ניהול וסביבות למידה

הוויקי שייך למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת Web 2.0. הכלי מאפשר יצירת מידע שיתופי, בשיתופיות עם קבוצת משתמשים המונים אחד עד אינסוף. הוויקי הוא כלי שצפוי לחולל מהפכה של ממש בהוראה ובלמידה, כי זו פעם ראשונה שניתן לומר בביטחון שהכללת השיתופיות בלמידה איננה קלישאה של כנסים ומאמרים בחינוך, אלא מציאות הקורמת עור וגידים לעיננו ממש. הוויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה לעריכה, להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו. המאמר מציג בהרחבה דרכים לשימוש בוויקי להוראה – שרטוט ראשוני בהצגת הנושא (אברום רותם)

יש, אמנם, ממצאים מחקר ראשונים המלמדים כי לוח אינטראקטיבי ממוחשב בכיתה מגביר את המוטיבציה והמעורבות של התלמידים, אך מחקר אחר שנערך באוניברסיטת לונדון מצא כי מעורבות התלמידים בכיתה שבה מותקן לוח אינטראקטיבי ממוחשב היא קצרת טווח. הוראה באמצעות לוח אינטראקטיבי ממוחשב בכיתה צריכה להיות הרבה יותר מאתגרת מאשר הדגמת מטלות פשוטות על הלוח, היא צריכה לפתח יכולות חשיבה גבוהות יותר אצל התלמידים. מדינות ומחוזות חינוך ברחבי העולם משקיעות מיליוני דולרים ברכישת לוחות אינטראקטיביים ממוחשבים בחינוך אך קיים חשש שתוך כמה שנים הטכנולוגיה תתיישן ותפסיק לעניין את הלומדים בכיתה. המאמר מונה את היתרונות ואת החסרונות של התקנת לוחות אינטראקטיביים ממוחשבים בכיתות הלימוד.

ההנחה המקובלת כי משך הזמן בהכנת שיעורי בית משפיע על הישגי התלמידים נבדקה ע"י חוקרים בגרמניה. משך הזמן שהוקדש לשיעורי בית הושווה עם משתנים אחרים של מטלות שיעורי הבית ( כגון תדירות שיעורי הבית ) ומאמצי התלמידים בהכנת שיעורי בית . ממצאי המחקרים מלמדים כי יש קשר חיובי בין מטלות שיעורי הבית וההישגים הכוללים ברמת הכיתה וכי יש קשר חיובי בין הכנת שיעורי בית וההישגים האישיים של התלמידים . יחד עם זאת , לא נמצא קשר בין משך הכנת שיעורי הבית וההישגים של הכיתה . במילים אחרות , הקדשת יותר זמן לשיעורי בית אינה משתנה משמעותי בהתקדמות הכוללת של הכיתה או התלמידים ( Ulrich Trautwein).

שני סקרים פותחו כדי למדוד ולהשוות את התפיסה של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה גדולה בארה"ב לגבי הישגי הלמידה, שיטות ההוראה של המנחים, והשימוש בטכנולוגיה ללמידה בכיתה.187 סטודנטים נרשמו לקבוצה שלמדה את הקורס בכיתת המולטימדיה. ו–110 סטודנטים למדו את הקורס בכיתה רגילה. תוצאות הסקר הראו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות של הסטודנטים שלמדו בכיתה רגילה לבין הסטודנטים שלמדו בכיתת המולטימדיה לגבי הישגי הלמידה ולגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתה (Deng, Heping; Zhang, Shouhong , 2007)

אם בעבר הוקמו פורומים יעודיים לתלמידי כיתות היסוד בביה"ס , הרי המגמה כיום בארץ היא להקים מרחב למידה מתוקשב כוללני בו מרוכזים כל משאבי הלמידה הדיגיטאליים . מרחב הלמידה של המורה נורית לתלמידי כיתות ב' מייצג תפיסה מעוררת עניין וסקרנות הראויה להערכה על מקוריות וחדשנות. במרחב הלמידה של נורית, שנבנה באמצעות מערכת MOODLE , ניתן למצוא יחידות הוראה, משחקי חשבון , שעשועי מתמטיקה, משימות מתוקשבות של כישורי שפה , מקורות מידע בנושאי המקרא וסיפורי התורה. חגים ומועדים , סקרים וקישורים לאתרים. עיצוב מרחב הלימוד המתוקשב של נורית נעשה בצורה מעוררת עניין ומזמנת חווית למידה לתלמידי כיתה ב'. מרחב למידה מתוקשב זה הוקם בביה"ס רמת החייל" בתל אביב.

Terry Freedman כותב שנכון להיום, כלי ה-Web 2.0 רחוקים מלהיות משולבים באופן מעמיק לתוך תהליכי הלמידה שמתרחשים בתוך בתי ספר. אין בקביעה כזאת, כמובן, שום הפתעה. נראה שהמצב הזה נהיר לכולם. אבל פרידמן מבקש לבדוק כיצד אפשר להגיע מהמצב הנוכחי למצב שבו הכלים האלה באמת יהיו משולבים בלמידה.פרידמן מונה חמש נקודות שבהן לדעתו יש להתמקד כדי לקדם את שילוב הכלים האלה בחינוך. פרידמן מתמקד בשאלה של כיצד הכלים האלה יכולים לעזור להשיג את המטרות החינוכיות של היום, ולא בשינוי שהכלים האלה יכולים לחולל במטרות עצמן (ג'יי הורווויץ)

ד"ר אברום רותם מציע מודל הפעלה של "מורה מקוון בכתה" אשר יפעל באתר בית ספר פעיל לצורך ההוראה והלמידה. הלומדים מתנהלים באתר בית ספר, בסביבה מקוונת, לצרכי הלמידה שלהם, לפחות בחלקה. המורים מתנהלים באתר בית הספר, בסביבה המקוונת לצרכי ההוראה שלהם הפדגוגית וגם הארגונית. אין מדובר באתר אידיאלי, "פורטל חינוכי" כזה או אחר, אלא באתר נגיש ונח לתפעול, שהקמתו, תפעולו ואחזקתו הן חלק בלתי נפרד מהוויה שגרתית של התנהלות מקוונת של כל מורה המלמד בסביבה מקוונת, שניתן ליישם כיום בכל בית ספר. המורה מלווה את השיעור במהלכו, ומחוץ לשיעור, בעבודת בית/ מטלות להפעלת הלומדים בחומרים ועזרי למידה בסביבה המקוונת שהוא עצמו אחראי לה, משתמש בה ומזין אותה. השיעור מתנהל בכתה, בסביבת הוראה מקוונת, בה אין הכרח שהלומדים מול מחשב.

אחת הבעיות העיקריות בפורומים חינוכיים בבתי ספר היא הפיכת הדיונים לשטחיים וטכניים באופן שלא מפתח חשיבה אצל מורים תלמידים. רצוי לקיים "הכשרת לבבות" של התלמידים ולהסביר להם מראש את הציפיות מהם ואת חשיבות הדיון בפורום. המורים עצמם צריכים להביא דוגמא ביצירת "שירשור" מעמיק בדיון בפורום. חשוב לשוב ולשוחח עם התלמידים על חשיבות פעולת השרשור ומשמעותה. יש להרבות בהצגת דילמות ואף לזמן לילדים נושאים שאין להם פתרון ברור או מוסכם. ששאלת רפלקצייה או משוב יכולה לפתוח פתח לתגובות באתר. עוד מומלץ כי מורים יקיימו תורניות בקבוצות הדיון השונות על מנת להגיב במהירות לדברי התלמידים וליצור נוכחות לה מודעים התלמידים. חשוב מבחינת המורים למנוע חזרה על אותם נושאים בפורום ובכך גם שעמום ודעיכה של פעילות הילדים שהתנסו כבר באותם נושאים.

אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר. על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט (עמי סלנט)

אוסף שאלות ותשובות נפוצות אודות פורטל מס"ע. ניתן להציע שאלות נוספות במערכת התגובות.

האפיונים החשובים של מטלת הלמידה המקוונת: 1. אינטראקטיביות- מחיבת את הלומד להיות שותף פעיל בלמידה שיח עם המחשב ועם חברים אחרים2. דינאמיות – אפשרות ללומד לבחור להוסיף ולהוריד מטלות אפשרות ללומד לתרום עם מידע חדש3. אמינות ודיוק הקיף המידע, ניסוח בהיר ונוח לקריאה. קישורים פעילים, מגוונים ונעים מבחינה גראפית.4. עדכנות- ניתן לעדכן את המידע בכל עת כך שהמשימות יהיו עדכניות ורלוונטיות. או התאמה למצבי למידה חדשים.5. ויזואליות- שילוב של פרטים הממחישים והמוספים מידע לא באמצעים מילוליים. ויזואליות אסטתית היוצרת עניין הנעה והנאה בלמידה. מובאות דוגמאות של מטלות מקוונות העונות על המאפיינים הנ"ל.

כמוסד מו"פ חינוכי חדשני זוכה Futurelab שמקום מושבו באנגליה להתעניינות ויוקרה רבה בעולם. זהו מכון מחקר חדשני לפיתוח גישות חדשניות ומשאבי למידה דיגיטאליים בתחומי החינוך שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך הבריטי וחוגי התעשייה הבריטיים ומנסה להתוות דרכים חדשות וגישות לשילוב התקשוב וטכנולוגיות הלמידה בבתי הספר. הם מעודדים פרויקטי מחקר ופיתוח של פרויקטים עתידיים לטובת תלמידים ובתי ספר. באתר שלהם ניתן למצוא מבחר של סקירות ספרות טובות על נושאים חשובים כגון הערכה מתוקשבת של תהליכי למידה דיגיטאליים או עקרונות של משחקי מחשב בלמידה.

הדיווחים של ד"ר איריס בקשי-ברוש בבלוג האתנוגראפי המעניין והחשוב שלה (בלוג הנקרא "משמעות התפקידים של מחנכי כיתות ומורים מקצועיים"). מעניין לראות הצצה לעולמם של ילדים ביסודי ובתיכון ואיך הם רואים את המערכת סביבם. הנה לקט של דיווחים מעניינים (מהם אפשר ללמוד רבות הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת הסטודנטים להוראה) על עולמם של התלמידים בביה"ס היסודי וכיצד הם רואים את מוריהם. הדוגמאות המוצגות כאן הן: " שמו גיא, תלמיד כיתה ג' – 11 מורות", "שמה מיכל, תלמידת כיתה ח' – 11 מורים".

ברוכים הבאים לפורטל מס"ע – פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים. לפניכם הדרכות מפורטות שיסייעו לכם בהתמצאות בגלישה והשימוש בפורטל.

הממסד האקדמי נוטה להסתייג משימוש בויקיפדיה כמקור סימוכין במאמר מדעי. אך בה בעת חודרת והולכת הויקיפדיה ותופסת לה מקום של ממש בפרסומים שאינם דווקא אקדמים "קשים". כולנו לומדים לכתוב עבודות בבית הספר. והנה, במספר גדל והולך של עבודות תלמידים לא רק שאין איסור על הסתמכות על הויקיפדיה כמקור מידע, אלא אף יש שמחה גלויה של המערכת כאשר התלמידים מביאים מידע רב ואיכותי בהסתמך על מקור זה. לא רבים הם המורים המחנכים לאבחנה בין הויקיפדיה לאנציקלופדיה ממסדית בעבודות הנעשות ע"י תלמידים (רן בר-יעקב ומנגד ג'יי הורוויץ)

ההתלהבות הראשונית של בתי ספר לשלב מחשבים ניידים מתנפצת תוך כמה שנים אל קרקע המציאות בכיתה, כך טוענת כתבת תחקיר של הניו יורק טיימס. גלישה של תלמידים לאתרים אסורים, בעיות תחזוקה של המחשבים הניידים וגורמים נוספים כגון התנגדות המורים הניעו כמה מחוזות חינוך בארה"ב לוותר על התוכניות השאפתניות שלהם לשילוב מחשבים ניידים בכיתות הלימוד. בתי ספר תיכוניים בארה"ב ביטלו תוכניות להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים אחרי שגילו כי השימוש במחשבים ניידים לא הביא לשיפורים בבחינות ההישגים הנורמטיביות בהם נבחנו התלמידים. אנשי חינוך מובילים כגון Dave Warlick, וסטיפן דוואנס בארה"ב ובקנדה טוענים כי הכתבה חושפת מציאות פדגוגית שלילית בבתי הספר כי השימוש הקיים במחשבים הניידים אינו הולם כלל את סוגי הפעילות הקונסטרוקטיבית המצופה.

לדעת גיא לוי (מט"ח), עדיף היה למורים לאמץ גישה שתימנע מהתקפה ישירה על המחשב האישי, האינטרנט והנגישות לתוכן, ובמקום זאת להתמקד בהגנה אקטיבית תוך ניצול כוחו של "היריב". הויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית באינטרנט שהפכה "לאימת המורים", היא הבטחה גדולה, ועדיף לא להילחם בה אלא להשתמש ב"אנרגיות" הגלומות בה כדי להפוך את הלמידה למשמעותית – גם מחוץ לגבולות הזמן והמרחב של בית הספר. תפקיד המורה לא מתבטל אלא הופך מהותי יותר – הוא הופך להיות מנחה טוב ללמידה שיתופית, ולומד בעצמו.

במרבית המקרים תיקי הפורטפוליו הממוחשבים חסרים תכונות מובהקות של גמישות, הערכת עמיתים ושיתוף פעולה של עבודת צוות ועמיתים לפרויקט. ללא תכונות אלו הפורטפוליו הממוחשב הקיים כיום אינו הולם את התפתחות עידן הרשתות החברתיות ועידן קהילות המעשה. המאמר הנוכחי מציע קווי מיתאר לתכנון פורטפוליו ממוחשב שיהלום את עידן ה- Web 2.0 באופן שיאפשר אינטראקציה עם קהילה מתוקשבת ושיתוף פעולה עם צוות לומדים עמיתים. כיווני החשיבה חדשניים אלו של תכנון פורטפוליו המתאים לעידן ה Web 2.0 הופכים את המאמר למודל קונספטואלי חשוב לפיתוח אב-טיפוס חדשני לפורטפוליו ממוחשב ללמידה במכללות ובאוניברסיטאות ( Sonya Xuesong Zhang, Lorne Olfman, Peter Ractham)

במוקד ספרו של ג'ים קולינס "גלגל התנופה: מטוב למצוין" עומדת שאלת דמותו של המנהיג המצליח להפוך ארגון מטוב למצוין. ג'ים קולינס חקר חברות עסקיות שהפכו למצוינות. הוא מצא כי המכנה המשותף לכולן הוא מנהיגות בעלת מאפיינים מיוחדים אותה הוא מכנה "מנהיגות משלב 5". זוהי מנהיגות המשלבת נחישות מקצועית ולהט, ענווה וכוח רצון. העקרונות שעליהם מדבר קולינס ניתנים לזיהוי וליישום גם במערכות כמו בית-ספר. קולינס מציג מדרג של חמישה שלבים של מנהיגות של מנהלים. על מנהיגות משלבים 1-4 נכתב רבות. החידוש במחקר הוא השלב החמישי.

למערכת Moodle יתרונות ברורים בלמידה מתוקשבת מבחינת קלות התפעול והגמישות הפדגוגית. ויותר מורים ומרצים מודעים ליתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט ומחפשים דרך להשתמש בה. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. אמנם בטכניון מתוקנת מערכת MOODLE ללמידה מתוקשבת, אך מרצים ומורים רבים המלמדים מחוץ לטכניון מעוניינים גם הם להתנסות במערכת ניהול קורסים מתוקשבים מבוססת MOODLE. לשם כך, הוקמה בעולם מערכת בינלאומית חופשית בשם Ninehub.com המאפשרת למורים ולמרצים לפתוח קורסים מבוססי MOODLE ללא תלות במערכת איחסון של מוסד כזה או אחר.