הכשרת מורים

עליית חשיבות החינוך כמשאב לפיתוח אישי של הפרט וכמנוע לצמיחה כלכלית וחברתית של המדינה, לצד ההכרה הגוברת במקומם המרכזי של מורים בתהליכי החינוך, ממקדת את תשומת לבם של קובעי מדיניות חינוך במדינות רבות בהכשרת כוח ההוראה. השאיפה למצוא דרכים יעילות ומוצלחות להכשרת מורים נמצאת על סדר היום של חוקרי חינוך, של משרדי חינוך ושל גורמים במגזר השלישי זה כמה עשורים. בתוך תהליכי חיפוש אלה מופנה זרקור במיוחד אל הרכיב ההתנסותי בהכשרה – העבודה המעשית. כמו בפרופסיות רבות אחרות, יש לחלק זה של ההכשרה מקום מרכזי ומהותי, שכן הוא החוליה המקשרת שבין הלימודים לעולם העבודה, בין התאוריה למעשה, בין היות הסטודנט לומד להיותו מלמד (תמר אריאב).

המאה ה-21 מרובת פנים ומגמות, מאופיינת בהתפתחות טכנולוגית מואצת, בדינמיות ובתהליכי שינוי חברתיים-כלכליים רבי-משמעות ורחבי היקף. עם זאת, בין קירות הכיתה, שלא השתנו זה עשרות שנים, בולטים פערי ידע וביצוע בין התלמידים לבין מוריהם. פערים אלו הם ממאפייניה הבולטים של התקופה הנוכחית, שבה הידע זמין ונגיש יותר מאי-פעם. פערי הידע בצד הפער הבין-דורי באים לידי ביטוי במערכת החינוך בפן הפדגוגי-דיגיטלי-טכנולוגי, בהבניית הלמידה ובשינוי ובהתאמה של מרחב הלמידה לאתגרי המחר. ניתן לטעון כי שינויים אלו מציבים אתגרים חינוכיים-פדגוגיים להתאמת מערכת החינוך ואופן ההוראה לצורכי המאה ה-21 (שמעון עמר).

המכללה האקדמית בית ברל הייתה מהראשונות שפיתחו תכניות הכשרה חלופיות לצד תכניות מסורתיות. במאמר זה מתמקדות המחברות בתיאור דגם ההכשרה המעשית של תכנית חותם. חותם היא תכנית השואפת לצמצם פערים חברתיים על ידי הכשרת צעירים איכותיים להיות מורים ומנהיגים בפריפריה החברתית והגאוגרפית במערכת החינוך בישראל. המועמדים המתקבלים לתכנית מתחייבים לשנתיים של הוראה במערכת החינוך ומתוך הנתונים שנאספו עד כה, שיעור הנשארים כמורים במערכת, מעבר לתקופת המחויבות, עומד על כ-80% (אורית אלמוג ואילנה מילשטיין).

בחקירה זו, המחברת בוחנת את העתקת "העצמי" שלה כחוקרת/מורת מורים בהתפתחות המקצועית של מורים. כחקירה אוטו-אתנוגרפית, מאמר זה מציג תיאורים קצרים של העצמי/של החוקרת/של מורת המורים המשובצים במורכבות ובאי הסדר של התנסויות חיות והוא מייצג את הניסיונות שלה להפוך את ההתנסויות הללו להגיוניות (Morrissey, Dorothy, 2014).

מחקר זה דן בשאלה: האם לתוכניות הכשרת המורים והמבנה שלהן שמורים מתחילים מקבלים לפני תחילת עבודתם יש השפעה על נשירתם מן ההוראה? החוקרים בחנו מגוון רב של תוכניות הכשרה בתחומי הדעת השונים ובפדגוגיה, והתמקדו בהכשרת מורים למתימטיקה ולמדעים. מקורת המידע היו סקר שנערך בשנים 2003–2004 ע"י המרכז הלאומי לסטטיסטיקה חינוכית של בתי ספר וסגלים והנספחים שלו, סקר המשך בשנים 2004–2005 (Richard Ingersoll, Lisa Merrill, Henry May).

במאמר זה, המחברים בוחנים את החונכות בהקשר של הכשרת פרחי הוראה על ידי הצעת מסגרת עבודה מבוססת מבחינה תיאורטית עבור חונכות בהקשר זה (Ambrosetti, Angelina; Knight, Bruce Allen; Dekkers, John, 2014).

מחקר קנדי זה בחן את ציפיות הזהות של פרחי הוראה. פרחי ההוראה כתבו נרטיבים ביוגרפיים המתארים זיכרונות שהשפיעו על הסיבות שלהם לבחור במקצוע ההוראה (Sandra Chang-Kredl, Sarah Kingsley, 2014).

המחקר עסק בסטודנטים הלומדים במכללות להכשרת מורים אשר השתתפו בסדנאות התמחות בהוראה במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם (המכונה "שנת ההתמחות"). מטרות המחקר היו: (א) לבחון איזה סוג מסדנאות ההכשרה – באמצעות מפגשי פנים-אל-פנים או מפגשים מקוונים – הינה יעילה יותר בהשגת התוצרים הצפויים; (ב) למדוד את ההבדלים ברמת הלכידות הקבוצתית בשני סוגי ההתמחות ובכך ללמוד על הלכידות כגורם המסביר את התוצרים (יפעת רוטנברג-תדמור).

מאמר זה בוחן את הקשר בין האמונות של פרחי ההוראה הקשורות למגוון ולחינוך העירוני ולאופן שבו נטיות אלה תורמות למחויבות להוראה של תלמידים עירוניים. ניתוח של מתאם שימש כדי לזהות פרופילים של פרחי הוראה שהציגו דרגות משתנות של עניין ללמד בבתי ספר עירוניים(Aragon, Antonette ; Culpepper, Steven A; McKee, Malaika W ; Perkins, Mark, 2014).

מטרת מחקר זה, הינה, קביעת המיומנויות של פרחי הוראה במתימטיקה בפיתוח פעילויות. לימוד מתימטיקה דרך פעילויות יכול להחשב כאבן יסוד בתהליך הלמידה. משום שמטרת פעילויות הלמידה היא לוודא ולאשר שהסטודנטים פעילים גם שכלית וגם פיסית במשך תהליך הלמידה ושהם יתרמו דרך המאמצים שלהם. לכן חשוב מאד שיפותחו פעילויות המתאימות למטרה זאת ושייושמו באווירת הכיתה (Kemal ?zgen, H?seyin Alkan).

במחקר פעולה זה, עשה החוקר אנליזה של אינטגרצית תיאוריה- מעשה בהכשרת מורים בהקשר להוראת מדע וטכנולוגיה (S&T), Science and technology, בהוראת קורס מתודולוגי המיועד לפרחי הוראה לבית הספר היסודי. הקורס תוכנן, התפתח והוערך, תוך שהוא לוקח בחשבון את היחס הזה כאחד הצירים העיקריים שלו ( Aurora- Lacueva) .

סקירת הספרות שבמאמר עוסקת בתפיסת התפקיד של מורים מאמנים במסגרות ההתנסות המעשית. מתכשרים להוראה רואים במורים מאמנים דמויות בעלות השפעה מרכזית על התפתחותם המקצועית. לכן, הדרכים שבהן המאמנים משתתפים בהכשרה הן משמעותיות. מטרת הסקירה היא להניע תפיסות של השתתפות זו מעבר לאמונות מקובלות לטענות מבוססות אמפירית, והיא צמחה מסקירה של 400 מאמרים בהיקף של 60 שנות מחקר בנושא. גוף הידע המחקרי העוסק במורים מאמנים גדול ורחב ועוסק בהיבטים שונים של עבודתם. הסקירה נעשתה במאמץ להמשיג תיאורטית תפקיד זה. מיצוב המחקר וזיהוי צרכי התפתחות מקצועית של מאמנים במסגרת רחבה יותר חיוניים כדי לטפל בחוסר זה (Clarke, A., Triggs, V., & Nielsen, W.S).

התוכנית "חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית" הייתה בין התוכניות הראשונות שהוגשו לאישור המל"ג, והראשונה במכללת לוינסקי לחינוך, שנפתחה לרישום וזכתה להסמכה קבועה של המל"ג. תשע"ד היא השנה האחת עשרה לקיום התוכנית, והשנה העשירית של מסיימים-מוסמכים בתוכנית. בתקופה זו התוכנית התבססה ורכשה לעצמה שם בתחום החינוך הלשוני בארץ, מוסמכי התוכנית ממלאים תפקידים מובילים בהוראה ובתחומי החינוך הלשוני והוראת שפות במערכת החינוך.מאמר זה יציג את התוכנית משלוש נקודות מבט: הרציונל של תכנית הלימודים ומטרותיה; הישגי התוכנית לאור בחינת פרויקט הגמר; ממצאי סקר מוסמכים על התוכנית והישגיה (אילנה אלקד-להמן, רחל חיטין-משיח ועירית קופפרברג).

במאמר זה נטען שדרושה גישה שיתופית ומשולבת יותר להכשרת מורים עם הבנה טובה יותר של אלה שמקבלים על עצמם את התפקידים של מורי מורים לאורך הקריירה של המורה. תוך שימוש במחקר שבוצע עם מנטורים בבתי ספר בסקוטלנד, מוצע שמורי המורים עשויים להיות "בלתי מוכרים" ולהישאר "אנשי מקצוע סמויים" בשל הזהויות שהם מבנים עבור עצמם, בשל סדרי העדיפויות והערכים שהם או אחרים מקשרים לתפקידיהם או בשל התרבויות והמבנים המוסדיים שבהם הם עובדים (Livingston, Kay, 2014).

מחקר זה בחן את ההשקפות של 293 מורי מורים וחקר את השאלות הבאות: מה מורי המורים הנוכחיים שוקלים כאלמנטים הבסיסיים של הפרקטיקה שלהם? כיצד הם מעריכים את ההכנה שלהם בתחומים אלה? כיצד ההתנסויות שלהם יכולות לשפר את ההכשרה של מורי המורים?המחברים משתמשים בתיאוריה של Cochran-Smith ו-Lytle לגבי "היחסים בין הידע לבין הפרקטיקה" כדי להבין מהו הידע ההכרחי להכשרה של מורי מורים (Goodwin, A. L., Smith, L., Souto-Manning, M., Cheruvu, R., Tan, M. Y., Reed, R., Taveras, L. , 2014).

במוקד הדו"ח העוסק במקומו של מחקר בהכשרת מורים עומד הנושא של פיתוח מערכות חינוך המשתפרות עצמאית שבהן המורים בעלי אוריינות מחקרית ובעלי הזדמנויות למעורבות במחקר ובחקר. כמה תנאים נדרשים לכך: בניית בתי-ספר ומכללות כסביבות מחקר עשירות, שיתופיות בין כל העוסקים במחקר וביטול הדיכוטומיה הקיימת בין הכשרת מורים במסגרות ההשכלה הגבוהה לבין גישות המבוססות על הכשרת מורים בבית הספר (BERA-RSA).

במאמר זה, המחברים טוענים שהערכות ביצוע מתוקננות של הוראה מציעות משאב בעל ערך עבור למידה ושיפור הפרקטיקה בהכשרת מורים.המחברים מסכמים שהערכות ביצוע בהוראה יכולות לספק הכוונה והנעה עבור מאמצים לשיפור תכנית מתמשכת, לתרום לפיתוח של שפה קונקרטית ומשותפת של הפרקטיקה, ולהאיץ את ההתמקצעות של ההוראה (Peck, Charles A.; Singer-Gabella, Marcy; Sloan, Tine; Susan Lin, 2014).

כותבי המאמר בחנו את האתגרים וההבטחות של תיאוריית המורכבות (Complexity theory) כמסגרת התייחסות מושגית למחקר הכשרת מורים. מטרות הכותבים היו: (א) לפתח את הטענות הבסיסיות של התיאוריה, לסכם את השימושים הקודמים שנעשו בה ולזהות אתגרים מרכזיים; (ב) להציע מצע מחקרי חדש המשלב תיאוריה זו עם ריאליזם ביקורתי ומקדם מערכת חדשה של שאלות אמפיריות ושיטות מחקריות (Cochran-Smith, M., Ell, F., Ludlow, L., Grudnoff, L., & Aitken, G).

ממשל אובמה הודיע שהוא פיתח דירוגים לתכניות להכשרת מורים כדי להפוך אותן לאחראיות יותר לביצוע של הבוגרים שלהן בכיתה.בקיץ הזה, הממשל יציע כללים להערכה של כל תכניות ההכשרה למורים, תוך שימוש במטריצות שיכללו את מספר הבוגרים שהוצבו בבתי הספר, את הדירוגים של ציוני "עובר" בבחינות הרישוי, את שיעור המורים הממשיכים במקצוע ונתונים לגבי הביצוע של המורים בעבודה (Motoko Rich, 2014).

החל משנת 2011 מחויבים כל הסטודנטים להוראה והלומדים לתארים מתקדמים בחינוך במכון היוקרתי לחינוך בהונג קונג Hong Kong Institute of Education לבסס את הליכי הלמידה שלהם על תלקיט מקוון . היוזמה המתוקשבת שנקט Hong Kong Institute of Education היא כיום חלק אינטגרלי מלימודי ההכשרה להוראה במוסד . התשתית המתוקשבת היא מערכת Mahara. תהליך הלמידה המבוסס על תלקיט מקוון מלווה במחקרי פעולה שוטפים , מהם ניתן ללמוד על יתרונות התהליך וחולשות SWOT בתהליך (Cher Ping Lim ) .