מורים והוראה

המאמר מתאר את תהליך הלמידה כצמיחה במודעות ובהבנה של התלמיד. המאמר מציע למורים עשר דרכים להפוך את הלמידה בכיתה לתהליך ולא לפעילות כדי להתאים את הלמידה להשתנות התמידית בהבנה ובידיעה של התלמידים (Terry Heick, 2014 ).

בחטיבת ביניים באזור השרון מוטמעת משנת תשע"א "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning) במקצוע תרבות ישראל בשכבה ח'. ההוראה הופקדה בידיהן של שש מחנכות מדיסציפלינות מגוונות, שלא הוכשרו ספציפית להוראה בתחום זה. המורים הוכשרו באמצעות הדרכה צוותית וליווי של מומחים פדגוגים לתחום הלמידה מבוססת פרויקט, מטעם המכון הדמוקרטי. הכשרת הצוות הייתה נדבך מרכזי בכל התהליך של הטמעת השינוי הפדגוגי ( שרון רחמים).

מאמר זה פונה לסוגיה של הרגשות של מרצים באוניברסיטה שנוצרו דרך הוראה ויצירת אינטראקציה עם הסטודנטים. לאור תשומת הלב ההולכת וגדלה הניתנת לאיכות ההוראה באוניברסיטאות ברחבי העולם, וההוכחה להשפעה של הרגשות על פרקטיקת ההוראה ועל הרווחה של המורים בבית הספר, יש צורך בהבנה טובה יותר לגבי טבעם ומקורם של הרגשות של המרצים באוניברסיטה. המאמר מציג ממצאים שנאספו במחקר אורך שכלל 15 מרצים משתי אוניברסיטאות ציבוריות באוסטרליה. ניתוח איכותני חשף את טווח הרגשות השליליים והחיוביים שהתעוררו במהלך מצבים מסוימים של הוראה ולמידה (Gerda Hagenauer and Simone Volet, 2014).

מהי "הוראה משמעותית"? הוראה משמעותית היא הוראה המושתת על שלוש הנחות יסוד אלה: 1. אי-אפשר לכפות את הלמידה; 2. בני אדם הם יצורים סקרניים מטבעם; 3. החינוך אינו משהו שעושים לאנשים, אלא משהו שאנשים עושים לעצמם. מול מציאות רדודה ועגומה בחינוך אפשר וצריך להעמיד מציאות אחרת, המבוססת על הוראה משמעותית, שבה: מעודדים סקרנות ומשבחים את גילוייה; המורה הוא אדם אמפתי, מכבד ואכפתי; אפשר ללמוד דברים חדשים, בכוחות עצמך ובעזרת המורה; יש מקום לספונטניות; התלמיד פעיל ותורם לקבוצה הלומדת; התלמיד מוערך כאדם (יוסף אבינון).

הוראת הסיפור החסידי מחייבת ידע היסטורי של הבנת תהליכים חברתיים שהתרחשו בעם ישראל במאה ה-18 במזרח אירופה. ההוראה מפגישה את הלומד עם הווית חיים מופלאה שנשתמרה במפעל ספרותי אדיר של מאות ספרים. הוראת הספרות החסידי חושפת את הסטודנט לגילוי רעיונות ולתוכן משמעותי שמקורם בארון הספרים היהודי. עושר רעיוני זה עשוי לעורר בשומע יחס של הערכה לעולם הרוחני של עם ישראל שממשיך אלפי שנים לדבוק בערכים מוסריים של טוהר המידות האישי ונתינה לזולת ללא תמורה. זהו לימוד משמעותי שמפגיש את הלומד עם חוויות קיומיות, עם הבנה עמוקה לנפש הזולת, עם היכולת לתת מעצמך לזולת, להיטיב עמו ולשמחו ( דינה לוין).

המחקר בוחן את ההבדלים במאפיינים של הנחייה פורמלית ובלתי פורמלית שיכולה ליידע לגבי שיפורים במדיניות ההנחיה.הממצאים מציעים שמנחים פורמליים ובלתי פורמליים משרתים לעתים פונקציות דומות אבל לעתים קרובות מספקים תמיכה משלימה ומתגמלת(Laura M. Desimone; Eric D. Hochberg; Andrew C. Porter, 2014).

המאמר הוא תקציר מנהלים של מחקר עם מומחים, מורים וחוקרים, כיצד לפתח מערכת משוב משמעותית ואיכותית למורים מתחילים שתוביל להתמדתם בהוראה. במאמר מתואר תהליך מובנה ומפורט שהוא אב-טיפוס של מערכת משוב לשיפור ההוראה ולקידום מקצועי של מורים מתחילים."מעגל 90 הימים" הוא צורה מובנית של חקר מהיר המכוון לפיתוח מידע שימושי בעניינים שעל הפרק למורים. מאפיין מרכזי של המעגל הוא אינטגרציה של ידע מחקרי וידע מעשי עם הפרקטיקה הטובה ביותר למתן ידע בר-הפעלה. מעגלים אלה אינם מכוונים להיות מחקרים מעייפים ומורכבים אלא ניתוח מהיר של נושאים שעל הפרק (Park, S., Takahashi, S., & White, T).

המאמר דן בשימוש בסרטוני וידאו בחינוך. מוקד מיוחד ניתן לגישות העיקריות של הוראה בשיטה של חקר מקרה בעזרת סרטוני וידאו (Pai, Aditi, 2014).

בעוד שמחנכים ממשיכים לבחון את הדרכים הטובות ביותר להוראה וללמידה, מתחיל להתגלות לקסיקון חדש המתאר גישה מסוימת אחת – למידה עמוקה יותר. הביטוי מרמז על חווית למידה עשירה לתלמידים המאפשרת להם באמת להעמיק בנושא כלשהו ולהבין אותו בדרך הדורשת יותר מאשר שינון העובדות בלבד. היסודות היוצרים גישה זו אינם בהכרח חדשים – מורים מעולים עשו שימוש בטקטיקות הללו במשך שנים. אולם עתה ישנה תנועה לאגד את החלקים השונים המגדירים את גישת הלמידה העמוקה יותר, ולהפיץ את הידע ממורה למורה, מבית ספר לבית ספר באמצעות מוק (MOOC) של למידה עמוקה יותר (Katrina Schwartz).

במסגרת ניסוי חמש- שנתי, בו נוטלים חלק פעיל אנשי הפסג"ה באשקלון מטעם גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, הם מפתחים בפסג"ה אשקלון את המיזם החדשני "כיכרות ידע", שהוא רשתות למידה ברוח המאה ה-21, שמיועדות להשביח את תהליכי הפיתוח המקצועי. הכיכרות מאגמות את הידע של עובדי ההוראה באזור ההזנה של הפסג"ה (אשקלון וחוף אשקלון) ובכלל, ממש כפי ששימשה "כיכר העיר המרכזית" בימים עברו.

המפתח להתמודדות עם עזיבת מורים מסיבית כפי שאנו חווים אותה בישראל וגם בעולם מצוי בעצם הבעיות שהועלו בסקירה המעניינת שכתב יורם אורעד וגם בהתייחסויות , התגובות והתובנות של אנשי חינוך מנוסים שהגיבו למאמרון ברשת "שלובים" ." בין היתר, צריך לדאוג להכשרת מורים נאותה שבה ילוו המורים בעבודתם החינוכית על ידי מדריכיהם באופן הולם, תוך עדכון שוטף של המדריכים עצמם במתרחש בבתי הספר ובצרכים של המורים לעתיד ( יורם אורעד).

תכנית " הכיתה ההפוכה" בנויה במתודה הפוכה מזו הנהוגה במרבית ביה"ס. בשיטה זו הקניית הידע הבסיסי נעשית מחוץ לכיתה, בדרך כלל ע"י סרטי וידאו ושאלוני מבדק קצרים. בפיילוט מודל הכיתה ההפוכה משתתפים כ 20- מורים המלמדים מתמטיקה ב 20- כיתות בחינוך העל יסודי. הניסוי נערך בבתי ספר של רשת אמי"ת בישראל ( נורית רייך, דן בוכניק) .

מטרות המחקר היו לבחון את מידת הטמעת הוראה משלבת טכנולוגיה על ידי מורים שסיימו שלוש שנים בפרויקט "מחשב לכל מורה". כיצד הקריטריונים של קבלה או דחייה ( Rogers, 1995 ) באים לידי ביטוי אצל המורים והאם השתמשו במחשב לצרכי הוראה ובכלל וכיצד תכני ההשתלמות והנגשתם למשתלמים תרמה להפיכת בית הספר למתוקשב מחד, ומאידך האם הייתה תמיכה מההנהלה ועד כמה זו השפיעה על התהליך ההטמעה (שרה פרזון, יהודה פלד) .

כחלק מהעבודה היומיומית, מורים נתקלים בקונפליקט ובמחלוקת עם תלמידים, עם הורי תלמידים, עם צוות המורים ועוד. כדי לסייע להתמודד עם קונפליקטים אלו, הוכנו שני סרטונים, שמציגים שתי דרכים שונות להתמודדות עם אירועים המתרחשים במהלך שיעור. בכל סרטון מוצגת גישה שונה, ותוצאה שונה ( משה"ח, גף סטאז' וכניסה להוראה, אונ' בר אילן, ביה"ס לחינוך, הל"ב – היחידה לסימולציה בחינוך, ).

במרכזי הפסג"ה של משרד החינוך מתפתחת בשנים האחרונות גישה מיוחדת ללמידה משמעותית הכוללת התייחסות מושכלת לייצוגים חזותיים בתהליכי הוראה-למידה. הטקסט שלפניכם מכוון ללמידה ולהוראה של מידע בגישות מתקדמות ומכוון ללמידה משמעותית. הוא מבוסס על גישת ההוראה הבנייתית )הידע של הלומד נבנה ולא מועבר(, ועל פרדיגמה של למידה שיתופית )הידע נמצא בתוך השיח בין המשתתפים(. כמו-כן, הוא פונה במשולב להיבטים רגשיים ולהיבטים קוגניטיביים בלמידה ובהוראה ( לימור ליבוביץ) .

השימוש בטכנולוגיות חדשות בחינוך הגבוה הדגישה באופן מפתיע נטיה של הסטודנטים להתנהג באופן פסיבי בכיתה. השתתפות ואינטראקציה של סטודנטים הם חיוניים לשיפור התוצאות האקדמיות. מחקר זה מתאר ניסוי חינוכי המכוון לקדם את הלמידה האוטונומית על ידי דרישה מהסטודנטים ליצור שאלות בסגנון של אלה המופיעות במבחנים, המתייחסות אל תכני הקורס ( Marcos Sanchez-Elez , Inmaculada Pardines, Pablo Garcia , Guadalupe Min ˜ana ).

אוריינות בהערכת הישגים היא אחד התחומים היישומיים ביותר בהכשרת מורים; וטוב שכך, מאחר שלמורים המתחילים לא תינתן שהות או ימי חסד, ויהיה עליהם ליישם את שלמדו כבר בשלבי ההוראה הראשונים. בין היתר יהיה עליהם להתמודד עם תכנון כלי הערכה כחלק מתכנית העל שירקמו, לשלב את הכלים עם ידע תוכני, עם דרכי הוראה ועם ניהול כיתה. כאן חשוב להדגיש שאל לה ליכולת הביקורתית להצטמצם רק בבחינה של מדיניות ההערכה של מערכת החינוך. אבן הבוחן של הגישה הביקורתית והחשיבה העצמאית שאנו מנסים לטפח תהיה בדיקה ביקורתית גם של הגישות שאנו מובילים נכון להיום במערכת ההכשרה. כוונת מחברת המאמר היא שהתובנות שהביאו למהפכה של ממש בדרך שבה אנו תופסים את תפקידה של ההערכה בשני העשורים האחרונים צריכות לעמוד לביקורת גלויה ופתוחה גם כן.

על הערכת עמיתים את ההוראה בהשכלה הגבוהה – החשיבות של נושאי אחריותיות מקצועית, התפתחות של חברי סגל וקידום איכות בהשכלה הגבוהה הולכת וגדלה. הערכת עמיתים היא אסטרטגיה שעשויה להגדיל שליטה אישית על דרכי ההוראה, שיפור התפתחות מקצועית של חברי סגל, והתייחסות להיבטים שהוזנחו עד כה בתחום זה. הממצאים מראים שהערכת עמיתים היא אסטרטגיה אפקטיבית לטרנספורמציה במוסדות שכן יש בה עידוד חברי סגל לצפות בהוראה ולחשוב עליה בדרך רפלקטיבית ולזהות תחומים הדורשים שיפור בעזרת עמיתים; ב) יש גבול דק בין קונצנזוס וקונפורמיות בביצוע הערכת עמיתים. למרות שחברי סגל צריכים להסכים על קריטריונים להערכת הוראה אפקטיבית, קיימת גם סכנה בקונפורמיות לסטנדרטים מקובלים ( Thomas, S., Ting Chie, Q., Abraham, M., Raj, S., & Beh, L ).

שדה מחקר ההתפתחות המקצועית הגיע בתקופתנו לצומת הכרעה. מחקרים מ- 20 השנים האחרונות זיהו מרכיבי תוכניות שנועדו למקסם למידת מורים ובהם: מיקוד מודגש בתוכן, גישות מוכוונות-חקר, שיתופיות ותיאום עם תוכניות הלימודים הבית ספריות והחלטות המדיניות (Cohen & Hill, 2001, Garet et al., 2001, Penuel et al., 2007). המצב הוגדר כקונצנזוס ( Desimone et al., 2009,) Russell et al., 2009), אך עם זאת תוצאות מאכזבות שעלו ממחקרים אחרונים שכללו מאפיינים מוסכמים אלה גרמו לצורך בחשיבה מחודשת (Garet et al., 2012, Santagata et al., 2011 Harris & Sass, 2011,). המאמר מציע גישה חדשה למחקר על התפתחות מקצועית, המבוססת על השוואות של מרכיבים תכנוניים בשלבים הראשוניים של פיתוח התוכניות ( Hill, H.C., Beisiegel, M., & Jacob, R).

מאמר זה מציג מערך של עקרונות ושל פרקטיקות הקשורות למתן מענה לגבי חוסר מעורבות בלמידה בדרכים קונסטרוקטיביות.מסגרת זו, של ראיון הנעתי, שאולה מתחום הטיפול הבריאותי אבל הותאמה לשימוש בתחום ההשכלה הגבוהה. המודל מתמקד בבניית ביטחון ועצמאות וטיפוח המעורבות, וכך מאפשר לסטודנטים לקחת אחריות על הלמידה שלהם (Wells, Harvey; Jones, Anna; Jones, Sue C. , 2014).