מורים והוראה

במשרד החינוך ביטלו את המבחנים בכיתה א' וצמצמו אותם בשאר הכיתות מתוך אמונה שכך התלמידים יפגינו יחס חיובי יותר ללימודים. בחלק מהשכבות הציונים יהיו מילוליים בלבד. משרד החינוך הורה באחרונה לבתי הספר היסודיים לצמצם את כמות המבחנים בכל השכבות, לרבות ביטולם המוחלט בכיתות א'. דרישה נוספת קובעת כי בכיתות א' עד ו' לא ייערכו בחינות פתע מכל סוג שהוא.

הוויכוח בין אנשי חינוך לגבי חשיבות מטרות ההוראה ממשיך להתנהל בתקופה האחרונה בפרסומים שונים וגם באינטרנט. עד כה היה מקובל לחשוב כי עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת שנועדה לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, עד כמה טוב הם צריכים ללמוד זאת, ובאיזה אופן הם יציגו את הלמידה מכוונות את השיעורים. אנשי חינוך בעלי השראה וחשיבה מקורית כגון John T. Spencer מטילים ספק בנחיצות ובקיבעון של מטרות ההוראה עפ"י הנחות אלו. ספנסר אינו מאמין בהיצמדות של המורים למטרות ההוראה או מטרות השיעור.

במאמר זה, Chappuis דנה באופן שבו משוב אפקטיבי מסייע לתלמידים להבין מה הם יודעים ועל מה עליהם להמשיך לעבוד (Chappuis, Jan, 2012).

במאמר זה, Himmele ו- Himmele דנים בשימוש בטכניקות לעידוד ההשתתפות של התלמידים, המספקות למורים הוכחה להשתתפות פעילה ולמעורבות קוגניטיבית של כל התלמידים בו זמנית (Himmele, William and Himmele, P?rsida, 2012) .

מחקר זה בחן את טופס ההערכה הסטנדרטי של המרצה/הקורס שימש כדי להבין את הקשר בין התגובות לפריט בטופס ההערכה שממלא הסטודנט לבין הציון הכולל הניתן למרצה על ידי סטודנטים הלומדים קורסים בתכנית לחינוך כללי. התוצאות מציעות שהסטודנטים תגמלו את המרצים בציוני הערכה גבוהים יותר כאשר הם תפסו את המרצים כמאורגנים וכמנסים להעביר את חומר הקורס בצורה בהירה יותר (2012, PEPE, JULIE W.; WANG, MORGAN C).

מחקר זה בחן את השימוש של סטודנטים בריטיים בהערכות מעצבות שבועיות ומקוונות של הוראה מתוקשבת באמצעות סביבת למידה וירטואלית(Winchester, Maxwell K.; Winchester, Tiffany M. 2012).

המאמר הנוכחי מספק פרספקטיבה לגבי האתגרים היומיומיים שחוותה קבוצה של מורים אקדמאים חדשים, כאשר הם אימצו גישות להוראה המרוכזות יותר בתלמיד. הממצא העיקרי היה שבאמצעות שימוש בגישות המערבות את התלמידים באופן פעיל יותר, המורים תיארו אתגרים הספציפיים לקונטקסטים המקומיים שלהם. בייחוד, שהאידיוסינקרציה של הנושא/תחום הלימודים שנלמד הייתה גורם מפתח (2012, Sadler, Ian).

במאמר זה, המחבר דן כיצד להבטיח שהמורים יתנו לתלמידים משוב, שהתלמידים יוכלו להפיק ממנו תועלת ( Hattie, John, 2012).

במאמר זה, Lalor מראה שמשוב טוב מאפשר לתלמידים לדעת איך הם מתקדמים, עד כמה הם קרובים למטרה שלהם, ומה עליהם לעשות אם הם טועים (Lalor, Angela Di Michele, 2012).

במאמר זה, המחבר מדבר על בית הספר היסודי מדיסון שמכיר בערכו של המשוב שנותנים התלמידים ושואף ללמוד יותר באמצעות פגישות חודשיות עם התלמידים, ישיבות כיתתיות וראיונות עם תלמידים שעזבו את בית הספר (Kaster, Gregory, 2012).

במאמר זה, Fisher ו-Frey דנים בדרכים חכמות לחסוך זמן ולהבטיח שהמשוב יהיה אפקטיבי, כולל התמקדות בשגיאות וזיהוי דפוסים בטעויות של התלמידים (Fisher, Douglas and Frey, Nancy, 2012).

תלויים במצגות אלא בהפעלת התלמידים בצורה שונה . מאמרון שכתבה המורה והמחנכת רותי בן ישי משקף את הדילמה הקיימת לגבי שימוש במצגות ככלי עזר בהוראה. "מצגת מלווה שיעור" צריכה להיות כזו, שהתלמידים לא "יבהו" בה, בעת שהמורה מדברת. עליה להיות גורם מעורר חשיבה, מסקרן, מצחיק, "מעורר פליאה" – השתאות. . . . רק שלא קל להכין כזו מצגת ( רותי בן ישי) .

פיתוח חדשני של המרכז הארצי לבחינות והערכה בדמות מערכת ממוחשבת שתבדוק את הטקסטים הנבחנים במבחנים הפסיכומטריים ותעניק להם ציון על פי מדדים שונים. בין המדדים אפשר למצוא את הימצאותן של מלים נדירות (שככל שמספרן גדול יותר כן משתפר הציון), טקסט ארוך (שגם הוא מעלה את הציון) וסימני קריאה שריבויין מוריד את הציון). יורם אורעד , כמומחה לפדגוגיה ותקשוב חינוכי מביע אי נחת .

עם פתיחת שנת הלימודים, מתפרסם בארה"ב מחקר חשוב ומקיף על דפוסי שינה ולמידה מתברר שתלמידים שלומדים בלילות לקראת מבחנים, משיגים ציונים פחות טובים מאלה שמקפידים לישון היטב לפני המבחן. "ללמוד במקום לישון זה לא פרודוקטיבי", מסכמים החוקרים, ומגישים צרור עצות ללמידה יעילה. המסקנה של המחקר היא שהקרבת השינה לטובת לימודים היא לא פרודוקטיבית, להפך: חלק מהצלחה אקדמית משמעה גם למצוא אסטרטגיות שיאפשרו לימודים ושינה ( נטעלי גבירץ ) .

חומרי הסדנא ממוקדים בהתייחסות ובהערכת האינטראקציה של המורה עם הלומד היחיד/הקבוצה. מיקוד שלל הנתונים וההתנהגויות בהם צופים המנהלים בכתה בזיהוי התנהגויות הוראה אפקטיביות לקידום למידה משמעותית , הישגים ותוצאות של לומדים. הקישור בין מחקרים עדכניים המזהים התנהגויות אלו לבין הכלי להערכת מורים (ראמ"ה) יכול לסייע ולמקד את ההתבוננות ולהציב יעדים מדויקים לשיפור איכות ההוראה. דוגמאות להתנהגויות הוראה אפקטיביות לסדנא- תחום הבניית ידע

מחברת המאמר מתארת כיצד בשנים האחרונות היא נוטלת חלק בסדנות קיץ אשר מדגישות את היתרונות של סמינרים סוקרטיים. הדיונים נסובו סביב שאלות פתוחות בהנחייתם של תלמידים, אך היא התקשתה לתאר כיצד זה עשוי לעבוד בשיעורים שלה בכיתה ו'. למרות המבחנים עתירי-הסיכונים ומערכת ההערכה חדשה, היא החליטה לבצע זאת באוגוסט בשנה שעברה. התהליך החל בתחילת השנה, כאשר התלמידים התבקשו לזהות את המאפיינים של שומע פעיל. רפלקציה נמשכת על פעילויות הכיתה הובילה לכך שהתלמידים הפכו למודעים יותר לציפיות של מחברת המאמר ושל עצמם ( Ely, E.).

מטרת המחקר היא לאמוד את יעילות הלמידה ואת חווית הלמידה מהקלטות קול והקלטות מסך בהשוואה ללמידה מטקסט, תוך התייחסות לסגנונות הלמידה של המשתתפים -חזותי לעומת שמיעתי . דיווח זה מציג תוצאות ראשוניות של המחקר שבתהליך. לסיכום, נראה כי לפחות כאשר אין באפשרות הסטודנטים להקשיב להקלטות יותר מפעם אחת, הם מעדיפים ללמוד באופן מסורתי באמצעות קריאת מאמר על פני למידה מפודקסט או מסקרינקסט. בדרך זו, הם מצליחים יותר במבחן הזכירה, מעריכים את הצלחתם כגבוהה יותר, וחווים את הלמידה כנעימה יותר. להפתעתנו, כאשר חומרי למידה הוצגו למשתתפים באופן מנוגד לסגנון למידתם המועדף, הם הצליחו ללמוד טוב יותר. יתכן שהצגת חומרי לימוד בסגנון המנוגד למועדף מאלצת את המשתתפים להשקעת מאמצים רבה יותר אשר בסופו של דבר משתלמת. לממצא זה השלכות לתכנון פעילויות לימודיות משולבות טכנולוגיות לבעלי סגנונות למידה מסוגים שונים ( אינה בלאו, אבנר כספי).

מדריך זה נכתב על ידי אנשי החינוך של ביה"ס היי-טק- היי (HTH) ותורגם לעברית במהלך קיץ 2012 על ידי התיכון שליד האוניברסיטה העברית.המדריך תורגם תוך עריכה ביקורתית לרגל השקת התכנית הפדגוגית – תכנית למ"ה (למידה מוכוונת הבנה) שתיושם בשכבות השונות בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ג. תכנית למ"ה פותחה על ידי צוות הפיתוח הפדגוגי שהוקם בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ב במטרה לבסס ולשלב בכיתות למידה קונסטרוקטיביסטית – למידה פעילה המערבת את התלמיד בתהליך הלמידה שלו ודורשת ממנו הבנה בתוצר. בתכנית למ"ה המורים יוכלו לבחור אחד מדגמי הלמידה הקונסטרוקטיביסטית (למידה מבוססת- פרויקטים, קהילות חשיבה או למידת- חקר). המדריך ישמש את המורים שילמדו בדרך של למידה מבוססת- פרויקטים וכן מורים נוספים אשר יוכלו לשלב מרכיבים מתוך המדריך בלמידה בכיתותיהם ( אלק פאטון, ענת פלג ואמנון סדובסקי ).

עבודת דוקטורט משנת 2012 בארה"ב אשר מטרתה הייתה לבדוק האם מכשירים ליצירת משוב בשיעור, מכשירים מסוג קליקר, משפיעים על מטה-קוגניציה של הלומד. המחקר בדק את ההשפעות המשוב של מכשירים ליצירת משוב בכיתה שאין בהם מרכיב טכנולוגי גבוה לעומת מכשיר עם מערכת משוב עתירת טכנולוגיה מסוג קליקר. ממצאי המחקר הוכיחו כי למכשירים טכנולוגיים ליצירת משוב מסוג קליקר יש השפעה משמעותית על המטה-קוגניציה של הלומד ( Manke-Brady, Melanie).

למשוב בונה יש השפעה חינוכית רבה. מורים צריכים להקצות מקום וזמן לשיחות משוב עם תלמידיהם. איך עושים את זה . משוב הוא הכלי היעיל ביותר שעומד לרשותם של מורים בניסיונם להשפיע על למידתם והתנהגותם של תלמידיהם. מחקרים רבים מלמדים שהצלחתם של תלמידים תלויה במידה מכרעת באיכות המשובים שקיבלו ממוריהם. למשוב חיובי יש השפעה חינוכית גדולה יותר מגורמים אחרים כגון גודל הכיתה, תכנית הלימודים או אמצעי התקשוב. אך למרות חשיבותו של המשוב החיובי בגרסתו הבונה, המשוב השלילי בגרסתו ההרסנית (שכן גם משוב חיובי עלול להיות הרסני כשם שמשוב שלילי עשוי להיות בונה) שגור על לשונם של המורים פי חמישה מן המשוב החיובי הבונה ( ערן רון ) .