מורים והוראה

לימור ליבוביץ עומדת בבלוג שלה על הקשר בין שירה לבין אנימציה על רקע הרצאת הטד של בילי קולינס (Billy Collins: Everyday moments, caught in time): "בילי קולינס הוא משורר אמריקאי אהוב, מכובד וידוע הוא בוודאי לא צריך לפרסם את עצמו באמצעות יצירת אנימציה על שיריו. אז מדוע הוא עשה זאת? החיבור בין חברת סנדנס לבין בילי קולינס היה מובן מאליו בעיני קולינס. קולינס, המומחה בשירה מקבל השראה מהתנסויותיו וגם מקומיקס. הוא מודה ש'באגס באני' (לוני טונס) הוא אחד ממקורות ההשראה שלו. אדם יצירתי מחבר בין עולמות שונים ויוצר עולם חדש, וזה בדיוק מה שקרה בחיבור בין השירה של קולינס לאנימציה המקסימה של חברת סנדרס" (לימור ליבוביץ).

יש לכם ראש גדול? ההשתלמויות המקוונות מחכות לכם. ההשתלמויות המקצועיות של המורים עוברות לרשת – ולצד היתרונות הברורים של האפשרות ללמוד בלי לצאת מהבית, חשוב לזכור שהן גם דורשות יותר השתתפות, מאמץ ומחשבה – ומבשרות את העתיד של הלמידה (תמירה גלילי).

בפינלנד פותחה חונכות על פי דגם של "חונכות קבוצתית"/ "חונכות עמיתים" שבו מורים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית נפגשים כדי ללמוד יחד זה מזה. חונכות זו מסייעת לייצר רצף בהכשרת פרחי ההוראה ומקלה עליהם את המעבר משלב ההכשרה לשלב ההוראה בפועל

מטה-אנליזה זו בוחנת את השפעתן של תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בגיל הרך בתחום השפה והאוריינות על הישגי התלמידים ועל המורים המשתתפים בהן. בחינה כמותית של גודל השפעת התוכניות מצביעה על כך, שפיתוח מקצועי של מורים לגיל הרך הממוקד שפה ואוריינות משפר את איכות התהליך של מורים ואת האיכות המבנית של ההוראה אך אינו בהכרח תורם לשיפור הידע של המורים. כן אותר במחקר קשר סיבתי והשפעה חיובית שיש לפיתוח מקצועי ממוקד שפה ואוריינות על הישגי התלמידים בכל הנוגע במודעות פונולוגית וידע אלפביתי.

שיח ומלים שמורים משתמשים בהן בדברם על חינוך והוראה נחקרים מזה זמן רב תחת הכותרת "ידע", ובעיקר "ידע מקצועי של מורים". גישה זו נובעת בעיקר מההבחנות שנעשו בין סוגים שונים של ידע מורים ומהעניין בתפקיד החשיבה הפרקטית והשיפוטית הנעשים בתהליכי הוראה. המחקר המופיע במאמר זה הוא חלק משיח רחב על ידע ושיפוט בפרקטיקות מקצועיות שונות. כותבי המאמר גילו עניין מיוחד בממדים הנרטיביים של "ידע אישי פרקטי" של מורים. המוקד הוא בשאלות: מהו תפקיד שיח/נרטיב מורים בתהליך גיבוש תפיסת החינוך והעשייה החינוכית שלהם (פעלנוּת)? באיזו דרך ובאיזו מידה שיח כזה מקדם או מעכב את יכולת המורים לכוון את העשייה ההוראתית היומיומית שלהם? זאת כאשר ראוי לזכור שפרקטיקות כאלה אינן רק תוצאה של פעולות ובחירות של המורים, אלא גם של השפעת מבנים ותרבויות שבתוכם הם פועלים (Biesta, G, Priestley, M., & Robinson, S).

המטרה של מחקר זה היא לקבוע כיצד פרופסורים באוניברסיטאות תופסים את המסוגלות להוראה שלהם (teaching efficacy). המחקר עוצב בהתאם למודל הסקר והשתתפו בו 516 פרופסורים מ-19 אוניברסיטאות (10 פרטיות ו-9 לאומיות) במהלך שנת הלימודים האקדמית של 2013-2012. נתוני המחקר נאספו באמצעות סולם מסוגלות להוראה המכיל 6 ממדים ו-28 פריטים. ניתוח הנתונים חשף שחברי סגל תופסים את עצמם כאפקטיביים ביותר בניהול כיתה. הממדים של יחסים בין-אישיים, תכנון קורס, אסטרטגיות הוראה ושימוש בטכנולוגיה צוינו במקומות השני, השלישי, הרביעי והחמישי במונחים של מסוגלות להוראה (Bedir, Gulay, 2017).

בבחינת הדרך שבה קהילות חקר פילוסופיות משמשות כמרחב דיאלוגי המאפשר חיפוש אחר משמעות במישור האישי והקולקטיבי, מאמר זה מבקש להרחיב את הדיון לגבי האם/כיצד מציאת משמעות ברמה פרטית או קהילתית יכולה לקדם הכרה בייחודיות הקיומית של כל פרט ואת פיתוחה של תחושת אחריות עבורו או עבורה. בהתבסס על כתביו של מאתיו ליפמן, המאמר מקשר את רעיונותיו לגבי מציאת משמעות בקהילות חקר פילוסופיות עם אלה של ז'אן-פול סארטר, ויקטור פראנקל ועמנואל לוינס, בייחוד ביחס לקשר בין משמעות לבין אחריות (Arie Kizel, 2017).

שיעורי התחלופה הגבוהים של מורים מתחילים הם סוגיה לדאגה בחינוך. אולם, מעט ידוע לגבי התהליך ההנעתי שמעודד מורים מתחילים להישאר במקצוע ההוראה.מחקר זה בחן כיצד תנאי העבודה (אי-ביטחון במקצוע, האוטונומיה של המורה, אחריות קולקטיבית, דיאלוג רפלקטיבי, ופרקטיקה לא מופרטת) ומצבים פסיכולוגיים (מסוגלות עצמית של המורה ומחויבות רגשית) משפיעים על הכוונה לעזוב את המקצוע (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2017).

כל צעיר זקוק לקשר אמיץ עם מבוגר מיטיב בחייו. בהנחיות בטיחות טיסה מלמדים אותנו שהמבוגר צריך להרכיב את מסכת החמצן קודם כול על פניו שלו. רק אז יתפנה לטפל בילדים. מחקרה של רונלי רותם מלמד עד כמה חיוני שאנשי חינוך יטפלו גם בעצמם, יקבלו הדרכה, ייעטפו בחיבה. המחקר נעשה בקרב נשות חינוך חרדיות ובקרב אוכלוסיית סיכון. נאיבי לחשוב שהתוצאות תקפות רק לגביהם (רונלי רותם).

סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם. הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה (עמליה רן).

ספרות המחקר טרם עסקה כראוי בנושא הערכת למידה והוראה בפרויקטים בהיקף קטן ובמימון פנימי במערכת ההשכלה הגבוהה. על מנת להעריך נכון למידה והוראה, יש לתכנן היטב את תכנית ההערכה. מחקר זה בוחן תכנית הערכה קיימת ובאמצעות שיטות מחקר של מחקר פעולה מציג תכנית חלופית יעילה יותר. בעקבות המחקר, תכנית הערכת למידה והוראה לפרויקטים במסגרת ההשכלה הגבוהה קוצרה לשישה שלבים בלבד. בכך, המחקר תורם לשיפור החדשנות בהערכת למידה והוראה בהשכלה הגבוהה.

המחקר המתואר במאמר מבקש לבחון את הקשר בין תפיסות מורים בנוגע למנהיגות אותנטית של מנהל לבין תחושה של העצמה פסיכולוגית בקרבם. המחקר נשען על תיאוריית הרצף – "תפיסות-עמדות-התנהגות" של אייזן ופיישבין (Ajzen & Fishbein, 1980) ומשער כי תפיסות המורים ביחס למנהיגות הבית-ספרית כאותנטית ומוסרית יובילו לתחושות חיוביות של העצמה פסיכולוגית וכי תחושות אחרונות אלה יובילו להתנהגות אזרחית בתדירות גבוהה מצד אחד ולהפחתת התנהגויות נסיגה של מורים (איחורים, היעדרויות ונטייה לעזוב) מצד שני. בתוך כך, המחקר מאיר היבטים תיאורטיים וממצאים אמפיריים קודמים הנוגעים לקשר שבין התנהגות אזרחית להתנהגויות נסיגה של מורים.

בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

מחקר זה ביקש לאתר פערים בין הציפיות ותפיסת תפקיד המורה במהלך ההכשרה להוראה, לעומת המציאות עמה המורה מתמודד בשטח, במסגרת תפקיד ההוראה עצמו. מחקר איכותני כלל תהליך התבוננות ולאחריו 3 סבבי ראיונות עומק עם 14 מורים שהפסיקו את עבודתם לאחר 5-3 שנות הוראה. קטגוריזציה חשפה 5 'קטגוריות-על': 1. תפיסת המורה את תפקידו, 2. פערי ציפיות מהמורה, 3. מערכות היחסים, 4. אופן הערכת תפקוד המורה ו-5. מעמד המורה. לכל אחת מהן גובשו המלצות יישומית לשיפור תהליך ההכשרה להוראה, בדגש על מתן תמונה אמתית של מציאות תפקיד המורה בשטח וכלים מעשיים להתמודדות עם מציאות זו (אורי שטרנברג).

סקירה זו מבקשת לתאר, למפות ולדון בתהליכי רישוי של מורים חדשים ובהערכתם של אלה בקשר עם התהליכים האמורים. בחינת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים לצורך כניסתם למקצוע ההוראה תיעשה באמצעות השוואה למערכות חינוך במדינות שונות בעולם, שדומות לישראל במגוון רחב של קריטריונים הרלבנטיים לאיכות כוח האדם בהוראה. המדינות שנבחרו להשוואה הן ארה"ב (פלורידה וקליפורניה), קנדה (אונטריו), אנגליה, שבדיה, אוסטרליה, פורטוגל, איטליה, צרפת, גרמניה והולנד. הסקירה פותחת בהצגת מבט-על, הנוגע לכניסה למקצוע ההוראה, ודנה בשילובה של תכנית התמחות למורים חדשים באופן ספציפי. בחלק השני של הסקירה, מוצע ניתוח מעמיק ורחב של תהליכי רישוי והערכה של מורים חדשים, המתקיימים ב-11 מדיניות שונות. בחלק האחרון של הסקירה, מוצע סיכום הדגשים העיקריים והבולטים, העולים ממרבית המדינות, אשר תורמים להבהרת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים במדינות שנסקרו (דניאל שפרלינג).

בעוד שנערכו מחקרים מערביים רבים לגבי משמעותה של הוראה מצוינת, קיימים הרבה פחות מחקרים מן המזרח (הרחוק). מחקר זה בחן כיצד הורים ותלמידים תפסו השקפות של הוראה מצוינת בחטיבות ביניים בסין. נותחו תגובות של 77 תלמידים ו-67 הורים הקשורות לנרטיב אישי של זמן שבו הם התנסו בהוראה מצוינת, תוך שימוש במחקר נרטיבי. מחקר זה זיהה שלוש תמות עיקריות וארבע תמות משנה: (1) להפוך שיעורים למעניינים, (2) להשיג אפקטיביות של תלמידים, (3) לדאוג לתלמידים, (4) להיות בעל רמה גבוהה של אחריות ומוסריות, (5) להיות בעלי ידע רחב, (6) להיות מסוגל לשלוט בכיתה, ו-(7) להיות בקשר חיובי עם תלמידים (Chen Junjun, 2016).

למרות טענות רבות לגבי הצורך במחקר כדי לשפר את פרקטיקות ההוראה והלמידה, קישורים בין הוראה לבין מחקר עדיין חלשים. לכן, המחברים טוענים שיש להתמודד עם הנושא של קישור בין הפרקטיקה לבין המחקר בדרך שונה מאשר בעבר. מחקר לגבי הידע בחינוך צריך להתייחס למנהלי בית הספר ולמורים לפני שהוא מופץ, כדי שהוא יעוצב בהתאם למורכבות של הפרקטיקה החינוכית (Rey, Olivier; Gaussel, Marie, 2016).

מחקר מועט חקר את הגורמים המקדמים השתתפות של מורים מתחילים בפעילויות למידה מקצועית הקשורות להוראה דיפרנציאלית (differentiated instruction). מחקר זה בוחן גורמים סביבתיים לפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית במדגם של 272 מורים מתחילים מ-72 בתי ספר יסודיים. ניתוחי נתונים היררכיים (multilevel analyses) מראים שהכשרת מורים, דיאלוג רפלקטיבי, פומביות של הפרקטיקה, סוג החינוך והגיוון באוכלוסיית התלמידים קשורים לשימוש של מורים מתחילים בפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2016).

אף על פי שידוע רבות על התפתחות מורים באמצעות פעילויות למידה פורמלית, המחקר לגבי למידה יום-יומית של מורים הוא מוגבל. בסקירה השיטתית הנוכחית, המחברים ניתחו 74 מחקרים המתמקדים בלמידה לא פורמלית של מורים כדי לזהות פעילויות למידה של מורים, תנאים מוקדמים של למידה לא פורמלית ותוצרי למידה. בנוסף, המחברים בחנו באם מורים מתחילים ומנוסים יותר נבדלים ביחס ללמידה לא פורמלית (Kyndt, Eva; Gijbels, David; Grosemans, Ilke; Donche, Vincent, 2016).

המאמר מציג סקירת-על של מחקרים שבחנו תוכניות התפתחות מקצועית למורים. מדובר במחקרים אקספרימנטליים על תוכניות התפתחות מקצועית למורי גן-י"ב בארה"ב (התפיסה היא שהוראה היא תלוית-תרבות; בארה"ב אין קוריקולום לאומי) מאז 1975. לדעת הכותבת ייחודה של הסקירה בהשוואה לסקירות אחרות בנושא זה היא בהתבססותה על שני היבטים בתיאורית הפעילות שלהן: א. תכני הרעיונות המרכזיים שבתוכניות; ב. הפדגוגיות הנקוטות בתוכניות. בסקירות הקיימות ההתייחסות הייתה לרוב למאפיינים מבניים (משך, אינטנסיביות, טכניקות ההוראה וכדו'), שהיוו קווים מנחים לבניית תוכניות איכותיות (Kennedy, M).