הכשרת מורים

מאמר זה מתאר מחקר שנערך במכללה להכשרת מורים ושבו השתתפו 52 סטודנטים ערבים שלמדו לקראת תואר שני. המחקר בוחן את שאלת השתלבותם של הסטודנטים הערבים במכללה, שמכוונת בפעילויותיה ובאופן התארגנותה לחינוך לרב-תרבותיות. באמצעות ראיונות עומק עם משתתפי המחקר נלמדות תפיסותיהם של הסטודנטים ועמדותיהם בכל הנוגע לתחושותיהם הכלליות במכללה, ליחסם עם הסטודנטים היהודים והערבים ולחסמים המבניים שקיימים במכללה, אשר מגבילים את תחושת השייכות העצמית למקום. המאמר מעלה גם תובנות חשובות ביחס ליכולתו של החינוך לרב-תרבותיות להעצים את קבוצת המיעוט ולחזק את השתייכותו למוסד.

תחום המחקר המרכזי המטופל במאמר הוא למידה מקצועית של מורי-מורים. המאמר מציג חלק מממצאי מחקר בינלאומי רחב על למידה מקצועית שנערך בפורום בינלאומי של מורי-מורים (Info-TED) שבו השתתפו 1,158 מורי-מורים ממדינות שונות (2017Czerniawski ,). המאמר מתמקד בהתייחסות של מורי מורים בשלוש מדינות – אנגליה, אירלנד וסקוטלנד – לצרכי הלמידה המקצועית שלהם. המונחים "התפתחות מקצועית" ו"למידה מקצועית" מופיעים בספרות המחקרית לעיתים כמונחים נרדפים לתיאור תהליכים פורמליים ובלתי-פורמליים המאפשרים למורי מורים לשפר את עבודתם המקצועית. "מורי מורים" במאמר הוא מונח הכולל את המעורבים מקצועית בתוכניות הכשרת מורים באוניברסיטאות, במכללות ובבתי ספר. המאמר מציג הגדרות שונות הקשורות להתפתחות מקצועית של מורי מורים, ומעגן תהליכים אלה בהקשרים השונים של המשתתפים.

עד לפני שנים ספורות נדיר היה למצוא מורים וגננות יוצאי אתיופיה, וגם אם המצב השתפר מעט עדיין ניתן לומר בהכללה כי בני העדה מודרים מהעשייה החינוכית. זאת, במערכת ציבוריות שמדיניותה הרשמית מתיימרת לחתור לשוויון, הכלה ופלורליזם.מאמר זה בוחן את השתלבותם של צעירים יוצאי אתיופיה במערכת ההכשרה להוראה, וכן את השתלבותם כמורות וכגננות במערכת החינוך באמצעות סיפוריהן של מורות וסטודנטיות להוראה.

למידה התנסותית* בהכשרת מורים הולכת והופכת למרכיב חשוב במיוחד ככל שהדמוגרפיות של מורים ותלמידים מתאפיינות בשונות הולכת וגוברת. נושא המחקר הוא חקר התפתחות מושגית של מתכשרים להוראה ביחס לקהילות המקומיות שבהן ממוקמים בתי הספר ולקשר ולהדדיות שצריכים להתקיים ביניהם. באופן אידיאלי על למידה התנסותית להתרחש לאורך זמן ובמגוון חללי למידה, לעודד מתכשרים ללמוד על תפקידי המורה בבית הספר ובקהילה, ולהוביל לאינטראקציות גלויות ושוטפות בין חברי קהילה, מורי-מורים ומתכשרים. תהליך מרכזי ובסיסי לאינטראקציות אלה הוא הדדיות שמאפשרת מצב שבו כולם לומדים מכולם ומלמדים את כולם (Mitchell, 2008).

לקראת יום השנה ה- 40 של EJTE (כתב העת האירופי להכשרת מורים- European Journal of Teacher Education) מבקש מאמר זה לבחון, במבט לאחור ובמבט אל העתיד, את נושא האחריותיות (במובנה בעיקר כאחריות דיווח) של מערכות הכשרת המורים בארצות הברית. מחברי המאמר טוענים כי בשני העשורים האחרונים, התפיסה לפיה רפורמת הכשרת המורים צריכה לתת דין וחשבון על פעולותיה, כלומר, לגלות אחריותיות, מתבססת על ההנחה שאיכות משופרת של הכשרת מורים תלויה בהערכה ובפיקוח ציבורי, ובמעקב אחר הישגי המוסדות להכשרה ופרחי ההוראה.

התפתחות מקצועית של מורי מורים – – למידה מקצועית של מורי-מורים המחויבים הן לפרקטיקה והן לידע ומחקר דורשת תמיכה והתפתחות מקצועית (Gallagher et al., 2011). תפקיד מורה-המורים הוא רב פנים ולכן חשוב שמחקרים יכילו ויקיפו מורכבות זו במונחים של בחינת זהויות, דרכי עבודה, רקעים, מעברים, אתגרים, כישורים אישיים והקשרים של מורי מורים ((Kosnik et al., 2015. עם זאת התפתחות מקצועית ממוקדת תוכן ייחודי למורי-מורים עדיין נדירה (Berry, 2009); גם המחקר בנושא אינו רב (Murray, 2016). כדי לטפל בתנאי העבודה הייחודיים של מורי-מורים והציפיות הייחודיות מהם, התפתחות מקצועית צריכה להיות מומשגת בצורה ברורה, מיושמת מתוך מחשבה ומבוצעת בצורה משמעותית כך שתתמוך בצמיחה ובשינוי. הספרות העוסקת בחינוך גופני משקפת העדר יחסי של מחקר עכשווי על התפתחות מקצועיים של מורי-מורים בתחום זה (Graber et al., 2015M, McAvoy et al., 2015). הכשרת מורים לחנ"ג תוארה לרוב כמקצוע שולי, דבר שגרם לתחושת בידוד שכן יש רק מעט מורי-מורים בכל מוסד הכשרה.

המאמר מציג בחינה של תוכנית קליטה אחת של מורים מתחילים מנקודות המבט של מנהל ביה"ס, המורים המתחילים ומתוך מסמכים בית-ספריים רלוונטיים. ניתוח התוכנית על פי נתונים ממקורות אלה ותוך השוואת מרכיביה למה שנחשב כאיכותי במחקרים רבים ובתוכניות בינלאומיות שונות מוצלחות הביא למסקנה שראוי ללמוד את מרכיביה המרכזיים כדי להצליח בקליטה. המחקר בוצע מתוך מטרה לבסס את ההבנה שיש לראות בתוכניות קליטה של מורים מתחילים השקעה לטווח ארוך בפיתוח הון אנושי ומקצועי ולא – עול תקציבי. הקשר המחקר הוא בתי-ספר עצמאיים באוסטרליה הכוללים כ-15% מכלל התלמידים במדינה.

חקר מקרה זה בוחן כיצד שני פרויקטים של סיפור דיגיטלי של מועמדים להוראה שנוצרו בקורסים לשיטות אוריינות הפכו לגלוי את חזונם המתפתח וניתן למיקוח של הוראה ולמידה. הסיפורים הדיגיטליים נוצרו כדי להראות ולתאר את כיתות האוריינות העתידיות שלהם. תוך שימוש בניתוח מטאפורי, החוקרים חשפו מטאפורות מרומזות של סטודנטים ושל מורים הקיימות בכל אחד מהסיפורים הדיגיטליים של מועמדים להוראה. במטאפורות אלה ניתן לראות בבירור את המתחים בין האופן שבו מועמדים להוראה חזו את תפקיד המורה ואת תפקיד הסטודנט לבין האופן שבו הם מתייחסים למודלים בולטים של חינוך כולל מודלים תעשייתיים ומודלים של חקירה (Tammi R. Davis,Jackie Sydnor,Sharon Daley &Linda Coggin, 2017).

במאמר מוצג תהליך של מחקר בגישה דואואתנוגרפית שביצעו שתי מדריכות פדגוגיות מתחילות כחלק מסיום לימודיהן לתואר אקדמי. מטרת הכותבים להביא עדויות על הדרך שבה דואואתנוגרפיה עשויה להוות מתודולוגיה המאפשרת למורי-מורים המשגה של תפקידם. המחקר נערך ע"י שתי בוגרות לימודי תואר ראשון, המבצעות את המחקר בהדרכת יועצת (שלוש הכותבות) ומשמשות כמדריכות פדגוגיות מתחילות למתכשרים להוראה בביה"ס היסודי.

לעתים קרובות נעשה שימוש לא מספק במחקרי הערכה של תכניות חינוכיות. המאמר הנוכחי מציג את תכנית רג"ב לסטודנטים מצטיינים להוראה כדוגמא לתכנית אשר רואה במחקר חלק בלתי נפרד מהתפתחותה. התכנית נעזרת בממצאי המחקר כדי לעצב וליישם שינויי מדיניות. במאמר יוצגו שתי דוגמאות לשינויי מדיניות שנערכו בעקבות ממצאים של שמונה מחקרים. בנוסף, מוצג במאמר מודל תיאורטי המנסח חמישה גורמים המעודדים יצירה ושמירה על יחסים פוריים בין שדה המחקר לבין ניסוח מדיניות. לפי מודל זה, המדיניות יוזמת מחקר, אשר מניב ממצאים ומסקנות, אשר בתורם מניעים לשינויי מדיניות ולמחקר נוסף, המוביל, בחזרה, לפיתוח ולשיפור התכנית.

אחד מכיווני הרפורמות בהתנסות מעשית במסגרת התוכניות להכשרת מורים הוא הפעלה של דגם ההוראה בשיתוף. מדובר בתכנון, בהוראה ובהערכה משותפים של מתכשר ומורה-מאמן כששניהם מעורבים כל הזמן יחד בלמידת התלמידים (Badiali & Titus, 2010, Bacharach, et al., 2010). הוראה בשיתוף בהתנסות המעשית עשויה להצמיח מורים עתידיים בעלי יכולת לפעול כחלק מקהיליית המורים החולקים בידע ובמחויבויות, ועובדים להעמקת הבנות ולפיתוח מיומנויות. אף שהוראה בשיתוף צמחה מחינוך מיוחד, תוכניות הכשרה החלו לשלבה כדגם אפשרי גם בחינוך הרגיל עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת (Darragh et al., 2011).

דוח זה מציע זווית ראייה ייחודית לשיח על הדרכים הנכונות להערכת מורים והיא, זווית הראייה של מורים שנבחרו כמצטיינים/מורים לדוגמה במסגרת STOY *. ההכרה בהם כמורים אפקטיביים, מעורבים בדיוני מדיניות ארציים ברמות שונות ובעלי השפעה על סביבותיהם החינוכיות, מאפשרת מבט ייחודי על שיטות הערכה קיימות ועל כיוונים לשיפורן. תוצאות תהליכי הערכת מורים מהוות תחום לדיון מתמיד בשאלות שונות, ובהן: האם הערכה צריכה לשמש בסיס להמשך עבודת המורה או להפסקתה? שיטות הערכה חדשות נמצאו מעודדות נשירת מורים שקבלו הערכות נמוכות (Saratin & Steinberg, 2016), הערכות אמצע שנה נמצאו מנבאות טובות של המשך בהוראה או נשירה/פיטורין מהוראה (Master, 2014). האם יש למקד הערכת בצמיחה מקצועית של מורים? הועלתה, ל משל, הטענה שעל תהליכי הערכה להוות מנגנון היוצר הזדמנויות למידה ושיפור ההוראה (Smylie, 2014), או האם על הערכת מורים למלא את שני התפקידים הנ"ל? כטענה ששינוי שיטת הערכת מורים היא בעלת יכולת להוציא מורים חלשים מהמערכת ולסייע לרוב להשתפר (Hill & Herlihy, 2011). עוד נמצא כי מנהלי בתי ספר הביעו דאגה מהפעלת שיטות הערכת מורים אל מול הצורך לאזן עשייה זו בנאמנות וכהלכה עם ביצוע תחומי אחריות נוספים המוטלים עליהם (Derrington & Campbell, 2015).

המחברים בחנו האם תקשורת א-סינכרונית המתווכת על ידי מחשב משפיעה על היעילות של המורה במהלך הפרקטיקום.התוצאות ציינו שמכשיר זה לא היה אפקטיבי בהגברת היעילות של המורה כמו שהניחו מחקרים רבים. מחקר זה חשף את החשיבות של מורים מנוסים ושל חונכים בעת אימוץ של מכשירי תקשורת א-סינכרונית המתווכת על-ידי מחשב (En-Chong Liaw, 2017).

מקצוע ההוראה הוא אחד הנדרשים ביותר ואף על פי כן שיעורי הפרישה ממנו, במיוחד בקרב מורים חדשים, גבוה במיוחד. לעובדה זו סיבות רבות: יחס בלתי מכבד מצד הסביבה, דרישה להשקעת זמן רב ומשאבים מעבר לשעות ההוראה ועל חשבון הזמן הפרטי, בעיות מנהלה (ומנהלים), חוסר סיפוק בעבודה, חוללות עצמית נמוכה, ושינוי קריירה.

המסמך הבסיסי של התנועה העכשווית למען סטנדרטים במדעים – מסגרת מושגית עבור חינוך למדעים מגיל גן ועד סיום תיכון (the Framework for K-12 Science Education)-המבוסס על מחקר לגבי האופן שבו תלמידים המגיעים מרקע שונה לומדים מדעים ולגבי התנאים שתחתם הם יכולים להשתתף בפעילויות לבניית הידע של הדיסציפלינה. המחברים טוענים שעל מורי המורים היה להשתמש בעקרונות חזקים עבור הוראה, הנובעים ממחקר המיוחס למסגרת מושגית, כדי ליידע לגבי תכנון של קורסים ולגבי התנסויות הכנה אחרות עבור מורים מתחילים(Windschit, M. m., & Stroupe, D. ,2017).

המחברת טוענת כי התפקיד של התכניות להכשרת מורים במאה ה-21 הוא להעניק לסטודנטים שלהן מיומנויות ותפיסות הדרושות להוראה במערכות רב-תרבותיות הכוללות תלמידים ממוצא אתני, דתי, חברתי וכלכלי שונה. על כן, התכניות להכשרת מורים צריכות להתייחס לשונות בין הלומדים ולספק למורים לעתיד מיומנויות שיאפשרו להם לטפח "למידה משמעותית ומערבת" עבור כל התלמידים.המחברת מכנה זאת "הכשרה להוראה הנענית לשונות", שתכלול התייחסות לסוגיות של ההיסטוריה ושל התרבות של המגזרים השונים באוכלוסייה, יישום של סגנונות למידה שונים שיאפשרו לכל הסטודנטים/תלמידים להצליח, "ובחינה ביקורתית" של מדיניות החינוך לגבי צדק חברתי ושוויון חינוכי (לאה קוזמינסקי, 2017).

המאמר מתאר הכשרת מורים בכמה מדינות בעולם – אוסטרליה, קנדה, פינלנד וסינגפור – שבהן פותחו שיטות לפיתוח מקצועי של מורים. בין הפרקטיקות המובילות: גיוס מועמדים איכותיים לתוכניות הכשרה איכותיות ע"י הבטחת משכורות בנות-תחרות, סבסוד כספי למתכשרים ויתר אחידות או דמיון בעיצוב ובאיכות תוכניות ההכשרה.

בשנים האחרונות ניכרת עלייה בשימוש במודל המצטבר להכשרת מורים בישראל ושיעור המתכשרים להוראה תחת מודל זה מגיע לכמחצית מכלל המתכשרים להוראה במכללות. על אף העלייה בהכשרה לפי מודל זה, טרם נבחנה מועילות ההכשרה בכל אחד מהמודלים. מטרת מחקר זה היא להשוות את מועילות ההכשרה בכל אחד מהמודלים באמצעות מדידה של יעילות וצדק (equity). באמצעות מדגם של כ- 12000 בוגרים של תוכניות להכשרת מורים שהחלו את לימודיהם בשנים 2006-2005 ב-12 מכללות להכשרת מורים בישראל נערכת השוואה של בוגרי המודל המצטבר לעומת בוגרי המודל המקביל. השוואה זו מצביעה על יתרון בולט לטובת הראשונים לפי פרמטרים רבים הנופלים לקטגוריה של יעילות וצדק.

מחקר זה בוחן את אמונותיהם על הוראה של שני מורי מורים לשפה המלמדים במערכת ההשכלה הגבוהה וכיצד יישמו את אמונותיהם בפרקטיקה הכיתתית. בהתבסס על נתונים מראיונות עומק ומתצפיות בכיתה, הממצאים חשפו את האמונות המרובות והמורכבות של מורי המורים, שנבעו מהתנסויות העבר שלהם והמשיכו להתעצב ולהשתנות לאורך עבודתם המקצועית. המחקר גם מראה שבעוד שהמשתתפים ניסו לפעול בהתאם לאמונותיהם בהוראת המורים, הם נתקלו במספר מכשולים הקשריים (לדוגמא, מערכת ה"פרסם או היעלם") שהובילו לפער בין אמונותיהם לבין הפרקטיקה שלהם (Yuan, Eric Rui, 2017).

מאמר זה מוקדש לשאלת יכולות השיפוט המקצועי של מורים מתחילים. בעקבות המחקר, נמצא שכישורי שיפוט מקצועי של מורים השתפרו במהלך עבודה מעשית בהוראה במידה רבה יותר מאשר במהלך לימודי קורס שנועד לשפר יכולות אלו. בעקבות הממצאים, שואלים מחברי המאמר האם תכניות הכשרת מורים אכן מכינים את המורים העתידיים להשתמש בשיפוט מקצועי כראוי.