ניהול וסביבות למידה

המטרה של מאמר זה היא לחקור את הנושא של בית ספר בניהול עצמי בבתי ספר יסודיים במערכת החינוך הערבית בישראל, תוך השוואה בין בתי ספר מנוסים בניהול עצמי, בתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי ובתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי. הממצאים הצביעו על כך ששיפורים נתפסים בפדגוגיה, במבנה ארגוני, ובהשתתפות בקבלת החלטות ניכרו היטב בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי, יותר מאשר בשני הסוגים האחרים של בתי הספר. בניגוד לכך, שיפורים נתפסים בניהול תקציבי ניכרו יותר בבתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי. נמצא גם שמורים המלמדים בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של שביעות רצון בעוד מורים המלמדים בבתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי דיווחו על הרמות הנמוכות ביותר של שביעות רצון. הממד המשפיע ביותר של שביעות רצון היה השתתפות המורים בקבלת החלטות (Arar, Khalid; Abu-Romi, Amal, 2016).

רק בתי הספר האלטרנטיביים, ולא בתי הספר הציבוריים, יכולים להעניק לתלמידים חינוך אחר ומשמעותי. במשך עשרות שנים מנסים גורמים שונים באקדמיה ומחוצה לה לשנות את המערכת הקיימת, אך ללא הועיל. היא מסרבת להשתנות. שבענו רפורמות וועדות והמערכת הכבדה, המסורבלת, הביורוקרטית, הריכוזית והפוליטית בעינה עומדת (יוסף אבינון).

התצוגה בכיתות בית הספר מעידה בדרך כלל על השקעה ומאמץ רב מצד מחנכת הכיתה, בעיקר בכיתות הנמוכות. המשימה המוטלת עליה אינה פשוטה: אם התצוגה תיראה דלה מדי היא עלולה להיתפס כאילו לא "השקיעה" בה מספיק. אם היא תהיה צבעונית ומגוונת מדי היא עשויה להיתפס כמי שיוצרת "מפגע" חזותי עמוס העלול לבלבל את התלמידים או את אורחי הכיתה. אך כיצד יודעים מה לתלות וכמה? מה היא המידה הנכונה? נראה שבשטח הדבר דומה למתכון של עוגה שהסבתות נהגו לאפות בעבר. "שימי קצת מזה וקצת מזה, לא יותר מדי מזה…". אך איך יודעים כמה זה קצת, כמה הרבה, ומה הוא המתכון המדויק לתצוגה נעימה ויעילה? (יעל מילוא-שוסמן).

מצגת ההרצאה של עמי סלנט בכנס מידע 2016 ביום ג' 24 למאי 2016, במלון הילטון ת"א. נקודות עיקריות: כדי לחפש תמונות ביעילות לא די בגוגל; צריך להשתמש גם בבינג וגם ביאהו; צריך גם להפעיל רב-מנוע; וכדאי מאד גם לחפש ישירות בפינטרסט, אתר התמונות המתוייגות הגדול באינטרנט (עמי סלנט).

במהלך חודש מאי 2016 התנסו 34 מורות ומחנכות בפלטפורמת הלמידה החברתית "ניפגש". ההתנסות המתוקשבת אשר הייתה חלק מקורס למידה מרחוק (להיות מורה וירטואלי), כללה סימולציה מלאה של יצירת ביה"ס, כיתות, שכבת לימוד, תלמידים ומורים. עמי סלנט מרכז בסקירה שלו תובנות מעניינות של מורות אשר התנסו בפלטפורמה זו (עמי סלנט).

הסקירה, אשר נכתבה ע"י עמי סלנט, בוחנת את הגורמים לכישלון ההטמעה של טאבלטים במערכות חינוך בארץ ובעולם. ניתוח גורמי הכישלון בארה"ב וגם בישראל מלמדים כי מרבית המורים בחו"ל ובישראל ראו בטאבלטים פלטפורמה לספרים דיגיטליים ולא אמצעי לאתגור התלמידים ליצירת תוצרים דיגיטליים, ליצירתיות ולשיתופיות. במתכונת הפדגוגית הקיימת בישראל (וגם בחו"ל) יש פער בין תוכניות הלימוד הקיימות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות לבין תפיסת ההפעלה הפדגוגית הגמישה הנדרשת על ידי המורה בכיתה. כל עוד פער זה לא ייפתר ע"י תוכניות לימוד חדשניות והרחבת האוטונומיה למורים בבתי הספר, אין סיכוי בשנים הקרובות שנראה כניסה מאסיבית של אייפדים/טאבלטים ללמידה פעילה ומשולבת בכיתה. אבל יבוא יום, אם זה בעוד עשור או בעוד שני עשורים, שהטאבלטים יהיו חלק בלתי נפרד מההוראה והלמידה (עמי סלנט).

מרקוס זילמן (Marcus P. Zillman) פרסם לאחרונה רשימה אלפביתית מוארת מעודכנת ארוכה שמשתרעת על פני 70 עמודים של מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים. לא כל האתרים חופשיים, הרבה אתרים ברשימה מוכרים ואינם חדשים, למרות שמוצהר שהרשימה עודכנה במאי 2016 מבדיקה ראשונית נמצאו בה אתרים/מנועי חיפוש/מדריכים שאינם קיימים עוד כגון Scirus ו-CompletePlanet. בכל זאת הרשימה מעניינת וממחישה את ריבוי מקורות המידע בווב בהם אפשר להיעזר בתחומי המחקר השונים (יפה אהרוני).

מיומנויות דיגיטליות חשובות יותר ויותר עבור תוצאות בשוק העבודה ולהשתתפות חברתית. האם גם יש להן חשיבות עבור ביצועים אקדמיים? מאמר זה חוקר את ההשפעות של אוריינות דיגיטלית על תוצאות חינוכיות על ידי מיזוג של נתונים מ"ההערכה הלאומית האיטלקית" בבתי ספר תיכוניים ומאוסף נתונים מקורי על מבחני הערכה של מיומנויות אינטרנט עבור תלמידי כיתות י' (Pagani, Laura; Argentin, Gianluca; Gui, Marco; Stanca, Luca, 2016).

מאמר זה מבוסס על סקירת ספרות שיטתית הרלוונטית לשילוב כיתתי של טכנולוגיות מחשב בבתי ספר. המטרה של סקירה זו היא להשיג השקפה מצטברת אודות השימושים, ההשפעות והיישומים של יוזמות מחשוב 1:1 עבור ילדי בית ספר. בשונה מסקירות קודמות, מחקר זה אינו מוגבל למדינות מסוימות או לטכנולוגיות מסוימות. הוא כולל כל מכשיר שמשמש במחשוב 1:1 (לא רק המחשב האישי) ובתי ספר ברחבי העולם. המאמר חוקר את הנושאים שנחקרו לגבי שימוש 1:1 בבתי ספר ומציג גם שימושים שלא נחקרו עדיין אך צריכים להיות חשובים למחקר (Islam, M.; Gronlund, Ake, 2016).

מחקר שפורסם בארצות הברית קובע כי שיעורי בית הניתנים לתלמידי בית ספר יסודי אינם מקדמים את הישגיהם הלימודיים, ואף עלולים להזיק. פרופ' אליעזר יריב, שחקר את הנושא בארץ, טוען: "ההורים הישראלים לוחצים לתת שיעורי בית, וההנהלות לא עומדות בלחץ" (איילת פישביין).

חוקרי חינוך וקובעי מדיניות מתמקדים בשלושת העשורים האחרונים בהגברת מעורבות הורים בבתי הספר. עבודתם התמקדה בהשפעות החיוביות שיש למעורבות הורית על היבטים שונים של איכות בית-ספרית ותפקוד. במחקר זה, המחברים בחנו "אמון", מנבא ידוע למעורבות הורים בבתי ספר. בייחוד, הם בחנו כיצד אמון כללי וסוגים שונים של אמון ספציפי משפיעים על השתתפות הורית פעילה או סבילה בבתי ספר שנבחרו על-ידם (Strier, Michal; Katz, Hagai, 2016).

סטיבן דאוונס מפנה את תשומת ליבנו בבלוג שלו למאמר מעניין של ג'ון ספנסר בנושא של מרחבי למידה עבור "מייקרים" (Makerspaces). דאוונס מציין שקריאת המאמר הזכירה לו את היום שבו בנה עם אביו מגרש בייסבול במדשאה הקדמית בביתם. אמנם אביו עשה את העבודה הקשה, אך הוא היה מעורב בעיצוב ווידא שיהיה מוט עבור הדגל (אשר היה עף במהלך אינספור משחקי בייסבול בעשורים שיבואו). לא כולם זקוקים לאנשי "חשיבה עיצובית" (Design thinking), העולם זקוק לאנשים העושים דברים כמו ביצוע מדידות, בדיקת עובדות, ויישום מוקפד. אך כולם זקוקים ככל הנראה למספר אנשים כאלו. וכפי שספנסר אומר, "כל מה שהיינו זקוקים לו היה מעט חירות, עידוד מסוים, וקצת אספקה אקראית. וזמן. טונות וטונות של זמן" (Stephen Downes).

ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו לתוצאות מטרידות העולות מסקר של רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) לגבי אוריינות דיגיטלית בגילאי 15-8: "העובדה שילדים ובני נוער מבינים מעט מאד בנוגע לדרך שבה מנוע חיפוש עובד איננה צריכה להפתיע (אפילו אם אנחנו עדיין שומעים על "ילידים דיגיטאליים" והיכולת המופלאה שלהם להבין במהירות כל דבר טכנולוגי). לא אופתע אם תוצאות דומות היו מתקבלות בסקר אצל מבוגרים, כולל מורים. אינני יודע כיצד מלמדים את השימוש במנוע חיפוש בבתי ספר היום, אבל אני חושש שעושים זאת באופן דומה מאד למה שעשו לפני 15 שנים, כאשר בסך הכל אמרו לתלמידים להקליד "שאילתא" ולהקליק על . המון השתנה מאז. לגוגל יכולת עצומה "להתאים" תוצאות של חיפוש לנתונים הידועים לה אודות המחפש, וליכולת הזאת משמעות כבדה בסביבות לימודיות. אבל לא רק שתלמידים אינם לומדים על המציאות הלא כל כך חדשה הזאת, הם אפילו אינם יכולים לזהות פרסומות בדף של תוצאות" (ג'יי הורוויץ).

אם בתי הספר באמת היו רוצים פרקטיקות מבוססות מחקר שישפרו את הלמידה של התלמידים, הנה רשימה נבחרת של מועמדים לתפקיד: הפסקה, אמנות, מוסיקה ושחמט. זו עובדה שלמידה ומשחק שחמט מעניקים לילדים מיומנויות והרגלים המסייעים להם להצליח בבית הספר ובחיים. הדבר הוכח אינספור פעמים תוך שימוש בכל סוגי המדדים. המאמר מתאר את היכרותה של המחברת עם מוריס אשלי (Maurice Ashley), רב-האמן הבין-לאומי הראשון ממוצא אפרו-אמריקאי בשחמט והשפעתו (Libow-Martinez, Sylvia , 2016).

עבור רבים מחברי הסגל האקדמי הטמעה של עבודה במרחב הדיגיטלי היא חידוש שדורש שינוי. מרצים משלבים טכנולוגיות בקורסים שהם מלמדים במידה שאינה מספקת או שהם אינם מדביקים את קצב השינויים מבחינת האמצעים הטכנולוגיים הזמינים להוראה. במאמר זה נדון בדרכים להכשרת אנשי הסגל האקדמי לבצע את השינויים הנדרשים בהוראתם לשם שילוב טכנולוגיה בהוראה. נתאר סביבת למידה ייחודית בתכנית המצטיינים בהוראה במכללה האקדמית בוינגייט כדוגמה ליישום של הוראה משולבת טכנולוגיה. נתבסס על מודל קיים לפיתוח סגל ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ונציע כמה צעדים מעשיים שעשויים לקדם שינוי בכיוון זה (שמחה אבוגוס ורוני לידור).

המאמר הנוכחי מציג סקירה מקיפה ויישומית על אודות פלטפורמת הבלוג ועל תרומתו של הבלוג למחקר ולהוראה בעשייה האקדמית במקומות שונים בעולם. הבלוג יכול לשמש כמסד לאיסוף ולניתוח נתוני מחקר, כאמצעי לתקשורת ולשיתוף פעולה מחקרי וכפלטפורמה לפרסום אקדמי מהיר הנגיש לקהלים שונים. הבלוג עשוי לתרום גם לקידום קריאה וכתיבה אקדמית, לתקשורת בין הלומדים בקורס, להעמקה רפלקטיבית בתכנים הנלמדים ולהערכה חלופית. המאמר מציע להתייחס לבלוג כאל גשר המחבר בין מחקר לבין הוראה והתורם בו-זמנית לקידומם (ליאת ביברמן-שלו).

המאמר מציג טענה מרכזית אחת: העולם הטכנולוגי עובר בשנים האחרונות מהפיכה שמשנה סדרי עולם. זוהי לא עוד מערכת הפעלה כזו או אחרת, או מודל חדש של טלפון. השינויים הם כל כך משמעותיים שהם משנים את אורח החיים של רובינו ובוודאי שאת אורח החיים של ילדינו ונכדינו. השינוי הוא מהותי כל כך שהוא דומה לשינוי שעבר העולם עם הופעת המכונית. לאור טענה זו, יציג המאמר את נקודות המפנה בשביל שבין טכנולוגיה בחינוך, זו שאנו מכירים כ-4 עשורים, לבין הטכנולוגיה המשחרת על פתחינו היום (זו שמזמנת לנו הזדמנויות חדשות ואתגרים חדשים) וההשלכות האפשריות שלה על עולמינו – עולם החינוך והתרבות אותו אנו רוצים ליצור. בסופו של מאמר זה, אציג מצע למתווה מחקר ופיתוח ותכנית הטמעה שאפשר להתחיל ליישם מחר בבוקר – כך שאין זה מאמר של טענות ללא הצגת חלופות יישומיות (חנן יניב).

עמי סלנט מפרסם בבלוג החשוב שלו סקירה נוספת העוסקת בכלים שיתופיים לכיתה: "בהמשך לסקירה שפרסמנו לאחרונה על פלטפורמת Kahoot לניהול חידונים מקוונים וסקרים קיבלנו מכמה מורים מנוסים וחדשניים בשטח המלצה חמה לפלטפורמה של Triventy. מתחקיר שערכנו בשדה מצאנו כי אכן יש שימוש יצירתי וחדשני על ידי מורים בישראל בפלטפורמת טריוונטי בכיתות הלימוד, לדוגמא: ליאת פלג, מורה בבית ספר פאול קור בפתח תקוה, מספרת על חוויית השימוש בטריוונטי במסגרת מפגש של קבוצת T.E.A.M – מורים מתנסים בטכנולוגיות חדשניות לפני כולם" (עמי סלנט).

החידוש העיקרי בפלטפורמה של Kahoot הוא מתן אפשרות לצוותים של תלמידים להתמודד בחידון מרובה משתתפים. התוכנה, בגרסה החדשה, מאפשרת בקלות רישום של התמודדות צוות תלמידים מול צוותים בחידון המקוון מרובה המשתתפים. במתכונת כזו, אנחנו מקבלים היערכות חינוכית משמעתית של למידת צוותים באינטרנט והניסיונות המוקדמים של בית התוכנה גילו כי מתכונת זו היא מאד אטרקטיבית לתלמידים המשתתפים בחידון מקוון המדמה משחק מקוון (עמי סלנט).

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע הדיגיטליות המתפתחות לצורך שימור תכנים מדעיים ולקידום המחקר וההוראה. סקר הסגל האקדמי נערך על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 מדי 3 שנים. מטרתו של פרויקט זה לספק תמונה תקופתית על הניסיון המעשי והתפיסות של אנשי הסגל שקשורות לתקשורת המדעית ולשימוש במידע ולעמוד על שינויים והתפתחויות בתחום. חשיבותו של הסקר רבה מאחר ולאופן השימוש של אנשי הסגל במידע והשקפתם לגבי התקשורת המדעית יש השלכות גם על הספריות, ההוצאה לאור המדעית, גופי מימון, האסטרטגיה הארגונית באוניברסיטאות והאקדמיה בכלל (יפה אהרוני).