תחומי לימוד

הרעיונות של דיאלוג ושל ביקורת מוצגים לרוב כפתרונות — כגישות המקדמות טיפוח של למידה משמעותית בבית הספר. מאמר זה מעיד על הקושי הכרוך בהשרשת נורמות של דיאלוג בשיח הכיתתי, ובייחוד בשילובן עם נורמות של ביקורת. שילוב זה מזמן מתחים רבים, ובמאמר נבחן כיצד ניתן להתמודד עם מתחים שבין דיאלוג לבין ביקורת בפעילויות טיעון בכיתת היסטוריה (ניצה שחר וברוך שוורץ).

לימור ליבוביץ סוקרת בבלוג שלה הרצאת טד מעוררת השראה המדגימה כיצד ללמד ילדים לאהוב מדעים: "סזאר אראדה הוא מורה למדעים שמצא דרך להלהיב את תלמידיו. בסרטון שלפניכם תוכלו לגלות איך הוא עושה זאת. הוא מתחיל את ההרצאה בתפיסה החינוכית שלו – 'חופש משולב באחריות'. הוא מתאר איך התפיסה הובילה אותו בחייו ומשתלבת בכיתה עם תלמידיו בהונג קונג. אם בעבר לימדו את התלמידים שב-80% מהאוקיינוסים יש פסולת פלסטיק. ושיננו זאת למבחן.. זה לא קרה כך כלל בכיתה של סזאר. בכיתה המגוונת של סזאר קבוצה של תלמידים בגילאי 6-15. הוא ותלמידיו ממציאים דרכים חדשות ויצירתיות לאסוף נתונים על כמות הפלסטיק בים באמצעות סירה רובוטית. ממש כך" (לימור ליבוביץ).

במחקר זה נחקרה תרומת ההוראה והלמידה הרב תחומית של המקרא ללמידה משמעותית. בתפיסת המחקר, הכוונה ללמידה שמבנה חיבור בין עולמו של הלומד לבין הטקסט המקראי, ושמאפשרת ומעודדת את הלומד להתעניין בעולם המקרא ולמצוא הנאה בלמידה. במרכז תהליכי ההוראה הועמדה סוגיה מקראית, ותחומי דעת שונים הציגו את המשותף והרלוונטי לזמננו להתמודדות עם קשיי לומדים וללמידה של מקרא. המחקר התבצע במכללת לוינסקי, במסגרת הקורס הסדנאי "הוראת המקרא בהיבט רב תחומי" – ובמסגרת ההתנסות בהוראה במספר בתי ספר, בעיקר בבית הספר "מורדי הגטאות" ברמת גן. משתתפי המחקר היו סטודנטים מתמחי מקרא המכשירים עצמם להוראה בבית ספר יסודי ועל יסודי, משנים ב' וג' בתואר הראשון וכן סטודנטים לתואר שני בהוראה M.Teach שנה א' (גלי דינור).

מחקר זה בוחן את השפעת הכתיבה תוך שימוש במחשבים לעומת כתיבה מסורתית בעט ונייר בהתבסס על מדגם של 366 סטודנטים לתואר ראשון בסינגפור. הוא מנתח את תהליכי החשיבה של הסטודנטים, את איכות עבודתם הכתובה, ואת התפיסות שלהם לגבי עבודה עם מחשבים. התוצאות מציינות שהסטודנטים הפגינו עמדה חיובית כלפי עבודה עם מחשבים. יתר על כן, לאופן הכתיבה באמצעות מחשב יש השפעה חיובית על איכות הכתיבה שלהם הן בהיבטים טכניים (תוכן, ארגון, אוצר מלים, שימוש בשפה ומכניקה) והן בהיבטים גלובליים (קביעת מטרה מקרו-רטורית והזמנת מידע להשגת המטרה המאקרו-רטורית). מצד שני, התוצאות מראות שלא נמצא הבדל משמעותי בין אופני הכתיבה בנייר לבין המחשב מבחינת השפעתם במהלך שלב התכנון של כתיבת רפלקציות בכיתה (Cheung, Yin, 2016).

עבודה זו מציגה פלטפורמה של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר המורכבת מרמה של למידת תלמיד, רמה של ניהול קורס, ורמה של הנחיית מורה, שבהן טכנולוגיות העט דיגיטלי משולבות עם ספרי לימוד מודפסים ומערכת מוּדֶל (Moodle) לניהול קורס כדי לתמוך באסטרטגיית הקריאה החוזרת לצורך קידום שטף קריאה בעל-פה בשפה האנגלית, הנעה ללמידה ושביעות רצון מהלמידה. עבודה זו בחנה גם האם הפלטפורמה המוצעת של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר מספקת תועלות שונות במונחים של קידום שטף הקריאה בעל-פה לתלמידים בעלי סגנונות קוגניטיביים תלויי-שדה ובלתי-תלויים בשדה (Chen, Chih-Ming; Tan, Chia-Chen; Lo, Bey-Jane, 2016).

מחקר זה מדווח על ההבדלים בהנעה, ברכישת אוצר מלים ובתפיסות לגבי השימוש בגוגל דוקס בין למידה אינדיבידואלית לבין למידה שיתופית ברמה העל-תיכונית. שתי כיתות של סטודנטים הלומדים אנגלית כשפה זרה (EFL) גויסו וכל כיתה הוקצתה רנדומלית לאחת משתי קבוצות – לימוד אינדיבידואלי או לימוד שיתופי. התוצאות של המחקר עולות בקנה אחד עם אלה של מחקרים קודמים בכך שלסטודנטים אשר למדו בשיתופיות היו ביצועים טובים יותר מאשר אלה שלמדו באופן אינדיבידואלי ביחס לרכישת אוצר מלים ( Sarah Hsueh-Jui Liu; Yu-Ju Lan, 2016).

מחקר תלת-שנתי זה חקר את הקריאה של 14 תלמידי חטיבת ביניים שזיהו עצמם כקוראים להוטים, ושל 15 תלמידי תיכון שהיו קוראים מעורבים מאוד של סוגות (ז'אנרים) שבאופן טיפוסי נחשבות לשוליות בבית הספר: עלילת אהבה, דיסטופיה, פנטזיה, ערפדים ואימה. המטרה של מחקר זה הייתה לסייע למורים לחשוב על קריאה מתוך בחירה חופשית, כולל קריאה של סוגות שוליות, ולסייע למורים לחשוב על תגובות פדגוגיות. ממצא בולט אחד שדווח כאן היה שקריאה חופשית מכל הסוגים, כולל קריאה של הסוגות השוליות, הובילה את הקוראים לחמישה סוגים מובחנים של הנאה (כל הנאה בתורה מובילה לתועלות משניות רבות): ההנאה המשוקעת במשחק, הנאה אינטלקטואלית, הנאה חברתית, ההנאה מעבודה פונקציונאלית, וההנאה מעבודה פנימית (Wilhelm, Jeffrey D., 2016).

מחקרים רבים בארץ ובחו״ל מראים את תרומתו המשמעותית של המורה לקידום תלמידיו והצלחתם; בגלל המורכבות המיוחדת של מקצוע המתמטיקה, הרי אפשר להתייחס אליה כאל שפה, שפה המתארת את העולם ואת הטבע בעזרת מושגים וכללים חדים, מדויקים ומופשטים כאחד. על מנת להנגיש את השפה הזו דרושים מורים עם ידע רחב בדיסציפלינה, גמישות פדגוגית והרבה רגישות וסבלנות. זאת ועוד, כל העוסקים בחינוך צריכים להתייחס למקצוע הזה גם ככלי העוזר להתמודדות עם המיומנויות של המאה ה-21, והמאפשר השתלבות בעולם הטכנולוגי המתקדם. חשוב מכול, המקצוע מהווה סביבה מדהימה לפיתוח היכולות האינטלקטואליות של התלמיד (מוהנא פארס).

בהמשך לקריאתו של ד"ר אריה קיזל לאחריות כלפי האחר, הוא מבקש להאיר במאמר זה את הסתירות המובנות בהוראת האזרחות ולחברן לתכנית הלימודים באזרחות: "…אני מבקש לטעון כי מטרות תוכנית הלימודים שלנו נוקטים בשפה נייטרלית מדי בכל הקשור לחיים המשותפים של יהודים וערבים בתחומי המדינה. בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות" (אריה קיזל).

הספר מתאר מחקר איכותי פנומנולוגי שמטרתו הייתה לחשוף את הזהות הכותבת של מורי מורים באקדמיה ולגלות כיצד הם מביעים זהות זו בהוראה. במחקר השתתפו 23 מורים-חוקרים. המחקר חשף מספר היבטים בזהות זו. ההיבט הקוגניטיבי בא לידי ביטוי במודעות ובהבנה של הכותב את תהליך הכתיבה. זהו תהליך המאופיין ביצירה של רעיונות תוך כדי כתיבה, הוא ריזומטי במהותי בהיותו נע לכיוונים שונים ומתחיל מחדש מנקודות מוצא שונות, ומוביל לתוצר רב-כיווני ורב-רובדי. ההיבט הרגשי בחיי הכותב מיסטי באופיו. זהו מדיום המקיף את הכותבים כל הזמן ומאפשר להם למצוא את קולם ומקומם בעולם. מרחב הכתיבה נתפס כחלק מהתהליך, ומהווה מפלט המאפשר השראה ומעוצב על פי צרכי הכותב. ההיבט התרבותי-חברתי מעצב את זהות הכותב ומהווה שיקוף חברתי כחלק ממיצוב הכותב בחיים ובקהילייה המקצועית. הספר מיועד לקהיליית החוקרים בתחום הכתיבה ויכול לעניין חוקרים בהשכלה הגבוהה התופסים את הכתיבה כחלק מזהותם האישית והאקדמית (Hanna Ezer).

בחודש יולי 2014 הועלה לאתר מרכז המורים הארצי למתמטיקה בחינוך העל-יסודי מאגר מקוון של טעויות אופייניות של לומדים בגיאומטריה (חטיבת ביניים), זוהי אסופת חומרים ראשונה הקשורה במושגים גיאומטריים שהינה חלק ממאגר רחב יותר שנבנה בימים אלו ע"י פרופ' תירוש ופרופ' צמיר מהחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מדובר במאגר מקוון מקיף של שגיאות אופייניות ומיסקונספציות בלמידה של נושאים מתמטיים מרכזיים בתכנית הלימודים בחטיבת ביניים, שיסייע למורים להיות מודעים ומוכנים יותר להתמודדות עם שגיאות אופייניות וקשיים נשנים. מאגר הידע מתבסס על סקירה רחבה של מחקר ישראלי ובינלאומי שהתפרסם בכתבי עת, ספרים, מחקרים וכנסים. המידע מאורגן בהתאם לנושאים מרכזיים בתכנית הלימודים ובספרי הלימוד הנהוגים כיום בישראל. שגיאות נבחרות ומקורן מוצגות ונדונות במאגר, והוא כולל גם הצעות למשימות אבחוניות ודוגמאות שונות של פתרונות הוראה (פסיה צמיר, דינה תירוש).

מאמר זה בוחן את השאלה, אם שימוש בשפה דתית בעבודות סמינריוניות ובכתיבה אקדמית בכלל מבסס פער בין שתי השפות (הדתית והאקדמית) ובין המגזר החרדי למגזר החילוני או שזהו רק פער לכאורה. בחינת שאלה זו נעשית דרך ניתוח איכותני של עבודות סמינריונית של סטודנטיות חרדיות באמצעות מענה לשאלה זו ותוך שימת לב לארבעת העניינים הבאים: באיזה פרק של העבודה מופיעה שפה דתית? מהו תפקידה של שפה זו? מהי השפה הסובבת את השפה הדתית? והאם שפה דתית נענית לכללי הכתיבה האקדמית או מנותקת מהם? (עינב ארגמן).

מאמר זה חוקר הוראה אפקטיבית של מתמטיקה כפי שהיא מובנית בשיח של מורי מורים פיניים ושבדיים. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מורי מורים כמו גם נתונים מדיוני משוב בין מורי מורים לבין מורים לעתיד בשבדיה ובפינלנד, הניתוח מראה שמספר היבטים של תנועות הרפורמה הבין-לאומיות הנוכחיות נראים לעין בשיח בשתי המדינות. אולם, מורי המורים השבדיים נוטים להמשיג הוראה אפקטיבית כאינטראקציות עם ילדים בודדים, בנייה על רעיונות של תלמידים ועל מתמטיקה הנובעת ממצבים בחיי היומיום, בעוד מורי המורים הפיניים מדגישים את החשיבות של הצגה ברורה של מתמטיקה, שגרות ושיעורי בית כמו גם מטרות ספציפיות עבור כל שיעור (Hemmi, Kirsti; Ryve, Andreas, 2015).

ד"ר רבקה מרום בנתה תכנית לימודים שמוקדשת לשיר העברי. שם התכנית – "שיר עברי" – מבטא את המהות והערכים של החברה הישראלית שעליהם היא מושתת. ערכי השיר מושתתים על כוחן של המלים המתחרזות והלחן המתנגן. "ערכי אהבת המולדת העברית מושתתים על ערכים חברתיים, סביבתיים, היסטוריים, מורשתיים ורגשיים, והם נבנים בהדרגה החל בגיל הצעיר ומתפתחים בהמשך השנים בבית הספר", אומרת מרום. "למילות השירים יש משמעות רבה המאפשרת לימוד חוויתי ומשמעותי של ההיסטוריה של העם ותרבותו" (רווית שרף).

הצעירים וגם אלה שלא, משתמשים היום הרבה פחות בכתב יד מאשר היה נהוג בעבר, ומשתמשים במידה רבה יותר ויותר בהקלדה, על חשבון הכתיבה הידנית. מסגרות העבודה, המשפחה, הלימודים, הזמן הפנוי ומסגרות אחרות כמעט ואינן דורשות עוד היום את מיומנות הכתיבה ביד. במציאות זו, מה עתידו של כתב היד והאם עוד יהיה בו צורך בעתיד? ושאלה לא פחות חשובה – האם במערכת החינוך יש לעשות לקידומו או להיפך – לזנוח אותו במכוון ולפנות את המקום להקלדה (יורם אורעד).

בקרב חוקרי החינוך המתמטי קיימת הסכמה רחבה כי חשוב לקדם ידע מתמטי של ילדים כבר מגיל הגן (2001, Clements). בספרות המקצועית פורסמו מחקרים העוסקים בלימודי מתמטיקה לגיל הרך, בתוכניות לימוד ייחודיות למתמטיקה ובהמלצות לפעילויות המסייעות בפיתוח חשיבה מתמטית של ילדי גן. החשיבות נובעת מכך שלימודי מתמטיקה בגיל הרך מהווים בסיס רחב ונכון ללימודי מתמטיקה ומקדמים את מימוש היכולות ואת המוכנות של הילד ללימודי מתמטיקה בעתיד (Clements & Sarama, 2011; 2007; Starkey, Klein & Wakeley, 2004). מסיבה זו נבחר החינוך המתמטי לגיל הגן כבסיס למחקר זה, תוך התמקדות באחד מהנושאים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים במתמטיקה לגני הילדים, נושא הדגמים (איריס שרייבר).

במחקר זה, נעשה שימוש במציאות רבודה ובטכנולוגיות למידה ניידת כדי לפתח מערכת אקולוגית וירטואלית של פרפרים על ידי שילוב של צמחים פונדקאים בקמפוס בית הספר ופעילויות גידול וירטואליות. תלמידים יכולים להשתמש בטלפונים חכמים או במחשבי לוח (טאבלטים) כדי לגדל פרפרים וירטואליים בצמחים פונדקאים ולצפות במעגלי החיים שלהם בשלבי גדילה שונים (Tarng, Wernhuar; Ou, Kuo-liang; Yu, Chuan-sheng; Liou, Fong-lu; Liou, Hsin-hun, 2015).

המאמר עוסק במתח שבין תפיסת הוראת ההיסטוריה ככלי להבניית תודעה ערכית-חברתית לבין תפיסת הוראת ההיסטוריה כתחום דעת מדעי, ובדילמות העומדות לפני המורה להיסטוריה, המכיר באחריותו הן כמחנך והן כמורה של תחום דעת (ענת קדרון).

המאמר מציג את התפיסה הרווחת של דואליות הרואה את החינוך כמובחן מן ההוראה, ושלפיה המתמטיקה מצויה באופן מובהק בצד ההוראה, והוא מערער אותה בתארו את ההיבטים החינוכיים של הוראת המתמטיקה: טיפוח דרכי חשיבה, אהבת היופי והתמודדות עם השאלה מהו האדם (רון אהרוני).

המאמר עוסק בשאלת החינוך לאחריות דרך לימודי הפילוסופיה בבית הספר. בהסתמך על ניסיונה כמרכזת מגמה לפילוסופיה מתארת המחברת את השפעתו של העיסוק בשאלה זו על תלמידיה, על תחומי דעת אחרים ועל תרבות בית הספר בכלל (אורית פרנקו).