מורים והוראה

מחוון הערכה לגיבוש פורטפוליו ממוחשב בארה"ב. המחוון שגובש ע"י צוות של אוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב (ביה"ס לחינוך והכשרת מורים) מורכב מהקריטריונים הבאים: בחירת הממצאים, רפלקציות, שימוש במולטימדיה, הסברים מלווים וכותרות, התמצאות וניווט בתלקיט, מבנה ואלמנטים טקסטואליים, יכולות כתיבה והבעה.

המאמר מניח את היסודות לחקר מעורבות לומדים הנעזרים לביסוס הלמידה שלהם באמצעות פורטפוליו ממוחשב. מחברת המאמר, Dr. Helen Barrett, מבחינה בין הערכה חיצונית של פורטפוליו ובין הערכה משולבת של הפורטפוליו ע"י הלומד וגורמי ההוראה. לדעתה, ההערכה הנכונה היא הערכה משולבת בה מעורב הלומד והיא מגבירה את ההנעה שלו בלמידה. בחלקו השני של המאמר מתוארים הנדבכים העיקריים של פרויקט REFLECT Initiative, מחקר פעולה רב-שנתי בארה"ב להערכת ההשלכות והמימדים של למידה מבוססת פורטפוליו ממוחשב על תלמידי תיכון שם.

מוזיאונים כסביבות למידה, חקר וגילוי הם אבן פינה בחיים התרבותיים של ישראל, הם מקור ידע וסביבות עשירות וייחודיות, המתאימות ללמידה בדרך מעמיקה, מוחשית וחווייתית. "מכל הגלויות", הוא מוזיאון שהוקם על ידי שכבת כיתות ה'. המוזיאון כולל חפצים שהובאו מבתי התלמידים. החפצים שהובאו למוזיאון הם חפצים שמאחוריהם סיפורים מאלפים, בעלי משמעות רגשית וערכית. בנוסף למפגש הבלתי אמצעי עם אוצרות תרבותיים, מסייע המוזיאון לפיתוח חוש אסטטי ומיומנויות של התבוננות והסקת מסקנות. הלמידה מועצמת כאשר המוזיאון מתבסס על תערוכות שאוצרים התלמידים. הרלוונטיות, תחושת השייכות, הנכונות לחקור ולגלות סיפורים מאחורי החפצים, מיומנויות ארגון, שיום וקטלוג, כל אלה הופכים את המוזיאון למשמעותיים ביותר עבור התלמידים (סימה בכר, צפרירה בלומנטל)

בבית הספר "הלל" ברמת גן מופעלת, על ידי מספר מורות, תוכנית שתכליתה לאפשר למורה דרך נוספת משמעותית להכרות והתייחסות עם עולמו הרגשי של התלמיד בכתה. תכנית זו מופעלת אצל חלק מהמורות, חלקה או כולה, והיא נבנתה דרך ניסיון, אינטואיציה ולמידה לאורך השנים.יתרונה הוא בעובדה שהיא אינה מצריכה כמעט פינוי של משאבים מיוחדים וניתנת להפעלה בהיקף ובאופן המותאם לצרכים המיוחדים של כל כיתה וכל מורה בהתאם.התוכנית כוללת מתן משימות עבודה בעלות מאפיין משולב רגשי עם החומר הלימודי המועבר באותו זמן בכתה, במסגרת תוכנית הלימודים השוטפת.כלומר, בנוסף לדרישות הלימודיות בנושא הנלמד ו משלבים ממד רגשי בחומר המאפשר לילד לשלב לימוד חוויתי עם תחושה שהמורה קשוב לתחושותיו, ולמורה מאפשר נקודת מבט נוספת לגבי החלקים האמוציונאליים של תלמידו (דפנה רענן כהן ועפרה לבקוביץ).

מיפוי מקורות המידע החינוכיים והתכנים האקדמאיים החופשיים ברשת האינטרנט. אוסף קישורים רב-ערך המתעד את כל מצבורי ההרצאות האקדמאיות שהועלו באופן חופשי לאינטרנט, ביניהם מערך ההרצאות המתועד של אוניברסיטת MIT, הרצאות של ביה"ס לכלכלה באוניברסיטת לונדון, הרצאות וידאו באוניברסיטאות פרינסטון, מרכזי משאבים המאחסנים סרטי וידאו בתחומי המדע והטכנולוגיה ומצבורי כתבי עת נגישים ופתוחים באינטרנט (Open Access Journals)

מצגת בנושא בחינות בגרות מתוקשבות בישראל שהוצגה במסגרת יום העיון כיוונים חדשים בהערכה ובמדידה במכון סאלד. השימוש בתשתיות התקשוב לצורך הערכת הישגים לימודיים ברמה הארצית הוא מועט ביותר. רק בשנות ה- 2000 החל משרד החינוך לבצע צעדים ראשונים בפיתוח בחינות בגרות מתוקשבות. בשנת 1999 החל משרד החינוך במהלך ניסיוני של הפעלת בחינות בגרות דרך האינטרנט במקצועות כמו אדריכלות וביוטכנולוגיה. בקיץ תשס"ה נבחנו בבחינות בגרות מתוקשבות 2400 תלמידים מ- 125 בתי-ספר. נושאי המצגת: כלים תומכים שפותחו במטח, כלים שנבנו במטח להכנת התלמידים והצוות, הדור הבא של בחינות בגרות מתוקשבות, עקרונות לבניית הדור הבא של בחינות מתוקשבות. בחינת בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה קיץ תשס"ה – תיאור המהלך והצגת הפעולה של הערכה מלווה. מטרת הפרויקט: פיתוח והפעלה ניסויית של השאלון המתוקשב בגיאוגרפיה "חבל ארץ שלא נלמד". הערכת הפעולה: הכנת בתי-הספר והתלמידים, הערכת הפעולה: הבחינה – ממשק, מפות ותשתיות. הערכת הפעולה: השלכות הבחינה – מורים: 94% מהמורים היו מרוצים מהשתתפות בית-הספר במהלך. עמדות כלפי מעמד המקצוע: 83% מהמורים חשו כי ההשתתפות בבחינה המתוקשבת תורמת למעמדם המקצועי וליוקרת המקצוע בעיניהם. ממשק הבחינה: מעל 80% מהתלמידים ומהמורים הביעו שביעות רצון רבה או רבה מאד ממרכיבים שונים של ממשק הבחינה (טלי פרוינד, יעקב שוורץ, מיכל שמש, חני שלטון, תהילה סנד)

מערך הוראה מאיר עיניים על פיתוח חשיבה חיובית. מערך הוראה זה גובש מחדש על ידי שפ"י והאגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך במסגרת תכנית כישורי חיים לכיתות ו' ( כחלק מתכנית הליבה). אחת הדרכים המוצעות לפיתוח חשיבה חיובית היא לאמן את החושב לבחון אירועים מנקודות ראות שונות. לכל מצב ישנו מרכיב חיובי. לא תמיד הוא נראה לעין , אך אם מסתכלים מזוויות שונות ניתן למצוא גם את החיובי. במערך ההוראה מוצעות פעילויות שונות שנועדו לפתח חשיבה חיובית בקרב תלמידי הכיתה תוך כדי התנסויות שונות שיניעו את התלמידים ויביאו לשינוי עמדות. מערך ההוראה והתכנית נכתבו ע"י חנה שדמי.

המאמר עוסק בתפקיד הידע בהוראה תוך התייחסות לצורך של מורים לטפל במגוון תחומי עניין בו זמנית. כדי לעשות זאת משתמשים המורים בשתי אסטרטגיות: האחת – הם מפתחים הרגלים אינטגרטיביים וחוקים משלהם (Rules of the Thumb ) המתאימים לטיפול בסיטואציות בעיתיות כאשר הן עולות, השנייה – הם מתכננים את השיעורים תוך צפייה כיצד הם יתפתחו בדומה למחזה דרמטי. לא ברור היכן וכיצד הידע מקדם את חזונם של המורים, אך ברור שהחזון תלוי בתחושה ברורה של מטרה, של כיוון ושל תנופה. רוב מורי המורים מנסים לטפח חזון בסטודנטים שלהם, אך העניין שלהם בכך יוצר שתי בעיות: א. נוצר קונפליקט עם העמיתים באוניברסיטה המצפים לראותם מכריזים בבירור על הידע הנלמד; ב. החזון הייחודי שהם מתייחסים אליו צר מידי, ומתעלם מתחומי עניין רבים שיש למורים ושהם מנסים לטפל בהם בו זמנית בעבודתם. (Kennedy, M.M.)

הרשת הישראלית ללמידה שיתופית הוקמה במטרה לאפשר למידה משותפת של בתי ספר ברחבי העולם באמצעות האינטרנט. הדגש בתכנית מושם על למידה רב תרבותית, שיפור יכולת התקשורת באנגלית, היכרות עם סביבת האינטרנט, סובלנות, פתיחות ובחינה מעמיקה של תרבות ישראל על מנת להציגה לשותפים במדינות העולם. מוצעים מספר מודלים ללמידה: כחלק מלימודי הספרות, כחלק מלימודי אנגלית, כחלק מלימודי קולנוע. בבסיס הלמידה עומד הרעיון שהתלמידים לומדים יחד שתי יצירות, האחת יצירה שנכתבה בישראל והשנייה במדינה השותפה, מתוך אמונה שיצירות אומנות רבות יכולות מצד אחד להוות חלון להכרות עם תרבות של אותה מדינה ובנוסף יכולות להוות גשר לתקשורת בין תלמידים ממדינות ומתרבויות שונות.

רבים מאנשי הסגל האקדמי משלבים בהרצאותיהם מצגות ממוחשבות, בדרך כלל, תוך שימוש בתוכנת Power Point, כדי לשפר את תהליך ההוראה ולהגביר את מידת העניין של המשתתפים. בדומה למצגת גם כל הטכנולוגיות להוראה המוכרות לנו- הטלוויזיה והוידיאו, הרשמקול, מטול השקפים ומטולי התמונות למיניהם – גיוונו את היכולת של סגל ההוראה להמחיש את נושאי השיעור. אלא שקיים מתח בין השימוש במצגת המעמיד בראש הבניית מסרים קלים ופשוטים לבין האידיאה האקדמית הדורשת מהסטודנטים להתמודד עם מסרים מורכבים. המאמר מעלה לדיון שאלות הנוגעות לצד החיוב והשלילה בשימוש בתוכנת Power Point. (יוסי בר)

מחבר המאמר, העובד כמורה מורים באוניברסיטה ובמכללה אמריקאית, סבור כי יש להכשיר את פרחי ההוראה לא רק בכיוון תחומי הדעת ומיומניות פדגוגיות, אלא גם בתחום האינטליגנציה הרגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית בה המצבים משתנים במהירות ובה התלמידים "מנסים" בדרכים שונות לבחון את היכולות הרגשיות של המורה החדש. המחבר מציע להכשיר מראש את פרחי ההוראה במכללה להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים ותובנות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלהם. במהלך הקורסים שלו בהכשרה להוראה לומדים פרחי ההוראה כיצד להפיק משובים נכונים מתלמידי הכיתה, כיצד לראיין תלמידים וללמוד מהם תובנות חדשות, כיצד לבצע תצפיות מועילות בכיתה וכיצד לשמור על גמישות בדרכי ההוראה. יש חשיבות שפרחי ההוראה ייחשפו עוד במכללה למצבים של תנודות רגשיות בכיתה וכיצד להתמודד איתם (Sam M. Intrator)

בסופן של שמונה שנות מחקר בנושא מתן הציונים במכללה אחת לחינוך, ניתן לומר שהציונים במכללה אינפלציוניים. המורים נותנים ציונים ללא די הכשרה, הבנה וידע בנושא וללא תפיסת עולם מקצועית. יתר על כן, ככל שנלמד מן החקר הישיר של הסטודנטים ומפרסומיהם הספורים, רובם שותפים בשתיקה לתופעות אלה מפניי שהן תומכות באינטרס המיידי שלהם, גם אם לא לטווח הארוך וגם אם לא באינטרס של המערכת שלתוכה ייקלטו כמורים בבוא הזמן. לדעת המחברות בנוסף לתלמידים עצמם, גם מערכת ההכשרה של המורים ועובדי החינוך משלמת על כך, משום שאמון הציבור נפגע. (דרורה כפיר, ברברה פרסקו, אילנה פאול)

בעוד למידה מאותגרת בעיות נחשבת מזה שנים כשיטת הוראה מוצלחת ומוכחת בבתי ספר לרפואה בעולם, קיים קושי משמעותי ביישומה כשיטת הוראה חלופית בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הקושי נובע מאתגרים רבים, בחלקם מנטאליים, איתם נאלצים מורי התיכון להתמודד במהלך יישומה של שיטת ה-PBL כשיטת הוראה חלופית המאתגרת את התלמיד ללמוד בסביבה חקרנית של חקר מקרים או סימולציה של בעיות אוטנטיות. המאמר מציע כמה הצעות פדגוגיות שנועדו לסייע למורים לאמץ את שיטת הוראה מאותגרת הבעיות בכיתה. האתגרים העיקריים שיש להציב בפני המורים הם יצירת תרבות של שיתופיות וחילופי מידע בכיתה, סיגול תפיסת תפקיד אחרת במהלך ההוראה בכיתה ומעבר להנחיה ולתמיכה בלמידה עצמית של תלמידים. המאמר החשוב מתווה את ההליכים בהם יש לנקוט על מנת להעביר את המורים מתרבת הוראה פרונטאלית לתרבות הוראה מאתגרת בעיות (Peggy A. Ertmer, Krista D. Simons)

מטלה ביצוע בכיתה מאפשרת פתרונות שונים, נקודות מבט שונות וכיווני מחקר המובילים לשאלות אחרות או עשויים לשפוך אור חדש על ידע קודם (למשל, מציגים טקסט מוכר באור חדש). מדובר על מטלה אינטגרטיבית הדורשת לערוך קישורים בין חלקים נפרדים של תכנית הלימודים ומערבת ידע קודם. בקובץ המצ"ב ניתן תיאור מפורט של מאפייני מטלות ביצוע על פי המודל של פרופסור מנוחה בירנבוים מאוניברסיטת תל אביב והצעה מתודית של שנית מזור, מדריכה מחוזית לבתי ספר יסודיים המציעה דף מתכונת יעיל לתכנון מטלות הביצוע בהיבטים הבאים: יעדי הערכה – תפוקות מצופות, מיפוי הנושא- טבלת עזר, וטבלת טיוטה לניסוח המשימה.

מטרת הספר להציג גישה מדעית המתמקדת בחוויות מפתח ובנקודות מפנה, כדי להמחיש את עוצמתה הרבה של ההשפעה הבין-אישית. בניגוד ל"דגם המצטבר" המסורתי המקובל עד היום במחקר של השפעות חינוכיות, "המחקר של חוויות מפתח מראה כי למסגרת חינוך יש השפעה מכרעת על חייהם של מתחנכים, הרבה מעבר לתחום הצר של הישגים וציונים". לטענת המחבר בחוויות המפתח יש חוקיות שיטתית, למרות הרושם הכאוטי שהן יוצרות. במהלך המחקר התברר שהתבוננות בחוויות מפתח ובנקודות מפנה מאפשרת לבחון מחדש את כוחו של החינוך. גישת החקירה הפתוחה אפשרה לצאת מהזירה המצומצמת של החינוך הבית-ספרי השגרתי ולגלות את עוצמתו הרבה של החינוך ואת חיוניות ההשפעה הבין-אישית בכל רבדי החיים, בכל הגילאים ובכל מגזרי החברה. (גד יאיר)

עיקרי הדברים מנאום שנשא לי שולמן, נשיא Carnegie Foundation, בעקבות זכייתו בפרס Grawemeyer לחינוך. לטענת שולמן יש להפנים שלושה סוגים של פדגוגיה: א. פדגוגיה של השכל – mind ב. פדגוגיה מעשית – hands ג. פדגוגיה רגשית – heart. הוא מציע מספר עקרונות אוניברסאליים להוראה טובה בעקבות מחקר בן עשר שנים של תוכניות לימוד למקצועות פרקטיים.

ספרה החשוב של פרופסור Mary Kennedy מהמחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב מנסה לחקור בצורה מעמיקה מדוע מורים המלמדים בבתי ספר הם לעתים אבן נגף בניסיונות ליישם רפורמות בביה"ס. מה מקור ההתנגדות של המורים לרפורמה אותם מבקשים גורמי חוץ ליישם בבית הספר? חלק מהסיבות לעמדות השליליות של המורים הם פועל יוצא של האווירה והאקלים הבית-ספרי וחלק נובע גם מהצורך להשקיע יותר בהתפתחות המקצועית של המורים בשטח. יש להבין גם כי המורים מתמודדים כל יום עם הוראה שוחקת ולחצים מכיוונים שונים (תלמידים, הנחיות ביורוקרטיות, הורים , הנהלה) ובנסיבות אלו ההתלהבות שלהם משינוי דועכת לאורך זמן. ברוב המקרים, מתכנני הרפורמות החינוכיות בעולם התעלמו ממצבם של המורים, מהצורך להשקיע בהתפתחותם המקצועית ומהצורך להבין את בעיותיהם בכיתה. הספר של פרופסור מרי קנדי יצא בהוצאה לאור היוקרתית של Harvard University Press.

במאמר מוצגים בצורה שיטתית ממדי האינטליגנציה (לפי גרדנר), מאפייניהם ודוגמאות לפעילויות לימוד /מטלות ולחלופות להערכה לכל אינטליגנציה. כמו מציג המאמר המעולה של ד"ר מרים וליצקר את הסוגיה של מטלת ביצוע אוטנטית העשויה לשמש תשתית להערכה חלופית רב ממדית. מוצגות בצורה בהירה ומדגימה דוגמאות לדרכי עבודה במטלת ביצוע אותנטית לפי תיאוריית האינטליגנציות המרובות. במבנית מובאות הצעות לדרכי עבודה על משימות לימוד או על מטלות ביצוע ולהצגתן. את דרכי העבודה אפשר להחיל בכל נושא ובכל מבנית (בתחומי המדע והטכנולוגיה)

הוראה דיאלוגית" או "משא ומתן אודות ידע" (negotiating knowledge) היא מאופיינת בכך שבמהלך השיעורים מתקיימים דיונים כיתתיים, בין המורה לבין התלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם, כך שהמורה איננו הדובר היחיד בכיתה. שיטת הוראה זו משקפת את התמורות שחלו בתפיסת הלומד בשנים האחרונות. מטרתו העיקרית של מאמר זה הוא לאפיין את שיטת ההוראה באמצעות משא ומתן כיתתי, לציין את ההבדלים בינה לבין שיטות אחרות הדומות לה (שיטת ה"פינג פונג", "דיאלוג סוקרטי", "הוראה בשיטת החקר והגילוי"), ולתאר את אופן הפעלתה בכיתה (תמר יחיאלי).

עבודת M.A מעניינת שנכתבה בשנת 2006 באוניברסיטה קנדית על פיתוח מסוגלות של חזון בקרב מורים חדשים. השערת המחקר הייתה כי חשיפת מורים חדשים לאפשרויות עתידיות ולגיבוש עמדות תלויה ברמת תוכניות ההנחיה אליהם נחשפו בשנים הראשונות להוראה . נקודת ההנחה של המחקר היא כי מורים חדשים אינם צומחים לכדי פיתוח מסוגלות של חזון חינוכי ותפיסות חינוכיות מגובשות ויש להקנות להם את הכלים המתאימים לכך באמצעות הנחיה פדגוגית נכונה שתוביל להתפתחות מקצועית ולהתפתחות מסוגלות של חזון חינוכי שחייב המורה להפנים במלאכתו הפדגוגית בבית הספר . העוגן התיאורטי מבוסס על Duffy, 2002 .