: פרופ' רוני אבירם- אוניברסיטת באר שבע, ד"ר דוד פסיג- אוניברסיטת בר אילן, ד"ר ישע סיון- מעבדות מטא-וורס בע"מ ושנקר- בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על השימושים השונים שניתן לעשות בסקרים מקוונים בכיתת לימוד. כותבת אסתי : " הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית."

אנשי פיתוח מישראל ומארה"ב הגו רעיון חדשני של ספריית יעץ (reference) ממוחשבת ומקיפה, שתוכל לסייע למשתמשים, לסטודנטים וגם לחוקרים באיתור מהיר של מידע יעץ. מאגר המידע שהם הקימו נקרא www.Answers.com , ויתרונו הוא בכך שהוא מספק מידית מגוון פירושים ממקורות מידע רבים. האינפורמציה במאגר זה עולה בבהירות על עמוד אחד. האתר, שמרביתו כתוב בשפה האנגלית, כולל הגדרות מילים ומושגים ואפשר להגביל את החיפוש למונחים בתחומי דעת שונים ( עמי סלנט) .

במאמר קצר זה מנסה ד"ר יזהר אופלטקה לבחון מחדש את הקריאות לאימוץ מנהיגות חינוכית מנקודת המבט של גישת שלבי הקריירה. גישה זו מניחה שהתפתחותו של העובד היא תהליך מתמשך שבו הוא עובר כל שנים מספר לשלב קריירה אחר, המאופיין בנושאים ייחודיים לו, במשימות ובצרכים התפתחותיים (אופלטקה, 2007 ). במובן זה, הוא מעונין לעורר כאן דיון בדבר הצורך לבחון את המאפיינים של שלבי הקריירה של המנהל מול הדרישות התאורטיות והנורמטיביות המופנות אליו בשנים האחרונות. טענתו המרכזית היא, כי אימוץ מודלים של מנהיגות חינוכית תלוי רבות בשלב הקריירה שמצוי בו המנהל. קרי, מודל מנהיגות זה או אחר מתאים יותר לשלב קריירה מסוים ולא לאחר וכמובן לא לכלל שלבי הקריירה. כך על המנהל לאמץ מודל מנהיגות המתאים למאפיינים הייחודיים של שלב הקריירה שהוא מצוי בו ולהימנע מלהפעיל סגנון מנהיגות המנוגד למאפייני שלב זה. למשל, מודל המנהיגות הפדגוגית, שזכה לעדיפות רבה מצד קובעי מדיניות החינוך בארץ, נראה מתאים יותר למנהלים בשלב קריירה מתקדם למנהלים חדשים או ותיקים מאוד. לפיכך, יש להפנות ציפיות בכיוון מודל זה למנהלים המצויים בתפקידם לפחות ארבע-חמש שנים ולא אל מנהלים שזה עתה התיישבו לראשונה על כיסא המנהל ( יזהר אופלטקה ).

במסגרת סדרת המאמרים אודות המורה המקוון, אפיונו, צרכיו המקצועיים וכלים לארגון עבודתו, מובא בזאת מתווה של הטכנולוגיה הדרושה כיום לשרת את צרכי בית הספר העדכני ובפרט את המורה והתלמיד המקוון. במשך שנים ספורות, באופן מעשי שנים אחרונות בלבד ( 2006 ואילך), הסביבה המקוונת לרשות בית הספר, המורה והלומד המקוון, עברה שדרוג משמעותי: השדרוג אינו רק בשכלול מערך מקוון של כלים – פתרונות כוללים למגוון צרכים הכלים המקוונים, עיצובם, קלות וגמישות הפעלתם, אלא במימוש בפועל של פרדיגמה טכנולוגית חדשה. הפרדיגמה החדשה מתמקדת במעטפת-על של שירותים וכלים מקוונים (המופעלים ברשת) להתנהלות מערכת חינוך, בית הספר, סגל ההוראה, הלומדים והקהילה, אך כל זאת בשים דגש מיוחד על סטנדרטיזציה של הכלים והמערכות, אמינות, ידידותיות וקלות הפעלה, וחשוב יותר – אינטראקטיביות מותאמת התנהגות בהלימה לרצונות, יכולת ובחירה אוטונומיים של כל משתמש. במאמר זה בוחן ד"ר אברום רותם מתווה צרכי בית הספר המעודכן, המורה המקוון בכתה והתלמיד המקוון והיישום הרצוי בסביבה מקוונת, באמצעות אפיון תפיסה טכנולוגית עדכנית, מערכת וכלים נדרשים ( אברום רותם).

שילוב מחשבים ניידים בהוראה בכיתה מתואר רבות כסוגיה פדגוגית או התמודדות לשינוי דרך החשיבה של מורים , אך מתברר כי הבעיה העיקרית היא בכלל לא פדגוגית ולא בהכרח התנגדות לשינוי. ניתן ללמוד על התמודדות של מורים ובתי ספר עם שילוב מחשבים ניידים בהוראה מתוך דיווח שכתבה אסתי דורון בבלוג שלה . אסתי , הנמצאת בבתי ספר כמדריכה מלווה להטמעת יישומי מחשב, מציגה בעיה אמיתית שיש לתת עליה את הדעת היום יותר מתמיד. המורים שכבר עברו מהפך מחשבתי בנושא יישום האינטרנט והמחשב בכיתה ובהוראה נאלצים עתה להתמודד עם בעיות טכניות והדבר גורם אצלם לעתים קרובות לתסכול וליאוש. מהדיווח של אסתי ניתן ללמוד כי דרכם של המורים המבקשים לשלב אינטרנט בכיתת המחשבים הניידים אינה סוגה בשושנים והם נדרשים כל הזמן להתמודד עם המישור הטכני של תקלות שנוצרות ברשות המחשבים של בית הספר.

על סמך סקירה זו , שנכתבה ע"י ד"ר אברום רותם ואינגריד מסיקה , ומקורות רבים אחרים, נמצא שהמסקנה המרכזית היא שאין בשימוש עם לוח לבן אינטראקטיבי שינוי משמעותי ("טרנסופרמציה") בדיאלוג הכיתתי ובפדגוגיה הבסיסית של ההוראה, אך יש בהחלט שינויים משמעותיים לטובה בהיבטים באקלים ההוראה והלמידה בכתה. יש תמיד לזכור שהחלק המשמעותי של הלוח הלבן בכתה, משנה באופן עקבי את גישת המורה והשימוש שלו בהוראה באמצעות סביבת הוראה מקוונת. התנהלות זו כוללת שימוש באתר (בית ספרי בדרך כלל) לשם ניהול למידה והוראה מקוונת, המשנה באופן משמעותי את סגנונות הלמידה של התלמידים, מקרבת אותם על פעילויות לימודיות משמעותיות, ומעניקה מיומנויות לימודיות באופן טוב יותר מאשר בלמידה מסורתית.

פרופסור האוורד ריינגולד , ממגבשי ופורצי הדרך בתחומי הקהילות הוירטואלית במדעי החברה, שוקד בשנה האחרונה על פרויקט חינוכי בשם "כיתת המדיה החברתית" (Social Media Classroom ) באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. הסביבה הממוחשבת השיתופית הקרויה SMC מאחדת ביחד אלמנטים פעילים וקהילתיים של וויקי , בלוגים , תגיות וכלים שיתופיים נוספים. פרופסור הווארד ריינגולד מנסה את התוכנה השיתופית שלו בקרב הסטודנטים על מנת לשפרה ועל מנת להפכה לסביבה מתוקשבת מדגימה ומובילה בחינוך הגבוה בארה"ב ובעולם . בתקציר מובא קישור לסרט וידאו קצר בו הוא מציג את הסביבה המתוקשבת החדשנית שלו .

כדי שבית הספר כארגון יפעיל תהליכים אינטנסיביים לשיפור מתמיד עליו לערוך אבחון מערכתי. אחד המדדים של אבחון בית הספר קשור לתרבות הארגונית שלו. לטענתו, האבחון הוא אמצעי לעריכת שינויים בבית הספר ולכן יש לעשות שימוש מושכל בממצאי האבחון לשם שיפור תפקודו של בית הספר. כדי לבצע את השינויים הנדרשים, עלינו לבחון תהליכים משמעותיים בתרבות הארגונית הבית ספרית באמצעות אבחון מערכתי. ממצאי האבחון עשויים להאיר לנו תהליכים חשובים בארגון ולסייע לנו להבין את השפעתם על המתרחש בו. למשל: לזהות את ההלימה או את הפערים שבין המוצהר למתפרש, בין המורים להנהלה במטרות, בחזון ובערכים: לזהות את ההתנגדויות ולהבין את פשרם; לזהות תחומים הראויים לשינוי ( שולמית גבע) .