מורים והוראה

אימוץ טכנולוגיה בהוראה הוא תהליך המאופיין במעברים דינמיים בין עלות ותועלת. חרף זאת, מורים לא משתמשים בטכנולוגיה באופן אפקטיבי בהוראה. המאמר מתאר מחקר שמטרותיו היו: 1) לבחון את השימוש בטכנולוגיות בהוראה על פי שני משתנים: סוג הטכנולוגיה במונחים של מורכבות השימוש בה וסוג המורה, במונחים של פתיחות או התנגדות לחידושים; 2) להבין מתי מורים נוטים לנטוש את תהליך אימוץ הטכנולוגיה בהוראה ומדוע. המחקר נערך באזור עני בצ'ילה וכלל 100 מורים (Aldunate, R., & Nussbaum, M., 2013).

המאמר מתאר מחקר מעקב אחר ניסוי של הערכת מורים באמצעות תלקיט של מטלות ביצוע כפי שהתבצע בקרב קבוצה של מתכשרים להוראה בשיתוף המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגיים שלהם. בין הקשיים שנמצאו בניסוי: מורכבות הביצוע, השקעה רבה של זמן ואי-התאמה למציאות העבודה והלימוד של מתכשרים ושל מורים מתחילים (Margolis, J., & Doring, A.).

תחום החינוך המקוון הואץ בשל הופעתם של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (Massive Open Online Courses (MOOCs), יחידות אוניברסיטה המציעות קורסים מקוונים בחינם לכל אדם בעל חיבור לאינטרנט. נראה כי קורסי ה- MOOCs מעצימים את המגמה לקראת "הכיתה ההפוכה", המערבת סטודנטים הלומדים את חומרי הקורס באופן מקוון – בדרך כלל קטעי קריאה וקטעי וידאו קצרים – ואז מגיעים לשיעורים המובנים כסדנאות או כסימפוזיונים שבהם הם מזומנים ליישם את הידע החדש שלהם באופן מעשי במגוון דרכים. מאמר זה מדווח על דרכים שבהן קורסי ה- MOOCs איפשרו לנו לבחון מחדש באופן ביקורתי את הפדגוגיה ואת הפרקטיקה בכיתת סוציולוגיה וכדי לבחון את ההנחות שלנו ביחס לפדגוגיה אפקטיבית דרך פרויקט של מחקר פעולה הבוחן את הקבלה של הסטודנט את כיתת הסוציולוגיה ההפוכה (Forsey, M., Low, M., & Glance, D. 2013).

מאמר זה מספק תמונה של הפרקטיקות הלימודיות של מדגם נבחר של מורים בתיכון בשנתם הראשונה בשני מחוזות של בתי ספר כפריים בעלי אוכלוסייה גדולה של תלמידים בסיכון (Patricia S. Smeaton and Faith H. Waters, 2013).

מטרתו של מאמר זה היא להראות את יעילות השימוש בתלקיטים מקוונים (ePortfolios) כדי להגביר את מיומנויות הקריירה של מורים חדשים.ההקשר הוא השלב הסופי של פרויקט אורך של מחקר פעולה החוקר האם תלקיט מקוון, שנוצר עבור הסטודנט להוראה כדי להוכיח סיפור דיגיטלי של פיתוח זהות מקצועית, יכול לעבור שינוי ולסייע לסטודנט בשנתו הראשונה כמורה חדש. לכן, מאמר זה מתמקד בתחום חדש של מחקר הקשור לתלקיט מקוון בהכשרת מורים; המעבר מהאוניברסיטה לתעסוקה. ממצאי המחקר מראים שינוי המטרה של התלקיט המקוון מהכשרה למקום עבודה, עלייה בכוח הבעלות כחלק מהשינוי, והעצמה בהפיכה למורה (Helen Boulton, 2013).

רותי סלומון עוסקת השנה בליווי של מיזם פדגוגי משמעותי המעודד למידה משמעותית בסביבה חדשנית במחוז מרכז של משרד החינוך . המיזם מבוסס על דגם. על רקע זה כתב רותי סקירה מאירת עיניים על העקרונות המנחים של למידה מבוססת PBL והשוואה לדגם למידה קרוב ושונה בשם דגם ה-SOLE – Self-Organized Learning Environment ( רותי סלומון ) .

מורה טוב, פותח צוהר לעולמות חדשים עבור תלמידיו. הוא מעורר את תאוותם להכיר את העולם ולחדור לעומקי הידע. מצד שני, מורה בינוני יכול לשעמם תלמידים ולעתים לגרום להם לסלידה עד כדי כך שהם מתרחקים לגמרי מנושא הלמידה. ליאונרדו דה וינצ'י אמר : "למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון, ושום-דבר ממה שנספג בו אינו נשמר." מכאן הלמידה צריכה לגעת באותנטיות של התלמיד , הגרעין המיוחד של ה – "אני" השואף תוך סקרנות להכיר את העולם ואת עצמו ( פניה ודניס מרימסקי ) .

לרוב מערכת בית הספר הנוכחית סובבת סביב הלימוד האקדמי, אך המחברת חושבת שזה לא מספיק למה שילדינו צריכים. המחברת טוענת כי בית הספר צריך להיות מקום שבו ילדים יכולים לגלות מה הם אוהבים. עליהם להיות מסוגלים לשאול את השאלות שחשובות להם ולמצוא את התשובות. הם צריכים לגלות מה באמת מלהיב אותם. המערכת צריכה ליצור סביבה המערבת את הלומדים, מטפחת יצירתיות, ומטילה על התלמידים את האחריות ללמידה. במקום לשנן בעל פה, מורים צריכים להשתמש בתוכן כדי ללמד מיומנויות (Shelley Wright , 2013).

מחקר חדש שנעשה במכללה האקדמית גליל מערבי מגלה כיצד הטוויטר יכול לעזור למורים בתחילת דרכם לעבור בהצלחה את טבילת האש בעולם ההוראה הציוצים המטוקבקים – שחרור קיטור. תווים יכולים משתמשי הטוויטר לעדכן ולהתעדכן בזמן אמת. האופן בו ניתן לשתף את הרשת החברתית במידע ואף לחשוף ולהיחשף לרגשות הביאה קבוצת חוקרים לבחון את האפשרות בה ניתן יהיה להיעזר בטוויטר ככלי המשפר אינטראקציה בתוך קבוצות מסוימות ואף להופכן לקבוצות תמיכה. לצורך כך נבחרה סדנת מורים בשנתם הראשונה במערכת החינוך (שנת הסטאז).

במאמר זה, נידונים ההקשרים, הצורות והתוצאות של התנגדות של המורים לרפורמות בבית הספר שהתבססו על מדיניות להבטחת האיכות. הבעיות מוצגות על ידי התרחשות שנית של המחקר שהוקדש לקבלה ו/או התנגדות של מורים (גרמניים) כנגד המדיניות של מתן דין וחשבון המבוסס על סטנדרטים. תוצאות אלה מדגימות שהרוב בקרב המורים מתעלם, מפרש שלא כהלכה, משתמש שלא כהלכה במידע על משוב ממבחני ביצוע מבוססי סטנדרטים המכוונים להתפתחות מונעת נתונים של הוראה בכיתה (Ewald Terhart, 2013).

מאמר זה מציע מודל לגבי הקשר בין שלושה ממדים של יושרה בהוראה: יושרה אישית, יושרה מקצועית ויושרה של הוראה המדגים את המודל באמצעות קטעים מראיונות שנערכו עם 13 מורים מנוסים לשעבר. המחברת טוענת שניתן להבין את ההחלטות של המורים המנוסים לעזוב את העבודה שהם אוהבים לא רק כניסיונות לשמר את היושרה האישית שלהם, אלא גם לשמר את היושרה של ההוראה על ידי נסיגה מהיושרה המקצועית המחלידה שלהם (Santoro, Doris A. , 2013).

האחרוּת עמדה במרכז הגותו של הפילוסוף לוינס שטען שאחריותי כלפי "האחר" מקורה בעוררות האחריות כלפיו שנוצרת במפגשיי אתו. במאמר זה מבקשת מחברת המאמר לאפיין כ"אחר" את התלמידים, כאשר המורים עומסים על שכמם את האחריות כלפיהם. המאמר מבוסס על מחקר שמטרתו הייתה להבין את עולמם האתי של מורים בחמ"ד בישראל באמצעות בחינת דילמות אתיות מתחום הוראה. שיטת המחקר הייתה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה 52 מורים המלמדים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים ( חנה טיש) .

מטרת המחקר המוצג במאמר היתה לבחון את ההשפעה של דגמי שימוש בווידיאו על יכולת ההערכה העצמית של מתכשרים להוראה כבר בראשית ההתנסות המעשית ועל ביצועי ההוראה שלהם. פיתוח יכולת של הערכה עצמית פותחת אפשרויות חדשות לשימוש בווידאו בתהליכי משוב בהדרכה ובחונכות (Baecher, L., Kung-Chuan, S., Jewkes, A.M., & Rosalia, C).

בעקבות השתלמות במרכז למצוינות בהוראה, פרופ' ג'ייסון פרמן כותב על למידה פעילה, הרצאות פרונטאליות וטכנולוגיה בשיעורים במסגרות שונות. טכנולוגיה בכיתה או באולם ההרצאות אינה בהכרח מכשול ללמידה פעילה , צריך לרתום אותה לטובת תהליכי העניין והלמידה הקשורים להרצאה/נושא הלימוד. יש למצוא דרכים ליצור אינטראקציה בין הלומדים במהלך ההרצאה האקדמאית ( Jason Farman) .

המחברת למדה גם במהלך השנים ששאילת שאלות ישירות ובמלים פשוטות יכולה להיות אפקטיבית כמו שאילת שאלות מורכבות.היא מעלה חמש שאלות שיאפשרו למורים לאזן בין הוראה ישירה לבין מתן הזדמנויות רבות לתלמידים להבין את המידע החדש וליישמו (Rebecca Alber, 2013).

תהליך למידה כולל הרבה שאלות, אך חלק גדול מהשאלות לא מעודדות למידה וחשיבה, רק בגלל האופן שבו הן מוצגות. מורים מנוסים באנגליה משתפים בדרכים יצירתיות יותר לשאול שאלה. הם מסבירים כיצד שימוש בשאלת רב ברירה מתאים לדיון כיתתי משמעותי, איך מבטיחים שלא תמיד אותם משתתפים יענו על השאלות, והכי חשוב- איך גורמים ללומדים שלך לשאול את השאלות במקומך.

ריבוי פרויקטים בביה"ס ובכיתה אין פירושו של דבר כי מדובר בתהליך אותנטי של למידה מבוססת-פרויקטים ,סבורה ד"ר Jackie Gerstein, מומחית לפדגוגיה ושיטות למידה בארה"ב. למידה מבוססת פרויקטים היא גישה פדגוגית שמנחה את הלומד באמצעות שאלות מעוררות ויוצרות עניין כדי להוביל ללמידת חקר של התלמיד. התלמיד צריך לאתר את המידע הנחוץ על מנת לענות על השאלות המעוררות וליצור משהו חדש או אינטגרטיבי במקרים רבים המורים בבתי הספר אינם מודעים לכך שמדובר בתהליך חקר ונוטים להטיל על התלמידים פרויקטים שאינם בהכרח מובילים ללמידת חקר (Jackie Gerstein ).

הכיתה ההפוכה כשיטת לימוד בנויה בצורתה הנפוצה על כך שהתלמידים צופים בסרטונים על החומר הלימודי לפני השיעור, ומתרגלים את החומר בשיעור עצמו. מקורה של שיטה זו הוא בלימודי המתמטיקה, שבה מוקד הלמידה הוא בהנחלת מיומנויות, ולכן העובדה ששלב התרגול עובר להיות במרכז הבמה היא מאד משמעותית, ומשפיעה על מידת ההבנה והשליטה של הלומדים. אולם מה קורה כאשר משתמשים בשיטה זו לטובת למידה של תכנים? ( חובב יחיאלי ) .

בעולם הדיגיטאלי ההולך ומשתנה כל הזמן , מכירים עתה בצורך לפתח שיטות הוראה חדשניות המתאימות למציאות חדשה ולכן יוזמות פדגוגיות חדשניות בתחום מעוררות עניין בקרב הלומדים וגם בקרב אנשי חינוך המנסים לאמץ שיטות חדשניות . לאחרונה דווח בכתב העת Journal of learning design על ניסיון ליישם למידת חקר לסטודנטים במכללות תוך התאמה לסביבות הלמידה הדיגיטאליות והעושר התוכני המצוי באינטרנט . שיטת הלימוד נקראת Process-Oriented Guided Inquiry Learning-POGIL) והיא מיושמת , כאמור , בכמה מכללות אקדמיות באוסטרליה ( Jarrod Trevathan, Trina Myers).

מטרת מחקר אקספלורטיבי זה היא לבחון את האופן שבו תופסים מורים יהודים ומוסלמים במדינת ישראל את גבריותו של מנהל בית-הספר. באופן ספציפי יותר, המחקר ניסה לענות על השאלות הבאות: 1) כיצד מצטיירת הגבריות "הנכונה" של מנהל בית-הספר בעיני המורים בישראל? 2) איזה מנהל נתפס כלא גברי בעיני המורים? 3) האם קיימים הבדלים בתפיסת מושג הגבריות של מנהל בית-ספר בין מורים מוסלמים למורים יהודים, ובאיזה אופן? ( ח'אלד עראר, יזהר אופלטקה) .