הכשרת מורים

המחקר המוצג במאמר ניתח משובים של שמונה חונכים שהתייחסו לאותו שיעור במדעים שלימד מתכשר להוראה בסיום שנת הלימודים בבית הספר. השיעור צולם בווידאו והוקרן למשתתפים. מטרת ניתוח שמונה המשובים הייתה להציג קווי דמיון, הבדלים ורציונליזציה במטרה לפתח כלי משוב ולערב את קהיליית החונכים בשיח לשיפור תהליכי החונכות (Peter Hudson).

הסקירה של ד"ר אמנון גלסנר עוסקת בלמידה משמעותית ותחושת הערך שהיא יוצרת אצל הלומד. כדי שזו תתרחש על הלומד לגלותה בכוחות עצמו, כאשר תפקידו של המורה/המנחה לאפשר סביבת למידה ולסייע לשם כך בפיתוח ההנעה אצל הלומד תוך התנסות ופעילות ( אמנון גלסנר).

מאמר זה מדווח על הפיתוח של גישות שיתופיות לתמיכה בשימוש באינטרנט על ידי סטודנטים למדעים שסיימו את לימודיהם והם בעלי רשיון הוראה Post Graduate Certificate of Education (PGCE) , בקורסים ראשוניים להכשרת מורים initial teacher education(ITE) באנגליה. נאספו נתונים מחמישה מוסדות להשכלה גבוהה higher education institution(HEI) שעבדו בשיתוף עם בתי ספר מאמנים במשך ארבע שנים. נעשה שימוש בגישה מעורבת, הכוללת שאלונים, ראיונות מובנים, תצפיות בזמן השיעורים וחקרי מקרה. התוצאות של שלוש השנים הראשונות, זיהו מחסומים לתירגול והעלו את הצורך לפתח גישות שיתופיות נוספות ( Pete Sorensen, John Twidle & Ann Childs) .

המחקר הנוכחי התבצע במסגרת קורס בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים המשתתפים בקורס זה לומדים להכיר השפעות של סוגים שונים של מדיטציה, ובעיקר מדיטציית קשיבות (Mindfulness). מנחה הקורס, ד"ר ריקרדו טרש, מסביר כי הסטודנטים לומדים בין השאר טכניקות מעולם המדיטציה המנותקות מהקשר רוחני וניו אייג'י. "הסטודנטים מנהלים יומן אישי כדי לעקוב אחרי התפתחויות שחלו בהם במהלך הסמסטר שבו נלמד הקורס", אומר טרש, "ובסמסטר השני מיישמים את הטכניקות שלמדו, לאחר התאמתן לעולם הילדים, בכיתות נבחרות בבתי ספר יסודיים ( רווית שרף).

מאמר זה, המכוון על ידי קהילת מעשה לשיתוף ידע כהתפתחות מקצועית, חולק ארבעה חקר מקרים שמציגים את המידה שבה ניתן למפות את הלמידה בתכנית להכשרת מורים לחינוך גופני. למעשה, קהילת מעשה לשיתוף ידע נתמכת במהלך הזמן, מערבת מטרות משותפות של החברים בה, מערבת שיח תכוף, פעיל וחברתי ומאופיינת על ידי בעיות שנפתרות על ידי חברי הקהילה (MacPhail, Ann, Patton, Kevin, Parker, Melissa and Tannehill, Deborah, 2014).

יש עדויות חזקות לכך שמורים ומורי-מורים צריכים להיות קשורים למחקר במובן של התעדכנות בהתפתחויות החדשות ביותר בתחומי הדעת האקדמיים ובדרכי ההוראה כדי לשפר את ידע התוכן הפדגוגי שלהם. יש גם עדויות משכנעות לכך שעליהם להיות מצוידים ביכולות להפעיל פרקטיקה מוכוונת-חקר, שמשמעותה יכולת, הנעה והזדמנות להשתמש בכשירויות מבוססות מחקר כדי לבדוק מה מצליח ומה לא יעיל בעבודתם.מבחינה של מערכות חינוכיות גבוהות-הישגים ותיפקוד עולה החשיבות של הכשרה קלינית במסגרות של תוכניות מוקפדות בתקופת ההכשרה. תוכניות כאלה מאפשרות למתכשרים לשלב ידע אקדמי עם התנסות מעשית בבית הספר ובכיתה. המיקוד בהתנסויות קליניות דורש שיפור מתמיד במהלך ההתפתחות המקצועית כך שחידושים וחקר משותף יהוו חלק מתרבות מקצועית מתמשכת ( Furlong, J., et al) .

הספר מציע חקירה פילוסופית של המשבר שבו מצויה הכשרת המורים בעולם גלובלי, ניאו-ליברלי, קפיטליסטי, עולם שההפרטה ותרבות הצריכה שולטות בו. הוא עוסק בהאשמות הרווחות נגד הכשרת המורים ומראה שברקע שלהן מצויות מחלוקות עקרוניות באשר לדמות המורה הרצוי, למטרותיו, לתפקידיו ולמעמדו ביחס לתלמידיו. רבות מההאשמות הללו מבוססות על תפיסות מיושנות הנוגעות לזהותו המקצועית של המורה ה"טוב".הספר מפתח מטא-תאוריה של הכשרת מורים שמתארת שלוש תפיסות בסיסיות של הכשרה ( שלמה בק) .

כותבי המאמר בחנו במחקרם את הקשר בין חוויות במהלך החיים התפתחות הנתיבה המקצועית של מורים, באמצעות ניתוח סיפורי חיים של מתכשרים להוראה, כולל התנסויות וציפיות מרכזיות מהתקופה שלפני הכניסה לחיים מקצועיים. הבנה זו מאפשרת, לדעתם, לבחון החלטות של בחירה בהוראה, רעיונות על הוראה ולמידה והחלטות בדבר נתיבי קריירה עתידית. שאלות המחקר היו: (1)אילו התנסויות חיים משפיעות על כיוון מקצועי?; (2) באילו דרכים מעצבות התנסויות חיים דעות על מקצוע ההוראה ועל הוראה ולמידה?; (3) כיצד חוזים מתכשרים להוראה את הנתיבה המקצועית שלהם לאורך החיים?

מטרת המאמר הייתה לתאר כיצד משפיעה קהיליית מעשה היברידית על פיתוח הזהויות של מורים מאמנים למתכשרים להוראה בגילאי לידה-גן. במחקר השתתפו מורים מאמנים בקורס בן 12 שבועות כדי (1) ליצור הקשר (context) של חקר שיתופי הניזון מידע המעוגן בהתנסויות האותנטיות של המשתתפים, ו-(2) לפתח רפלקציה ביקורתית משותפת המצמיחה מחשבות ושאלות היוצרות הבנות חדשות. המורים המאמנים שהשתתפו במחקר זה עבדו בדרכים שונות גם בכלים מקוונים והחלו לבנות ידע משותף ואישי לגבי המשמעות של אימון מתכשרים (Caudle, L.A., & Moran, M.J).

להשפעה השלילית המתמשכת של המבחנים הסטנדרטיים כמנגנון העיקרי של אחריותיות שאושר בארה"ב במסגרת החוק "שום ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind) יש השפעה הרסנית על הוראה ולמידה בבתי הספר בארה"ב . מחבר המאמר מציין שכמורי מורים, עלינו להיות יצירתיים וזהירים בבואנו ללמד מורים לעתיד על הסכנות באמון רב מדי בציוני מבחנים ותכניות הערכה. אולם שינוי יכול, ואכן אולי חייב, להתחיל להתרחב בכיתה אחת בכל פעם. בהתייחס לכל האנשים והגורמים החינוכיים בארה"ב הנמצאים בחזית בצאתם נגד ההשפעה של המבחנים, נראה שמורי המורים בארה"ב , על פי רוב, בולטים בהיעדרם ( Dave Powell).

מחקר זה מבקש לבחון אם תכנית לימודים המתמחה בהכשרת מורים למתמטיקה, המבוססת על חקר ופיתוח מערכי שיעור יפניים להוראה, יכולה לסייע למתכשרים להוראה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה. ניתוח הנתונים חשף שחקר ופיתוח מערכי שיעור הוא למעשה גישה אפקטיבית בסיוע למתכשרים להוראה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה. באמצעות גישה זו של חקירה המבוססת בכיתה ועם הנחיה מתמשכת מהמנטורים (מורי המורים המלמדים את הקורס) המתכשרים להוראה החלו לשפוט את הצלחת השיעור שלהם בהתבסס על הלמידה של התלמיד. מוקד חדש זה בלמידת התלמיד איפשר להם להשתפר באופן ניכר הן בחקר ופיתוח מערכי השיעור שלהם והן ביישומם (Claire Carroll, 2013).

מחקר פעולה הוא תהליך של חקר שיטתי המבקש לשפר נושאים חברתיים המשפיעים על כל אדם. היסטורית, המושג "מחקר פעולה" קשור לעבודה של קורט לוין, שראה במתודולוגיה מחקרית זו פעולה מעגלית, דינמית ושיתופית במהותה. במעגלים חוזרים של תכנון, תצפית ורפלקציה, פרטים וקבוצות יכולים לעסוק במחקר פעולה וליישם שינויים נדרשים בעבודתם. מחקר פעולה הוא מתודולוגיה הנושאת אופי קולבורטיבי וניתנת להפעלה במגוון של אמונות וקשרים.

שאלה מרכזית: האם חונכות קונסטרוקטיביסטית וחונכות מכוונת מזמנות למורים בראשית דרכם הזדמנויות הולמות לרכוש את הנדרש להצלחה בהוראה? דגמים של חונכות: א1) חונכות בגישה מסורתית של העברת ידע לפיה חונכים תופשים את תפקידם כמומחים ומעבירים את הידע שלהם במערכת יחסים בעלת אופי היררכי. בסביבת לימודים זו המתכשרים מסתגלים לתרבות הקיימת של בית-הספר; א2) חונכות כטרנספורמציה של ידע מניחה קשר שיתופי א-סימטרי עם המורה החונך שבו ידע על הוראה נוצר בעבודה משותפת, כשהחונכים מזמנים התנסויות המקדמות התפתחות וצמיחה מקצועיים למתכשרים (Cochran-Smith & Paris, 1995). ב) חונכות –מלמדת (educative mentoring; Feiman-Nemser, 2001) שבה חונכים מספקים הזדמנויות להתפתחות מקצועית של מורים מתחילים. גישה זו דומה לחונכות כטרנספורמציה של ידע כנ"ל.

כדי לספק מידע לגבי היכולות של סטודנטים להוראה בעלי תואר שני, פותח בגרמניה מודול מיוחד למורים במסגרת "פרויקט לשיתוף פעולה גרמני עבור מחקרי מעקב אחרי הבוגרים". הסולם מפעיל מודל של פעולת המורה בהתבסס על קווי ההנחיה שפורסמו על ידי "הועידה הקבועה של שרי החינוך". הניתוחים התבססו על מדגם של 937 סטודנטים להוראה, שסיימו לימודי תואר שני מאוניברסיטאות Cologne ו- M?nster, שב- North Rhine-Westphalia בין התאריכים 1 באוקטובר 2007 ל-30 בספטמבר 2008. תוצאות הניתוחים הראשונים מדגישות את הפוטנציאל של הסולם לספק תובנה לגבי הדרישות שעבורן יש להכין את הסטודנטים בלימודי ההוראה שלהם (Mareike Landmanna, 2013).

במאמר זה, המחברים מספקים סיכום לגבי הערכת הסימולציה בתחום של הכשרת מורים ולגבי שלושה גורמים שיש לשקול אותם כאשר סביבות אלה ממשיכות להתפתח. המבחרים מספקים דוגמא ספציפית של העבודה בשתי אוניברסיטאות המשתמשות בסביבה הוירטואלית, TLE TeachLivE™, בהכשרת מורים (Lisa A. Dieker, Jacqueline A. Rodriguez, Benjamin Lignugaris/Kraft, Michael C. Hynes, and Charles E. Hughes, 2013).

הרעיון המרכזי של כותבי המאמר הוא הגדרה או איתור של פרקטיקות ליבה הוראתיות שסביבן יאורגנו מוקדים בתוכניות ההכשרה וההתפתחות המקצועית. כיום המיקוד של תוכניות להכשרת מורים משתנה ממיקוד באיפיון הידע הנדרש להוראה אל מיקוד בשילוב של ידע והתנסות (Lampert, 2010, Zeichner, 2012). פנייה זו אל המעשה הובילה חוקרים בתחום לארגן את מחקריהם סביב הרעיון של "פרקטיקות ליבה" בהוראה, שעשויות להוות כלים משמעותיים להכשרת סטודנטים לקבלת החלטות, לעיתים במהירות, תוך כדי הוראה. מיקוד זה מתמודד גם עם האתגר של שיפור הוראה דיסציפלינרית של מתכשרים ומורים חדשים וקידום הישגיהם והישגי תלמידיהם. הכותבים בוחנים במאמר זה מיזמים הנותנים ביטוי למגמה זו שבה מורים, מורי מורים וחוקרים עובדים יחד כדי להבין כיצד ההפעלה של רעיון פרקטיקות הליבה עשויה לסייע בשיפור ההוראה וההכשרה (McDonald, M., Kazemi, E., & Schneider Kavanagh, S).

כיצד מכשירה אמריקה את מוריה היווה נושא המטיל מורא במשך שנים רבות. ב-2005 ארתור לוין (Arthur Levine), נשיא מכללת המורים באוניברסיטת קולומביה דאז, הדהים את עמיתיו (ואת עצמו, הוא אומר) עם דוח נוקב המסיק שתכניות הכשרת מורים "נעות בטווח שבין תכניות בלתי הולמות למחרידות". בקיץ זה המועצה הלאומית של איכות ההוראה (National Council on Teacher Quality) תיארה את הכשרת המורים כ"תעשיה של בינוניות" ( Bill Keller ).

רבים סוברים כי הכשרת המורים נדרשת לשנות את כיוונה מהכשרה המבוססת על היבטים אקדמיים לקראת הכשרה להוראה המבוססת על התנסות קלינית בשדה ההוראה, במתכונת דומה לזו המתקיימת בבתי ספר לרפואה (Cochran-Smith & Zeichner, 2005; Moore, 2010; Zeichner, 2010), שבהם הלמידה מתקיימת לא רק באוניברסיטאות אלא גם בבתי החולים "ליד מיטת החולה" בתמיכה ובשילוב של הצוות הקליני והאקדמי.בית הספר להתפתחות מקצועית (Professional Development School – PDS) הוא אחד מן הדגמים החלופיים להכשרת המורים ( דיצה משכית, זמירה מברך).

במחקר אשר נדון במאמר זה מתואר חקר מקרה של עמיתות בין מכללה לחינוך לבין בית ספר יסודי הנמצא בעיר במרכז הארץ. התיאור הוא מנקודת מבטן של ארבע קבוצות משתתפים המעורבות בהבניית העמיתות: (א) מדריכות מטעם המכללה (מובילות התהליך); (ב) מנהלת בית הספר וסגניתה; (ג) מורות מאמנות בבית הספר; (ד) סטודנטים מן המכללה אשר מתכשרים להוראת מתמטיקה ואנגלית. כל קבוצה יצרה 'נרטיב של השתתפות', כזה שיסודו בראייתה את תהליך ההבניה של העמיתות אשר היא השתתפה בו ( חנה עזר, תמי ראובני, נורית מירב, חיותה רגב).

ניתן לסכם ולומר כי למרות שההערכה בחינוך השתנתה והתפתחה עם השנים, השינויים וההתפתחויות הללו אינם תמיד באים לידי ביטוי במוסדות האקדמיים ובכללם במכללות לחינוך. ההערכה בחינוך אינה מתמקדת, כבעבר, בבחינת תפוקות ותוצרים בלבד אלא מתייחסת להיבטים נרחבים של מושא ההערכה, הכוללים גם את בחינת הצרכים, ההקשר, התהליכים, המדיניות, הסביבה החברתית-פוליטית ועוד ( אירית לוי-פלדמן).