מורים והוראה

המאמר בוחן אתגרים העומדים בפני מורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה במסגרת Teach First""* בבתי ספר רב-תרבותיים ומתאר חלק מהאסטרטגיות שהם נוקטים בהן כדי להתגבר על הקשיים. המאמר משתמש בעדשת התרבות הבורדיאנית המספקת רעיונות להכשרה טובה יותר של מורים לתפקוד במצבים כאלה בבתי הספר ומוסיפה לגוף ידע גדל והולך בתחום. המושג המרכזי הוא "הון תרבותי" שמשמעותו כאן הרקע התרבותי שכל תלמיד ומורה מביאים לכיתה. ההון התרבותי שיש למורים ולתלמידים הוא חלק ממערכת ערכית עמוקה המועברת מדור לדור ומושפעת ממעמד חברתי, מרקע אתני ומהשכלת הורים. כל אחד שואב מבסיס זה ויוצר משמעויות ( Hramiak, A ).

המאמר (גרסה חדשה ומעודכנת של המאמר) מתייחס למערך ההערכה הבית ספרית הנהוג כיום במערכת החינוך, מציג את תהליכי מיסודו, ומציע תפיסה שונה לארגונו ולהגדרת תפקידו כגורם מערכתי רב חשיבות בהבניה של תהליכי איכות שיסייעו להצלחת בתי הספר בפעילותם השוטפת ובזיקה למדיניות ולמטרות מערכת…( שלומית אבדור).

משחק וחזרה על החומר. מה מיוחד ב- Kahoot? מדובר באתר שמאפשר ליצור חידון, המבוסס על שאלות רב ברירה (מבחן אמריקאי) מתוזמנות. המשחק עצמו מתבצע באמצעות טאבלטים או טלפונים ניידים. הפלטפורמה תומכת בעברית (יחד עם זה, מופיעות בעיות בהצגת שאלה הכוללת מילים בעברית ובאנגלית יחד). למשחק יש את כל המאפיינים של גיימיפיקציה בכיתה: השתתפות של כל התלמידים, תחרות, ניקוד, הנעה לפעולה, למידה חווייתית. בסיום ניתן לייצא את התשובות כקובץ אקסל ולשלוח במייל ( יעל חקשוריאן) .

מאמר זה מתמקד בהצגת פיילוט שבו שולבה גישת הכיתה ההפוכה כשיטת הוראה. תוצאות הפיילוט שופכות אור על האתגרים ועל היתרונות הטמונים בשילובן של טכנולוגיות חדשות, הן מנקודת מבטם של הסטודנטים והן מנקודת מבטם של המרצים. הפיילוט התקיים בסמסטר אביב 2013 בקורס אנליזת תהליכים בעזרת שיטות נומריות, בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. במסגרת הפיילוט הומרו שבועיים של הקורס, הנלמד בשיטת ההוראה המסורתית, למתכונת של הכיתה ההפוכה. השתתפו 93 סטודנטים, מרביתם בסמסטר שישי ללימודיהם ( דניאל לוין, אביגיל ברזילי) .

הערכת הישגים בדמות ציונים משטיחה את הלמידה, מעודדת מוטיבציות חיצוניות והשוואה חברתית. היא פוגעת באוטונומיה של הלומד ועלולה לפגוע גם בתחושת המסוגלות שלו (למפרט, 2013). במשך שתיים עשרה שנים ולאחר מכן בלימודי התואר הראשון, אנחנו מורגלים לעשות את הנדרש מאיתנו בבית הספר (שיעורי בית, עבודות, מבחנים וכולי) על מנת לרצות את המורים שלנו (ואולי את ההורים) ולעמוד בציפיות שלהם (שהפכו אולי גם לציפיות שלנו) (ורד רפאלי).

המטרה של מחקר זה הייתה לזהות קבוצות בעלות מוטיבציות להוראה השונות באופן מובהק.זוהו ששה מקבצים: מומחיות, תפקיד, נושא, תשוקה, אי-רצון ואי-כשירות. המורים בקבוצות אלה היו שונים באפקטיביות האישית הנתפסת, בעניין ובמאמץ לגבי הוראה (Visser-Wijnveen, Gerda J.; Stes, Ann; Van Petegem, Peter., 2014).

מחקר זה בוחן שני היבטים של הוראה עם מודל של למידה מבוססת-פרויקט (PLB) במסגרות של ההשכלה הגבוהה: הגדרות של אנשי הסגל ללמידה מבוססת-פרויקט והפרקטיקות של למידה מבוססת-פרויקט של אנשי הסגל, כפי שהוכח על ידי ההצלחות והאתגרים שלהם ביישום שתוארו באופן עצמי.אנשי הסגל שהשתתפו במחקר השתמשו בפרקטיקות ההוראה שלהם, שאותן קיבלו מתוך אמונה עיוורת, כדי להגדיר מחדש את המשמעות של ללמד וללמוד תוך שימוש בלמידה מבוססת-פרויקט כמתודולוגיה לימודית (Lee, J., Blackwell, S., Drake, J., & Moran, K., 2014).

המחקר כלל 55 סטודנטים שלמדו בשני חלקים של קורס אלגברה ליניארית, תוך שימוש בפורמט ההרצאה המסורתית בחלק אחד של הקורס ובמודל הכיתה ההפוכה בחלק האחר. המחקר בחן את הבנת התוכן של הסטודנט ואת התפיסות לגבי הקורס. נמצא כי הציונים של הסטודנטים שלמדו בכיתה ההפוכה במבחן המסכם של הקורס עלו באופן משמעותי יותר בין הבחינות העוקבות בהשוואה לציונים של הסטודנטים שנכחו בחלק של ההרצאה המסורתית.התפיסות של הקורס הוצגו על ידי סקר שנערך בסוף הסמסטר שציין כי הסטודנטים בכיתה ההפוכה היו מאוד חיוביים לגבי ההתנסות שלהם בקורס, ובמיוחד העריכו את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים לבין הרכיבים הלימודיים של הוידאו(Love, Betty, Hodge, Angie, Grandgenett, Neal and Swift, Andrew W. , 2014).

המחקר משתמש בשתי מסגרות תיאורטיות: תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות של הוראה ולמידה, והתפתחות אמונות של מורים מתחילים. המחקר בוחן האם אמונות קונסטרוקטיביסטיות של מורים מתחילים להיסטוריה ודרכי ההוראה הנלוות להם משתנות לאורך זמן? אם כן איך, מדוע ובאילו תנאים? אילו תנאים משפיעים על הצלחה או קשיים בביצוע הוראה קונסטרוקטיביסטית? (Christopher Martell).

המורה והמחנכת רותי בן-ישי גייסה את רעיון ה"כיתה ההפוכה" ואת רעיון "לומדים מחוץ לקירות הכיתה" ("מעבר לדלת" – תקשוב מחוז מרכז בהנחייתה של רותי סלומון) – לטובת ההכנה לקראת הטיול השנתי. כותבת רותי בן-ישי : "כבר שלושה שבועות, שתלמידי כל כיתות ט' בחטיבה שלי, עוסקים במלוא המרץ בחקר ולימוד אודות האתרים בהם יטיילו בטיול השנתי לגליל העליון. הם התחלקו לקבוצות, בחרו אתר – מתוך רשימת אתרי הטיול בהם נבקר (וגם קצת יותר). הם קוראים, כותבים, מעלים סוגיות לויכוח, מכינים כרזות לקישוט הכיתה, מצגות וסרטונים בעזרתם ילמדו את חבריהם בכיתה. הכל בסימן:"פותחים חלונות לגליל". כך קראנו לתוכנית הלימוד שלנו"

עיסוק מעמיק בהערכה יכול לשנות עמדות כלפי הערכה. מן המתכשרים להוראה מצופה לפתח עמדה שונה מעמדתם כתלמיד בית-ספר ביחס למבחן ולכלי הערכה אחרים; להשתנות מעמדה של חרדה והימנעות לעמדה של הבנה וענייניות, שרואה את ההערכה ככלי התורם לתהליכי הוראה ולמידה. בהערכה הפדגוגית, במסגרת הפרקטיקה בהוראה, יכולה להתנהל מערכת הערכה מגוונת מאוד, בה יש מקום רב להערכה עצמית, לשיתוף בהערכה, לדיאלוג על ההערכה ולהכרות עם תהליכים וכלי הערכה בכיתה. מחברת המאמר מתארת להלן את ההיקף והעומק של היכרות והתנסות עם הערכה המתאפשרים בהתנסות, ואת התנאים בהם ניתן לשנות את העמדות והידע של הסטודנטים לגבי הערכה ( אסתר כהן (סייג)

תוכנית שח"ף מבוססת על עקרונות כגון למידה כהשתתפות (לעומת תהליך של רכישה); מערכת מכילה (לעומת סביבה ממיינת); גישה רב-תרבותית והכנה להוראה במאה העשרים ואחת. כל אלה ועקרונות נוספים מרכזיים לסביבת הלמידה בתוכנית. הם מהווים ממדים המבנים גם את אופני ההערכה, אשר יוצרים את המרקם של תהליך הלמידה הייחודי של תוכנית ההכשרה בשח"ף ( סמדר תובל, יהודית ברק, רות מנסור).

לחונכות בלתי-פורמלית יש תפקיד חשוב בקליטת מורים מתחילים אך היא כמעט לא נחקרה. לעומת זאת חונכות פורמלית מהווה אבן פינה ברוב תוכניות הקליטה. מוקד המחקר : במה שונה הסיוע/ההנחיה של חונכים לא-פורמליים וחונכים פורמליים שונים בזיקה לבנית ידע (כאן במתמטיקה). המחקר כאן התמקד בחונכות למורי מתמטיקה. לדעת החוקרים ניתן ללמוד מכך על חונכות בכלל אף כי ייתכן שיש הבדלים בחונכות בתחומי דעת אחרים. הקישור של חונכות בלתי פורמלית וחונכות פורמלית ושילובן לתוכנית חונכות אחת בשלב הקליטה מספק תמיכה מפצה ומשלימה לטובת המתמחים. במחקר זוהו משתני מדיניות המערבים חונכים מתוך בית ספר וחונכים חוץ בית ספריים וחונכות פורמלית ובלתי-פורמלית הנותנים משוב המבוסס על תצפיות, תמיכה בניהול כיתה ותמיכה רגשית כמנופים פוטנציאליים לשיפור הזדמנויות למידה למורים מתחילים. מתן יתר תשומת לב לחונכות בלתי-פורמלית עשויה להיות בעלת השתמעויות ישירות ורלוונטיות לחונכות הפורמלית. בתי-ספר עשויים לפתח מנגנוני מעקב ומשוב שיאפשרו להם לעצב חונכות פורמלית מתמשכת כדי להשלים את הפעילויות והאינטראקציות המתרחשות במהלך החונכות הבלתי-פורמלית המתמדת.

המאמר מתאר את תהליך הלמידה כצמיחה במודעות ובהבנה של התלמיד. המאמר מציע למורים עשר דרכים להפוך את הלמידה בכיתה לתהליך ולא לפעילות כדי להתאים את הלמידה להשתנות התמידית בהבנה ובידיעה של התלמידים (Terry Heick, 2014 ).

בחטיבת ביניים באזור השרון מוטמעת משנת תשע"א "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning) במקצוע תרבות ישראל בשכבה ח'. ההוראה הופקדה בידיהן של שש מחנכות מדיסציפלינות מגוונות, שלא הוכשרו ספציפית להוראה בתחום זה. המורים הוכשרו באמצעות הדרכה צוותית וליווי של מומחים פדגוגים לתחום הלמידה מבוססת פרויקט, מטעם המכון הדמוקרטי. הכשרת הצוות הייתה נדבך מרכזי בכל התהליך של הטמעת השינוי הפדגוגי ( שרון רחמים).

מאמר זה פונה לסוגיה של הרגשות של מרצים באוניברסיטה שנוצרו דרך הוראה ויצירת אינטראקציה עם הסטודנטים. לאור תשומת הלב ההולכת וגדלה הניתנת לאיכות ההוראה באוניברסיטאות ברחבי העולם, וההוכחה להשפעה של הרגשות על פרקטיקת ההוראה ועל הרווחה של המורים בבית הספר, יש צורך בהבנה טובה יותר לגבי טבעם ומקורם של הרגשות של המרצים באוניברסיטה. המאמר מציג ממצאים שנאספו במחקר אורך שכלל 15 מרצים משתי אוניברסיטאות ציבוריות באוסטרליה. ניתוח איכותני חשף את טווח הרגשות השליליים והחיוביים שהתעוררו במהלך מצבים מסוימים של הוראה ולמידה (Gerda Hagenauer and Simone Volet, 2014).

מהי "הוראה משמעותית"? הוראה משמעותית היא הוראה המושתת על שלוש הנחות יסוד אלה: 1. אי-אפשר לכפות את הלמידה; 2. בני אדם הם יצורים סקרניים מטבעם; 3. החינוך אינו משהו שעושים לאנשים, אלא משהו שאנשים עושים לעצמם. מול מציאות רדודה ועגומה בחינוך אפשר וצריך להעמיד מציאות אחרת, המבוססת על הוראה משמעותית, שבה: מעודדים סקרנות ומשבחים את גילוייה; המורה הוא אדם אמפתי, מכבד ואכפתי; אפשר ללמוד דברים חדשים, בכוחות עצמך ובעזרת המורה; יש מקום לספונטניות; התלמיד פעיל ותורם לקבוצה הלומדת; התלמיד מוערך כאדם (יוסף אבינון).

הוראת הסיפור החסידי מחייבת ידע היסטורי של הבנת תהליכים חברתיים שהתרחשו בעם ישראל במאה ה-18 במזרח אירופה. ההוראה מפגישה את הלומד עם הווית חיים מופלאה שנשתמרה במפעל ספרותי אדיר של מאות ספרים. הוראת הספרות החסידי חושפת את הסטודנט לגילוי רעיונות ולתוכן משמעותי שמקורם בארון הספרים היהודי. עושר רעיוני זה עשוי לעורר בשומע יחס של הערכה לעולם הרוחני של עם ישראל שממשיך אלפי שנים לדבוק בערכים מוסריים של טוהר המידות האישי ונתינה לזולת ללא תמורה. זהו לימוד משמעותי שמפגיש את הלומד עם חוויות קיומיות, עם הבנה עמוקה לנפש הזולת, עם היכולת לתת מעצמך לזולת, להיטיב עמו ולשמחו ( דינה לוין).

המחקר בוחן את ההבדלים במאפיינים של הנחייה פורמלית ובלתי פורמלית שיכולה ליידע לגבי שיפורים במדיניות ההנחיה.הממצאים מציעים שמנחים פורמליים ובלתי פורמליים משרתים לעתים פונקציות דומות אבל לעתים קרובות מספקים תמיכה משלימה ומתגמלת(Laura M. Desimone; Eric D. Hochberg; Andrew C. Porter, 2014).

המאמר הוא תקציר מנהלים של מחקר עם מומחים, מורים וחוקרים, כיצד לפתח מערכת משוב משמעותית ואיכותית למורים מתחילים שתוביל להתמדתם בהוראה. במאמר מתואר תהליך מובנה ומפורט שהוא אב-טיפוס של מערכת משוב לשיפור ההוראה ולקידום מקצועי של מורים מתחילים."מעגל 90 הימים" הוא צורה מובנית של חקר מהיר המכוון לפיתוח מידע שימושי בעניינים שעל הפרק למורים. מאפיין מרכזי של המעגל הוא אינטגרציה של ידע מחקרי וידע מעשי עם הפרקטיקה הטובה ביותר למתן ידע בר-הפעלה. מעגלים אלה אינם מכוונים להיות מחקרים מעייפים ומורכבים אלא ניתוח מהיר של נושאים שעל הפרק (Park, S., Takahashi, S., & White, T).