הכשרת מורים

הניסיון המקצועי בעבר ובהווה של מורי מורים משפיע על הדרכים שבהן הם תופסים את מהות הידע החשוב הנדרש למורה מורים, את הבעיות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי, את מוקד תפקידם בהכשרת מורי העתיד ואת האמונות והערכים האישיים שלהם. בניסיון מקצועי הכוונה למורי מורים אקדמיים שלא לימדו מעולם בבי"ס, מורי מורים שהם מורים מאמנים, מורי מורים דואליים (מורי מורים שלימדו בבי"ס טרם עיסוקם בהכשרת מורים) ומדריכים פדגוגיים. להבנת הזהות המקצועית של מורי המורים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתפיסות אלה יש השפעה על דרכי הכשרת המורים ותוכניות ההכשרה, הקשר בין מוסד ההכשרה לבין בית הספר ועוד (Periera, F., Lopes, A., & Marta, M).

חווית ההוראה האישית של הסטודנט להוראה משמשת חלק חשוב במסע הפיכתו למורה. על אף חשיבותה, עובדת תרומתה של החוויה להוראה נותרה מקרית, והניסיון שגלום בה נמצא מנותק מהעבודה בקורסי ההכשרה של מורים. אוניברסיטת סנט קלאוד (St. Cloud State University) שבמדינת מינסוטה החליטה לחזק את חווית ההוראה של סטודנטים להוראה באמצעות מודל ההוראה השיתופית (co-teaching model) ומאמר זה מבקש להתמקד במודל זה, בתנאים להתקיימותו וביתרונותיו (Heck, T. W., & Bacharach, N).

בישראל, מאז שנה"ל תשס"ט, התקיימו מספר תכניות "חלופיות" להכשרת מורים: התכנית להכשרת מורים למתמטיקה ולמדעים (תשע"א), התכנית להכשרת מורים לאנגלית (תשס"ט), התכניות להכשרת מהנדסים להוראה (תשע"א ותשע"ג), התכנית להכשרת מורים למדעים וטכנולוגיה בחטיבת הביניים (תשע"ג) והתכנית המואצת להכשרת גננות (תשע"ג), אשר נפתחה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג להרחבת מסגרת חינוך החינם לילדים מגיל שלוש. לקראת שנה"ל תשע"ג הזמין משרד החינוך מחקר שיבחן את התכניות האלה (תכניות ההכשרה המיוחדות להוראת המקצועות הנדרשים שהתקיימו מתשס"ט ועד תשע"ג) וגם את תכנית ההכשרה החדשה המתקיימת במספר מכללות להכשרת מורים בישראל מאז תשע"א, התכנית לתואר שני בהוראה, ה-M.Teach, כחלופה לתכניות ההכשרה המסורתיות. דוח זה מציג את המחקר שנערך על כל התכניות החלופיות (נעמי פייגין, פנינת טל, רחל טלמור, אירית לוי פלדמן, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ, בתיה בר-לב).

מכון מופ"ת הוא מוסד ללא כוונות רווח, המשמש מרכז בין-מכללתי למחקר ולפיתוח בנושא הכשרת מורים. מסגרתו הייחודית בישראל ובעולם מעניקה תמיכה לפיתוח המקצועי של מורי מורים ולתהליך חיברותם וכן לעריכת מחקר בנושאים קשורים. מוסד זה הוקם בשנת 1983 על-ידי האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך מתוך הנחה, שצרכיהם של מורי המורים הם ייחודים וזקוקים למענה נפרד ועצמאי ולהעמקת הידע המחקרי בתחום. ככלל, מכון מופ"ת מאורגן ליחידות משנה כמו ערוץ הכתיבה, ערוץ המחקר, ערוץ הלמידה, ערוץ למידת-עמיתים ועוד. בהישענו על עדויות מהספרות ומהמחקר, מאמר זה מפרט על שלושה ערוצים הקיימים במכון מופ"ת: למידה, כתיבה ומחקר. לקראת סוף המאמר, נדונות דילמות הקשורות למדיניות המכון, למחויבותו ולעבודתו העכשווית (Golan, M., & Reichenberg, R).

החוקרים במחקר זה התמקדו בדפוסי למידה של מתכשרים להוראה במסגרות של ההתנסות המעשית, וניסו לבסס טיפולוגיה שנבנתה במחקר אחר וללמוד מכך על חשיבות ההבנה של טיפוסי למידה שונים וכיצד ניתן לכוון דפוסי התכשרות אלה בדרך היעילה ביותר שתשפר את יכולות ההוראה של המתכשרים ותבנה בקרבם עמדה להיות לומדים לאורך החיים (Donche, V., Endedijk, M.D., & van Daal, T).

מחקר זה חוקר את ההשתתפות של הסטודנטים להוראה בפעילויות למידה וחוקר האם היא מקושרת להתנהגויות של הוראה אפקטיביות שלהם במסגרת של הכשרת מורים מבוססת בית ספר עבור חינוך תיכוני בהולנד. התוצאות מציינות שהסטודנטים להוראה משתנים בלמידה המדווחת עצמית שלהם ושלמידה זו מתייחסת באופן חיובי להבחנות לגבי התנהגות הלמידה האפקטיבית שלהם (de Vries, Siebrich; Jansen, Ellen P.W.A.; Helms-Lorenz, Michelle; van de Grift, Wim J.C.M. , 2015).

בשנים האחרונות נראתה תנועה מרוכזת ושיטתית לעבר מערכת של הכשרה ראשונית של מורים המובלת על ידי בתי הספר באנגליה. מערכת זו קראה תיגר באופן רדיקלי על תפקידן של האוניברסיטאות, ובייחוד על חלקן בחשיפת מורים חדשים לתיאוריה חינוכית. רק כמחצית מהנכנסים החדשים למקצוע ההוראה מגיעים כיום ממסלולי ההכשרה באוניברסיטאות. שינויים מרחיקי לכת אלו בהכשרת המורים הועברו בהתייעצות פורמלית ודיון ציבורי מינימליים. בחוברת דחופה ומחייבת זו, המחברים טוענים לתפיסה של מורים כאנשי מקצוע הדורשים הבנה עמוקה של המימדים המושגיים, האמפיריים והנורמטיביים של הפרטיקה החינוכית. מחברי החוברת מסבירים מדוע המחלקות לחינוך באוניברסיטאות ניצבות במקום טוב יותר מאשר בתי הספר כדי לעזור למורים חדשים לרכוש הבנה זו (Orchard, Janet; Winch, Christopher, 2015).

הכשרת המורים עוברת שינוי מדגם הכשרה המדגיש רכישת כישורים ושליטה ביכולות לדגם מבוסס-מעשה המדגיש השתתפות, מעורבות ורפלקציה (Zeichner, 2010). בכל העולם, בדרכים שונים וברמות שונות, נעשים מאמצים רבים ביותר לשלב את רוב רובה של ההכשרה בתוך בתי הספר (Zeichner, 2015). מפנה זה בפרקטיקום מבוסס על תפיסת למידה והוראה כהתנסותיות, חברתיות ומתרחבות במסגרות של שולייתיות קוגניטיבית (Matteson et al., 2012, Lave, 1996). מדובר בעשייה שיש בה השתתפות בפעילות ובצידה רפלקציה ולמידה. בגישה זו נתפשים מורים מאמנים בהכשרה כמתווכים ראשונים במעלה של ההתנסויות בשדה. המחקרים שנבחרו לצורך סקירת ספרות זו (46) הם מחקרים אמפיריים אשר פורסמו בכתבי עת שפיטים באנגלית מאז 1990 והתמקדו באינטראקציות אימון סביב מעשה הוראה (Hoffman, J.V., Wetzel, M., Maloch, B., Greeter, E., Taylor, L., Dejulio, S., & Vlach, S.H).

בתוכניות הכשרת מורים בעולם, בעיקר באנגליה ובארה"ב והיום גם בחלק ממדינות OECD נוספות ניתן לזהות שינוי לכיוון של נתיבי הכשרה מבוססי בית ספר (Tatto & Furlong, 2015), שצמחו כדי למשוך מגוון מועמדים להוראה וכהיענות לצרכים שונים של בתי ספר. כתוצאה מכך נוצרה שונות תפקידית על רצף הנע ממורי מורים המועסקים במוסדות ההשכלה הגבוהה בלבד ועד – העובדים רק בבית הספר ומתפקדים כמורים וכמורי מורים, להלן "מורי מורים בית-ספריים". מטרת הכותבים במחקר הייתה לבחון כיצד תופסים מורי המורים הבית-ספריים את תפקידם. החוקרים בקשו לבחון, תוך הקשבה לזווית הראייה של מורים אלה, מהם התביעות והגמולים של תפקיד דואלי זה וכיצד בתי ספר ומורי מורים יכולים לתמוך בלמידה המקצועית במסגרות פורמליות ובלתי-פורמליות של מורים אלה (White, E., Dickenson, C., & Weston, K).

מטרת המחקר הייתה לזהות תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם סטודנטים, ללמוד את מאפייניהן ולהבחין ביניהן. במחקר השתתפו 86 מורי מורים ממכללה אחת לחינוך שענו על שאלון מקוון. נערכו ראיונות חצי-מובנים לחלק מהעונים על השאלון. ניתוח הנתונים העלה שלוש תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם מתכשרים להוראה: 1) תפקיד מורה המורים הוא לסייע למתכשרים להצליח בלימודיהם; 2) תפקיד מורה מורים הוא להעצים מתכשרים ולסייע להם לצמוח; 3) תפקיד מורה המורים הוא לשרת כמתווך בין תיאוריה ומעשה (Leah Shagrir).

מספר הסטודנטים הצעירים מירושלים המזרחית שפונה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הולך וגדל. עוצמת התופעה בולטת על רקע העובדה שגם מספר התלמידים הנבחנים במבחני הבגרות הולך וגדל. גם במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין עולה מספר הסטודנטים האלה, ובשנים האחרונות כשני שלישים מתלמידי שנה א' במסלול הערבי הם צעירים וצעירות פלסטינים משכונותיה השונות של ירושלים המזרחית. מאמר זה מתאר תהליכים ייחודיים בסדנת "שוני ומגוון בחברה הישראלית", שמתקיימת מדי שנה לאורך סמסטר אחר במכללה. משתתפים בסדנה סטודנטים פלסטינים מירושלים המזרחית, שבשל מחסומי שפה אינם יכולים להשתלב בסדנאות המעורבות של סטודנטים יהודים וערבים, ועבודתם בקבוצה נפרדת מאפשרת להם שיח רבגוני ועשיר בשפה הערבית, שפת אמם. בסדנה שוחחו הסטודנטים על שאלות מהותיות לזהותם, לערכים ולחייהם. המאמר מביא מדברי הסטודנטים ודן במגוון סוגיות שעלו בסדנה (ח'נסאא דיאב).

בעידן של שינוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נדרשות המכללות, בין השאר, להגדיר את חזונן. ספרות מועטה בלבד קיימת על אודות החזון ופשרו במכללות, למרות החשיבות המיוחסת להגדרתו באופן ייחודי למרחב שבו מתקיימות המכללות. במאמר הנוכחי יוצג מחקר גישוש אקספלורטיבי, אשר מיקודו בקונטקסט של מכללות אקדמיות לחינוך במגזר המסורתי ובחן את תפיסותיהם של מורי מורים בנוגע לחזון המכללה: האם הם מודעים לחזון? כיצד הם תופסים אותו ואת מימושו? ומה הם יחסי הגומלין בין החזון לבין ההקשר שבו מתקיימות המכללות? הממצאים מעידים על האתגרים בגיבוש החזון וביישומו במבנה המכללות כיום וכן על מבוכה בהיעדר ידע על אודות מהותו של חזון המכללה ועל רצון מצד מורי המורים להיות שותפים לעיצובו (רינה צדיק, אסנת רובין).

בפרויקט מחקר ופיתוח נוכחי של התכנית לתואר ראשון בהכשרת מורים באורהוס, דנמרק, המחברים חקרו את התפתחות היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים הן מבחינת התיאוריה והן מבחינת הפרקטיקה. הפרויקט מאורגן ומבוצע בשיתוף פעולה בין סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים מוסמכים וחוקרים, ומאמר מושגי זה מסביר את הרעיונות התיאורטיים, הפרספקטיבות וההשלכות כמו גם המטרות הכוללות ומבנה הפרויקט. היעד הכללי של הפרויקט הוא להכשיר את הקרקע במחקר פדגוגי ובהכשרת מורים, והמטרה היא לתרום להתפתחות של ידע תיאורטי בתוך תחום אקדמי זה, כך שניתן יהיה להבין את היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים וללמד יכולת זו כחלק מהתפתחות מתמשכת של היכולת המקצועית של המורה (Jensen, Elsebeth; Skibsted, Else; Christensen, Mette, 2015).

קיים דיון מתמשך בשאלה האם הכשרת המורים הראשונית צריכה להתבסס בעיקר על האוניברסיטה או על בית הספר. מוקד נוסף ומשתנה תדיר של הדיון הוא השאלה כיצד לארגן את התמחויות הסטודנטים להוראה. בשנת 2014 החלו ליישם בשבדיה יוזמה לאומית במטרה להעלות את איכות ההתמחויות. השינויים כללו הפחתה של מספר בתי הספר, ציפיות גבוהות יותר לשכלול יכולות המדריכים ושיתוף פעולה הדוק יותר בתחום הפיתוח בין בתי ספר בהם נערכת ההתמחות ובין האוניברסיטה. מטרתו של מאמר זה היא לתרום לידע על יישומו של השינוי בארגון ההתמחויות. אוסף הנתונים מורכב מתגובות של אנשי אדמיניסטרציה הפועלים לארגון מחדש במסגרת זמן מוגדרת, מודל לוגי וניתוח SWOT הבוחן חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים. התוצאות מגלות כי קשה לאחוז בתפיסה סטטית של היישום בגלל תחלופה של בתי ספר ולכן גם של מדריכים. נושא האיכות נתון למחקר מתמשך כמו למשל השאלה כיצד השינוי משפיע על האיזון בין מיומנויות ההוראה ובין הידע והמיומנויות הדרושים לרפלקציה ולדיון ביקורתי.

מחסור במורים במדינה דרומית של ארה"ב הניע אוניברסיטה לפתח וליזום תכנית ייחודית בהכשרת מורים, הנקראת תכנית "2+2". תכנית שיתופית זו בין האוניברסיטה לבין מספר מכללות קהילתיות מספקת לסטודנטים יכולת להשיג הן תואר ראשון (משך לימודים מעל לשנתיים) והן לימודי תעודה (במשך שנתיים) בעודם נשארים במכללה הקהילתית שלהם. מאמר זה מסביר את הפיתוח ואת היישום של התכנית הייחודית הזו המבוססת על קהילת למידה (Garber, Darrell H.; Kolodziej, Nancy, 2015).

סקירת ספרות זו מציגה את הספרות המקצועית המתרחבת על שימוש בצפייה בשיעורים מצולמים בווידאו בהכשרת מורים ובהתפתחות המקצועית. הכותבים מציעים לקוראים סקירה של ממצאים מרכזיים סביב ארבעת ההיבטים הבאים: א) פעילות המורה בעת צפייה בשיעור מצולם בווידאו; ב) מטרות הצפייה בווידאו; ג) טיפוסי שיעורים בווידיאו; ד) ההשפעות של צפייה בווידאו על הכשרת מורים ועל התפתחות מקצועית. כמו כן מוצעים כיווני מחקר רצויים והמלצות על דרכי ארגון פעילויות הצפייה במסגרות אלה (Gaudin, C., & Chalies, S).

מחקר זה מדווח על מה שלמדו 13 מורי מורים באמצעות פרוצדורת רישום כמורה מורים לשנת 2012-2011, אילו מטרות הם ניסחו עבור ההתפתחות המקצועית העתידית שלהם ואילו פעילויות הם תכננו כדי להשיג מטרות אלה. השיטות ששימשו במחקר זה דמו בעיקרן לשיטות ששימשו בזמן שקהילת הלמידה הראשונה עברה את פרוצדורת הרישום בשנת 2002. קהילת הלמידה שנבדקה בשנת 2012 השתתפה בתכנית תמיכה, בעוד שקהילת הלמידה של שנת 2002 לא השתתפה בתכנית כזו (Boei, Fer; Dengerink, Jurri?n; Geursen, Janneke; Kools, Quinta; Koster, Bob; Lunenberg, Mieke; Willemse, Martijn, 2015).

למרות שלמידה בלתי פורמלית מוכרת כדרך משמעותית שבה סטודנטים רוכשים ידע חדש אשר לעיתים קרובות קשה להשגה בהקשרי למידה פורמליים, המחקר אודות השפעתן של פרקטיקות למידה בלתי פורמליות על פדגוגיה של פרחי הוראה הוא מוגבל. המחקר הנוכחי, מונחה על-ידי התיאוריה של קהילות מעשה, בחן כיצד ליווי תלמידי חטיבת ביניים בטיול שטח השפיע על הלמידה של פרחי ההוראה ללמד (Britton, Stacey A.; Qiang Cheng; Hill-Cunningham, P. Renee; Carpenter-McCullough, Amber, 2015).

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון תהליכים ותוצרים מוטיבציונים-רגשיים הכרוכים ביישום המתודה "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning-PBL) בקרב פרחי הוראה. המחקר נשען בעיקר על תיאורית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 2000) ותיאורית הזרימה (Csikszentmihalyi, 1990). המחקר מתמקד בבחינת האפיונים של סביבת הוראה–למידה המתבצעות באמצעות ה-PBL: תמיכה בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים, אוטונומיה, שייכות ומסוגלות. בנוסף, המחקר מתמקד בבחינת ההבדלים בין קורס מסורתי/רגיל ובבחינת ההבדלים בתהליכים המוטיבציוניים בהקשרי PBL בין פרחי הוראה יהודים ובדואים (חיה קפלן, ורד רפאלי).

הכותבים מציגים דגם לשיבוץ מתכשרים בהתנסות המעשית שעיקרו שיבוץ שני מתכשרים לעבודה עם מורה-חונך אחד (paired placement) במסגרת של "בית ספר מלמד" (The Teaching School Model) (דומה ל-PDS בארה"ב ובמקומות אחרים). הדגם הופעל במסגרת עמיתות בין אוניברסיטה ושלושה בתי ספר (עירוני ושני מחוזיים) כשהמתכשרים שהו בבית הספר יומיים בשבוע במהלך שנה או סמסטר. שיבוץ בזוגות יוצר שתי מסגרות של עבודה שיתופית בין המתכשרים לבין החונך ובין המתכשרים לבין עצמם. כל אחד מהשלושה יכול ליטול על עצמו את תפקיד המוביל על פי הסיטואציה והנושא, ולהתפתח ברמת ההתפתחות האפשרית המתאימה לו (Lang, C., Neal, D., Karvouni, M., & Chandler, D).