הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1138 פריטים
פריטים מ- 1101 ל-1120
  • מאמר מלא

    ככל שירבו מורי המורים לארגן את סביבת ההכשרה בהתאם למשאבים אקטיביים דינאמיים ומשתנים כך הם ייקלו על המורים המתחילים להתמודד בכיתות הלימוד העתידיות שלהן. יש ליצור לצורך כך מודעות אצל פרחי ההוראה לגבי משאבים אקטיביים ודינאמיים. הם צריכים להיות מודעים לכך, שהתפתחות הידע שלהם אינה מתחוללת מיידית "שם וכאן" , אלא היא גם תולדה של תובנה אשר תגיע בהמשך.

  • לינק

    התחום הכולל סטנדרטים, אקרדיטציה, רישוי ותעודות נבנה מחדש בדרכים משמעותיות ביותר. תהליך זה מטביע את חותמו והפך את תקופתנו לעידן הסטנדרטים, במקביל לתקופות אחרות שאופיינו ע"י מהלכים חינוכיים משמעותיים. תנועת הסטנדרטים ככלל מאופיינת במספר קווים ובהם, בין היתר, העמקת אי-האמון בהכשרת מורים, שינוי במיקוד השליטה כשהמדינה היא הדומיננטית, המשגה מחודשת של רישוי ושלטון והמשגה מחודשת של אופי הסטנדרטים תוך מתן מקום מרכזי לביצוע ולתוצרים. מטרת המאמר היא להרחיב את הדיון בשלושה הנושאים הנזכרים למעלה שכן שיש להם נגיעה חשובה להכשרת מורים, גם אם אין ביניהם קשר הכרחי. השאלות שהמאמר מעלה הן: א. מדוע תנועת הסטנדרטים בהכשרת מורים קנתה לה שליטה במהירות רבה ומה הפיתוי הטמון בה לקובעי המדיניות?; ב. האם הסטנדרטים וההערכה של המדינה עלולים לפגוע במאמצים של שלטון עצמי של אנשי המקצוע ובתהליכי אקרדיטציה קיימים ?; ג. מהן ההטיות הקיימות במבחני נייר ועיפרון הבודקים ידע תוכן פדגוגי? ( Tellez, K ) .

  • לינק

    התובנה של חשיבות המשחק הובילה הניעה את המרצה לשלבו במסגרת הקורסים בהוראה מתקנת, המהווים הקדמה לקורסי הסדנה בהם מתנסים הסטודנטים בעבודה עם תלמידים. הנחת היסוד הייתה, שדרך הכנת משחק לימודי, יועבר המסר, שהמשחק הינו כלי מקדם בעבודה עם תלמידים (בייחוד כאשר הם מתקשים). הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב משחק לימודי לאוכלוסייה ספציפית. בשלב ראשון, הסטודנטים התבקשו לחקור ולהעמיק כיצד נלמד הנושא עליו הם רוצים להכין את המשחק בספרי הלימוד השונים, כדי להבחין בין צורות ההוראה. אחר כך התבקשו לתכנן משחק מדורג (חל איסור על הכנת משחק לוטו או משחק זיכרון). הסטודנטים התבקשו לקרוא מאמרים העוסקים במשחק על מנת להרחיב את ידיעותיהם בנושא.

  • מאמר מלא

    מחקר זה מבקש לתאר שיח מתוקשב שהתקיים באמצעות דואר אלקטרוני בין מתכשרים להוראה לבין תלמידי בית-ספר ולבחון, האם ניתן לראות בשיח זה ערוץ נוסף של התנסות מעשית בהכשרת מורים, המעמידה לעצמה כמטרה לטפח את תרבות האכפתיות של המורה לעתיד, ובכלל זה את מיומנויות התקשורת הבין-אישית שלו. (דינה לרון)

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את תהליך הראיון ההערכה הקבוצתי כמכשיר תקף להערכת התכונות המילוליות, הבינאישיות והמנהיגותיות של סטודנטים המבקשים להתקבל לתוכניות הכשרת מורים בארה"ב . המטרה העיקרית של עורכי המחקר הייתה לבדוק באיזה מידה תקפתו של המודל התיאורטי של שכטמן שנוסה בישראל ישים גם לתוכניות הכשרת המורים בארה"ב. אחת משאלות המחקר החשובות הייתה האם הליכי הערכה קבוצתיים יש בהם כדי לנבא יכולות עתידיות של המועמדים להוראה? במהלך המחקר נמצא כי לשיטת ההערכה הקבוצתית יש יתרונות ברורים בהשוואה למכשירי הערכה אחרים המבקשים לבדוק את מידת הצלחת המועמדים. נמצא כי מהלך הדיון הקבוצתי של 90 דקות יעיל יותר מהפעלת מרכז הערכה במשך יומיים שלושה. במהלך ה-90 דקות ניתן היה להבחין בבירור בתכונות המועמדים וניתן היה לנבא את מידת התאמתם העתידית להוראה (Byrnes, Deborah. Kiger , Gary . Shechtman, Zipora).

  • לינק

    תקציר זה מציג תכנית לימודים לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה (הל"ה), שפותחה במסלול לחינוך מיוחד, שנה ב', במכללת אורנים. התכנית התפתחה במהלך שלוש השנים האחרונות, כאשר תוך כדי תהליך של הוראה רפלקטיבית הוכנסו בה שינויים. השינויים נבחנו תוך כדי מעשה וקבלת משוב מן הסטודנטים, ולאור התוצאות הוכנסו שינויים נוספים (חיי בן דוד, ציפי ברוך, אסנת שבתאי, זיווה שגיא)

  • לינק

    המחקר מציע מודל הוראה ייחודי שעשוי לשפר הכשרת מורים לניתוח סיטואציות מורכבות של תהליכי הוראה-למידה. הצגת המודל היא פרי מחקר בן 3 שנים. מהניתוח עולה כי בקורס היו שלושה רכיבים בולטים: א. צפייה מסוגים שונים: צפייה בסרטים של שיעורים אותנטיים, צפייה בקטעים מסרטים הוליבודיים, צפייה בפעולות למידה שנערכו תוך כדי הקורס. ב. רכישת גופי ידע תיאורטי אם על-ידי קריאה עצמית ואם על-ידי הרצאות של המשתתפים בקורס. ג. עיבוד המידע שהופק מתוך הצפייה בסרטים וקליטת גופי הידע התיאורטי באמצעות דיוני מליאה, דיונים קבוצתיים ועבודת יחידים (יעל פויס)

  • סיכום

    נוכח המחסור החריף במורים בהולנד גובשו כמה תסריטים לעתיד מערכת הכשרת המורים שם. מסקנת המאמר היא כי המחסור הגובר במורים בהולנד יביא בסופו של דבר לירידה איכותית של החינוך בהולנד וכל אחד מן התסריטים המוצעים לא יוכל למנוע את המשך המחסור במורים. (Marco Snoek)

  • סיכום

    במאמר מוצגים הדילמות העיקריות העומדות לפני המכללות האקדמיות לחינוך ואת יעדיהן לעתיד. במאמר משורטט חזון המושתת על יעדים ארוכי –טווח תוך ניסיון לקשור אותם למציאות, להישגים ולקשיים, שהבנתם וההתמודדות אתם הן המנוף לקפיצת המדרגה הבאה במכללות האקדמיות לחינוך. המאמר הופיע במקור בכתב העת "פנים", אביב, 2003. (יאיר קארו)

  • לינק

    המאמר מציג ממצאים ראשוניים של מחקר העוסק בהעדפות של סטודנטים (הלומדים בשתי מכללות, לחינוך ולטכנולוגיה) לסגנונות למידה שונים, ובהשתמעויות של הממצאים הללו עבור מרצים וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. (אולז'ן גולדשטיין, בבי טורניאנסקי, חנה בלאו)

  • סיכום

    Cochran-Smith טוענת שהכשרת מורי מורים מועשרת באופן משמעותי כאשר קיימת תפיסה של Inquiry as stance – חקר כעמדה, במובן של חקר מתמשך, המעניק מסגרת מושגית להבנת למידה של מורים בבתי הספר ופרספקטיבה אינטלקטואלית ומעשית על הכשרת מורי מורים.מדובר באופן למידה מפרקטיקה ועל פרקטיקה של הכשרת מורים בתוך קהילת עמיתים. כאשר חקר נתפס כהשקפה ולא כאסטרטגיה, הרי שכל חברי הקהילייה נתפסים הן כחוקרים והן כלומדים. עם זאת, מדובר בתהליך בעל סתירות וקשיים המורכב הן מלמידה של דעות ומנהגים, והן מ"אי-למידה" שלהם (unlearning, במשמעות של לימוד ההפך). המחברת מדגישה את הצורך בהפניית תשומת לב לצרכים ולידע לו זקוקים מורי המורים, ולהימצאותה של תמיכה מוסדית כדי להידרש לדרישות המורכבות של הכשרת המורים למאה ה-21. בהקשר זה היא מציגה, בין השאר, את תכנית ההתמחות הפרופסיונלית למורי מורים המתקיימת במכון מופ"ת, המנסה ליצור קהילייה לומדת ומלמדת של מורי המורים בישראל.

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את התגבשות הידע הפדגוגי-תכני בקרב מורים מתחילים/פרחי הוראה לביולוגיה בשנת ההתמחות השלישית שלהם. המטרה הייתה לבחון את יכולת פרחי ההוראה לזהות קשיי למידה של תלמידיהם . ממצאים :על פי תפיסת פרחי ההוראה, מרבית קשיי הלמידה מיוחסים לתכונות הלומד ורק מיעוטם לפעילויות ולפעולות שננקטו ע"י המורה עצמו ( Penso, Sophia)

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר של התפיסה המתמטית של פרחי הוראה ביחס לתהליכים של פתרון משוואות, וביחס למהותם של הסברים מתמטיים וחשיבותם בהוראה.מן המחקר עולה, כי בנושא של פתרון משוואות אין לפרחי ההוראה תמונה שלמה ועקבית התואמת את תוכנית הלימודים, וכי תפיסתם מושפעת מן התפיסה שרכשו במפגש הראשון עם הנושא. ההסברים המתמטיים, שסיפקו הנחקרים, היו בחלק גדול מהמקרים ציטוט של הכללים, כלומר הסברים אינסטרומנטליים ולא רלציוניים. (חנה כרפס)

  • לינק

    כדי להניע בהצלחה את הכשרת המורים אל מעבר לטיפול המקוטע והשטחי בשונות וברב-תרבותיות הקיימים כיום, על מורי מורים ליצור חזון של הוראה ולמידה בחברה הטרוגנית, ולהשתמש בחזון זה כדי לשלב לימודים רב-תרבותיים בתוכניות הכשרה. החזון המוצע כאן של מורים הנענים למאפיינים תרבותיים יכול להוות נקודת מוצא לשיחות בין מורי מורים בתהליך כזה. שינוי אינו מתרחש בחלל. ראוי שמורי מורים יקיימו דיון ושיח על הכשרה להוראה בקונטכסט החברתי והפוליטי הקיים. מאפיין מרכזי של קונטכסט זה היא הדאגה לאחריותיות הניכר בדגש הקיים על סטנדרטים למורים ולהכשרה. חיוניות ההצעה שהוצגה במאמר זה תלויה בשאלה אם הסטנדרטים ימשיכו להתקיים ובעיקר מה הם כוללים. ההצעה כאן מתבססת על האמונה שתפקיד בולט של בתי הספר הוא לקדם חברה יותר שוויונית וצודקת ושראוי להכיר ולקבל את קיומה של שונות. בכך היא הולמת שיטות של אחריותיות המפנות תשומת לב רבה לעקרונות של נגישות, שוויון ושונות בחינוך. המאמר מבקש לבחון אם אותם סטנדרטים הנוהגים כך אכן ניתנים גם למימוש (Villegas, A.M., & Lucas, T ).

  • תקציר

    שיטת חקר המקרים בהכשרת מורים (case study) אינה חדשה במהותה אבל מרכזיותה גדלה בתקופה האחרונה נוכח החשיבות הפדגוגית שמערכות חינוך מייחסות לטיפוח חשיבה ביקורתית וליכולת קבלת החלטות מושכלת בכיתה. ההתעניינות המחודשת בשילוב שיטת חקר המקרים בהכשרת מורים היא גם תולדה של מדיניות פדגוגית בהשכלה הגבוהה בארה"ב להגביר את השילוב של חקר מקרים מעבר לרפואה ולמשפטים גם בתחומי מדעי הרוח והחברה. המאמר מתאר את היישום של שיטת חקר המקרים בתחומי הכשרת המורים באוניברסיטת Villanova University ליד פילדלפיה בארה"ב. בשיטת חקר המקרים יש חשיבות רבה לתכנון מראש של שאלות הרקע המנחות לפני הצגת המקרה בפני הסטודנטים והמאמר מציג את עקרונות הצגת הנושא והתסריט על פי תפיסתו של Dottin ,2001 ואת תהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי של הסטודנטים להוראה עפ"י המודל של The Taylor-Whitaker Case Decision-Making Scaffold . אלמנט נוסף שנשקל בתכנית היה יצירת תחרות גלויה (Case Study Contest) בין הכיתות/קורסים הלומדים בשיטת חקר המקרים (Ray Heitzmann ).

  • לינק

    המחקר חושף עמדות של סטודנטים ועמדות של סטודנטיות להוראת החינוך הגופני בנוגע לתפקידי המורה לחינוך גופני בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון ומנסה לברר האם הסטודנטים והסטודנטיות רואים באופן שונה את תפקיד המורה לחינוך גופני בבית הספר התיכון (עפרה גפני)

  • מאמר מלא

    ניתוח גורמי המשבר בהכשרת המורים בבריטניה מאז שנת 1988. צמצום האוטנומיה של מחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות בריטיות לצד הרחבת משקלם של בתי הספר המאמנים בשדה יצרה מציאות של משבר שהובילה למחסור במורים. גם הנסיונות של משרד החינוך הבריטי להנהיג מסלול הכשרה מהירים וגמישים למורים חדשים לא פתרו את הבעיה מיסודה. חלק מהבעיה נוצרה גם בעטיה של ההחלטה להכפיף את מחלקות החינוך באוניברסיטות לפיקוח של OFSTED אך גם בגלל האפליה בין מסלולי הכשרה לבתי הספר התיכוניים ומסלולי ההכשרה לבתי הספר היסודיים (Gilroy , Peter)

  • לינק

    המחקר מציג מודל להכשרת מורים להוראה בכיתה ההטרוגנית. אוכלוסיית המחקר הנוכחי משתייכת למגזר הבדווי באזור הנגב בישראל. המשתתפים הצליחו לחשוף את חמשת העקרונות הראשיים של ההוראה השיתופית, והביעו רגשות חיוביים כלפי תכני הלמידה ודרכי ההוראה. ממצאי המחקר מראים שבסופה של ההתנסות בסדנה, המשתתפים שינו את עמדותיהם להוראה מסורתית והראו נטייה ברורה להוראה הטרוגנית (רחל קרופ).

  • לינק

    בניתוח רפורמות נהוג לבחון חמישה גורמים יסודיים הקשורים האחד במשנהו: הסיבות להיווצרותן, תהליך גיבושן, דרכי אימוצן, אופי ביצוען ותוצאותיהם. מתוארות בהרחבה שלוש הרפורמות חינוכיות מהותיות שהתחוללו בעולם המערבי (אוסטרליה, אנגליה, ארה"ב) תוך התייחסות לדו"ח הכשרת המורים בישראל בתמורות הזמן (פרופסור מרים בן-פרץ). מסקנת המחבר היא כי דו"ח ועדת בן פרץ לא הצליח למצות את סוגיות היסוד של הכשרת המורים בישראל. הניסיון שנצבר בתכנון רפורמות באוסטרליה, באנגליה ובארה"ב שבהן טופלה שאלת איכות המורים והכשרתם תוך הקשר לתוכניות לימודים, מטרות לאומיות, דרכי סיוע למורים וכיוצא באלה והלקחים העולים מתהליכים אלו לא נלמדו ולא הותאמו לצרכי החינוך בישראל (יונאי יוסף)

  • לינק

    מחקר זה בוחן את תהליך התמודדותם של סטודנטים להוראת מתמטיקה עם בעיות מתמטיות פתוחות. שאלות המחקר: כיצד רפלקציה משפיעה על אסטרטגיות חשיבה? האם תיאור תהליך החשיבה משפיע (וכיצד?) על התהליך עצמו. מהו, לדעת המשתתפים תפקיד השיח הרפלקטיבי, שהם השתתפו בו אודות הכשרתם להוראה? (איליה סיניצקי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין