ניהול וסביבות למידה

מסמכים היסטוריים, הניסיון לפענח את כתב היד או השרטוטים המקוריים, האתגר לנסות ולהבין את המאורעות מנקודת מבטם של בני התקופה מזמנים לתלמידים היכרות עם סוגים שונים של מקורות מידע, כולל זיהוי המאפיינים של מקורות ראשוניים, משמעותם בכתיבת עבודת חקר או בביצוע משימה מידענית. לדעת המחברת יש לפתח אצל התלמידים את היכולת להשוות בין סוגים שונים של מקורות מידע, וללמדם כיצד להעריך את אמינות המידע ומידת הרלוונטיות שלו. סיגל בן-עמרם מביאה סקירה של אתרי ארכיונים נבחרים.

לאור יתרונותיה המוכרים של הלמידה הפעילה לצורך שימור ידע, הבנתו והפעלתו, תוכננה סדנה שנועדה להדריך את המורים להוראה ברוח זו. המאמר מתאר את מבנה הסדנה ואת התוצאות ארוכות הטווח שלה, שנמדדו בתצפית בשיעוריהם של בוגריה לאורך שנתיים אקדמיות. התוצאות מצביעות על עלייה ניכרת במידת הפעלתם של הלומדים, הן בכיתה הגדולה והן בקבוצות קטנות, תוך העלאת הרמה הקוגניטיבית של השיח בשיעור. יתר על כן, הקצב הפנימי של השיעור בגל גודל קבוצה השתנה כך שפעילות הלומדים היתה מירבית דווקא בתחילת השיעור. (דן בנור, צופיה מלר)

יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)

המאמר מציג את הקליקרים (שלטים תומכי למידה) – חלק ממערכת תקשורת כיתתית מבוססת-מחשב לקידום אינטראקציה של המרצה עם הסטודנטים ללמידה פעילה בכיתה. המערכת עוזרת למרצה להפעיל את הסטודנטים במהלך השיעור ולקדם את ריכוזם ואת למידתם. המאמר מציג את הטכנולוגיה, המטרות, היישומים האפשריים, בעיות פוטנציאליות ותגובות הסטודנטים לשימוש במערכת. (עמרם אשל ונירה חטיבה)

המחקר עוסק בחקר השיח של ילדים, בנים ו/או בנות, בסביבה של תוכנות להעברת מסריים מידיים (I.C.Q, Messenger.) מטרתו המרכזית של המחקר היתה לבדוק מדוע משתמשים ילדים בסביבה של מסרים מיידים, על אלו צרכים עונה הסביבה הזאת והאם יש הבדל בין המינים. ניתן להגדיר את הכתיבה של ילדים בתוכנה להעברת מסריים מידיים כ'כתיבה דיבורית'. הכתיבה דומה במאפיניה לדיבור, אך עם דגש על תהליך רפלקטיבי ועל הבעת רגשות בסביבה סטרילית-מוגנת, להבעת רגשות ללא חשיפת שפת הגוף, הקול, הבכי ותומכי תקשורת אחרים. נמצאה שונות בין המינים בסגנון הדיבור ובאוצר המילים במהלך ניהול השיח בסביבות להעברת מסרים מידיים. בסביבה הזאת מתפתח, בין הילדים, שיח לשוני ער ובעל משמעות, המאפשר תקשורת בין אישית משמעותית. לשיח זה עשויות/עלולות להיות השלכות על התפתוחתה של השפה, בהתחשב בעובדה כי המבוגרים לא מעורבים ועל כן הם לא מספקים חיזוקים תרבותיים וחברתיים. (גילה זלכה)

תפיסת ביה"ס כקהילה של אנשים אשר עוסקים בידע וערכים באינטראקציה ומתייחסים לתהליכים אלה באופן רפלקטיבי מתממשת במערכות "ריאלידע-ריאליויקי". מערכת "ריאלידע" מנוהלת על ידי המורים ומספקת להם כלים לבניית סביבות למידה עשירות. מערכת "ריאליויקי" היא בעלת קוד פתוח ומנוהלת על ידי משתמשיה ומתעדת את תוצרי החשיבה. הרציונל לבניית המערכות אינו טכנולוגי אלא פדגוגי ומתבסס על עקרונות של שיח באינטראקציה ליצירה משותפת ומתמדת של ידע. במערכת "ריאליויקי" המנוהלת על ידי כלל משתתפיה על בסיס של קוד פתוח ומזמנת בנייה של שיח תלמידים המניב תוצרי ידע משותפים, נבנו דפים לתיעוד תהליך המחקר המדעי של צוותים מעורבים של תלמידים משני בתי הספר החל בבחירת שאלת המחקר ובניסוח השערת המחקר, המשך בשלבי המחקר וכלה בהצגת הידע החדש שנוצר (גלעד שפירא)

התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב האינטרנט בהוראה. תכנית החובה שהונהגה ב-2006 בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בקנדה מייצגת נאמנה את התפיסה של השבחת מיומנויות קוגניטיביות. אתר האינטרנט של התכנית האינטגרטיבית יש בו כדי להדגים את מרכיבי התכנית, המיומנויות הנדרשות, רמות הפעילות ועקרונות ההערכה. התכנית האינטגרטיבית עדיין בניסוי ובהרצה של השנה הראשונה ובעקבות זאת מתכננים אנשי משרד החינוך הקנדי להכניס בה שינויים נדרשים כתוצאה מלקחים בשטח. למעשה, מדובר על סוג של תכנית לימודים צומחת ומתפתחת.

למעלה מ- 15 שנה מצויים ברשת אתרים בית ספריים, אך במרבית בתי הספר האתר אינו משתלב באופן מעשי במערך הארגוני-פדגוגי של בית הספר. בהרצאה, שהועברה במסגרת כנס מו"ח 2007, אופיינה סביבת למידה מקוונת מההיבט הארגוני ומההיבט הפדגוגי של בית הספר, הוצג רציונל לאתר בית ספר ולאפיון שלוו. זאת על רקע אתגרי מערכת החינוך המודרנית, וההיבטים התיאורטיים של מימוש סביבת למידה. האתר המוצע יאופיין במרחבים מקוונים הפתוחים לקהל הרחב, ובמרחבים סגורים לקבוצות למידה, למורים ולתלמידים. כמו כן הוצגו מאפיינים של ארגז כלים מקוונים אותם ניתן יהיה לשלב בחלקים השונים של האתר, ומבנה אתר רצוי, הממלא תפקיד של סביבת למידה מקוונת ומשקף את פעילות בית הספר ברבדים הארגוני ים והפדגוגיים השונים (אברום רותם, ענת אוסטר-לוינץ)

אתרי חינוך בישראל מתחילים לשדרג עצמם ברוח תפיסות אדריכלות המידע של Web2.0, כלומר מתן ביטוי יותר אוטנטי לקול המורים בשדה ומתן אפשרויות למשתתפים ליצור תוכן חינוכי בעצמם. האתר "בין הצלצולים" המשותף למט"ח ולהסתדרות המורים עבר לאחרונה שדרוג מהותי ההופך אותו לאחד הראשונים והחלוצים בישראל המעניק למורים המשתתפים בו לבטא עצמם באמצעות בלוגים חינוכיים, להציג התנסויות ייחודיות ודילמות בביה"ס. האתר המחודש בנוי היטב על פי כל כללי השימושיות ואדריכלות מידע ואף יותר מכך. יש בו פריסה ידידותית ומעוררת עניין של המידע החינוכי ומאמרים. ההשתתפות של המורים והמחנכים במערכת הבלוגים החדשנית שפותחה על ידי מט"ח היא ערה ודינאמית מאד. המורים מביעים אוטנטיות שלעתים קשה למצוא אותה באתרי חינוך אחרים בישראל.

לאחרונה אנו עדים למושג חדש התופס תאוצה בהתייחסות לאתרי בתי הספר והוא ה"פורטל החינוכי". מהו ה"פורטל החינוכי", מה הוא מוסיף ומה הוא מחדש? מי צריך אותו בכלל, אחרי כל המאמצים העצומים שהשקיעו בתי הספר עד כה בפיתוח האתרים הבית ספריים? "הפורטל החינוכי העירוני" הינו שער למרחב חינוכי אחד, מקום המאגד תחתיו את כל בתי הספר של העיר, את הקהילות החינוכיות השונות, את צוותי הוראה והחינוך, מפקחי משרד החינוך בעיר ואגפי החינוך למיניהם. אתר בית הספר הוא כעת חלק מרשת שלמה של אתרים איתם הוא נמצא בקשר מקצועי ואדמניסטטרטיבי. תחת מסגרת זו האתרים הבית ספריים משתפים ומחליפים מידע, יוזמים פעולות משותפות ולומדים האחד מהשני (צביה משגב, רינה גפני, דליה קפלן)

המונח הלועזי פלגיאט מאגד תחתיו מספר התנהגויות, אשר להן מכנה משותף – שימוש במשפטים או ברעיונות של אדם אחר והצגתם כתוצר אישי מקורי. לעיתים חל בלבול בין המונח פלגיאט לבין המונח זכויות יוצרים, על אף שלמעשה מדובר בשני מונחים בעלי עקרונות יסוד שונים. רשת האינטרנט חושפת את התלמידים לכמויות אדירות של מידע. מידע זה, המאוחסן בפורמט דיגיטלי, רגיש יותר מן המידע המצוי על הנייר וזאת בשל היכולת לשנותו בקלות ולהעבירו ממקום למקום במספר פעולות פשוטות. עובדות אלו פותחות חלון הזדמנויות מגוון לביצוע ביטויי פלגיאט, בין אם בשגגה ובין אם בכוונה תחילה.קיימת הסכמה בקרב אנשי החינוך, שלא ניתן למגר את התופעה לחלוטין אך ניתן לנקוט במספר פעולות, אשר ביכולתן לסייע בצמצום שיעוריה בקרב התלמידים (אתי יערי)

יחידת הלימוד שפותחה נבנתה בגישת PBL ומשתמשת באתר המקצוע, כאשר הבעיה שבמרכז יחידת הלימוד היא ירידה חדה בכמות התיירים המבקרים בעיר החל משנת 2000, כתוצאה מהאינתיפאדה המתחדשת. התלמידים לומדים בקבוצות בסביבה מתוקשבת ומכירים מגוון היבטים של העיר. בסיום יחידת הלימוד הם נדרשים להציע אמצעים לשיווק העיר, כך שתחזור ותהווה מוקד משיכה לתיירים. תלמידים אלה לומדים את נושא הטקסים כחלק מתוכנית הלימודים במקצוע. יחידת הלימוד הופעלה באתר המקצוע "נאמני סוציולוגיה באורט ביאליק". את יחידת הלימוד מלווה סיפור מסגרת: סיור וירטואלי באוטובוס העולה לירושלים. לכל המשימות מצורפת מפת תחנות, המאפשרת ניידות לא ליניארית בין המשימות השונות (ניטצקי אורית, קרניאל-דרורי חנה)

שעת הקריאה השקטה בכיתה של המורה Mark Ahlness (כיתה ג' בביה"ס בסיאטל, ארה"ב) מבוססת על כתיבת בלוגים על ידי התלמידים וקריאת בלוגים של אחרים. מארק, המורה, הגיע למסקנה כי מאפייני הקריאה המתוקשבת כיום בקרב ילדים ובני נוער מחייבים גישה אחרת להפעלת התלמידים ולכן החל להנהיג כל יום שעת כתיבה וקריאה באמצעות בלוגים חינוכיים שכותבים התלמידים, מעירים הערות לחבריהם ולומדים לבטא את עצמם באינטרנט באמצעות בלוג קריאה שיש בו גם פן אישי. מאחר והיו למורה קשיים בהנעת התלמידים לקרוא ספרים הוא החליט לעודד אותם לכתוב ולקרוא באמצעות בלוגים ולהפתעתו, המוטיבציה של התלמידים הייתה גבוהה מאד והם קראו בשקיקה, כתבו לבלוג שלהם ושמחו לקרוא בלוגים של עמיתיהם בכיתה ולהגיב. מארק מלמד כבר 15 שנה בכיתות ג' והוא מדווח על דרך הפעלה מעניינת זו בבלוג שלו.

הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. התלמידים מקנדה מבקרים כל יום באתר הויקי הישראלי ולהפך. בשני האתרים, יוזמים המורים השוואות בין יצירות ספרות שונות המועלות לאתרים. כל הזמן מתנהלות פעולות הדדיות של הערכה מעצבת משני הצדדים. בראיונות עם מורים ותלמידים מישראל ומקנדה נמצא כי רמת המוטיבציה וההיענות של התלמידים לכתיבה ולהערכה השיתופית היא מעל ומעבר לציפיות המורים.

עבודת מחקר (דוקטורט) השוואתית בארה"ב שבחנה את השימוש בבלוגים ככלי עזר להוראה בבתי ספר תיכוניים. המחקר בדק באופן השוואתי 3 קבוצות תלמידים. האחת שכתבה יומן קריאה באנגלית כל שבוע, השנייה שכתבה יומן קריאה באמצעות מעבד תמלילים כל שבוע, והשלישית שכתבה יומן קריאה בצורת בלוג כל שבוע. ממצאי המחקר מלמדים כי הקבוצה של תלמידים שכתבה את יומן הקריאה השוטף במתכונת של בלוג באינטרנט הגיעה למיומנות הטובה ביותר בכתיבה באנגלית הן מבחינת אוצר מילים והן מבחינת סגנון.מסקנות המחקר: מורים השוקלים ליישם כתיבה באמצעות בלוגים בכיתה הלומדת ספרות אנגלית יכולים היום להתבסס גם על בלוגים (Roth, Nicole L)

לארגון הידע המוסדי הקיים שתי השפעות שליליות על החינוך: הוא יוצר תפיסת ידע בעייתית אצל תלמידים (מה שאמנון מכנה "סוגיה אפיסטמית" או "היבט אפיסטמי"); גורם לקיבעון באופני ההוראה בכיתה ("היבט השימור"). המסקנה: כדי לשנות את אופן העיסוק בידע בבית הספר יש לשנות תחילה את ארגון הידע המוסדי. טענתו של אמנון כרמון היא שמרבית ההכרעות החינוכיות הנוגעות לידע נעשות עוד קודם לכניסת המורה לכיתה. להכרעות אלה יש השפעות חינוכיות מרחיקות לכת.

עבודת מחקר מעניינת שהוגשה לאחרונה באוניברסיטת ברגן בנורווגיה בנושא של שימוש בבלוגים חינוכיים באוניברסיטאות בעולם. עבודת התזה מדגימה כיצד חוקרים ומרצים מנצלים בלוגים בקמפוסים כחלק ממערך פדגוגי-קונסרוקטביסטי שנועד להפעיל סטודנטים ללמידה עצמית מכוונת ופעילה. התיזה בוחנת שורה של מקרים בהם שולבו בלוגים בקורסים במדעי הרוח, החברה והטכנולוגיה באוניברסיטאות שונות. בסקירה נבחנו שבעה עשר מקרים של הפעלת סטודנטים ללמידה פעילה באמצעות בלוגים ונערכה השוואה מתודית ביניהם. הממצאים מלמדים כי שילוב פלטפורמה ממוחשבת של בלוגים בקורסים אקדמאיים הביא לתוצאות חיוביות מבחינה הלמידה העצמית המכוונת בקורסים וללמידה פעילה יותר חקרנית באותם קורסים (Toril Salen)

עיצוב בתי ספר והתנהגות תלמידים – לקט מקורות מידע. מה היא באמת השפעת העיצוב והתכנון הארכיטקטוני של בנייני בתי הספר על התנהגות התלמידים. הרבה יותר גדולה מאשר אנו סבורים. עדות הפיקוח החינוכי באנגליה. כאשר קבוצת מורים מתכננת בעצמה את ביה"ס (וושינגטון, ארה"ב). ריכוז מחקרים על השפעת מבני בתי הספר על הישגי תלמידים ומורים. מרחבי למידה אלטרנטיביים בבתי ספר בעיר ניו יורק. תכנון חדשני של בתי ספר לקהילות למידה קטנות. ארכיטקטים בעבודה: תכנון של ביה"ס תיכון חדשני במדינת ג'ורגיה בארה"ב. אסטרטגיות לעיצוב ותכנון של חטיבות ביניים בגישה חיובית יותר לתלמידים.

המחקר בדק את השפעתן של קטגוריות שונות של "נוכחות חברתית" על הנכונות של לומדים להשתתף בקבוצות דיון. לפי המודל של Rourke, Anderson, Garrison & Archer, המרכיב החברתי הוא מכריע להצלחת הלמידה בסביבת למידה א-סינכרונית. שלושת הקטגוריות שהחוקרים זיהו נבדקו גם במחקר זה: אינטראקטיביות, תגובות מלכדות, ותגובות רגשיות. במחקר השתתפו 38 נבדקים בגילאים 22-43 (74% נשים), כולם סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. רמת הנוכחות החברתית נותחה באמצעות ניתוח תוכן של שתי קבוצות דיון. למרות פער ניכר בכמות האינדיקטורים לנוכחות חברתית בין שתי קבוצות הדיון נמצא כי הקוראים תפסו את רמת הנוכחות החברתית בשתי קבוצות הדיון באופן זהה. מהמחקר עולה כי לא ניתן לראות את הנוכחות החברתית כמושג אחיד. אינטראקטיביות ולא תגובות רגשיות או מלכדות קובעת את נכונות הלומדים להשתתף. (אינה בלאו, אבנר כספי)

המחוון שפיתחה תמר ענבל-שמיר בהנחיית ד"ר יעל קלי מהטכניון, כולל שישה מימדים המהווים מדד להוראה טובה, בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית –חברתית, המאפשרת שימוש חדשני בתקשוב. לכל מימד הוגדרו שלוש רמות ביצוע: האפיון הגבוה מתאר הוראה שבה המורה פועל על פי עיקרי הגישה הקונסטרוקטיביסיטית –חברתית ומנצל את הערך המוסף שבטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה. האפיון הבינוני מתאר הוראה, שבה קיים ניסיון לנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה, אך הפעילויות אינן מעידות על שינוי מהותי בהוראה. האפיון הנמוך מתאר הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי התומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות.