ניהול וסביבות למידה

ריבוי מקורות המידע מרשתות חברתיות כגון טוויטר, פייסבוק, טאמבלר ואחרים הביא להתפתחות מנועי חיפוש ייעודיים לחיפוש בהם. אחד ממנועי החיפוש הייעודיים האלו הוא Social Searcher, שמחפש בו-זמנית בכמה וכמה רשתות חברתיות ומציג את הממצאים באופן מקביל בלוח תצוגה מאוחד (עמי סלנט).

לפני שבוע Campus Technology דיווח על הנסיון של אוניברסיטה פרדו (Purdue) בהכנת סרטונים עבור קורסים אצלה. מתברר שסרטי וידיאו שמראים מרצה שעומד מול המצלמה ומרביץ הרצאה במשך חצי שעה או יותר אינם מצליחים לעורר את התעניינותם של הסטודנטים, או לשמור עליהם מרוכזים. לאור זה מפיקי הסרטונים עבור הקורסים החליטו לוותר על המרצים המומחים ובמקומם לשכור שחקנים שמצליחים טוב יותר לעורר עניין ולשמור עליו (ג'יי הורוויץ).

אנו מכירים זה זמן רב כלים מתוקשבים שונים לאיסוף מידע באינטרנט ובמאגרי מידע כמו Google Alerts שסורקים במהירות וביעילות את מרחב האינטרנט ומתריעים בפנינו על מידע חדש באתרים שונים, אך המערכת החדשנית שהציגה חברת Lexisnexis בכנס מידע 2015 במלון הילטון בתל אביב היא, ללא ספק, פריצת דרך מידענית ומודיעינית. מדובר על מערכת מתקדמת לאיסוף מידע ממקורות מידע גלויים היודעת לא רק לאסוף מידע חדש בנושאים נדרשים אלא גם לבצע ניתוח ראשוני של המידע שאותר, כולל תמלול קטעי וידאו (עמי סלנט).

אם תקחו את המוצרים השונים של גוגל בתוך גוגל פלוס – מדובר במוצרים נהדרים עם משתמשים רבים ברחבי העולם. אחד המוצרים החדשניים (מאי 2015) הוא מנגנון חדש ליצירת אוספים דיגיטליים וניהול פריטי מידע. למעשה, מדובר כאן במערכת לאצירת תוכן (עמי סלנט).

בדיקת הספרות הבין-לאומית הראתה שקיימת ספרות מחקר קפדנית מוגבלת המצביעה על ההשפעות בפועל של עומס העבודה בסביבות של הוראה מקוונת ומעורבת בהשכלה הגבוהה. מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר בארבע אוניברסיטאות אוסטרליות, ועל התפיסות של קבוצה מייצגת של חברי סגל אשר חשו שההוראה המקוונת הגבירה את עומס "זמן ההוראה" שלהם, וש"המודלים של הקצאת עומס עבודה" (Workload Allocation Models) לא התחשבו באופנויות הוראה עכשווית (Tynan, B., Ryan, Y. and Lamont-Mills, A., 2015).

המאמר דן בשימוש במחשבי טאבלט בחינוך. דגש מיוחד ניתן לשילוב טכנולוגי ולמחשבי הטאבלט הידועים כ-iPads. נטען כי רוב בתי הספר אינם רותמים את הפוטנציאל היצירתי של מכשירים אלה במלואו, וכי השימוש בהם מוגבל לרוב לכתיבת הערות ולהפצת מקורות. נושאים אחרים כוללים הסקת מסקנות, הערכות ולמידה שיתופית (Daccord, Tom; Reich, Justin, 2015).

מבין כל השינויים הטכנולוגיים בחברה, הטלפונים החכמים הפכו לאחד החידושים המאומצים ביותר. בכיתה, לעומת זאת, תגובה מקובלת לטלפונים בידי התלמידים היא להחרים אותם! מחקר זה משתמש בתיאוריה של הבנייה חברתית של טכנולוגיה (Social Construction of Technology) כדי לחקור באם למדיה הניידת יכול להיות מקום בכיתה (Laskin, A. V., & Avena, J. , 2015).

מאמר זה משתף מודל של תכנית לימודים חודשית שיכול לסייע למורים ולמשפחות לגשר על הפער בין הבית לבין בית הספר באמצעות שימוש בספרות ובתגובה שהתעוררה מהתרבויות שבכיתה. שילוב של טקסטים נענים מבחינה תרבותית ושל כתבי עת הנענים למשפחה בכיתה ובבית יכולים לסייע לילדים, למשפחותיהם, ולעמיתים לערוך קישורים ביקורתיים לספרות כמו גם להבין שונות (diversity) כמשאב יצרני. הממצאים הראו שהתגובות של המשפחות הובילו להשקפות מורחבות לגבי המבנים והתרבויות של המשפחה וסיפקו מרחב לשיחות ביקורתיות סביב הטקסטים בבית ובבית הספר (Schrodt, Katie; Fain, Jeanne Gilliam ; Hasty, Michelle, 2015).

המטרה של מאמר זה היא לחקור את אוסף הווידאו הנוכחי של אתר וידאו בגישה פתוחה (TED-Ed). שאלות המחקר מתמקדות בתוכן האתר (Content) כראיה להתפתחות, במדרוג (Viewership) שלו כראיה לשימוש, ובהיפוך (Flipping) כראיה לאינטראקציה בלמידה בלתי פורמלית. ממצאי הניתוח של אוסף סרטוני הווידאו באתר TED-Ed מראה מספר פערים בתחומי הדעת האקדמיים של מדעי הרוח, מדעי החברה, ומדעי הטבע במונחים של מספר שיעורי הווידאו והמדרוג (Hsin-liang Chen, Kevin L. Summers, 2015).

רובנו עובדים הרבה, והניסיון להישאר מעודכנים בחידושים הטכנולוגיים עלול להיתפס כעוד משימה ברשימת המשימות. ועדיין, למידה של כמה כלים יעילים יכולה לחסוך זמן רב. מורים חדשניים משתמשים בתדירות רבה בתוכנות אינטואיטיביות ובאתרי אינטרנט שקל ללמוד את השימוש בהם. כלי עבודה ברשת יכולים לחסוך לאנשי חינוך הרבה מטרדות היום-יום שגוזלות מהם זמן יקר. אם אתם רוצים להעלות את הניוזלטר של הכיתה לרשת, או ללמד בכיתה הפוכה, להלן כמה מהאתרים הטובים ביותר לעשות זאת (Sarah Muthler).

כל מי שעוסק היום בתחומי המידענות וניהול המידע הדיגיטלי צריך לדעת לנצל כמה כלים מתוקשבים חשובים לשיפור המשוב עם הלקוחות והמשתמשים ולשיפור הפצת המידע, לכן צריך לדעת להכיר מחוללי סקרים מקוונים באינטרנט וגם מחוללים למשלוח ניוזלטרים.ההמלצות כאן מבוססות על התמודדות מעשית בתחומי שיפור המשוב ושיפור הפצת המידע בחברות בחו"ל וגם בארץ (עמי סלנט).

בניגוד לגוגל שהוא אגרגטור (צובר מידע טכנולוגי ממוכן) מתפתחים כיום תפקידים של מידענים אקטיבים המשמשים בתפקיד "אגרגטורים אנושיים". כלומר, אנשים שתפקידם להתעדכן בתוכן ממקורות שונים ומגוונים, להעביר אותו דרך הפילטר שלהם (שהוא בדרך כלל איכותי יותר ממנוע חיפוש) וזאת על מנת לסנן, למיין ולקשר למקורות המידע המשמעותיים יותר בתחומי תחום הדעת או הנושא הנחקר (עמי סלנט).

מאמר זה חוקר דרך אחת שבאמצעותה יכול אדם לחקור את פרקטיקות ההוראה המקוונת שלו באמצעות ביצוע רפלקציה שיטתית לגבי ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (TPCK). המאמר מערב זיהוי וביצוע רפלקציה לגבי דוגמאות שבהן ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי היה בולט בתכנון ובסיוע של סביבת הלמידה המקוונת בקורס מקוון לתואר ראשון. נשקלות דרכים לשיפור ההוראה המקוונת המתבססות על מודעות מטה-קוגניטיבית מוגברת של ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (Kennedy, Jolie, 2015).

במעבדת מחשבים שאיפשרה גישה חופשית תועדו יומנים מפורטים לגבי השימוש של סטודנטים במחשבים במהלך למידה עצמאית. כל יומן כלל רצף כרונולוגי של משימות המייצגות את היישום או את אתר האינטרנט שהוצג בחלון הפעיל בתחנת העבודה. מחקר זה מאשר שהסטודנטים צפויים להחליף משימות באופן קבוע, להשתתף במשימות מסיחות דעת, ולבצע מספר משימות בו-זמנית במהלך לימוד עצמאי (Terry Judd, 2015).

מחקר זה בחן את הפרספקטיבות של מנהלים חדשים ושל מנהלים שנמצאים בשלהי הקריירה לגבי מנהיגות הוראתית וארגונית במסגרת הערכות הביצוע שלהם. הרכיבים בהערכה לגבי המנהיגות ההוראתית, שהיו חשובים ביותר לכל המנהלים היו: פיקוח על ביצועי המורים בכיתה כדי לשפר את הפרקטיקה ההוראתית, פיקוח על הישגי התלמידים בעזרת ההערכות, ושימוש בנתונים מהערכות לאומיות ומקומיות כדי לשפר את ההוראה בכיתה עבור התלמידים. במהלך תהליך ההערכה, כל המנהלים תפסו כאלמנטים החשובים ביותר של מנהיגות ארגונית את היצירה של אקלים בטוח ומסודר, ושימוש בנתוני התלמידים כדי ליצור שינויים בתכניות (Hvidston, David J ; Range, Bret G ; McKim, Courtney Ann ; Mette, Ian M ., 2015).

פורומים של דיונים מקוונים ככלי הוראה הופכים ליותר ויותר פופולריים בכיתות הקולג'ים. האופן שבו הם מעוצבים (ובייחוד מידת המבנה הנכפית) עשוי להשפיע על מידת המשיכה של הפעילות עבור הסטודנטים. המחקר הנוכחי ניתח תגובות לפורומים של דיונים מובנים ובלתי מובנים כדי לקבוע כיצד כל אחד מהם משפיע על מעורבות הסטודנט (Salter, Nicholas P.; Conneely, Marissa R. , 2015).

מחקר זה בחן הבדלי מגדר אפשריים בקבלה הנתפסת של סטודנטים להוראה את הטכנולוגיה בעבודתם המקצועית במסגרת המודל של קבלת טכנולוגיה (Technology Acceptance Model). הממצאים חשפו כי בעוד שלא נמצא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות לפי מגדר לגבי השימושיות הנתפסת, עמדות כלפי טכנולוגיה וכוונה להשתמש בטכנולוגיה, הסטודנטיות להוראה השיגו תוצאות נמוכות יותר לגבי קלות השימוש הנתפסת(Timothy Teo, Xitao Fan, Jianxia Du, 2015).

במחקר זה, המחברים מנתחים כיצד ליישם טכנולוגיות מודרניות בהוראת דיסציפלינות פדגוגיות של "יסודות הפדגוגיה" ו"תיאוריה ומתודולוגיה של תכנית הלימודים" בחינוך הקדם יסודי ובחינוך היסודי בשיתוף עם גורמים שמשפיעים מבחינה פדגוגית על הקבלה ועל השימוש בלמידה מקוונת (Tudor, Sofia Loredana; Stan, Maria Magdalena; Paisi-Lazarescu, Mihaela, 2015).

המאמר מתאר שיתוף בין נאס"א לבין תלמידי בית ספר תיכון במישיגן. נאס"א ביקשה מתלמידים בבית הספר התיכון Bedford שבמישיגן לייצר חלקים עבור תחנת החלל שלה השנה. כעשרה תלמידים בתכנית העיבוד השבבי יבנו לוקרים שבהם האסטרונאוטים יערכו ניסויים בתוך התחנה. התלמידים יסיימו לוקר אחד עד סוף שנת הלימודים ויכינו חלקים רבים עבור התחנה במהלך חמש השנים הבאות (Peckham, Susanne, 2015).

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי "במשך מספר שנים, עד לפני בערך שנה, בהרצאות על התקשוב בחינוך, הרביתי לצטט קטעים מתוך המבוא של ספר שהתפרסם ב-1843 מאת ויליאם אלקוט, Slate and Black Board Exercises. נהגתי לעשות זאת כדי להמחיש שגם לוח הגירים היה פעם טכנולוגיה חדשה והשימוש ה-"נבון" בו לא היה מובן מאליו…הגדולה של לוח הגירים איננה בתכונות שטבועות בלוח עצמו, אלא בנסיון שהמשתמשים בו יוצקים לתוכו, נסיון מצטבר המועבר בצורה מושכלת לעוד ועוד מורים" (ג'יי הורוויץ).