אקטואליה

מהות יחסי הגומלין המתקיימים במסגרת בית הספר בין מורים, הורים ותלמידים, והשאלות הרלוונטיות לעתידו של התלמיד: כיצד מתמודד בית הספר בעידן הפוסט-מודרני עם האינטרסים, הצרכים וזוויות הראיה השונות של הצדדים השונים. הספר מציג את הגישה והמתודולוגיה האימונית-COACHING כפרדיגמה חדשה במערכת החינוך בעידן הפוסטמודרני. הוא מראה כיצד פרדיגמה זאת נותנת את המענה האפקטיבי ביותר להצלחת הצדדים במהלך המפגשים המתקיימים ביניהם, ומשווה אותה לגישה המסורתית, הרואה את המערכת הבית ספרית כארגון ייעוציי שבו מתקיימים יחסים בין יועץ לנועץ ( אסתר אשכנזי).

כל תלמיד שני לוקח שיעורים פרטיים החל מהיסודי; כך נוצרת מערכת כפולה: חינוך חובה חינם וחינוך פרטי שעלותו יכולה להגיע ל-10,000 שקל בשנה. מנתוני משרד החינוך עולה כי כ-40% מהתלמידים נעזרים בשיעורים פרטיים במקצוע אחד לפחות. המירוץ אחר הבגרות מתחיל כבר בבית הספר היסודי, ש-38% מתלמידיו דיווחו כי הם מסתייעים במורה פרטי. בחטיבת הביניים, שיעור המסתייעים בשיעורים פרטיים עולה ל-42%. ( רותי לוי).

נתונים מעודכנים באתר משרד החינוך מחודש ספטמבר 2011 : הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר החינוך הממלכתי : 0.35- , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר ממלכתי דתי: 0.90 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב בחינוך עצמאי, מעיין ומוכר אחר : 3.76 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב תלמודי תורה: 1.41 .משמעויות : מבחינת תכנון הכשרת המורים לשנים הקרובות נראה שיהיה צורך להרחיב את הכשרת המורים לחינוך החרדי . אם מדברים על מעבר המכללות לו"תת בשנים הקרובות , הרי הכשרת המורים החרדיים ( או נכון יותר המורות החרדיות ) תלך ותתרחב ובוודאי לא תעבור לות"ת .

ספר חדש בהוצאת מכון ברנקו וייס. זהו סיפורו של בית הספר התיכון "המֵט" ברוד-איילנד, ארה"ב. הוא מלמד כי אפשר לחנך אחרת, וכי ילדים יכולים להגיע להישגים לימודיים גבוהים גם אם נסיבות חייהם האישיות, המשפחתיות או הכלכליות עומדות בדרכם להצלחה זו. בית הספר המֵט הוא הראשון ברשת בתי הספר של חברת התמונה הגדולה, הפועלים כיום בכל רחבי ארצות הברית. כל תלמידי המֵט לומדים על פי תכנית לימודים אישית, ומשלימים אותה תוך עבודה בעולם האמיתי. את עבודתם מלווים מנחים. ההורים מעורבים בעיצוב וביישום תכנית הלמידה של ילדיהם, והמורים אינם מרצים בפני הכיתה אלא מלווים את התלמידים תוך כדי הלמידה והעשייה. מבנה הלמידה אף הוא שונה, ובמקום ציונים ומבחנים התלמידים נדרשים להציג את תהליך הלמידה שעברו ואת תוצריו בפני חבריהם, מוריהם ובני משפחתם.

החודש ראה אור בפורטל האינטרנט פסיכולוגיה עברית ספרה של ד"ר חנה דויד, "מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר", שמובא בפורטל במלואו באדיבות המחברת. בספר תיאורי מקרה של מחוננים השייכים לקבוצות מיעוט, וכן פרקים המתבססים על עבודת המחברת בעיר אילת בתחום המחוננים ( חנה דויד).

בספרו החדש טוען פינק כי פג תוקפה של שיטת המקל והגזר. פינק גורס כי לצורכי העבודה במאה העשרים ואחת אנו צריכים לשדרג את ההנעה האנושית לאוטונומיה, לשליטה ולתחושת ייעוד. בנוגע לסוגיית תגמול מורים, גורס פינק כי תגמול מורים לפי ביצועים אינו רעיון הניתן לביצוע. הסיבה לכך היא כי לא קיימת דרך לתגמל את המורים באופן יעיל שלא יכלול פרוטקציה תוך בית ספרית (למשל המנהל מעניק בונוסים לאנשים שהוא חפץ ביקרם), או קשירה בין תגמול המורים לבין ציוני המבחנים של תלמידיהם (מה שיביא להתמקדות יתרה בתוצאות טובות במבחנים). לפי פינק האפקטיביות המרבית של כסף כגורם הנעה מושגת כאשר מורידים את הנושא מסדר היום. כאשר יקבלו המורים שכר ראוי ומידה של אוטונומיה, לא ירווח העיסוק בכסף, והמורים יוכלו להתמקד בביצוע עבודתם בלבד ( פון זסטרוב, קלאוס).

נשי החינוך המעורבים בהטמעת התקשוב החינוכי בעשור האחרון חשו בוודאי כי יש פער בין התפתחות התיאוריות הפדגוגיות ובין התפתחות סביבות הלמידה המתוקשבות . לכן , היוזמה של פרופסור Harasim, Linda לנסות להציע ראייה רחבה ומעמיקה יותר של נקודות המפגש בין סביבות הלמידה המתוקשבות ובין התיאוריות של הלמידה זוכה להערכה רבה בקרב כל מי שעוסק בשילוב המחשב והאינטרנט בהוראה. בספרה המעמיק מציגה פרופסור Harasim, Linda היבטים פדגוגיים של למידה מתוקשבת , הערכה של סביבות למידה מתוקשבות ,תיאוריות למידה קוגניטיביות ולמידה מתוקשבות וסוגיות של חדשנות פדגוגית בסביבה מתוקשבת. הספר הוא סינתזה של מחקרים וידע אקדמאי אותם מנסה פרופסור Harasim, Linda לגבש למכלול אחד שיטתי ויסודי ( Harasim, Linda).

בעולם בו צורת המחשבה הלינארית מעמיקה היא מין נכחד מה תפקידו של המורה / בית הספר? בעיקרון, לא השתנה דבר. תפקידו של המורה בעיקרון נשאר זהה קרי להוסיף ליכולותיו הטבעיות של הילד יכולות נוספות שמאפיינות את היותו אדם כלומר חשיבה מעמיקה. מעשית זה הרבה יותר קשה מכמה סיבות: ראשית, הסמכות מתוקף הידע נעלמה מתוך זמינותו של הידע הציבורי. בנוסף, המעבר של ייצוגי הידע מהעולם הטקסטואלי לזה הדיגיטלי מקשה על הוראת המחשבה הלינארית הן מתוך חוסר זמינות והן מתוך השינוי בדרכי המחשבה שהמורים עצמם אינם חסינים לו. לבסוף, פער הדורות המועצם עשרות מונים בין הילידים הדיגיטליים לאלו מאתנו שהיגרו לעולם זה, אינו מאפשר תקשורת על בסיס משותף ( נדב בדריאן) .

מדינת ישראל מתאפיינת במרקם חברתי-תרבותי ייחודי ביותר. ההטרוגניות החברתית והתרבותית הביאה ליצירתם של חמישה שסעים מרכזיים בחברה הישראלית, שסעים אשר משפיעים על בני הנוער בישראל: השסע הלאומי, השסע האתני, השסע הדתי, השסע המעמדי והשסע הפוליטי. מבין כל אלו, שסע הלאומי הוא השסע המרכזי בחברה הישראלית. שסע זה מעצב את מערכת היחסים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. מאמר זה יכול אפוא להיחשב למחקר חלוצי. מטרתו היא לתאר ולהבין את דרך תפיסתם של תלמידי כיתות י"ב ערבים בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים – את זהותם, את מידת הזדהותם עם המדינה, את התרבות היהודית ואת מידת השתלבותם בחברה הישראלית. שאלות המחקר: שאלת המחקר המרכזית הייתה כדלקמן: איך התלמידים הערבים תופסים את השתלבותם בחברה הישראלית ובתרבות היהודית?(אבו-עסבה, חאלד, ג'יוסי וורוד ונעמה צבר-בן יהושע ).

מדינות רבות כבר הכירו בכך שחייבים לקיים מסגרות השתלמות למורים ומנגנון מפקח על לימודי חובה כתנאי להמשך החזקה ברישיון הוראה, ולקידום במערכת. בבריטניה למשל נקראת מסגרת זו NCSL. בהיעדר מסגרות כאלה, מערכת החינוך תמשיך להימצא במגמת נסיגה. הכותב, מנהל ביה"ס לשעבר, סבור כי יש להתחיל לבנות את מסגרות ההשתלמות המתאימות ואת המוסדות שבהם יִלְמד מנהל בית הספר גם הנהגה פדגוגית, ובמקביל יוכשרו שם רכזי המקצוע, עמם הוא אמור יהיה לעבוד. כך בהדרגה ובמשך כמה שנים תקום בבתי הספר ההנהגה הדידקטית אותה אנו חסרים כל כך עתה. הנהגה זו תקנה למורים כלי עבודה שכרגע אינם נמצאים בארגז הכלים שלהם ( צבי גלאון).

לשאוב כוחות מבפנים . ספר חדש העוסק בהתמודדות של מורים בביה"ס והמוטיבציה שלהם להמשך ההתמודדות נוכח סכנת השחיקה. נוכח התופעה הגוברת של פרישת מורים חדשים ( בארה"ב 50% מהמורים פורשים ממקצוע ההוראה בתום שנה או שנתיים ) מנסים עורכי הספר להציב תובנות עם התמודדות מורים עם מקצוע ההוראה התובעני. בספר כותבים עשרות מורים כיצד התגברו על הקשיים וכיצד שאבו כוחות מבפנים כדי להפוך את מלאכת ההוראה למרוממת ומאתגרת. הנרטיבים האישיים של המורים הכותבים בספר זה מייצגים תובנות שכל מורה ראוי שיתאזר בהם ( Audrey A. Friedman and Luke Reynolds ).

מאמר מעניין של פרופסור נמרוד אלוני ובו הוא סותר את מרבית טענותיו של הספר החדש של פרופ' איימי צ'ואה, "הימנון הקרב של אמא נמרה", הוצאת מודן." הספר מתאר בפשטות ובעוצמה את הדילמות בין חינוך סמכותי ומכוון (אותו היא מכנה בשם הקוד "חינוך סיני") לבין אנרכיה והפקרות (שמכונות בפשטות "חינוך מערבי"). בלשון הרחוקה מלהיות תקינה-פוליטית, מאשימה המחברת את ההורים המערביים בפינוק מחליא, בהזנחה מדעת, בפחדנות ובהובלת דור שלם של צעירים אל בינוניות ושיממון אינטלקטואלי וחברתי.

הספר אוריינות חזותית בפעולה: חינוך בעידן החזותי מציע להטמיע את המרכיב החזותי בכל תחומי הלימוד, לא רק בשיעורי האמנות, ולהפוך אותו לרכיב משמעותי בעל נראות גבוהה במערך הלימודים. דגש מיוחד מושם על קריאה ביקורתית של טקסטים חזותיים. כיוון שבעולם של ימינו ילדים "מוצפים" בטקסטים חזותיים, ומשך הצפייה שלהם במסכים חזותיים למיניהם עולה על כל דמיון, הצורך בקריאה ביקורתית של טקסטים אלה הוא הכרחי. הפרק הראשון בספר דן בטקסט החזותי, באפשרויות הקריאה שלו ובנחיצותו העכשווית במערכת החינוך. הפרק השני מתמקד בתמונה באמצעות תצלומים עיתונאיים ותצלומים אישיים. בפרק השלישי נידונה התרבות החזותית הפופולארית, והפרק הרביעי מציע יישומים של תכנית הלימודים בדיסציפלינות למיניהן ( רחל שליטא, אריאל פרידמן , רות הרתאן ).

רשת אורט קדמה למשרד החינוך בתשלום מענקים למורים מצטיינים. זה שלוש שנים שהיא מפעילה בבתי הספר שלה מערכת חדשנית לתמרוץ בתי ספר מצטיינים, מנהלים מצטיינים ומורים מצטיינים. אבל יש לציין כי ברשת אורט המורים המצטיינים אמיתיים, ולא מחצית מהאוכלוסייה. לכן אצלם רק 10% מהמורים מקבלים בונוס הצטיינות מדי שנה. כדי לזהות את אותם 10% מצטיינים באמת, בנו ברשת אורט מערכת למדידת ביצועי המורים בבתי הספר של רשת אורט. במכוון אין מדובר במערכת מורכבת מדי. ההצטיינות של מורים מתבססת על חמישה מדדים: ציוני התלמידים, שיתוף פעולה עם שאר המורים (המלצות של מורים עמיתים), תרומה לפעילויות השונות של בית הספר (הערכת מנהל), התקדמות מקצועית (שעות השתלמות) והתרשמות כללית של הנהלת בית הספר מהתפקוד של המורה. חמישה מדדים ששניים מהם הם כמותיים והשאר מבוססים על הערכת עמיתים והערכת ההנהלה. את כל אלה ביחד משקללת ועדה מיוחדת שבה חברים נציגים מהמורים, נציגים מהנהלת בית הספר וכמובן – מנהל בית הספר עצמו.

הטענה המרכזית הנבחנת במאמר זה היא כי מערכת החינוך, וליתר דיוק גייסות של פקידים ומפקחים, מגובים בכוח פוליטי רב ובוועדי עובדים המונעים מאינטרסים זרים, בנו מערך מורכב ומתוחכם של מנגנוני דיכוי פסיכולוגיים ופרקטיים כלפי המורים. בחינה זו התבצעה באמצעות התייחסות לאירוע שארע בבית הספר בו מלמד החוקר, אירוע פתאומי, שקשה להחיל עליו אוטומטית את ההנחיות המקובלות. רק כאשר אירוע כזה מתרחש, ניתן לבחון את ההתמודדות של המורים מול מה שנחזה בעיניהם כסמכות, ולנתח את הדרך שבה הם מקבלים החלטות תחת לחץ אל מול אותה סמכות. לאחר שייפרסו אירועי המקרה, ייבחנו תגובותיהם של המשתתפים השונים ואת הסיבות שהביאו אותם לאותן תגובות. שכל חבר חדש הנכנס אל שדה ההוראה והחינוך, נלכד מיד בין שני המאבקים, האנכי והאופקי. אולם כאן הוא נדון לכישלון בלתי נמנע: אם יתמוך בהתנגדות גלויה כלפי המעמד בעל הסמכות הרי שלא ישביע את רצון ההנהלה. מסקנות הדיון הן כי מורים מתחילים משתמשים בגישה המפקחת לגבי נושאים הקשורים בשליטה ובאלימות. כלומר, הם מייחסים חשיבות גדולה להימצאותם במצב מתמיד של שליטה בכיתות ואינם מתפשרים עם אלימות מכל סוג שהוא. בנושאים הקשורים ליחסי מורה-תלמידה, אמון בתלמידים, משמעת והוראה, המורים נוטים לגישה ההומניסטית ( מטלון, עמי ).

אורנית פרידמן היא מורה המייצגת את השדה ועל כן היא מכירה מקרוב את ציבור המורים העובדים בביה"ס ואת התרבות המחשבתית שלהם . המאמרון שלה אינו מחדש מבחינה רעיונית אך הוא מוסיף תבונה להתמודדות הנדרשת היום בבתי ספר מבחינת השינוי החינוכי של מחשבים ככלי הוראה משמעותיים. היא שואלת את השאלה מדוע אם כן אימצו המורים את הטלוויזיה ככלי "רלוונטי" בעבודתם ולא חששו להשתמש בה בהוראה, וכעת כאשר מדברים על שילוב המחשב בהוראה, הרבה מורים מגלים חשש ורתיעה?

לנייר עמדה זה שלוש נקודות מוצא: דמוקרטיה בישראל היא מחוז חפץ; הדמוקרטיה הישראלית מצויה בנסיגה ומאוימת על ידי מגמות לאומניות וגזעניות; מערכת החינוך נדרשת להוביל מהלך דחוף ונחרץ לבלימת מגמות אלה ולביסוס תוכנית חינוכית כלל–ישראלית לאזרחות דמוקרטית.הכותבים מציגים את המסמך הנוכחי על שלושת חלקיו: (א) התגברות המגמות האנטי–דמוקרטיות בחברה הישראלית; (ב) המציאות העגומה בבתי הספר והתנערות מערכת החינוך מקידום משמעותי וכלל–ישראלי של חינוך פוליטי לאזרחות דמוקרטית; (ג) הצבעה על היסודות הנדרשים לטיפוח חינוכי של תודעה פוליטית דמוקרטית ובלימת המגמות הלאומניות והגזעניות ( פרופ' נמרוד אלוני, ד"ר אסתר יוגב, ד"ר ניר מיכאלי ופרופ' אייל נווה).

מסמך של מרכז המידע והמחקר בכנסת שנכתב לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת בראשות חבר הכנסת זבולון אורלב בנושא "ילדים נתפסים ברשת – ילדי דור ה'פייסבוק'". במסמך מוצג רקע על רשתות חברתיות באינטרנט ונתונים על השימוש של ילדים בהן, עמדות ומחקרים על השפעת השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט על ילדים ובני נוער ועל הסיכונים הכרוכים בו, כגון חשיפה לעבריינות מין ול"פגיעה מקוונת" (Cyber Bullying), ומידע על פעולות הסדרה עצמית ועל פעולות של גורמים ממשלתיים להגנה על ילדים ובני נוער המשתמשים ברשתות חברתיות באינטרנט ( אתי וייסבלאי).

ממה נובע הביקוש המשמעותי לבתי ספר פרטיים בישראל ? האם מעליית רמת החיים בארץ או מהאכזבה ממערכת החינוך. נתוני הסקר שפורסמו בעיתון, "קו לחינוך " על הביקוש הגובר לבתי ספר פרטיים בישראלים מעידים על מגמה חדשה בחברה הישראלית שאינה מבשרת טובות ויכולה להוביל בעתיד לפערים חריפים בחברה הישראלית. בסקר שערך מכון ירושלים לחקר השווקים , השתתפו כאלף נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במגזר היהודי בישראל. 53% ממשתתפי הסקר סברו כי איכות החינוך בבתי הספר הציבוריים הידרדרה מאד בשנים האחרונות. רק 12% סברו כי מערכת החינוך השתפרה . מהסקר עולה, כי ככל שההורים צעירים יותר כך עמדתם כלפי מערכת הציבורית שלילית יותר , ואחוז גבוה יותר מהם שולח את ילדיו לבתי ספר פרטיים. עוד נמצא בסקר כי בניגוד לסברה הרווחת, תומכים גם הורים לא מבוססים בחינוך הפרטי. בסקר נמצא , אמנם, כי הכנסתם הממוצעת של ההורים שתמכו בחינוך הפרטי גבוהה מזו של ההורים שהתנגדו לו, אך לא במידה מובהקת.

למידה ארגונית היא אחת המפתחות החשובים בחברת הידע כיום ואולי המפתח החשוב ביותר להתפתחות המקצועית של עובדי הארגון או המוסד. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב ובמדינות נוספות בקרב מוסדות הדרכה/ארגונים רב-לאומיים, (לא מוסדות לימוד של מערכת החינוך) מטיל ספק אם למידה ארגונית אכן מתקיימת בהם בצורה שיטתית אם בכלל. הלמידה הארגונית מחייבת פתיחות אל העולם הגדול ואל מודלים חדשים שאינם מוכרים בארגון. הלמידה הארגונית מחייבת סקרנות של צוותים בארגון. הארגונים שנחקרו, אמנם עוסקים בהחלת ידע והדרכה אך התברר כי אינם פתוחים אל העולם הדינאמי מחוץ להם ובניגוד לתאגידים עסקיים הם פחות סקרנים. מסקנות המחקר הם כי הגורם שמשפיע יותר מכל על היווצרות למידה ארגונית בארגון הוא התרבות הארגונית והוא במקרים רבים גובר על הצורך האסטרטגי של הארגון להתעדכן ולחדש את הידע המעשי שלו, כלומר, להתחדש כל הזמן ( Castro, Claudio de Moura).