מורים והוראה

תכנית הקליטה למורים מתחילים שהחלה בשנת 2002 הוותה שינוי מרכזי ראשון בטיפול במורים מתחילים בסקוטלנד. מאמר זה מציג תיאור של השינויים הללו במסגרת ההתפתחויות בתיאורית החונכות בהקשר רחב יותר. הטענה היא שהאיכויות האישיות של החונך (induction supporter ) במהלך הכניסה להוראה מרכזיות להתפתחות של יחסי חונכות יעילה. הדעות של הסטודנטים, הם המתמחים לעתיד, מתארות מאפיינים מועדפים של חונכות יעילה. (Rippon, J. H., Martin, M)

ההתמחות בהוראת הדיסציפלינות, המתקיימת במכון מופ"ת, מתמקדת בפיתוח מקצועי ובשיפור ההוראה של מורים המלמדים במכללות להכשרת מורים. התכנית עוצבה וגובשה תוך בחינת ההיבטים השונים הנדרשים מאיש סגל במוסדות להכשרת מורים על מנת להיחשב מומחה בתחומו. בעיצוב התוכנית הובאו בחשבון הביקורת וההערכה של צוות המתכננים, של המבצעים ושל המשתתפים. ההערכה, בגישת מחקר פעולה, שימשה הן כלי עזר לעיצוב הקורס והן אמצעי לבקרה ולמשוב על איכות הפעילות והתאמתה לאוכלוסיית היעד. המאמר מציג את תהליך בניית התכנית בהסתמך על ההערכה והמעקב, על ההתאמה לאוכלוסיית היעד ועל המודל שצמח על יסוד פעילות זו. (רויטל היימן)

השינויים בהוראת המתמטיקה, שהם לחם חוקנו בשנים האחרונות, הובילו בשנים 1999-2003 להפעלת פרויקט הטמעה במתמטיקה ברשת אורט. מטרת הפרויקט הייתה לחזק דפוסי עבודה וחשיבה של מורים, בכיוון של שיתוף פעולה בין מורים מצד אחד, והדגשת ההוראה בעזרת חשיבה מתמטית, ריבוי ייצוגים, גילוי וחקר מצד שני. מחקר שבדק את מערכת הגורמים המשפיעים על נכונות המורים להטמיע שינויים, ואת ההיררכיה של גורמים אלה. במחקר נבדקה גם השפעתו של הדימוי העצמי המקצועי של המורה על נכונותו להשתנות מקצועית. המחקר התבצע בבתי הספר שהשתתפו בפרויקט ההטמעה. המחקר היה איכותני, אינדוקטיבי ונטורליסטי. שולבו בו היבטים חברתיים, תרבותיים, ופסיכולוגיים עם תיאוריות של תהליכי שינוי במערכות כלליות ובמערכות חינוכיות. כתוצאה מן המחקר נבנתה היררכיה של הגורמים המובילים מורים להטמעת שינוי. נראה כי הממצאים אינם ייחודיים למורי מתמטיקה ומתאימים גם לקבוצות מורים אחרות (ד"ר נעמי צ'יזיק)

המחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בארה"ב ביקש לבדוק כיצד מורים מאמצים ומיישמים אסטרטגיות הוראה שנרכשו בקבוצת למידה שיתופית בהשוואה למורים אחרים שנחשפו לאותן שיטות, אך המעיטו ביישומן. הממצאים מגלים הבדלים מהותיים בידע קוריקולארי, יכולת רפלקציה והתאמה פדגוגית בקרב המורים שנטלו חלק פעיל בסדנאות הפדגוגיות המשותפות שנערכו במשך שלוש שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד ניתן לשפר את הלמידה השיתופית של מורים המלמדים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים המתקשים בלמידה תוך התייחסות לתכונות המורה והשקפותיו החינוכיות (Brownell, Mary.; Adams, Alyson; Sindelar, Paul; Waldron, Nancy; Vanhover).

דמיון מודרך הוא אחד האמצעים הנמצאים בשימוש שכיח בקרב מדריכים פדגוגיים, במיוחד כאשר המטרה היא לעורר אצל הסטודנטים מידה מסוימת של הזדהות ואמפטיה כלפי הילדים שהם עובדים אתם. המאמר דן בנושאים הבאים: יתרונות השימוש בדמיון מודרך, אופן השימוש בדמיון מודרך – בחלקו השני מציגה המחברת תהליך מומלץ ליישום הדמיון המודרך עם דוגמאות מפורטות. הדמיון המודרך במסגרת הכשרת הסטודנטיות – החלק השלישי מציג דוגמאות אחדות לתגובות הסטודנטיות בעקבות התנסויות אחדות בדמיון מודרך שהנחתה המחברת בכיתת הסטודנטיות. בדוגמאות אלו מודגמות כיצד נגיעה בזיכרונות ילדות עשויה להביא תועלת בתהליך הכשרת המורים, בעיקר בתחומים הדורשים מודעות מוגברת, יכולת אמפטיה לילד הרך, וכן מיומנויות רפלקטיביות (תמר אשר)

המחקר בחן כיצד מורות מתמחות, המעלות קשייהן והתלבטויותיהן במסגרת פורום באינטרנט, בונות את חשיבתן המקצועית. המחקר התמקד ב-19 מורות, בשנה הראשונה לעבודתן. מורות אלה השתתפו בפורום מקוון במסגרת סדנת ליווי ותמיכה בהתמחות, שנערכה במכללה להכשרת מורים. תוכני הפורום נותחו על פי "התיאוריה המעוגנת בשדה" ונוסף על כך זוהו מאפייני שיח כמיצוב, חזרות ומטפורות מנחות לצורך חשיפת תכנים סמויים. השיח המקוון יצר מרחב בטוח להעלאת קשיים. השוואה בין קווי השתתפות של הסטודנטיות בפורום מראה כי מורכבות הפנייה שלהן לחברותיהן, לכידות הפנייה ושקיפות המניעים העומדים מאחוריה קבעו במידה רבה את איכות התגובות ומורכבותן ואת המידה שבה קידמו תגובות אלו את מסוגלותן ל"התיר" בעיות ודילמות בעבודתן ולהעשיר את חשיבתן המקצועית (לוטן צביה, שרה שמעוני)

להיבטים אתניים, תרבותיים וחברתיים השפעה ניכרת על תהליכי הלמידה בבית הספר. לתפיסותיהם של המורים בדבר השפעת היבטים אלה על תהליך הלמידה של ילדים יש חשיבות רבה. תפיסות המורים כלפי הילד הלומד, מידת יכולתם לשנותו, לקדם ולטפח את הילדים המתקשים בלמידה על רקע רב תרבותי – כל אלה הם מעניינו של מאמר זה.באמצעות ראיונות עומק של עשרים מורות נחשפו תפיסותיהן של המורות לגבי ילדים המתקשים בלמידה. תהליך מחקרי נרטיבי זה הוא פרשני ומאפשר למרואיינות להסביר את השקפתן, אמנותיהן ותפיסותיהן על הוראה ולמידה. בראיונות מתארות המורות את האפיונים של הילדים בזיקה לכישורי למידה בבית הספר וכוללות הסברים גלויים וסיבתיים לקשיים (אורנה שץ אופנהיימר).

הפלטפורמה המתוקשבת ePortfolio.org פותחה בארה"ב ע"י Connecticut Distance Learning Consortium כמענה לצורך במערכת ממוחשבת לפיתוח פרויקטים והערכה של סטודנטים ללא תלות בפלטפורמה ספציפית כזו או אחרת של אחת האוניברסיטאות. הסטודנטים יכולה להשתמש בפלטפורמה של ePortfolio.org כדי ליצור תיקי עבודות למטרות אקדמיות , תעסוקתיות או לימודיות -אישיות. המערכת הידידותית מאפשרת להם לתחזק בעצמם את תיק העבודות , לשתף את המידע עם עמיתים , יועצים ומרצים וגם להציג את תיק העבודות באינטרנט . באמצעות המערכת המתוקשבת יכולים גם מחלקות חינוך ומוסדות אקדמאיים ליצור מטלות הערכה מבוססות פורטפוליו אותם ניתן לסווג עפ"י קריטריונים להערכה מתוך טבלה . ועדות הערכה יכולות לבחור בתיקי עבודה מסוימים , להעריך אותם על סמך קריטריונים אלו ולהפיק דוחות הערכה . במהלך שנת 2005 יצאה גרסה רביעית ומשופרת של הפלטפורמה הכוללת כלי עזר לניהול פרויקטים ומודול הערכה משופר.

הפרק מתוך הספר "אינטליגנציה רגשית – תיאוריה ויישום", מציג את הכתיבה הנרטיבית על חוויות רגשיות ככלי שעשוי לשמש סטודנטים להוראה ומחנכים לארגן את מחשבותיהם ולתאם בינן לבין רגשותיהם בכל הקשור להתמודדות עם מצבים המעוררים רגשות עזים, שהם חלק מתהליך ההכשרה שלהם או חלק מעבודתם. אף שהשימוש בכתיבה הנרטיבית איננו נובע במוצהר מתיאורית האינטליגנציה הרגשית, ניתן לראות בשימוש בה כלי שעולה בקנה אחד עם הנחות היסוד של תיאוריה זו, וזאת משום שהכתיבה הנרטיבית טוענת גם היא לקשר מובנה בין רגשות לקוגניציות. (קלודי טל)

החוקרת בחרה להנחות קורס למתכשרות בהוראה תוך התבססות על מטפורה של מסע גבורה. בסך הכל המטפורה סייעה וחיזקה את המתכשרות, אך עוררה גם התנגדות ואי נוחות אצל חלקן, בייחוד כיוון שהסטודנטיות לא הצליחו לערוך הבחנה בין המסע והתהליך לבין דמות הגיבור. המחקר הראה כי מטפורת מסע הגבורה פועלת בשני מישורים: היא גם מציעה לכל אחד תמיכה אישית, וגם מהווה אמצעי ליצירת רשת קשרים אישיים ומקצועיים. (Lisa Goldstein)

הערכה של מטלות אותנטיות בלמידה מחייבת התייחסות שונה וחלופית לאיכות המטלות ולהרכבן. מרבית הסטנדרטים להערכה בחינוך אינם כוללים, בדרך כלל, הנחיות ברורות ומגובשות למטלות אותנטיות שנדרש התלמיד לבצע או לפתח. לצורך כך, הוקם לאחרונה בארה"ב אתר אינטרנט יעודי בשם The Authentic Assessment Toolbox שנועד לסייע למורים ומחנכים להעריך בצורה שיטתית מטלות אותנטיות שניתנו לתלמידים. האתר שהוקם על ידי הפרופסור לפסיכולוגיה Jon Mueller כולל הנחיות עקרוניות להערכה של מטלות אותנטיות ( המדמות את העולם האמיתי והשאובות מחיי היום יום ). תבניות ההערכה (rubric ) מתייחסות למטלות ביצוע אותנטיות משני סוגים : א. מטלות אותנטיות אנליטיות .ב. מטלות אותנטיות הוליסטיות . האתר המשובח כולל גם מבחר דוגמאות באנגלית לתלמידים ברמה בתי ספר יסודיים , חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים.

על מנת ליצור הבנייה טובה יותר של התנסויות פרחי ההוראה בשדה פותח בארה"ב כלי עזר תיעודי בשם The Teacher Work Sample -TWS. השימוש ב TWS מחייב את פרחי ההוראה לתכנן יחידת לימוד, להעריך אותה, לבצע רפלקציה ולהתאים את יחידת הלימוד בהתאם להעברה בכיתת הלימוד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק באיזה מידה ניתן להכניס התאמות במכשיר ה-TWS כדי לשפר את התכנון והרפלקציה של פרחי ההוראה במיוחד לגבי השלכות ההוראה שלהם בכיתה על למידת התלמידים. בגרסה המשופרת, הידועה בשם TWS-A, תהליך ההערכה העצמי ממוקד וספציפי יותר מבחינת השלכות הלמידה והוא מחייב את פרחי ההוראה לתאר ולנתח יותר לעומק את ההשלכות של מערך השיעור שלהם על התלמידים (Henning , John E)

האם השימוש בפורטפוליו ממוחשב הוא רעיון טוב ומועיל להכשרת מורים? כדי לענות על שאלת מחקר זו ראיינו החוקרים יותר מ-100 סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים ומנחים אשר התמודדו עם יישום פרויקטים של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים בתוכניות הכשרים מורים ברחבי ארה"ב. נחקרו באופן מקיף 6 תוכניות להכשרת מורים אשר שילבו פורטפוליו ממוחשב במסלולי ההכשרה השונים שלהם. המחקר תיעד בצורה שיטתית את התגובות והעמדות של סטודנטים להוראה ומורי מורים לגבי ההתנסות שלהם עם פורטפוליו ממוחשב. המחקר מציג את התועלות והעלויות של שילוב הפורטפוליו הממוחשב בתוכניות להכשרת מורים ומנתח את הגורמים שהובילו להצלחת הפרויקט או כישלונו. בסיכום, מנתחים החוקרים את הגורמים הקריטיים המשפיעים על השילוב המועיל של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים. החוקרים גם מגבשים כמה תובנות והמלצות לגבי שילוב הפורטפוליו הממוחשב בהכשרת מורים בארה"ב. החוקרים המובילים הם פרופסור Keith Wetzel, מראשי התכנית להכשרת מורים וחינוך באוניברסיטת אריזונה ופרופסור Neal Strudler המלמד וחוקר סביבות למידה ממוחשבות באוניברסיטת נבדה.

לתהליכי הערכה המתבצעים לפני תהליך הוראה-למידה יש חשיבות רבה בתכנון תכנית הוראה-למידה (Proactive Evaluation ). הנחת יסוד זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסיטית שעל פיה ילדים אינם מגיעים לבית הספר "טבולה רסה" הם מצוידים ברעיונות ובתפיסות שנוצרו אצלם במהלך התנסויותיהם ובעקבות למידה קודמת במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כדי לאתר את הידע והתפיסות הקודמות של התלמידים בנושאי הלימוד המתוכננים ולהביא לידי שינוי תפיסתי, דרוש מערך תכנוני הכולל אסטרטגיה לאיתור התפיסות הקודמות ולתכנון והתערבות חינוכית מתאימה. במאמר מציגה המחברת ממצאים של הערכה שבוצעה באמצעות מחקר פעולה שהועבר בכיתה ד'. מחקר פעולה זה בוצע במסגרת ההכשרה במסלולי יסודי (התמחות מדעים) במכללת סמינר הקיבוצים. על בסיס ממצאי מחקר זה מוצעת גם תכנית התערבות לשינוי תפיסתי אצל התלמידים (לאורה נתיב)

הדאגה הגוברת לנוכח אי-התאמתם של מבחנים מקובלים עוררה עניין בהערכות ביצוע כדוגמת משימות, פרויקטים ותערוכות. הערכות ביצוע אלו מתמודדות טוב יותר מאשר המבדקים המסורתיים עם משימתם – למדוד את מה שבאמת חשוב: מידת יכולתם של התלמידים ליישם את הידע, המיומנויות וההבנה שרכשו בתנאים הקובעים של העולם האמיתי. יותר ויותר מורים עושים שימוש בהערכות הביצוע בכיתותיהם ואותן הערכות מתחילות להשפיע גם על תוכניות המבחנים ברמה האזורית והכלל-ארצית. המחבר, שעבד שנים עם מאות רבות של מורים שהשתתפו בהערכת ביצועים, מציע על סמך ניסיונו שבעה עקרונות של הוראה מעודדת ביצועים (Jay McTighe)

פרסום חדש (2005) על שילוב משחקים בלמידה. הספר, הניתן להורדה באינטרנט, כולל מבחר של סקירות בנושא, חקר מקרים ודוגמאות מעניינות של שילוב משחקים בלמידה של תלמידים צעירים. בין פרקי הספר: משחקים לימודיים כסביבות למידה, היבטים חברתיים של שילוב משחקים לימודיים בלמידה, גישות ואסטרטגיות קיימות לשילוב משחקים לימודיים בבית הספר, שיקולי דעת לבחירת משחקים ללמידה, חקר מקרים, וסקירת ספרות.

מאמר זה מספק למורים כלים לבניית מבחן המותאם לצורכי הלומדים ומאפשר להם לשלבו בתהליכי הוראה-למידה הדרושים להשגת ההישגים המצופים בהתאם ליעדי ההערכה. המאמר מונה שבעה צעדים בתהליך בניית מבחן תקף ומהימן להערכת ביצועי הלומדים: קביעת התכנים, קביעת החשיבות והמשקל של מרכיבי המבחן, בחירת פריטי המבחן, תיקוף הפריטים, ארגון רצף הפריטים, חיבור הוראות לנבחנים וגיבוש מהימנות ההערכה- בניית מחוון (עודד בן מנחם וליאורה סלע)

כאשר הערכה משמשת להפקת משוב משמעותי, אין היא מנחה רק את הלמידה של התלמידים, אלא גם מקדמת את אמונתם ואת המוטיבציה שלהם. מורים אשר עושים שימוש בהערכה באופן הזה ולא בהספקת ציונים בלבד, מעבירים מסר שכל התלמידים יכולים ללמוד וכל התלמידים יכולים להצליח. זהו מסר בעל חשיבות עצומה ויש לשתף בו את התלמידים, באופן מיוחד את אלה שמתאמצים ונאבקים, שכן הוא נותן להם תקווה וכוח. על מנת ליצור מצב שבו מנגנוני הלמידה יהיו אפקטיביים עליהם להיות מוטמעים בערכים המשותפים של התרבות הארגונית: קיומה של תרבות הלמידה בכיתה המקדמת מוטיבציה בקרב תלמידים, המטפחת סקרנות, חקירה, וגישות חיוביות כלפי למידה ואשר מספקת תמיכה ומעודדת תלמידים להעז ולקחת סיכונים גם במחיר של עשיית טעויות. תהליכי הערכה יכולים להיות משמעותיים לבית-הספר רק אם הם מניעים פעילות חברתית משותפת המזמנת שיח בין שווים באווירה דמוקרטית, ומהווה תשתית לדיאלוג, שאילת שאלות גורליות לבית-הספר, פעילות המעודדת רפלקסיה ובחינת תהליכי ההוראה-למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי התנסויות בכיתה (חני שלטון, הלנה קימרון)

במאמר זה מוצגת התנסות אישית של מורה ומדריכה בהטמעת מהלך של הערכה מבוססת סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה בבית הספר היסודי. בשלב הראשון של תהליכי היישום וההטמעה של תרבות הערכה מבוססת סטנדרטים שודרגו תוכניות הלימודים הבית-ספריות הקיימות לתכנית לימודים בית-ספרית מבוססת סטנדרטים המציגה את הרצף ההתפתחותי של הידע בתחום התוכן ואת המיומנויות אשר חובה לרכשן. בשלב השני הושם דגש על פיתוח תוכניות הוראה מבוססות סטנדרטים הכוללות התייחסות לתהליכי הוראה-למידה ולתהליכי ההערכה המתקיימים במהלך הוראת היחידה ובסיומה (מזור, שנית).

במאמר מוצגת סקירה של עשייה חינוכית השוזרת תהליכי הוראה-למידה בסביבה מתוקשבת עם תהליכי הערכה. במסגרת עבודתה של מחברת המאמר כמורה למדע ולטכנולוגיה ורכזת מחשבים בבית ספר יסודי, היא פיתחה שתי סביבות למידה מתוקשבות מבוססות סטנדרטים שיושמו על ידה בכיתות ב', ד' וה'. סביבות אלה משלבות סטנדרטים במידענות וסטנדרטים במדע וטכנולוגיה. מבנה הסביבות המתוקשבות מבוסס על מודל חקררשת (WEBQUEST). בשלב ראשון, הלומדים ביצעו שש משימות הערכה ממוקדות. בשלב שני הלומדים קיבלו משימת הערכה מורחבת המייצגת בעיה אותנטית מסוג מטלת ביצוע. בתהליך הביצוע של משימת ההערכה המורחבת, הלומדים נדרשו להשתמש בסטנדרטים במידענות במשולב עם סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה. שילוב מטלת הערכה תרם להגברת המוטיבציה של הלומדים ולחיזוק מעורבותם בתהליך הלמידה עד להפקת התוצר (בתיה אמסלם)