מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

"חיים ללא חקירה אינם ראויים לאדם לחיותם", אמר סוקרטס. דגם כזה של חיים טובים ניתן למצוא בגישת "למידה לאורך החיים" או באנגלית: Lifelong Learning. זאת מתוך תפיסה עובדתית וערכית כאחת, לפיה לימודים אינם דבר מה שאדם מפסיק לעשות, או ראוי שיפסיק לעשות, ברגע שהוא מסיים את בית הספר. בסקירת מידע זו מוצגים ארבעת היסודות של תפיסת הלמידה המתמשכת לאורך החיים: ללמוד לדעת, ללמוד לעשות, ללמוד לחיות חיים משותפים וללמוד להיות.

אל מול המחסור המחריף במורים, מדינות רבות בעולם מוכיחות שאפשר לדאוג לעתודה של מורים במקצועות הרלוונטיים, לגרום למועמדים להתלהב מלימודי הוראה ולהשאיר מורים במקצוע זמן רב. כל זאת, מבלי להנמיך את רף הכניסה למקצוע. לשם כך, הן משפרות את דימוי מקצוע ההוראה, תומכות כלכלית בסטודנטים להוראה, מגדירים נתיבי קריירה מובחנים ומתמרצים בתי ספר בפריפריה.

המציאות החדשה, פריצתה של מגפה כלל עולמית, גרמה למוסדות חינוך רבים להיסגר או לעבור לתקשורת במצב של בידוד והסגר של תלמידים, סטודנטים, מורים ומרצים. כיצד אפשר להתמודד עם המצב תוך שמירה על המשכיות ההוראה והלימוד במיוחד כאשר הצוות אינו מיומן בפדגוגיה טכנולוגית? במאמר שלהלן ימצאו מחנכים כמה עצות לאסטרטגיות קלות ומהירות ללימוד מרחוק. שיטות אלה מתאימות במיוחד למקצועות הומניסטים: משפטים, פילוסופיה, ספרות וביוצא באלה מקצועות שאינם מתאימים בקלות ללימוד מרחוק בשל מיעוט הדיאגרמות, הגרפים והדיון הכמותי באופן כללי.

מספר אסטרטגיות יכולות להתאים לחינוך ביתי במשפחה מרובת ילדים. עם זאת, כל משפחה היא מיוחדת בדרכה ודורשת צרכים מיוחדים ומשתנים ויש להבין שאין חינוך ביתי מושלם. ה"מושלם" הוא סגנון יצירתי ודינאמי המשתנה כל הזמן. מרלה סוואסט, שחינכה את ששת ילדיה בבית וכתבה ספר בנושא חינוך ביתי, מציעה רעיונות שיכולים להעצים הורים שבוחרים בהוראה הביתית.

מהי מידת המתאם בין אינטליגנציה והצלחה בחיים? האם היא גדולה דיה כדי שתהא בעלת חשיבות מעשית? לאיזה משתנה יש כוח ניבוי גדול יותר להצלחה: אינטליגנציה, ממוצע ציונים בבית הספר או מעמד סוציו-אקונומי של ההורים? האם התרחשו לאורך השנים שינויים בקשר בין אינטליגנציה להצלחה? שאלות אלה ואחרות נבדקות במטא-אנליזה מקיפה זו.

משחקיות או מישחוק הלמידה הפכו בשנים האחרונות למושגים כמעט הכרחיים בהקשרים אינטר-דיסציפלינריים רבים. כאשר מדברים על מישחוק, Gamification, מתכוונים למעשה להכנסת עיצוב משחקי להקשרים ולתכנים לא-משחקיים או לימודיים. מורים וחוקרים מבקשים למשחק את תכני הקורסים, את השיעורים בכיתות, כדי לעודד ולהגביר את סקרנותם של התלמידים ולהקל על הלמידה בעידן של הסחות רבות. הלומדים עצמם, חשוב להזכיר, בני הדור הדיגיטלי, מצפים שטכנולוגיות דיגיטליות יכללו בהוראה ובלמידה בתוך הכיתה ומחוץ לה.

ספרות המחקר העוסקת בסטודנטים בני ובנות הדור הראשון במכללות מתמקדת במידה רבה באתגרים, במכשולים ובחסמים שהם עלולים לחוות עם כניסתם בשערי המוסדות להשכלה גבוהה. לעומת זאת, שאלת זהותם כלומדים, learners, לא בוררה די הצורך, ואין בידנו עדיין תשובה בהירה על השאלה כיצד תופסים אותם החוקרים ככאלה. סקירה שיטתית זו מבקשת לענות על צורך זה, למלא פער מחקרי זה. הסקירה בוחנת את האופן באמצעותו חוקרים לומדים וממשיגים את הסטודנטים בני הדור הראשון כלומדים.

במחקר זה נבחן הקשר בין מנהיגותו החינוכית של מנהל בית הספר לבין נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות ראיונות עם 289 מורות ו-21 מורים העובדים בבתי ספר יסודיים באיראן. נמצא שמנהל בית הספר מסוגל להשפיע על נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות שמירה על אקלים בית ספרי חיובי, העצמתם על ידי האצלת סמכויות וחלוקת עבודה בהתאם ליכולותיהם כאינדיבידואלים.

שני שביט חקרה את מערכת החינוך בדנמרק, המדינה המובילה בסקרי האושר העולמיים, וחזרה עם מסקנות באשר לדרכים שמומלץ לנקוט ולאמצעים שמוטב להימנע מהם בחינוך ילדים בגיל הרך. מסקנות אלה מפורטות בראיון שערכה איתה נועה לימונה במוסף הארץ. לפניכם סיכום של הריאיון שמזקק את השיחה בין השתיים לכללי עשה ולא תעשה.

על מורים רבים מוטלת המשימה ללמד את מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) או לשלבם במערך הלימודים. לימוד התכנים האלו דורש מהמורים, בין יתר האתגרים, להנחיל לתלמידים מיומנויות חשובות כגון פתרון בעיות, הסקת מסקנות ותקשורת בינאישית. ההטמעה של המקצועות הללו מהווה אתגר עצום עבור מערכות חינוך בארצות רבות, ובכללן ישראל. במאמר זה מוצגים חמישה רעיונות ודוגמאות לשילוב מקצועות ה-STEM בתוכנית הלימודים.

רוטינת חשיבה נשמעת כמו עניין אפרורי ומשעמם הכרוך בחזרה מכנית על אותן פעולות ובאותו סדר, אך למעשה מדובר בטכניקה שמפתחת ומעודדת יצירתיות. בבית הספר הבינלאומי באנקרה משתמשים ברוטינות חשיבה כדי להעשיר את הכישורים הלשוניים של התלמידים, לפתח את יכולותיהם להבחין בפרטים ולהזדהות עם פרספקטיבות שונות ולהעלות את ביטחונם העצמי.

האנתרופולוג ד"ר עידן ירון ליווה בשנים האחרונות שבעה מסעות תלמידים לפולין, וסיכם את תובנותיו לגביהם בספר "מסעות בני נוער לאתרי המוות בפולין". לדבריו, המסעות מתאפיינים במסרים חד-משמעיים, פעמים רבות לאומניים ומתקרבנים; בסדר יום נוקשה מדי ובמניפולציות רגשיות עזות. הוא מוסיף כי ב–2018 יצאו כ–40 אלף תלמידים למסעות לפולין, בהשוואה ל–31 עד 32 אלף בחמש השנים הקודמות.

ניידות של מרצים בכירים, תנועה ומעברים בין מדינות ובין תרבויות, נחשבים לצעד מבורך וחשוב במהלך הקריירה האקדמית בהשכלה הגבוהה (Kim, 2017). אך על אף שכיחותה ההולכת וגוברת של התופעה בקרב מורי מורים ברחבי העולם, בישראל היא עדיין לא מקובלת. זאת למרות דרישות המועצה להשכלה גבוהה לשפר ולהעלות את רמת הסגל ולקדם ולעודד אפשרויות מחקר בינלאומיות (Yemini et al., 2017).

משטרים פוליטיים מסוגלים להשפיע עמוקות על מערכת החינוך, ולהביאה עד כדי מהפכה. מאמר זה מראה כיצד ממשלות ג'מאל עבד אל נאסר (1970-1954), אנואר סאדאת (1981-1970) וחוסני מובארק (2011-1981) שינו את מערכת החינוך במצרים – לטובה ולרעה. הפרספקטיבה ההיסטורית שמציע המאמר משקפת את ההישגים, הבעיות, ההשלכות והאתגרים הכרוכים בשינוי ופיתוח של מערך לימודים כלל-ארצי.

מאז תחילת המאה העשרים ואחת, קהילת החינוך העולמית העניקה תשומת לב רבה לקידום החינוך בהקשרים חברתיים ופוליטיים מעוררי מחלוקת, באיזורי סכסוך ובמרחבים בלתי בטוחים. תשומת לב זו באה לידי ביטוי מוסדי בצמיחתו של תת-תחום חדש בשם חינוך במצבי חירום (Education in Emergencies).

מאמר זה מבקש לבחון באופן ביקורתי הנחה חשובה המהווה את אחת מאבני היסוד בשיטתו של פאולו פריירה ובפדגוגיה הביקורתית בכלל (לפחות במסורת הפדגוגיה הביקורתית הנאו-מרקסיסטית אירופאית). פדגוגיה זו מנתחת את החברות במונחים של מנגנוני דיכוי ורואה בחינוך אמצעי לתיקון עוולות ולשחרור מאי צדק.  מטרת הכותב היא להציע פדגוגיה ביקורתית חדשה שנשארת נאמנה לרוחו המקורית של פריירה אך מסמנת כיוון חדש.

מורי המורים, האחראים להכשרתם של המורים, נדרשים במוצהר או במרומז לתת דין וחשבון על מצב החינוך, ולעתים קרובות נדרשים לתת מענה (ואפילו מואשמים) כאשר בתי הספר אינם עומדים בציפיות לאומיות או בינלאומיות. אך למרות הציפיות הגבוהות תשומת לב מועטה הוקדשה לסוגיית החינוך או ההוראה של מורי המורים ולשאלות המיוחדות שתחום פדגוגי זה מעלה. במאמר זה מוצגות ומנותחות גישות להוראת מורי מורים בארבע מדינות, הנבדלות ביניהן באופן ניכר מבחינת ההקשרים ההיסטוריים הגאו-פוליטיים והמדיניות – ארה"ב, ניו זילנד, ישראל ונורבגיה. כותבות המאמר מציגות את ההצלבות התמאטיות בין הסוגיות השונות שעלו בכל מדינה ומדינה ומציגות עמדה מפרספקטיבה בינלאומית על המדיניות והנהלים הקשורים להוראת מורים והוראת מורי  מורים.

לאור הדגש הרב שקובעי המדיניות מעניקים בשנים האחרונות להכנסת הטכנולוגיה לבתי הספר, חלה גם עלייה בהכרת המורים בחשיבות הטכנולוגיה, יתרונותיה ושילובה במסגרת הדיסציפלינות השונות, ביניהן גם בהוראת הכתיבה. עם זאת ממצאים אחרונים מראים כי בתחום הוראת הכתיבה ייתכן שמורים לא משלבים את הטכנולוגיה בדרכים משמעותיות ו/או יעילות. מחקר זה מבקש להבין טוב יותר את עמדותיהם ואת תפיסותיהם של מורים בנוגע להוראת הכתיבה והקשר לשימוש בטכנולוגיה.

מאמר זה מציג את המניעים, המטרות, הקשיים ודרכי הפתרון של רפורמה לשיפור הישגי תלמידים ומורים בבתי ספר בסין – שנמשכה ארבעה עשורים. הכותב סוקר שינויים שיושמו בתכנית הלימודים, בהכשרת המורים ובפיתוח מקצועי והובילו את מערכת החינוך בסין למקומות הראשונים במדדי ה-OECD, במחקר TALIS ובמבחן פיז"ה.

מאמר זה מציג מחקר שעשה שימוש בנתונים אודות ציוני עבודות גמר של תואר ראשון ותזות (לתואר שני) באוניברסיטה פולנית גדולה, כדי לזהות אפליה אפשרית ביחס למגדר או למשיכה גופנית. כדי לבחון סוגיה זה, התמקד החוקר בפער בין הציונים שהעניק המנחה האישי, המכיר את הסטודנט/ית, לבין ציוני השופט החיצוני, שעל  פי רוב לא מכיר ולא אמור להכיר את הסטודנט/ית/ מכאן גם הונח שלמרכיב המשיכה הגופנית אין השפעה ולמגדר יש השפעה אך היא פחותה, כיוון שלא תמיד ניתן לדעת לאיזה מגדר שייך הנבחנ/ת.