מורים והוראה

קבלת החלטות מבוססות-נתונים (להלן מ"נ) עשויה להוביל להעלאת הישגי תלמידים כאשר היא מבוצעת בהצלחה (Lai et al., 2014). נתוני הערכה עשויים לשמש, למשל, מורים ותלמידים לצורך התאמת ההוראה ותוכנית הלימודים על פי פערים שזוהו בתהליכי ההערכה. קבלת החלטות מ"נ ניתנת להגדרה כ"ניתוח שיטתי של נתונים קיימים בבית הספר, החלת תוצרי הניתוח בתהליכי חידוש ההוראה, תוכניות לימוד וביצועי בית-הספר ויישום והערכה של שינויים אלה" (Schildkamp & Kuiper, 2010). ניתן לבצע קבלת החלטות מ"נ בבית הספר, בכיתה וברמת התלמיד. ברמת בית הספר מתאפשרת תובנה לגבי לכידות תוכנית הלמודים למשל, ברמת הכיתה והתלמידים –להערכה מעצבת לצורך סיגול הוראה ופעילויות למידה שיאפשרו טיפול בצורכי התלמידים ומיקסום הלמידה( 2015 van der Kleij, ). מחקר זה מתמקד בקבלת החלטות ברמת הכיתה.

מאמר זה בוחן באיזו מידה וכיצד הנתונים והתוצאות של מבחן פיז"ה (PISA) שימשו בעלי עניין שונים בתחום החינוך ובאיזו מידה משפיע מבחן פיז"ה על מדיניות ופרקטיקות חינוכיות בהונג קונג. מנקודת המבט של הממשלה, למבחן פיז"ה יש תפקיד חשוב בתמיכה ובהכשרת הרפורמה החינוכית של הממשלה מאז שנת 2000. הוא תמך במסגרות של תכניות לימודים ובמידה מסוימת בהתפתחות וברפורמה מנקודות השקפה חינוכיות ופילוסופיות. הניסיון מהמקרה של הונג קונג הציע כי על ידי שמירה על ההערכה הבין-לאומית כ"מעוטת סיכון" (low stake) אך עשיית שימוש טוב בה כדי ליידע בעלי עניין שונים וכדי ליזום התפתחות מקצועית של מורים עשויה לשמש כלי חסכוני להנעת רפורמה חינוכית (Sui Chu Ho, Esther, 2016).

הכותבים מציעים במאמר מסגרת מושגית להגדרה ודרכים מעשיות לפיתוח הכישור של אוריינות נתונים בקרב מורים, שהוא בעיקרו יכולת לשנות מידע לכלל ידע הוראתי בר-הפעלה. מדובר במגוון רחב (לא רק מעקב אחר תלמידים בכיתה) של פרטים המוצגים בדרכים ומזוויות שונות שעשויים להרחיב את הבנות המורים ולהנחות את החלטותיהם הפדגוגיות. למשל, גישת הסטנדרטים, ידע תחום דעת ודרכי הוראה, ידע קוריקולרי, ידע תוכן פדגוגי והבנה של תהליכי למידה, נתונים דמוגרפיים על אוכלוסיות שונות, נתונים על שינויים חברתיים או תרבותיים והשפעתם על גישות הוראתיות וחינוכיות (Mandinach, E. B & Gummer, E. S).

במאמר מוצג חקר מקרה אקספלורטיבי שבחן התנסויות של מורה אפרו-אמריקנית מתחילה לשפה האנגלית. חקר הקשר שלה עם התלמידים מגלה כיצד התמודדה עם אתגרים של ניהול הכיתה, דיסוננס תרבותי, פיתוח קשרי מורה-תלמיד ומאבק ב"שליטה" של ערכים "לבנים" של המעמד הבינוני כמעצבי אינטראקציות עם תלמידים במערכת (Coffey, H., & Farinde-Wu, A).

קהילות למידה מקצועיות של מורים זוהו כאפקטיביות ביותר לתמיכה במורים בשינוי האמונות והפרקטיקות שלהם. קיימת הסכמה רחבה לגבי המאפיינים של קהילות למידה מקצועיות ונראה שישנם קשרים עם רווחה במונחי פסיכולוגיה חיובית ומושגי מפתח של "פריחה" אף על-פי שנערך מחקר מועט לגבי כך. המחקר הנוכחי מבקש לחקור את הקשרים הללו תוך שימוש בחקרי מקרים של שלושה בתי ספר חדשניים בצורה משמעותית, עם שיטות מחקר הכוללות חקר מסמכים, סקרים, ראיונות וקבוצות מיקוד (Owen, Susanne, 2016).

שיתופיות בשימוש בנתונים מצופה לזמן הזדמנויות למידה בעלות ערך למורים. מטרות מחקר איכותני זה היו להעלות תובנות בדבר פעילויות של למידת מורים בהתייחס לשימוש בנתונים בדבר תוצרי למידה של תלמידים וגם – תובנה לגבי עצם הלמידה המקצועית של מורים במקום העבודה.

כאשר המחבר היה בתיכון, הוא קיבל ציון מצוין בכל שיעורי המתמטיקה שלמד – עד שהחל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי. באלגברה ובגיאומטריה, הוא יכול היה להסתמך על שינון נוסחאות, אבל עכשיו היה עליו לחשוב בעצמו. זה היה נורא, והסתיים בכך שקיבל ציון בינוני ובקושי עבר את שיעור החשבון האינפיניטסימלי בקולג'. המחבר היה משוכנע שהסיבה לכך היא שלא הייתה לו חשיבה מתמטית, ומאז הוא נמנע ממקצוע זה. הסתבר שהוא טעה. קרוב לוודאי שלא היה הופך לאשף מתמטי, אבל המגבלה לא הייתה שאין לו כישרון במתמטיקה, אלא אמונתו שהייתה לו מגבלה מלכתחילה. מיליוני סטודנטים בשנתם הראשונה בקולג' נכשלים בקורסים אלה, ומשום שאלגברה הוא מקצוע חובה, רבים נושרים מהלימודים לגמרי. ניתן לשנות את המשוואה הפטליסטית הזו. במספר רב של מחקרים שנערכו בקפידה, פסיכולוגים חברתיים הראו שלהתנסויות קצרות יש השפעה חזקה וממושכת על עתידם האקדמי של תלמידים על ידי שינוי הלכי המחשבה שלהם לפני כניסתם לקולג' (David L. Kirp , 2016).

מאמר זה מציג שני נרטיבים של הוראה ולמידה של מחקר מורים במדעי החברה. על רקע מושג העבודה על הדיאלקטיקה, שני מחנכים במדעי החברה דנים בהתנסויות שלהם כמורים וכלומדים של מחקר מורים. מאמר זה מדגיש את כוחו של מחקר איש המעשה לשינוי הוראה ופרקטיקות של הכשרת מורים, וכיצד ניתן להשתמש בו ככלי עבור פרקטיקה רפלקטיבית ולצורך חקירת הדרכים בהן אנו מלמדים אזרחות דמוקרטית (Martell, Christopher C.; Sequenzia, Maria R., 2016).

מחקר זה מכוון להעמיק את הבנת התפקיד של הנעה לעבודה אצל מורים בתחילת הקריירה. המשתתפים היו 589 מורים מתחילים קנדיים-צרפתיים העובדים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ציבוריים. בנוסף לקביעת צורות ההנעה (אוטונומית לעומת מבוקרת) שמניעות את המורים בשלוש השנים הראשונות של הקריירה שלהם, התוצאות מספקות תמיכה עבור מודל המסביר את הנתיבים ההנעתיים שעל פיהם גורמים בסביבת בית הספר (עומס עבודה, פיקוח, הכרה ותחושה של קהילתיות) קשורים לבריאות הפסיכולוגית של המורים (שחיקה רגשית), עמדה כלפי התפקיד (מחויבות תעסוקתית) והתנהגות בכיתה (אקלים שמטפח את תשומת ליבם של תלמידים) (Fernet, Claude; Trepanier, Sarah-Genevieve; Austin, Stephanie; Levesque-Cote, Julie, 2016).

מאמר זה מפתח מסגרת תיאורטית להבנת היישומיות והרלוונטיות של "פילוסופיה עם ילדים" בתוך בתי הספר ומחוצה להם כפלטפורמה עבור למידה מכוונת עצמית לאור ההתפתחויות ב-40 השנים האחרונות (Kizel, A., 2016).

הבנה היא ארגון מחדש של פיסות ידע לכדי מכלול משמעותי; הבנה נבנית בראשו של כל תלמיד; לתלמידים שונים הבנות שונות; הבנה חשובה ביותר היא הבנה של הקשרים בין סיבות לתולדות; הבנה מושפעת מרגשות ומצבי רוח; רגשות ומצבי רוח משפיעים על איכות ההבנה ועל ההנעה להבין; מסקנה: המורים צריכים להבין את הקשר שבין הבנה לרגשות ולעורר רגשות המאפשרים הבנה (דאגלס ניוטון).

החשיבה האנושית היא מערכת מורכבת, שביצועיה ניתנים לשיפור באופן משמעותי באמצעות ניהולה. גורם המנהל את החשיבה מכונה מטא-קוגניציה (או בעברית חשיבה על חשיבה). המאמר מבהיר מהי מטא-קוגניציה, עומד על הקשר בינה לבין למידה עם הבנה ובוחן כיצד ניתן להשתמש בה לצרכי למידה והוראה בכיתה (ענת זוהר).

כפי שאנחנו יודעים, ילדים רבים מבססים את הרשמים שלהם לגבי החגים על מה שהתרבות המסחרית מלמדת אותם. בעוד אנחנו מנסים להחדיר בילדים תחושה חזקה של קהילה ושל סובלנות, ללמד אותם את הערכים המשותפים לחגים בהתאם לתכניות הלימודים החברתיות והאקדמיות. החגים מלמדים אותנו היסטוריה ואת הבסיס של החברה שלנו, המעמיק את ההבנה שלנו לגבי עצמנו ולגבי אחרים.אולם קיים פוטנציאל לבעיות כאשר מורים דנים בנושאים דתיים בבית ספר ציבורי, כמו הורה המתלונן שהמורים מטיפים. המחבר נמנע מללמד נושאים קדושים אבל מכבד סיפורים, דמויות וריטואלים של חגים כסמלים לערכים חיוביים. נראה כי ההורים מבינים שהוראה לגבי המאפיינים המשותפים בסיפורים על החגים מחזקת הבנה תרבותית (Peter Siegel, 2016).

בהתבסס על מושגי הנסיעה בעולם של מריה לוגונס (Maria Lugones), תפיסת החינוך כניסיון של ג'ון דיואי (John Dewey) והחזון של מקסין גרין (Maxine Greene) לראות קטן/לראות גדול, מאמר זה חוקר את החיים בסביבה חינוכית במזרח תוך מתן תשומת לב רפלקטיבית למה שמחנכים במערב יכולים ללמוד ממחנכים במזרח. במקום להתמקד במגה-נרטיבים שנוצרו ברובם בידי קובעי מדיניות ונגזרו מתוך הצטברויות של תיאוריה ו/או קבלת החלטות פוליטיות, מחקר מעשי זה, בגישתו הרפלקטיבית, מתבונן "בגדול" בשלושה "סיפורים קטנים" שעלו בחקירה הנרטיבית שהמחברים ערכו בבית ספר יסודי סיני ומדמה את סיכוייהם עבור הקשרים חינוכיים מערביים (Zou, Yali; Craig, Cheryl J.; Poimbeauf, Rita P., 2016).

המחקר המתואר במאמר זה התמקד בבדיקת הקֶשר שבין בחירת תכנית לימודים לתואר שני בחינוך לבין נטיות מקצועיות של סטודנטים בארבע מכללות לחינוך. במחקר השתתפו סטודנטים שלמדו בתכנית "ניהול וארגון מערכות חינוך" וסטודנטים שלמדו בתכניות דיסציפלינריות. המחקר התבסס על התאוריה המגדירה את הנטיות המקצועיות כ'עוגני קריירה'. תשובות המשתתפים (Schein, 1977) של שיין לשאלונים הסגורים ולשתי שאלות פתוחות אפשרו לבחון את מניעיהם לבחור בתחום הלימודים שבחרו, כמו גם את תפיסתם באשר לתרומתו של תחום זה לעתידם המקצועי (זהר טל וחיה אלטרץ).

יכולת הכינון העצמי הוכרה כבר במחקר כיכולת חיונית להתמודדות עם דרישות החיים הבוגרים (Baxter Magolda Creamer, & Meszaros, 2010), ואף על פי כן, מחקריהם של קיגן (1994) ושל בקסטר מגולדה (2008, 2004, 1999) הראו שבוגרי מוסדות השכלה גבוהה אינם מוכנים דיים לחיים המקצועיים. כיוון שהתפתחות הכינון העצמי מתחילה בגיל ההתבגרות, רבה השפעתם של בתי הספר התיכוניים על עידוד השלבים הראשונים של יכולת זו. פדגוגיה הבנייתית- התפתחותית הוכרה כמשפיעה לחיוב על כינונם העצמי של סטודנטים, כיוון שהיא מתקפת את תרומתם להוראה, משלבת את חוויותיהם בתהליך הטמעת החומר ומעודדת את השתתפותם הפעילה בתהליך הלמידה. באופן דומה, פדגוגיה חווייתית חוץ בית-ספרית עשויה לעודד כינון-עצמי בקרב מתבגרים.

המאמר מציג מחקר, שבוחן את הגורמים הבולמים אמפתיה ומקדמים אותה אצל סטודנטים להוראה ומורים מתחילים בישראל. ככזה, המחקר מעמיק את הידע בנושא תפקיד האמפתיה במסגרת עבודת המורים ובתכניות להכשרת מורים – תפקיד שלא נחקר דיו (Tetteghah & Anderson, 2007). הבנת גורמים אלה עשויה לתרום לפיתוח תכניות לחיזוק האמפתיה ולטיפוחה בקרב מתכשרים להוראה ובתכניות העוסקות בסוציולוגיה של ההוראה והכיתה, לרבות קורסים בנושא יחסי מורים-תלמידים או ניהול כיתה. היא יכולה להוסיף לידע על הפרקטיקה של האמפתיה וביחס למדיניות החינוך ותנאי העבודה, שנדרשים לבניית אקלים אמפתי וגם לשמש אנשים העוסקים במדיניות חינוכית וביישומה המיטבי (איריס בקשי).

מה משמעות הביטוי הוראה מעוררת השראה? זה איננו צירוף נפוץ. אנחנו אומרים כל מיני דברים על הוראה — הוראה מקצועית, הוראה סמכותית, הוראה דיאלוגית, אבל לא דברים שקשורים להשראה. השראה "הולכת טוב" עם אמנויות — ספרות, ציור, מוזיקה — אבל לא עם הוראה. מה בין מורה המנסה "להחזיק כיתה" ו"להעביר את החומר" ובין השראה? (יורם הרפז).

בסביבות המשתנות והתזזיתיות של ימינו תהליך של שיתופיות מוכוונת-מטרה מהווה תשובה אחת לקשיים הגדלים והולכים בניסיונות לשיפור בית הספר (Jappinen, 2012a, 2012b, Jappinen & Ciussi, 2015; Jappinen & Maunonen-Eskelinen, 2012). תהליך זה מכונה ע"י הכותבים "colaborativeness". בתהליך זה בתי ספר יעילים מתרגמים חזון ומטרות לתוכניות הוראה ולפעילויות ממשיות. מדובר במאמצים מקצועיים, שיטתיים ומשותפים, ברעיונות ובפעילויות של קהיליות למידה מקצועיות וביצירת סינרגיה בין התרומות של כולם (Surowiecki, 2004). אף שקיימת הסכמה רחבה ששיתופיות היא קריטית לשיפור בית הספר (Donmoyer, et al., 2012, Sebastian & Allensworth, 2012), מרכיבי הליבה של שיתופיות זו עדיין אינם ברורים. מוקד המאמר הוא במרכיבים אלה (Jappinen, A.K., Leclerc, M., & Tubin, D).

מורים מאמינים שהם אינם יוצרים אינטראקציה שונה עם בנים מאשר עם בנות. אולם, בחינת בסיס העדויות לגבי אינטראקציות תלמיד-מורה מגדריות מראה דפוסים לא שווים ולעיתים סותרים של אינטראקציה עבור בנים ועבור בנות. במחקר זה, הוקלטו בווידאו שיעורים של 13 מורים בשלושה בתי ספר תיכוניים ונותחו הן בידי המורים עצמם הן בידי החוקרים. כלי ההיזכרות עקב גירוי בווידאו (video-stimulated recall) משמש כדי להעלות לפני השטח את המחשבות, הדימויים והרגשות המעוררים את פעולות/תגובות המורים בכיתה (Consuegra, Els; Engels, Nadine; Willegems, Vicky, 2016).