הכשרת מורים

מאמר זה חוקר את תפקידם של מורי המורים בבתי ספר ובאוניברסיטאות באנגליה ואת השינויים שהתחוללו בתחום של הכשרת המורים הראשונית כתוצאה מהיוזמה הממשלתית (2015-2010) של "הכשרה בבית הספר" (School Direct). הדיון והמסקנות המוצעות הם חיוניים, עכשוויים ובעלי חשיבות מרכזית עבור כל האוניברסיטאות הכוללות תכניות להכשרת מורים ראשונית, כמו גם בתי ספר המעורבים בהכשרת מורים ראשונית, ולכל הצדדים שיש להם עניין במתן הכשרת מורים אפקטיבית. המאמר בוחן באופן ביקורתי את מדיניות הכשרת המורים הראשונית באנגליה על פני תקופה של עשרים השנים האחרונות (Jackson, Alison; Burch, James, 2016).

המחקר בוחן גישות פדגוגיות בשימוש באתרי ויקי (wiki) בהוראה ובלמידה במכללות להכשרת מורים. הוא מתמקד בהנעה של מרצים להוראה מבוססת-ויקי; בסוגי קורסים; בשיטות הוראה; בהערכה; במבנה התוכן; במאפייני שיתוף פעולה בין סטודנטים ובתוצרי למידה; ובמעורבות של מרצים בתהליך הלמידה. המחקר מבוסס על ראיונות מובנים למחצה עם 11 מורי מורים משש מכללות לחינוך בישראל (Goldstein, Olzan; Peled, Yehuda, 2016).

הכשרת המורים, כדיסציפלינה, נמצאת תחת ביקורת מתמשכת מצד גופים ממשלתיים ומחקריים לגבי איכות ההכנה המקצועית והיעדר בסיס מחקרי חזק. המחברים משיבים לביקורות מסוג זה באמצעות התייחסות לאפשרויות של בחינה נוספת של מחקר הפרקטיקה ושל פרקטיקת המחקר הן בהכשרת המורים הראשונית הן בהכשרה המתמשכת (Miles, Rebecca; Lemon, Narelle; Mathewson Mitchell, Donna; Reid, Jo-Anne, 2016).

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון באילו סוגי קשיים נתקלים סטודנטים להוראה, אשר נרשמו לתואר ראשון בתכנית להכשרת מורים לאנגלית המוצעת בפורמט משולב, והמורים המאמנים (cooperating teachers) שלהם במהלך ההתנסות המעשית של הסטודנטים להוראה. על פי הממצאים, הבעיות שעמדו בפני הסטודנטים להוראה קובצו לארבעה תחומים: מערכות הערכה, תקשורת נתמכת מחשב, אתגרים עם המורים החונכים ונושאים פסיכולוגיים. הבעיות של המורים המאמנים סווגו כבעיות הקשורות לתוכנית וכבעיות הקשורות לסטודנטים להוראה (Koc, Ebru Melek, 2016)

למידה פרקסאולוגית התגלתה כמסגרת תאורטית פוטנציאלית בעלת פוטנציאל רב לתמיכה ולשיפור תכניות להכשרת מורים. מאמר זה מציג מחקר השתתפותי בגיל הרך הכולל ארבע קבוצות של סטודנטים. בתגובה ל"סטנדרטים החדשים להוראה" במאה העשרים ואחת ולהתנסויות המעשיות המוגברות, מתכשרים להוראה בקמפוס אזורי במערב התיכון היו מעורבים בלמידה פרקסאולוגית אקדמית, שהציעה הזדמנות להגביר את השליטה בתוכן ולחזק את המיומנויות הפדגוגיות באמצעות התנסויות אותנטיות (Winterbottom, Christian; Mazzocco, Philip J. , 2016).

למידה בתוך ובין תרבויות שונות היא חלק אינטגרלי של הכשרת מורים במאה ה-21. ככל שמוביליות של מורים, מורי מורים וסטודנטים בחינוך מתרחבת חשוב להבין כיצד הנושאים, ההזדמנויות והאתגרים השונים, העולים בהקשר זה משפיעים על למידה ועל הכשרה. מאפיין אינהרנטי לעבודה בתרבויות בין-לאומיות שונות מתמצה במושג "מרחבי גבול" (boundary spaces) הנוצרים בתהליכי מעבר. כאן מדובר בהתנסות מעשית של מתכשרים ו/או מורי מורים בארץ או בתרבות אחרת. השינוי יכול להתבטא במעבר במונחים שונים: גיאוגרפיים, חברתיים, תרבותיים, לשוניים, אישיים או מקצועיים. במחקרים עצמיים קודמים בחנו הכותבות את ההשתמעויות של תהליך התנסות זה על למידה והוראה במרחבים החדשים שבהם עבודתן הקודמת כמורות בית ספר "פגשה" את עבודתן כמורות מורים. המחקר הנוכחי מטפל במעבר מהקשר (context) בין-לאומי אחד להקשר בין-לאומי אחר ובהתפתחות היכולות שלהן, כמורות מורים, לזהות, להבין, לדון ולנהל את שני המרחבים (Williams, J, & Berry, A).

כדי לחזק ולהצמיח למדנות (scholarship) אודות ידע של מורי מורים, מאמר זה מתאר חקירת עומק של קבוצת מורי מורים המספקת התפתחות מקצועית. ניתוח הנתונים המעוגנים איפשר למחברים להגדיר אלמנטים עיקריים שונים, אלמנטים משניים, ומרכיבים המהווים ידע של מורי מורים, כמו גם להבהיר כיצד השימוש בידע זה – בהקשר של התפתחות מקצועית בהוראה – משתמש במרכיבים מרובים בכל רגע נתון. לממצאים אלה השלכות הן עבור למדנות אודות ידע של מורי מורים הן עבור הפרקטיקה שלו (elmer, Sarah; Bernstein, Malayna; Bolyard, Johnna, 2016).

אפליה כנגד נשים נראית כאחת הסיבות האפשריות לתת-הייצוג שלהן במקצועות מסוימים בצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (science, technology, engineering, and math – STEM). המחברים מראים שאין זה המקרה לגבי המבחנים התחרותיים בצרפת המשמשים לגיוס כמעט כל המורים והמרצים בחינוך התיכוני והעל-תיכוני. השוואות בין מבחנים "לא עיוורים למגדר" ("non–gender-blind") שנערכו בעל פה לבין מבחנים "עיוורים למגדר" ("gender-blind") שנערכו בכתב בקרב כ-100,000 אנשים ב-11 תחומים שונים במהלך 2013-2006 חושפים הטיה לטובת נשים ההולכת וגוברת בחוזקה ביחס לדומיננטיות הגברית בתחום (Breda, Thomas; Hillion, Melina, 2016).

תכניות רבות להכשרת מורים מנסות לחולל שינוי בתפיסות הלמידה של המורים, אך אינן משיגות את יעדיהן, ומורים מתקשים לזמן דרכי למידה עמוקות-אקטיביות. בעיית הלמידה אף מחריפה במערך לימודי היהדות שהלמידה בהם דרך חיקוי ושינון מגבירה את הניכור של התלמידים ממקורות תרבותם היהודית. תרומתו וייחודו של מחקר זה, אשר עקב אחר קבוצה של סטודנטים-מורים המשתייכים לתכנית להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת מקצועות היהדות ומלמדים בבתי ספר ממלכתיים, הוא בכך שבחן את תפיסות הלמידה של כל אחד ואחת מן הנחקרים בשני תחומי למידה: תוכני היהדות ונורמות התנהגות (גילת כץ).

מאמר זה דן באמות המידה להצטיינותם (ולא רק מצוינותם) של מורים. לטענת המחברת, מורים הם אוּמנים, מומחים בתחומם מבחינה מדעית ומחקרית ומבחינת הפרקטיקה היישומית והפדגוגית. הם יכולים לחבר בין תיאוריה למציאות ולפעול בהקשר חברתי, פוליטי ותרבותי. מאידך, להיות מורים זו יצירת אָמנות, שמשמעה להיות בעלי שאר רוח, דמיון יצירתי, ועוד. זוהי היכולת לצייר בנפשם של הלומדים רעיונות, ולשרטט בהכרתם שאלות ביקורתיות ונוקבות וסוגיות, שאין עליהן מענה מיידי. היא כוללת מוזיקליות ליצירת כמיהה להרמוניה, לאסתטיקה, לאתיקה, לאהבת היופי שבקואורדינציה, לדעת לזהות שיר מרגש ולהגיב לספר או לטקסט מדעי, ולהבין את הסוגות האמנותיות וממה הושפעו. המאמר מציין את תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה) במכללת סמינר הקיבוצים כדוגמה הממחישה תפיסה זו של מורים ושל הוראה (תמר קטקו).

פרחי הוראה רבים הם בני דור האינטרנט ומצופה מהם שיכירו את טכנולוגיות המידע והתקשורת השונות, עם זאת מספר מחקרים ציינו שהם לא בהכרח מסוגלים להשתמש בהם להוראה וללמידה. הרעיון של ידע טכנולוגי פדגוגי של מורים הוא מרכזי לדאגה זו. במחקר זה, המחברים משתמשים בתשובות של 146 פרחי הוראה לשאלות פתוחות לגבי ההתנסויות והידע בטכנולוגיות מידע ותקשורת ובפדגוגיה אשר הביאו עמם כאשר החלו את תכנית הכשרת המורים באוניברסיטה (Kontkanen, Sini; Dillon, Patrick; Valtonen, Teemu; Renkola, Sami; Vesisenaho, Mikko; Vaisanen, Pertti., 2016).

כותבי המאמר מתמודדים עם השאלה "מה נדרש כדי להעמיד הכשרה לשוויון וצדק חברתיים (אף כי יש להדגיש שיש הבדלים בין שני ערכים אלה פילוסופית ומעשית) בחזית ובמרכז של תוכניות להכשרת מורים?". על בסיס מחקרים ותכנון מחדש, הם מציגים ארבעה כיווני פעולה חיוניים ("מטלות") לקידום הטיפול בכך. כבר לפני למעלה מעשור נטען כי הצבת ערכים של הגינות/צדק בחזית ובמרכז ההכשרה דורשת שינוי רדיקלי של מטרות, מחויבויות והסדרים (Nieto, 2000), אך לא נראה שנעשה די בנידון (Cochran-Smith, M., Ell, F., Grudnoff, L., Haigh, M., Hill, M., & Ludlow, L).

מאמר זה בוחן כיצד מורת מורים אחת פעלה כדי לסייע ללמידה של פרחי הוראה על פני מסגרות הכשרה מבוססות שדה ומבוססות אוניברסיטה. תוך שימוש בתיאורית הלמידה החברתית-תרבותית כעדשה, הניתוח מתבסס על נתוני חקר מקרה אשר נאספו משני פרחי הוראה מאותה תכנית להכשרת מורים, שהתנסו בשיבוצי הוראה סמוכים אך שונים ביותר בבתי ספר עירוניים. הממצאים מבטאים את רפרטואר המהלכים של מורת המורים בניסיונה לתווך את התפתחות פרחי ההוראה כאנשי מקצוע מכווני הגינות ורפלקטיביים (Stillman, Jamy; Anderson, Lauren, 2016).

טענות הכותבים במחקר: א. יש שלוש גישות להמשגת קשר מורה/משפחה/קהילה: 1. מעורבות בהובלת ביה"ס כשמורים, מנהלים ו/או מתכשרים הם היוזמים; 2. מעורבות שיתופית ושוויונית לפיה משפחות וחברי קהילות נתפסים כבעלי ידע שראוי לשתף בו מתכשרים ולבנות על פיו את ההוראה;3. סולידריות שבה אנשי הקהילה והמשפחות מהווים חונכים ומורים למתכשרים ולמורים, וקולם והידע שלהם נמצאים במרכז.

מאמר זה בוחן את היישום של פלטפורמה מסוג ויקי (wiki) לצורך תכנון שיעור עבור מתכשרים להוראה בקורס לשיטות הוראה כללי לתואר ראשון, בתכנית להכשרת המורים באוניברסיטה במערב התיכון של ארה"ב. המחקר משתמש בתוצאות של שני מערכים נפרדים של ניתוח הכוללים 159 משתתפים. מתכשרים להוראה בקורס זה נדרשו לפרסם את חמשת מערכי השיעור הראשונים של יחידות ההוראה שלהם לאתר הוויקי של הקורס. כל מתכשר להוראה נדרש לנתח מספר מערכי שיעור של חבריו לכיתה ולספק משוב קונסטרוקטיבי אשר מחברי השיעור יוכלו לשלב בשיפור יחידות ההוראה שלהם (Salajan, Florin D.; Nyachwaya, James M.; Hoffman, Jeanette G.; Hill, Brent D., 2016).

מאמר זה טוען כי קובעי המדיניות באנגליה שואלים בצורה לא ביקורתית את המודל הפיני להכשרת מורים. הפילוסופיה הפינית והפילוסופיה האנגלית של הכשרת המורים שונות מאוד, והשאלת המודל הפיני להכשרת מורים אינה מתאימה להשקפה אודות הכשרת המורים באנגליה. לפיכך, המדיניות המושאלת הוצאה מהקשרם של הערכים הרחבים יותר והיסודות של החינוך הפיני. גישה לא שיטתית זו לרפורמה במדיניות חינוך מתעלמת מהעובדה שמדיניות חינוך ו"פרקטיקות מתקיימות בקשרים אקולוגיים האחת עם השנייה ובמערכות אקולוגיות שלמות של פרקטיקות הקשורות זו לזו". לפיכך, מדיניות מושאלת זו של הכשרת מורים אינה מובילה בהכרח לתוצאות ששורטטו בידי קובעי המדיניות ברפורמות (Chung, Jennifer, 2016).

מערכת החינוך בכלל ובתי הספר בפרט, משמיעים הצהרות רבות בדבר אחריותם לקדם כל ילד וילדה, להגן עליהם, להעניק יחס אישי ולהבטיח מרחב בטוח ומגן. עם זאת, עבור התלמידים והתלמידות ההומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להלן להט"ב) עלול בית הספר להוות אתר של התנצחות, בו מועצמות תחושותיהם השליליות וממנו הם מודרים בעזרת אמצעים סימליים ופיזיים כאחד. לאור החסר במחקרים עדכניים הבודקים עמדות של אנשי חינוך כלפי הומוסקסואליות והטמעת נושא הנטייה המינית והמיעוטים המיניים במערכת החינוך, המחקר המוצע שם לו למטרה להתמקד בבחינת נכונותם של פרחי הוראה להטמיע את הנושא הן דרך סיוע לתלמידים להט"ב והן דרך דיון והפעלות עבור כלל אוכלוסיית התלמידים (אניה גליקמן וטל שמר אלקיים).

התנסות מעשית נחשבת לחלק חיוני של הכשרת מורים ומבטאת אוריינטציה מקצועית של תוכנית ההכשרה. בדרך כלל, חרף השונות הקיימת בין מאפייני ההתנסות המעשית בתוכניות הכשרה שונות, לרוב מדובר בעבודה של חונך אחד עם מתכשר אחד. בתי-ספר מגלים עניין גובר והולך ביצירת תרבות של שיתוף (למשל, קהיליות למידה ממוקדות תחום דעת, הוראה בשיתוף עם מורה לחינוך מיוחד, ביקורים הדדיים בכיתות) – כדי להקטין למינימום את הלם המציאות שמורים מתחילים חווים לעתים קרובות. יותר מכך, מורי-מורים עומדים לא אחת בפני קושי למצוא מקומות לשיבוץ מתכשרים בהתנסות מעשית איכות ודגם של הוראה בשיתוף יכול להוות פתרון לכך.

למידה מקוונת מתפתחת במהירות בהשכלה הגבוהה. כתוצאה מכך, במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת נורת'האמפטון שבבריטניה, אקדמאים התנסו בשיטות לשיבוץ בלוגים וקהילות מקוונות לתוך קורסים כדי להגביר את הלמידה בקרב סגל ההוראה והסטודנטים. המאמר ידון בניסיון זה. המאמר מדגים כיצד בלוגים וקהילות שיפרו את הוראת הנושאים האינטרדיסציפלינריים, פיתוח הסגל ומעורבות הסטודנטים. דבר זה מושג על ידי שיתופם של חקרי מקרים מהקורסים המדגימים את החוזקות ואת המגבלות של הפרקטיקות שאומצו (Caldwell, Helen; Heaton, Rebecca, 2016).

במדינות שונות קיימות תוכניות הכשרה העוסקות בחינוך סביבתי וכוללות הקניית ידע תוכן סביבתי ופרקטיקות מבוססות-מקום, אולם מיזמים המערבים את המתכשרים בפעולה ביקורתית עדיין מוגבלים למדי. "אזרחות סביבתית" במחקר זה מוגדרת כהנעה, ביטחון עצמי ומודעות לערכים אישיים, חכמת מעשה ויכולת לתת ביטוי מעשי לאוריינות אזרחית ואקולוגית. המחקר בוחן כיצד ההתנסויות בפרויקט פעולה פוליטי השפיעו על האזרחות הסביבתית של המתכשרים שבמחקר ועל הפרקטיקות ההוראתיות שלהם (Green, C., Medina-Jerez, W., & Bryant, C).