מורים והוראה

מחקר של ד"ר אפרת קס מגלה שיש קשר הדוק בין העולם הפרטי־משפחתי לבין תחושת המסוגלות המקצועית של מורות. "אני מציעה לכל מורה", אומרת קס, "לבוא ממקום של חוזק ולבדוק באיזה בית גדלה, מה חיזק את תחושת המסוגלות שלה ומה החליש אותה". למה הכוונה ב"תחושת מסוגלות אישית"? "זוהי תחושת יכולת פנימית שיש לכל אחד ואחת מאתנו כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם משימה חדשה; ההרגשה של 'אני יכולה להתמודד בהצלחה עם המשימה' או 'אני פוחדת מכישלון ומוותרת' ( נאוה דקל ) .

המאמר מתייחס להערכת ביצוע באמצעות פעילויות ופרויקטים ככלי להערכת מיומנויות בנלמדו על ידי התלמידים. המאמר מתאר שלושה בתי ספר שמשתמים בהערכת ביצוע ככלי להעריך את הידע ואת המיומנויות שרכשו תלמידיהם במהלך הלימוד (Roberta Furger, 2012).

במחקר המעקב הזה, נחקר פיתוח של הוראה שיתופית ((co-teaching בארבעה בתי ספר שונים בהלסינקי שבפינלנד. המורים ענו על שאלון אלקטרוני שלוש פעמים במהלך שנה אחת. העמדות לגבי הוראה שיתופית היו חיוביות אף על פי שתדירות ההוראה השיתופית נותרה נמוכה(Takala, Marjatta, Uusitalo-Malmivaara, Lotta, 2012).

מאמרון מעניין ועתיר תובנות של המורה והמחנכת יהודית ממנו ניתן ללמוד על ההתמודדות של מורים בבתי ספר עם ילדים בסיכון ועל תפקיד הרגשות בוויסות דרכי ההוראה והגישה החינוכית . מתברר כי למורים קשה מאוד לעשות את ההבחנה בין רגש ומחשבה, ולכן עשויים להיפגע גם תלמידים שמתחילים לגלות סימנים ראשונים של מוטיבציה.

העבודה מציגה מסגרת קונצפטואלית ששורשיה בתיאוריה של הון חברתי שניתן להשתמש בה להנחיית מחקרים עתידיים על קליטת מורים מתחילים, וכן לספק מידע לקובעי מדיניות ולבתי ספר על מרכיבים חשובים של הקשר חברתי בית-ספרי שעשויים לתווך תהליך זה (Ben Pogodzinski).

המכללות האקדמיות לחינוך ובתי הספר לחינוך באוניברסיטאות הם שותפים מרכזיים ליישום מדיניות ההתפתחות המקצועית של מורים במסגרת הסכם "אופק חדש".[1] הסכם זה עיגן באופן רציף את תהליך ההתפתחות המקצועית וקשר אותו לקידום המורים, הן בהיררכיית בית הספר והן בסולם השכר. צוות המחקר , הפועל במסגרת רשת המחקר "מדיניות כוחות ההוראה בישראל", שם לו למטרה לבדוק את עמדת המכללות האקדמיות לחינוך ובתי הספר לחינוך באוניברסיטאות כלפי מתווה ההתפתחות המקצועית של מורים על פי "אופק חדש". תוצאות המחקר הצפוי תאפשרנה קבלת תמונה ברורה ועדכנית בשלושה צירים ( אריה קיזל ונעמי דיקמן) .

האם יכולות הוראה איכותיות ניתנות להעברה גם כאשר מורים עוברים ללמד בבתי ספר אחר ובאוכלוסיות תלמידים שונות מבחינת הרקע הסוציו-אקונומי שלהם. שאלת מחקר זו נבדקה כבר פעמים ע"י המחקר החינוכי בארה"ב והיא ממשיכה לעורר עניין גם היום לאור העובדה כי יותר מורים בוחרים לעזוב את בית ספרם וללמד במסגרות חינוכיות אחרות . הצפי הוא שמגמה זו תגבר כי מורים שוב אינם רואים עצמם כפותים לביה"ס אחד ויחיד בכל חייהם המקצועיים .

למידה מקצועית המבוססת על קהילות מעשה ( communities of practice) אינה דבר חדש , אך אחד מגדולי המומחים בעולם ללמידה ארגונית וניהול ידע שיתופי Harold Jarche מקנדה כתב לאחרונה כי חשיבותם של קהילות מעשה בכלל וקהילות מעשה בחינוך הולכת ונעשית ומשמעותית כיום יותר , בימים שבהם העולם נעשה מורכב יותר ומקושר יותר באמצעות רשתות חברתיות. בעיות מורכבות דורש יישום של ידע מפורש והדרך הכי יעילה לכך הוא רב-שיח בין חברי קהילות מומחים . מבחינה זו , הניסיון מלמד , כי קהילות מעשה הצליחו ליצור אינטגרציה טובה יותר של למידה מקצועית. המאפיין העיקרי של קהילות מעשה היא העובדה שהן לא נוצרו ע"י החלטה היררכית או יוזמה של ההנהלה אלא מתוך התארגנות של חברי הקבוצה ומתוך רצונם העצמי להצטרף לקבוצה/לקהילה ( Harold Jarche ).

קהילת חשיבה היא תפיסה חינוכית כוללת, שפותחה במכון ברנקו וייס ומיושמת בבית הספר ברנקו וייס בית שמש. ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה מבוססת על שלושה שלבים: שאלה פורייה, מחקר וביצוע מסכם. הפדגוגיה של קהילת חשיבה משלבת כמה גישות ללמידה איכותית: פדגוגיה של שאי לה, למידת חקר, חינוך להבנה, למידה פרטנית ושיתופית, הוראה דיאלוגית, הוראת עמיתים, משוב מחולל למידה ומורה מנחה-מומחה. הוראה-למידה בקהילות חשיבה מביאה, בהכרח, גם לשינוי בעבודת המורים ובמעמדם. העבודה בקהילות חשיבה מביאה לנוכחות רבה יותר של המורה בכיתה.

למעבר של בתי ספר בעולם להוראה מתוקשבת בכיתה 1:1 ( מחשב נייד לכל תלמיד או טאבלט נייד לכל תלמיד) יש השלכות ברורות על ההתפתחות המקצועית של מורים . מרבית המורים המצטיידים בטאבלטים או במחשבים ניידים נדרשים להשקיע רבות בלמידה מקצועית הן כדי להכיר את מגוון היישומים והן כדי לבנות בצורה שונה את מערכי השיעור ופריסת מקורות המידע הדיגיטאליים . אוכלוסיית המחקר הנוכחי ,שנערך בארה"ב , היו מורים לאנגלית בביה"ס תיכון אשר הצטיידו בטאבלטים ועברו ללמד בכיתות מתוקשבות 1:1 ( Towndrow, Phillip Alexander; Wan, Fareed ) .

אחת הבעיות הקשות בהם נתקלים מורים בבתי הספר היא בעיית חוסר העניין של התלמידים בהכנת שיעור הבית ומעורבות נמוכה למדי של התלמידים לגבי בדיקת שיעורי הבית ע"י המורה. מורים מנסים להתמודד עם הבעיה בדרך יצירתית . כך לדוגמא , המורה בביה"ס יסודי בניו יורק הפכה את בדיקת שיעורי הבית לסוגיה שיתופית של קבוצות תלמידים במקום הלמידה היחידנית שהייתה מקובלת עד כה. קבוצת תלמידים בודקת ביחד את שיעורי הבית של חברי הקבוצה. התלמידים עורכים השוואה בין דפי שיעור הבית ומנסים לתקן ולהבהיר סוגיות .

בארה"ב שם מיישמים, בחלק מהמדינות, את סקרי התלמידים בבתי ספר מזה כמה שנים למדו רבות על בעיות יסוד ואילוצים שמקבלי ההחלטות בתחומי החינוך לא היו מודעים אליהם . לדוגמא, 37% מתלמידי כיתות ד' , שהשתתפו במדגם של סקרי התלמידים בארה"ב, טענו כי תכנית הלימודים בחשבון אותה הם לומדים היא קלה מדי ואינה מאתגרת אותם בכלל. עוד נמצא, כי רבים מהתלמידים אינם מאותגרים במקצועות לימוד שונים ולכן רמת מעורבותם הלימודית נמוכה. המלצת המאמר היא להמשיך ולפתח את המתודולוגיה של סקרי תלמידים בארה"ב אשר הוכיחו את עצמם כאמצעי יעיל ביותר לקבלת תמונת מצב על תכניות הלימודים ושיטות ההוראה בבתי הספר ( Ulrich Boser, Lindsay Rosenthal ).

המאמר מדווח על פיתוח של מערכת מתוקשבת שיתופית למרצים ומדריכים פדגוגיים בגרמניה ובאירופה שנועדה לסייע לסגל הוראה פחות מנוסה להשתמש באמצעים דידקטיים הולמים ומתאימים לתכנון ההוראה שלהם בקורסים אקדמאיים. ייחודה של המערכת הממוחשבת באינטרנט הוא התאמתה למכשירים ניידים , סמארטפונים וטבאבלטים עם אפליקציה להורדה ולשימוש בזמן השיעור. המערכת המתוקשבת MobiDics מסוגלת להציע למרצים ולמורים באוניברסיטאות בגרמניה המלצות דידקטיות לגבי דרכי הוראה למצבי הוראה ספציפיים בהתבסס על פרמטרים כגון גודל הכיתה , מספר המשתתפים בקורס, מתודת ההעברה ועוד. המערכת המתוקשבת יודעת להתאים באופן דינאמי המלצות דידקטיות למצבים משתנים , אך היא עדיין בראשית דרכה ותמשיך להתפתח באוניברסיטאות בגרמניה וגם בשבדיה בשנים הקרובות ( Andreas M?ller, Matthias Kranz , Barbara Beege ).

המחקר שנערך בעשורים האחרונים מראה שאנו יכולים לשפר מיומנויות קריאה באמצעות הוראה של "אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות" לתלמידים. ככל שאנו יכולים ללמד תלמידים לחשוב באופן אקטיבי על חשיבתם בעת שהם לומדים, כך תהיה הלמידה שלהם יעילה יותר. למעשה, אנו יכולים ללמד תלמידים להפוך למה שמריסיה לווט (Marcia Lovett) מאוניברסיטת קרנגי מלון מכנה "לומדים מומחים". על פי המחקר של לווט, קבוצת ניסוי של תלמידים שהשתמשו באסטרטגיות מטה-קוגניטיביות באופן חזק יותר תפסו את עצמם כלומדים יעילים, הפגינו הנעה גדולה יותר ללמידה, והשיגו ביצועים אקדמיים טובים יותר מקבוצת הבקרה ( Jenkins, B ).

אלפרד אדלר, 1870–1937, עמיתו של פרויד ואבי הפסיכולוגיה החברתית ההומניסטית, שעל עקרונותיה מבוססים בתי הספר להורים בישראל ובמקומות אחרים, טען שהתנאי הפסיכולוגי החשוב ביותר ללמידה של תלמידים הוא תחושת ערך; תלמיד פנוי ללמידה ואף שמח בה רק כאשר הוא מרגיש שיש לו ערך, שהוא רצוי, יכול, שייך. תחושת השייכות מקנה ערך – אנשים שאני מוקיר צריכים אותי, שואלים עליי, חשים בחסרוני, מייחסים לי ערך. חוויה של ערך הנובעת מחוויה של שייכות היא הדלק המניע בני אדם – גם את הלמידה. כאשר תלמיד מרגיש לא שייך, לא רצוי, לא שווה – הוא אינו לומד; הוא עסוק בחוסר הזה ומנסה לפצות עליו, לעתים קרובות על ידי יצירת "בעיות משמעת" ( נאוה כהן).

מורים או מרצים המעוניינים לשלב את שיטת הלמידה מאותגרת הבעיות בכיתות או בקורסים שלהם יוכלו להיעזר במחוון מועיל שיסייע להם ביצירת המעורבות הנכונה של הלומדים בתהליך. המחוון המיועד לרפלקציה עצמית והכוונה של המורים הניגשים לתהליך הPBL מונה את השיקולים העיקריים אותם יש לקחת בחשבון כגון השאלות המנחות בתהליך למידת הPBL , האם תכני הלימוד יוצרים העמקה של הלמידה, איך בודקים את התרומה של תלמידים השותפים בצוות למידת PBL? האם הידע שצברו הלומדים משתקף ובא לידי ביטוי בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת המתעדת את התהליך והידע שצברו ? (Peter Skillen).

לציוני הבגרות מתאם גבוה יותר מלציוני הפסיכומטרי עם ציוני השנה הראשונה בלימודים האקדמיים. שאלה עקרונית היא מהי אותה הצלחה באקדמיה שאליה מייחסים המחקרים את תוקף הניבוי של הפסיכומטרי. האם אנחנו, כמחנכים וכאנשי אקדמיה, שלמים עם כך שהיכולת הנדרשת כדי להצליח באקדמיה היא היכולת להתמודד עם מספר גדול של פריטים בתוך פרק זמן קצר? האם איש האקדמיה "מצליח" באמת ניחן ביכולת להבחין בניואנסים דקים בין טיעונים ודעות שונות? ( צחי מילגרום) .

מחקר זה סיפק בסיס לתשובה על השאלה החיונית הבאה: האם שנות ניסיון בהוראה משפיעות על הגישות לניהול הכיתה של המורים?הנתונים נאספו מ-268 מורים בבית ספר יסודי. הממצאים של מחקר זה הראו שמורים מנוסים יעדיפו להיות בשליטה בכיתות שלהם במהלך אינטראקציה עם התלמידים בעת קבלת החלטות מאשר מורים מתחילים (Unal, Zafer; Unal, Aslihan, 2012).

המאמר מדווח על גישה חדשנית שמתפתחת עתה בארה"ב לגבי הערכה מתוקשבת באמצעות העקרונות של משחק תפקידים ממוחשב לתלמידים. הגישה החדשנית נוסתה בחטיבת ביניים בארה"ב שם נבחנו התלמידים באמצעות מערכת מתוקשבת שדרשה מהם לנווט בין אפשרויות שונות תוך שימוש באווטאר (דמות גראפית המייצגת את התלמיד או את סוג הפתרון הנדרש) לצורך פתרון בעיית חשיבה. המערכת המתוקשבת שיישמה עקרונות של משחק ממוחשב הצליחה לשקף הערכה תקפה יותר מאשר הדרך הרגילה של מבחני ברירה מסוג Multiple Choice (בחירה מבין מספר אפשרויות, מבחן רב-ברירתי ) .

ההתפתחות המקצועית של מורים במסגרת "אופק חדש" הולכת ומתגבשת בנתיבי ההכשרה וההשתלמויות בישראל . גישות חדשניות מתפתחות על מנת לתת מענה לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה בדרגות הגבוהות , דרגות -7-9 במסגרת "אופק חדש". מכללת אורנים , לדוגמא, מציעה מסלול השתלמות והכשרה מרתק בשם " מורה חוקר את עשייתו – דרגה 8 באמצעות מחקר פעולה כמתודה מרכזית" . ההתמחות נועדה לפתח מומחיות של מורים לחקור שאלות מתחום עבודתם השוטפת. בנוסף, להעשיר את הידע העיוני, האקדמי והמחקרי שלהם בתחום הנחקר, תוך פרסום מהלכיו וממצאיו הן בקרב עמיתים, והן בקרב הקהילה המקצועית, כך שממצאי עבודתו יבואו לידי ביטוי בעבודתו ובעבודתם של עמיתיו בכיתה ובבית-הספר.