אקטואליה

מאמר זה הוא מאמר ביקורת על על הספר "איך ילדים מצליחים" מאת Paul Tough. המחבר טוען בספרו כי מיומנויות לא קוגניטיביות, כגון: התמדה, שליטה עצמית, סקרנות, מצפוניות, כוח סבל וביטחון עצמי, מכריעות יותר להשגת הצלחה מאשר אינטליגנציה (Annie Murphy Paul, 2012)

איך אפשר להסביר את העובדה שישנן מורות מוכשרות, חכמות, בעלות ידע וניסיון המפחדות להתמודד עם משימות חדשות, ולעומת זאת יש מורות אחרות, בעלות יכולות נמוכות יותר, שלא מפחדות להעז? באילו בתים גדלו הבטוחות והאמיצות, ומה שידרו להן הוריהן? ומה קורה כשהמעזות פחות מגיעות למערכת החינוך ופוגשות שם את הסמכות הניהולית? הספר מבוסס על מחקר רחב ובוחן את שאלת המסוגלות המקצועית של מורות: כיצד היא נבנית במשפחת המוצא של המורה, מה קורה לה במשפחה הגרעינית של המורה ומה הם הגורמים המשפיעים עליה בעולם המקצועי ( אפרת קס) .

נוכח הכניסה המאסיבית של מכשירים ניידים כגון אייפדים ( iPads ) לכיתות הלימוד בארה"ב היה צפוי שיגובשו תפיסות דידקטיות ופדגוגיות כקווים מנחים להוראה באמצעות טאבלטים. בעוד מערכות החינוך האמריקאיות מתייחסות בעיקר למעטה החיצוני של יישומים ואפליקציות מתאימות ללמידה ולהוראה מתוקשבת בכיתה, הרי הישועה הגיעה דווקא ממערכות החינוך באירופה המציעות תפיסות דידקטיות יותר מגובשות כנקודת מוצא להוראה באמצעות טאבלטים. לאחרונה יצא ספר באנגלית שנכתב ע"י המומחית האוסטרית לפדגוגיה מתוקשבת , Sabrina Huber .

פרופסור מייקל פולאן (Michael Fullan ) מקנדה מטובי המומחים לשינוי חינוכי בעולם הוציא לאחרונה ספר חדש המנסה להתמודד עם סוגיית התקשוב החינוכי ותהליכי השינוי בבתי הספר. פרופסור פולאן , שצבר ניסיון מחקרי רב בתהליכי שינוי חינוך , מציע פרספקטיבות משלו וחזון להנעת השינוי החינוכי בבתי הספר באמצעות הטכנולוגיה החינוכית. הספר מציע ראייה ראיה מערכתית של הנעת השינוי החינוכי בבתי הספר ובמחוזות חינוך באמצעות תקשוב חינוכי .

ג'יי הורוויץ סוקר גישות עכשוויות לסוגיה של הכנסת מכשירי פלאפונים לביה"ס ולכיתה בארה"ב. שימוש בטלפון סלולארי בעת השיעור איננו שווה ערך להעברת פתקאות בכתב יד על נייר. ההזמנה להיסח הדעת באמצעות הטלפון הסלולארי גדולה בהרבה מזאת של אמצעים יותר מסורתיים. חנה ולדן מגיבה, גם בבלוג של בריטג, וגם במאמרון בבלוג שלה . בתגובה שלה בבלוג של בריטג היא מודה שקיימת בעיה אמיתית של היסח הדעת, אבל היא מזכירה לנו שמדובר בבעיה רווחת בכל תחומי החיים, ועל תלמידים, וגם מבוגרים, ללמוד להתמודד איתה. בבלוג שלה ולדן מרחיבה על הסוגיות פדגוגיות שמתעוררות בעקבות השימוש האפשרי של טלפונים סלולאריים בכיתה.

הספר מציג ניתוח של יחסי הגומלין והאינטראקציות שבין דמוקרטיה וחינוך ברמות המקרו והמיקרו. הניתוח מראה שדמוקרטיה ומוסדות חינוך מושפעים על ידי ממדים טבעיים, דמוגרפיים, מוסדיים ותרבותיים של החברה שלהם, ושיש להתמודד עם הקשר ביניהם תחת התנאים האותנטיים של החברה ועם נקודת מבט פנימית. הספר מספק בסיס איתן עבור דיונים על דמוקרטיה בכל הרמות. לפיכך הוא תורם לדיונים פונקציונליים אודות הפילוסופיה מאחורי החינוך והדמוקרטיה, על ידי כך שהוא מסייע למוסדות חינוך, מורים, מנהלים וכל האזרחים האחראיים לתהות על תפקידם בחברה בתוך מסגרת מובנת ופשוטה ודרך תהליך הדמוקרטיזציה ( Demirbolat, A. O).

מחנכים מחפשים לעתים קרובות דרכים להוציא תלמידים שקטים מקליפתם, אבל מחקרים מציעים שבתי הספר יכולים לשפר את התוצאות האקדמיות של התלמידים המופנמים על ידי הפחתת הלחץ להיות חברותיים ולתת לכל התלמידים מעט יותר זמן לעשות רפלקציה (Sparks, S. D. 2012).

לאור התרחבות השימוש בסרטי וידאו בהוראה מקוונת נוצר צורך בספרות מקצועית העונה על צרכי המורים והמרצים המלמדים בעזרת סרטי וידאו בהוראה מקוונת . ספר חדש בהוצאת Springer משנת 2012 מנסה לענות על צורך זה. הספר מציע גישה שיטתית לניתוח סרטי וידאו, יצירתם עיבודם ואריזתם לצרכי למידה מקוונת. לא מדובר בספר פדגוגי אלא בספר באנגלית המציע את הטכניקות השונות שיוכלו להנחות את המורים והמרצים ( Ram, A. Ranjith, Chaudhuri, Subhasis).

מרכיב חשוב ברפורמה "עוז לתמורה" בחינוך העל יסודי, שהופעלה מראשית שנת הלימודים, הוא הערכה פרטנית של המורים, שתזכה אותם במענק כספי אישי. תוכנית דומה לרפורמת עוז לתמורה, שבה מקבלים מורים מענק כספי אישי לפי ביצועיהם, נוסתה בניו יורק ונכשלה כישלון חרוץ. האם לקברניטי החינוך בארץ יש מידע שאין לאמריקאים? ( יצחק פרידמן).

קובץ מאמרים חדש בעריכת Liz England עוסק בכל המכלול של הוראת תואר שני למורים לאנגלית באינטרנט. הכוונה למורים בעלי תואר ראשון הלומדים בלמידה מרחוק את כל המכלול המתודולוגי של הוראת שפה זרה כשפה שנייה. כותבי המאמרים מתבססים על ניסיונם בארה"ב , הונג-קונג ואוסטרליה בהעברת קורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק למורים לאנגלית (TESOL. ) המלמדים בבתי הספר שפה אנגלית כשפה זרה. המאמרים כוללים היבטים מתודולוגיים של הפעלת למידה מרחוק למורי ה TESOL, לצד היבטים מעשיים כגון הפעלת הקורסים המתוקשבים באינטרנט בלמידה מרחוק והערכת הקורסים המתוקשבים ( Liz England).

הספר החדש בעריכת פרופסור רוני ריינגולד וד"ר דורית אלט הוא אסופת מאמרים רצינית ומעמיקה על השינויים הנדרשים בתפקידו המוסרי של המורה. פרקי הספר מדגישים את חשיבות תפקודו הפדגוגי של המורה לא רק כסוכן שינוי אלא בראש ובראשונה כסמכות מוסרית בתחומי החינוך בכלל והחינוך הדמוקרטי בפרט. כותבי המאמרים דנים בחשיבות הקניית ערכים, חשיבה מוסרית ויצירת סובלנות ע"י המורים במקביל להקניית תכנים וידע בביה"ס וביתר שאת. חלק מן המאמרים מדברים על תכנית לימודים ייחודית שיש לפתח, תכנית לימודים אתית. המאמרים עוסקים בנקיטת אומץ מוסרי ע"י מורים ואירועים התורמים לכך. חלק מהתפיסות המוצגות בספר צמחו על הקרקע של תיאוריית הקונסרקטיביזים בהוראה ובלמידה כיצירת מעורבות בלמידה בצורה פעילה ( Dorit Alt, Roni Reingold ).

ההתפתחות המהירה של חינוך ביתי (חינוך מהבית) בארה"ב מתחילה להניב גם ספרות מחקרית ראויה . ספרה של פרופסור Jennifer Lois על מניעי האימהות בארה"ב שבחרו להעניק לילדיהן חינוך ביתי נסקר לאחרונה במדור ביקורות הספרים Teachers College Record. החוקרת ראיינה 24 אימהות שבחרו להתמודד בעצמן עם הענקת חינוך ביתי ( חינוך מהבית) לילדיהם. מהראיונות המעמיקים ניתן ללמוד רבות על מניעי האימהות לוותר על עבודה מחוץ לבית ולהתרכז בחינוך מהבית , על ההתפתחות דרכי ההוראה של האימהות ועל תכנית הלימודים בארה"ב לחינוך מהבית שנועדה להקל על ההתמודדות של האימהות ( Kurt J. Bauman ).

טכנולוגיית האינטרנט הובילה למהפכה תרבותית בחייהם של בני נוער בעשור האחרון. השימוש באינטרנט התרחב לממדים עצומים, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מסדר יומם של מרבית בני הנוער. מתבגרים מבלים חלק ניכר מחייהם ברשת. החיים ברשת יצרו צורות חדשות של אלימות. מתבגרים מתנסים באלימות ברשת – כבריונים, כקורבנות וכעדים. אנשי חינוך אינם יכולים להתעלם מהתופעה הזאת ( דורית אולניק־שמש וטלי היימן) .

פרופ' מייקל אפל הוא אחד מהוגי החינוך הידועים ביותר בעולם. הוא מסופח, בניגוד לרצונו, לזרם המכונה "פדגוגיה ביקורתית", שצמח מספרו של פאולו פריירה "פדגוגיה של מדוכאים". הפדגוגיה הביקורתית חושפת את מנגנוני הכוח והדיכוי שעומדים ביסוד תופעות חברתיות, בכללן החינוך, ומעצבת השקפת עולם חינוכית שמטרתה להקנות לתלמידים יכולת לחשוב באופן ביקורתי, כלומר יכולת לזהות את מנגנוני הכוח והדיכוי שפועלים עליהם ( אסף משולם) .

בשעה שמערכות חינוך ברחבי העולם מחפשות כיוון לחינוך איכותי ולהכשרת דור העתיד של התלמידים היה הראוי להתייחס לרשימה הזו של מיומנויות עתידיות אשר להן יידרשו עובדים בעתיד. הדרישה מגיעה כמובן מארגונים ומתאגידים היודעים דבר וחצי דבר אודות כישורים התורמים לקדמה ולהתפתחות המקצועית של העובד . המיומנות הראשונה היא יכולת מצרפית של הפקת משמעות מפיסות מידע ותהליכים שונים, המיומנות השנייה היא חשיבה מקורית ומותאמת , כזו היכולה לחשוב על פתרונות יצירתיים "מחוץ לקופסא" . ספק אם מערכות החינוך יוכלו לסייע במיומנות זו אצל העובדים העתידיים ( Marcia Conner).

כוונת היוזמה של העורכים היא להחזיר עטרה ליושנה ולשוב לעיסוק במהות החינוך, בציר המרכזי שלו; בשכבת עומק שמתחת ליסודות החינוך או – כל פי דימוי אחר – בשכבה העילית ובספרה הרוחניות שלו. קובץ המאמרים נועד אפוא להשפיע על השיח הציבורי והחינוכי ולהטותו לשאלות היסוד של החינוך – לתכליתו העליונה, לייעודו רחוק-הטווח, לחזונו. החלטת העורכים לכלול בספר מאמרים של מחברים בעלי כיוונים וסגנונות שונים מעשירה את העיון בו, מקנה לו עוצמה ייחודית ומצליחה לעורר בקורא שיח פנימי ביחס לחלקיו השונים. מגוון המאמרים בנושא החינוך הראוי והרוחני יסייע לקורא להכיר את הנושא מזוויות שונות ובממדים שונים. ( ישעיהו תדמור, עמיר פריימן (עורכים)

סקר קצר של תפיסות מוכיח, כי מרבית האנשים מפרשים טכנולוגיה ככלים, במיוחד כלים ומכשירים משוכללים. אלה שעוצרים לחשוב על ההגדרה יותר לעומק עושים צעד נוסף וטוענים שהטכנולוגיה היא ידע המיושם לייצור כלים ומתן פתרונות מעשיים לצרכים אנושיים. אך הגדרה זו אינה כוללת את מלוא ההיקף של מהות הטכנולוגיה, כשם שיצירה מוסיקלית או אפילו היכולת ליצור אותה אינם מגדירים את מלוא ההיקף של מהות המוסיקה. הטכנולוגיה היא תהליך חשיבה ועשייה מורכב, ספירלי ותמידי, הנובע מצורך בסיסי המייחד את האדם: לתת מענה לצרכיו ולשפר אותו, שוב ושוב ללא לאות, הפסקה או סיפוק. בחינת היכולת הטכנולוגית מגלה כי היא מורכבת ממערכת שלמה של כישורים, ששום יצור חי אחר אינו מפגין.מסיבות תרבותיות-היסטוריות, פיתוח תבונה טכנולוגית בחינוך עדיין נתפסת כחינוך סוג ב'. אנחנו עדיין מתעקשים להנחיל פריטי ידע ולהשתמש בשיטות ואמצעי הוראה מסורתיים ועיוניים במהותם, מבלי לעצור ולחשוב באופן אמיץ וכן מה מכל זה עדיין נדרש – ומדוע ( ליאת בן דוד) .

לציוני המיצ"ב אין שום משמעות עבור התלמיד והם אינם נכללים בסיכום הישגיו. המבחנים בודקים את הישגי בתי הספר ומודדים את מערכת החינוך כולה. ומכאן שהמנהלים והמורים שמכינים את התלמידים לבחינות הללו למעשה מפקיעים מהילדים את החינוך שלו הם זכאים כדי להיראות טוב בעיני משרד החינוך. זה כל הסיפור. אינטרסים צרים של מורים ומנהלים מפוחדים מפני התוצאות, כל אחד לחוץ מאלה שמעליו, וכל כובד המשקל הזה מונח על כתפיהם הצרות של התלמידים ( נורית קנטי) .

תקציר של ספר עיון חדש בנושא יישומי למידה מתוקשבת. השנתון ( אסופת מאמרים של מיטב המומחים לתקשוב חינוכי באר"ב ) מציע תוכן מגוון הכולל חלק מהתובנות העכשוויות ביותר ומהפרקטיקות הטובות ביותר שיסייעו הן למחנכים והן למנהיגי למידה במקום העבודה לפנות לנושאים של תכנון ויישום, כמו גם נושאים של אסטרטגיה ושל תרבות. השנתון דן במגמות המופיעות במדיה החברתית; מציג לראווה את החדשנות של למידה מתוקשבת; מציג את הפרקטיקות העכשוויות הטובות ביותר; מתמודד עם התמונה הגדולה, סוגיות אסטרטגיות; ומספק הרבה מאוד עצות וטכניקות שימושיות (Encodi, 2012).

מבין ספרי המחקר על נערים בבית הספר ותהליכי גיבוש זהותם ספרו של החוקר האוסטרלי John Whelen ראוי לציון . הספר עוסק במחקר אתנוגרפי שהתבצע לאורך שנתיים (2004-2003) באוסטרליה, הבוחן כיצד נערים חווים את בית הספר. המחקר נערך בקרב שתי קבוצות של נערים בחטיבת הביניים. קבוצה אחת היא של נערים הנראים מנותקים מבית הספר והשנייה של נערים הנתפסים בעיני מוריהם כמופת של ערכי בית הספר. בספר משולבים סיפורי חוויות של נערים, ממצאים מדיונים ארוכי טווח עם נערים, וחקירת הרצונות השאפתניים של נערים מסוימים בלימוד ( John Whelen) .