תחומי לימוד

חקר מבדיל – דיפרנציאלי והוראת מדעים כחקר הם שתי גישות פדגוגיות העולות בשיחות של מורי מדעים לעיתים קרובות. מורים מכירים בחשיבות שתי השיטות אך קורה שהם נתקלים בקשיים בתרגומן להוראת המדעים בכיתה. מאמר זה מתאר כיצד להבדיל במחקר המושג צפיפות, עבור שונות בנכונות התלמידים על ידי שינוי רמת החקר תוך שימוש בגישה הניתנת לתרגום בקלות לניסיונות בכל רמה של חקר. ניתן להגדיר את המושג חקר בדרך שימושית ונגישה, כתהליך למידה פעיל שבו תלמידים עונים על שאלות מחקר דרך אנליזת נתונים. גישה ישירה כזאת קלה להבנה אצל המורים ( Whitworth, Brooke A. Maeng, Jennifer L. Bell, Randy L ).

מחקר זה נערך במטרה לפתח מפת מושגים לניהול מערכת ידע,Concept Map Knowledge Management System (CMKMS) לצורך שימוש ככלי לתצפית בשינוי שחל בהבנת מושגים ביולוגיים לאורך זמן, אצל הסטודנטים. ה- CMKMS עשוי להיות בר תועלת בהערכת מידת הידע של הסטודנטים ובחשיפת תהליכי החשיבה הייחודיים שלהם. מחקר זה היה מודע וזכה להתייחסות לא רק להערכה העצמית של הסטודנטים אלא גם ממידת שביעות הרצון שלהם אחרי השימוש ב-CMKMS. ה-CMKMS מחבר את האבחון של מפת המושגים עם הסגנון של תהליך החשיבה, ומקדם את פעילויות המורים, צעד אחר צעד, לצורך קידום למידה אפקטיבית אצל הסטודנטים ( Shih-Hwa Liu and Gwo-Guang Lee ).

מטרת המחקר היא לחשוף את המניעים ואת תפיסות התפקיד של מורים גברים הבוחרים בהוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי.המחקר המוצג הוא חקר מקרה שבמסגרתו נחקרו שמונה מורים בפועל המייצגים תרבויות שונות, שני מורים מכל תרבות: מורים צברים, מורים יוצאי אתיופיה, מורים יוצאי חבר העמים ומורים בדווים. כל המורים עובדים בבתי ספר יסודיים בדרום הארץ ונבחרו באקראי ( שוש מלאת, אתי גלעד).

החל בשנת הלימודים תש"ע פועלת מדיניות של מערך הכשרה והדרכה למורי מו"ט המבוססת על שני מעגלים מרכזיים – תכניות הכשרה להתפתחות מקצועית של המורים לכיוון של הוראה אינטגרטיבית (המשלבת בין הוראת מדעים וטכנולוגיה); והכשרת מורים מובילים שיסייעו בהטמעת השינוי בשדה ההוראה. מורים מובילים הם מורים בעלי ידע תוכן וידע פדגוגי בתחום הוראת מדע וטכנולוגיה, העוברים התפתחות מקצועית ממוקדת. הם יובילו בבית ספרם את הצוות וידריכו צוותים בבתי ספר נוספים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שלמורים מובילים מגוון דעות ביחס לצורך בשילוב בין מדע וטכנולוגיה באמצעות הוראה בגישה האינטגרטיבית או המשך ההוראה הדיסציפלינרית (נורית הוכברג, יגאל גלילי).

במחקר זה נבדקו הבדלים בהוראת המתמטיקה בין שתי שיטות הוראה – הוראה פעילה והוראה מסורתית – בכיתות חינוך מיוחד בחינוך היסודי הרגיל במגזר הערבי. ההבדלים שנבחנו קשורים לקידום הישגי התלמידים במתמטיקה הן מבחינת הבנת החומר הלימודי והן מבחינת היכולת לפתור שאלות מתמטיות. כמו כן, נבדקה השפעת המגדר על הישגים במתמטיקה בחינוך המיוחד ( סאאיד בשארה).

על אף שמודל ארבע המיומנויות של אוריינות המידע אינו מהווה ציר מרכזי העומד בבסיס תוכנית הלימודים בתקשורת בישראל, דרכי ההוראה נוסחו ברוח מודל הלמידה הפעילה (למיש, 2002). עם זאת, מיפוין והערכת ישומן בכיתות הלימוד טרם נבחנה. לפיכך, מטרת המחקר היא לבחון כיצד מיושמת הוראת אוריינות המדיה בהנחיות להוראת תוכנית הלימודים בתקשורת ובכיתות הלימוד בבית-הספר העל יסודי בישראל ולהדגים את יישומה (דורית אלט ).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לברר את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, כפי שהם נתפסים על ידי המורים עצמם, במטרה לפתח תכניות שמביאות בחשבון את קולם של המורים ומספקות מענה ישיר לצרכים אלה. מהממצאים עולה כי המורים מצביעים על קשיים בהתמודדות עם כיתות הטרוגניות של תלמידים ועל הצורך להכיר חומרי למידה מגוונים, תוך פיתוח יכולתם להתאים חומרים אלה לסוגי הלומדים. המורים זקוקים להכוונה מעמיקה שתסייע להם להתמודד עם תלמידים מתקשים ( עטרה שריקי, דורית פטקין).

להבין זה לבצע – לעשות מהלכי חשיבה עם ידע , כתיבה היא ביצוע הבנה מסדר גבוה , מסקנה: יש לשלב כתיבה בשגרת ההוראה והלמידה. במכון ברנקו וייס פותחה פדגוגיה מבוססת כתיבה, והיא פועלת השנה בחטיבות ביניים בעשרים בתי ספר ברחבי הארץ (תל אביב, באר שבע, קריית גת, בית שמש, אשקלון, סאסא ועוד). התכנית פועלת גם בבתי ספר תיכוניים של המכון המיועדים לנוער בסיכון ( גילי טלמור דוד ).

במחקריהן בחנו מחברות המאמר מה חושבות מורות מנוסות להוראת ספרות בחטיבת הביניים בזרם הממלכתי על חשיבותן של מטרות ההוראה המוצהרות להוראת הספרות. הן בחנו אלו מטרות נתפסות בעיניהן כחשובות יותר, לעומת החשיבות שמייחסים להן מתכנני התוכנית ואלו דרכי הוראה הן נוקטות, על פי דיווחיהן, כדי לממש את המטרות החשובות בעיניהן. נראה, כי ההעדפות של המורות נקבעות גם לפי שיקולים נוספים, שאינם קשורים רק לתוכניות הלימודים ולדרישות הפורמליות, אלא לתלמידים אשר ניצבו לנגד עיניהן כאשר מילאו את השאלון. ( יעל פויס, נעמי דה-מלאך).

המחקר הנוכחי מתמקד בסיבות לבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה בקרב סטודנטיות במכללה בשנה הראשונה ללימודיהן, כפי שהן עולות מסיפורי החיים המתמטיים שלהן, כלומר מחוויות חיים קודמות שקשורות למתמטיקה. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר מנתה ארבע סטודנטיות יהודיות ואחת ערבייה מהמסלול היסודי ומהמסלול לחינוך מיוחד בהתמחות מתמטיקה. גילן נע בין 24-20 ( דבורה גסר, ציפי זלקוביץ ).

מחקר זה בדק את האימוץ המוקדם, הקליטה והאינטגרציה של מקור אחד זמין ברשת, ויקי, לפיתוח מקצועי, אצל מורי מדעים בניו זילנד. הויקי פותח על מנת לתמוך בפורטפוליו המורכבים מחומרים הנקראים, הצגות תכן, Content Representations (CoRes) ואוסף מסמכים חינוכיים והתנסות מקצועית ( Dermot Francis Donnelly , Suzanne Boniface).

מסקירת הספרות עולה, שאם אנו חפצים בהטמעת תוכנית הלימודים במתמטיקה בהצלחה עלינו להקפיד שהיא תעלה בקנה אחד עם עמדותיהם של המורים. מכאן עולות השאלות הניצבות בבסיסו של מחקר זה: 1) כיצד תופסים אנשי החינוך המתמטי והמורים למתמטיקה את הידע הדרוש למורה למתמטיקה בבית-הספר היסודי על תוכנית הלימודים כדי שיוכל למלא את תפקידו בצורה מיטבית? 2) כיצד תופסים מורים למתמטיקה את תרומתם ליצירת ידע בתוכניות לימודים? ( דבורה גורב, ראיסה גוברמן).

נדב חרובי מאמין , מניסיונו כמורה לתנ"ך , ששום אסון לא יקרה אם תבוטל הבגרות בתנ"ך, יתרה מכך, ביטולה יכול להיות דבר מרענן לטווח הקרוב ונפלא לטווח הרחוק. כותב נדב : " למרות שמעולם לא "הגשתי" לבגרות בתנ"ך, לימדתי בכיתה יו"ד את "החומר" לבגרות וכאשר לימדתי ספר שמואל בחטיבת הביניים אמרתי לעצמי לא פעם: "הממ, זה יכול להופיע בקטע שלא נלמד" בבגרות (ששמו הרי צריך להיות, "קטע שלא נלמד בתיכון"). כלומר, אני מכיר את בחינת הבגרות, ולא – היא לא כל כך נוראית ולא כל כך מזעזעת, הסיבה שצריך לבטל אותה היא שהחלופה יותר טובה.

המאמר מתאר מחקר שנערך כדי לקבוע אם ספרי לימוד אלקטרוניים ניידים (e-textbooks) יגבירו את ההנעה של הסטודנט באוניברסיטה לקרוא על ידי הגברת אסטרטגיות הלמידה הקוגניטיביות והוויסות העצמי של הלמידה (Amanda J. Rockinson-Szapkiw, Jillian Wendt & Rebecca Lunde, 2013.)

בפרוץ השנה החדשה אני מתכבד להציג בפני ציבור המורים להיסטוריה אתר חדש העוסק בהוראת היסטוריה. עיקרי החומרים המופיעים באתר קשורים לאסטרטגיות הוראה המפעילות חשיבה מסדר גבוה אצל הלומדים. לכל האסטרטגיות מתלוות דוגמאות ורעיונות מגוונים ורקע תאורטי ( גדי ראונר) .

מחבר המאמר, צימרמן, מנסה להסביר מדוע אנשים נרתעים מקריאת ספרים אלקטרוניים. מקור הרתיעה לדעתו, נובע מחשש לשינוי בהרגלי הקריאה. המחבר מספר שבזכות המעבר לקריאה בספרים דיגיטלים, הוא קרא השנה ספרים רבים יותר מאשר בשנה הקודמת, הודות למבחר המגוון של המקורות המוצעים לקריאה בפורמט הדיגיטלי.

האתר שפיתחה סיגל וייס המורה לאזרחות באינטרנט הוא חלק מהחזון החינוכי והערכי שלה. האתר לאזרחות נועד לשמש מודל של פעולה משותפת בזירה המקוונת, של שיתוף בכל דבר. מה באתר? לתלמיד: סיכומים לבגרות, תרשימים, מאגרי שאלות, מצגות והסברים. למורה: דפי עבודה, מתודות, העשרה ועזרי הוראה נוספים .

נקודת המוצא של הלל וורמן שונה מנקודת המוצא של חוקרים אחרים שבחנו את הספר הזה בפרט ואת לימודי האזרחות בכלל. וורמן מבקש לבחון את המשמעויות הפוליטיות שביסוד הפדגוגיה המתיימרת לעצב אזרחים דמוקרטים. הצלחתם של לימודי האזרחות, הוא טוען בצדק, נמדדת לא רק בהקניית ידע בתחום, אלא גם ובעיקר בפיתוח רמות גבוהות של חשיבה והבנה ( אדר כהן) .

האם ניתן ללמד תלמידים לתפיסה והבנה טובים יותר של תרשימים בספרי הלימוד שלהם? האם הוראה שכזאת יכולה להעביר את התלמיד לתרשימים שאינם בתכנית הלימודים, באותו תחום או תחום חדש? איזה שיטות פועלות באופן הטוב ביותר להשגת מטרות אלה? תוך התבססות על מחקר קודם המראה תוצאות חיוביות בהשוואה לקבוצות ביקורת, גם בלימוד והפעילות המעבדתית וגם בהתערבויות קצרות של המורים, מחברי המאמר פיתחו שלושה ניסויים כיתתיים של ששה שבועות, כל אחד, והשוו את האפקטיביות שלהם במדגם של 137 תלמידי מגמה ביולוגית בבית הספר התיכון ( Cromley, Jennifer G.; Bergey, Bradley W.; Fitzhugh, Shannon; Newcombe, Nora; Wills, Theodore W.; Shipley, Thomas F.;) .

טיעון מדעי הוא תהליך שבו מדענים מעורבים בשיח שמטרתו פיתוח ידע משותף על עולם הטבע. היבט מפתח בטיעון דורש מהמדענים להשתמש בראיות כתמיכה בטיעונים שלהם. השתתפות של תלמידים בפעילויות טיעון עוזרת להם לרכוש הבנה עמוקה של התכן המדעי, דבר ששעורי מדעים מסורתיים אינם יכולים לספק. סוג שעור זה כולל בכל שלב, חקר מבוסס על נסיון ומקורות המפנים לתכנית הלימודים K-12. היעד והתכלית של שעור זה הם, שהתלמידים ילמדו על מינים בטבע הנתונים בסכנת הכחדה באזור מגוריהם, לנתח ולפרש נתונים ניסיוניים, לבנות הסבר המנמק מדוע המינים שהם בחרו, הם החשובים ביותר לבריאות הכוללת של הסביבה האקולוגית ואז לתקשר עם עמיתים ולהעביר להם את הטיעונים שלהם ( Horton, Jessica, Golden, Barry Parmly, Jilynn ).