הכשרת מורים

המאמר בחן אילו דילמות מוסריות עומדות בפני מורים חונכים ערבים, דרוזים ויהודים בעבודתם עם מתמחים בבתי ספר במגזר הערבי בצפון הארץ. החוקרות בחנו את תכני הדילמות, ואת האסטרטגיות שבהן בוחרים החונכים כדי לפתור בעיות אלה. מבחינה תכני הדילמות העלה הניתוח שלוש קטגוריות תוכניות: (1) דילמות מוסריות סביב תקשורת בין אישית, (2) דילמות מוסריות סביב נושאים חברתיים, (3) דילמות מוסריות סביב נושאים פוליטיים. החוקרות מיזגו את שתי הקטגוריות הראשונות לקטגוריה אחת שקראו לה "דילמות תרבותיות" (Orland-Barak, L., Kheir-Farraj, R., & Becher, A).

מחקר זה ניסה לזהות את היבטי הלמידה של סימולציות מבוססות צוות באמצעות ניתוח של אירועים אתיים שנחוו על ידי 50 מתמחי הוראה. מודל של ארבעה ממדים הופיע: ללמוד לקבל החלטות בסביבה "תומכת-סולחת"; ללמוד לפתח סטנדרטים של דאגה; ללמוד לצמצם התנהגות לא נאותה; וללמוד לפתח גישה אינטגרטיבית. מרבית הסימולציות היו שונות מהאירועים המקוריים. הסיבה לאי-ההתאמות הללו עשויה להיות נעוצה בעובדה שקבלת ההחלטות של המתמחים תלויה במידה רבה בהקשר ובאנשים המעורבים. הממצאים מראים שעל תכניות הכשרת מורים לשלב סימולציות מבוססות צוות כחלק אינטגרלי בתכנית הלימודים שלהם ( .Shapira-Lishchinsky, O).

במחקר המוצג במאמר זה נעשה שימוש בגישה שיתופית בתכנון המטלות ובמשוב הביקורתי של עמיתים, שכן פעילויות מבוססות– תכנון הנעשות בדרך כלל בקבוצות נמצאו כבעלות יתרון ללמידה כיצד להשתמש בטכנולוגיה ביעילות במגוון תחומי תוכן (Kali & Ronen-Fuhrnmann, 2011). במחקר השתתפו שתי קבוצות סטודנטים(27 ו-93)משתתפים) שלמדו תחומי תוכן שונים שקבלו מטלות שונות במסגרת תוכנית המקדמת רפלקציה ביקורתית בהקשר של שילוב טכנולוגיה בהוראה וככלי טכנולוגי להתכשרות להוראה ולמשוב עמיתים (EVA). משמעות ההצלחה בשילוב השימוש בטכנולוגיה בתהליך ההוראה והלמידה בקורס ההכשרה הנחקר הייתה שיעילות התהליך הודגמה בחיוב בפני המתכשרים, והם התנסו בכלים ואסטרטגיות הפדגוגיות הרלוונטיות ( Anderson, K., Kennedy-Clark, S., & Galstaun, V ) .

מחקר זה בוחן את ההשפעה של גישת הוראה דיפרנציאלית ללימוד סטודנטים בשנה שניה הלומדים קורס לתואר ראשון, במסגרת תכנית הלימודים במוסד להשכלת מבוגרים. פרחי הוראה הם במגוון רחב של תחומי עניין, התנסויות, נסיבות אישיות, והעדפות לימוד. 434 סטודנטים משני קמפוסים לחינוך, השתתפו בקורס שנמשך סמסטר. מחצית הסטודנטים התנסו בתכנית לימודים דיפרנציאלית בעוד שהיתר נחשפו לגישת הוראה כלל כיתתית ( Joseph, S., Thomas, M., Simonette, G., & Ramsook ) .

הקשר המחקר הוא קורס שיטות מתמטיות עבור מורי בית ספר יסודי עתידיים. המחקר כלל ניתוח איכותני הן של תכנית הקורס והן של יישומה. מסקנות/המלצות: מתוצאות מחקר זה עולה כי: פירוק הוראה לפרקטיקות מקוננות בגדלים גרעיניים שונים השומרים על הקשר בין טכניקות לבין תחומי פרקטיקה עשוי לתמוך במורים מתחילים בהתייחסות בעת ובעונה אחת לשאלות של כיצד ומדוע הנוגעות לפרקטיקה, וכמו כן לספק מפת הוראה שמורי מורים יכולים להשתמש בה לצורך תמיכה בלמידת ההוראה ( Timothy A. Boerst, Laurie Sleep, Deborah Loewenberg Ball, Hyman Bass ).

המאמר הנוכחי מתבסס על מחקרים רלוונטיים ועל חקר מקרה מדגים כדי להתמודד אם השאלה עד כמה מחקר מורים מוגדר מחדש עשוי להוות דרך לקידום למידה אקדמית. אחת מהנחות היסוד היא שתמיכה בהתפתחות מורי-מורים כחוקרים וכבעלי ידע היא חלק חיוני בפיתוח המקצועי של קבוצה זו. בנוסף לתרומה ללמידה המקצועית של פרטים, התפתחות כזו חשובה גם כדי להבטיח קיומן של קהיליות מורי-מורים תוססות, שימור הכשרת-מורים והתפתחות מקצועית מבוססות-מחקר ותרומה לבנית יכולות בשדה הרחב של מחקר חינוכי ( Murray, J) .

הוראה כמקצוע התמחות קליני היא גישה חדשה בהכשרת מורים. ההתמחות הקלינית אינה שינוי גורף בגישה, אלא שינוי בפרספקטיבה שיש לו את היכולת ליצור שינויים בחשיבה לגבי הוראה ולמידה (Kriewaldt, Jeana and Turnidge, Dagmar,2013).

במאמר זה מתוארת הערכה של קורס נבחר, במסגרת תכנית להכשרת מורים, שתוכנן במיוחד לסטודנטים לתואר ראשון שטרם התנסו בהוראה ובשילוב טכנולוגיות וזה הדבר הייחודי שבו, לעומת קורסים אחרים בנושא המיועדים לתלמידי תואר מוסמך, שהם בעלי רקע קודם בנושא. קורס זה אמור להכין ולהכשיר את הסטודנטים האלה כמורים בעתיד, לעזור להם לעשות שימושים יעילים ויצירתיים בטכנולוגיות למסגרות הוראה שונות. בקורס זה, מושם הדגש על למידה איך ללמוד עם ועל טכנולוגיה בהקשר עם השינויים התמידיים המתרחשים בטכנולוגיות חינוכיות. באופן כללי ניתן לומר שמחברי המאמר הדגישו ותארו שלוש מטרות מפתח של הוראת מורים צעירים למזג טכנולוגיות באופן מושכל בעולם האמיתי של הכיתה. ראשית, הקורס מדגיש למידה לגילוי וללמד באופן אקטיבי להיות מעורב בלמידה על ידי תכנון הפעילויות שמשלבות טכנולוגיות . מעורבות פרחי ההוראה החדשים שטרם החלו להורות , בפעילויות מתוכננות, בהם הם משתמשים בכלים טכניים לתכנון פעולות מלאכותיות, כגון, שיעורי וידאו קצרים או פורטפוליו מקוון, תוך כדי התחשבות בלמידה יותר רחבה ומופשטת בעזרת הפעילויות הזמינות ( Chris Shaltry, Danah Henriksen, Min Lun Wu and W. Patrick Dickson ) .

מאמר זה ידון בממצאים ממחקר פיילוט של פרויקט הוראה, שתוכנן כדי לחקור את הדרכים שבהן פרחי ההוראה מבינים ומנמקים את המתחים האתיים שעלו במהלך ההתנסות המקצועית האחרונה שלהם (Chapman, Amy; Forster, Daniella; and Buchanan, Rachel, 2013).

מאמר זה בוחן את הפערים בין פרחי הוראה למורים מאמנים (מורה אחראי מטעם בית הספר) לגבי ההתנסות המקצועית בבתי הספר. המאמר משרטט חקירה נרטיבית לגבי קשר החונכות בהכשרת מורים (Patrick R., 2013) .

המורים בישראל מזדקנים ונושרים ממערכת החינוך, ואם המגמה לא תשתנה – בעוד כמה שנים יחסרו למערכת אלפים מהם. כך עולה ממסמך חדש שחובר על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אחד מממצאי המסמך מבוסס על תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיה ב־2018 צפוי במערכת החינוך מחסור של 7,669 מורים. עוד עולה מהנתונים כי גילם הממוצע של המורים למדעים בחטיבה העליונה עלה בכלל המגזרים.

המאמר מביא מחקר שנעשה באירלנד ויש בו ניתוח של זהויות – מורה מקצועיות נשאפות של מתכשרים להוראה. המושג "אני/עצמי" ( self) ) הוא מושג מרכזי שראוי להתייחס אליו בבחינת זהויות, שכן מתכשרים להוראה זקוקים לחקר עצמם כדי לפתח תחושה של זהות ((Sachs, 2005 וכדי להבין שזהות מתפתחת ומתעצבת במשך החיים. מתכשרים מגיעים להוראה עם ערכים שונים ועם מטען של תיאוריות אינטואיטיביות/חובבניות ביחס למורים, להוראה וללמידה. הם גם מביאים להכשרה דימוי של עצמם כמורים על בסיס ההיסטוריה האישית של כל אחד ואחד. כל אלה עומדים לבחינה ולחשיבה מחודשת במהלך ההכשרה ( Furlong, C ) .

מאמר זה בא למלא את החלל הקיים בספרות ומדווח על מחקר חדשני שבו היו שותפים, צוות אקדמי, המלמד בקורס מקוון מלא באוניברסיטה באוסטרליה. 27 מורי מורים מילאו שאלון הכולל 34 שאלות פתוחות וסגורות. בהתייחס למוכנות ולהכנות לקורס המקוון, רוב המורים דיווחו על חוסר בטחון והתאמה למיומנויות טכנולוגיות ופדגוגיות, במידה זו או אחרת, הנדרשות להוראת קורס מקוון. משתתפי המחקר קידמו בברכה כל עזרה אישית ואפילו מזערית, שנראה שעזרה להפחית חלק מהפחדים שלהם מהוראה מקוונת (JILLIAN J. DOWNING and JANET E. DYMENT).

חברים בתנועת דרור ישראל, המגויסת לטובת החינוך הציבורי, הקימו "בית מדרש למורי עם" במכללת בית ברל. הם מיישמים בו גישות חדשניות ביותר להוראה וללמידה, ומנסים ליישמן גם בבתי הספר שבהם הם מחנכים . בית המדרש הוא מסגרת של הוראה ולמידה אלטרנטיביות, ומכללת בית ברל, כמו כל המכללות להוראה, היא מוסד שמרני. אבל השתל לא נדחה; הוא נקלט בקשיים, ובית המדרש והמכללה לומדים מהם הרבה ( נאוה דקל) .

מכללת קיי מדגישה כמעט בכל תחום לימודים ופעילות את נושא מנהיגות הסטודנטים הלכה למעשה. במאגרי המידע של המכללה מצויות הפניות לומר תאורטי ספרותי רב בנושא מנהיגות. הנושא "מנהיגות ומונהגים" נבחר כנושא השנתי של המכללה בשנת הלימודים תשע"ג, ומדי שנה אף נערך בנושא "מנהיגות בספורט". המכללה פועלת זה מספר שנים בקידום מנהיגות סטודנטים בדרכים שונות ומגוונות ( חזקיה (חזי) אהרוני, חנה נאגר, ליטל אלגביש ) .

במכללת קיי נבנתה תכנית ייחודית המכוונת להכשיר מורים מצוינים (תכנית רג"ב – ראש גדול בהוראה). מושם בה דגש בטיפוח הרכיבים שעשויים להיות מנוף לתפקוד הסטודנטים המצוינים כמורים מנהיגים ומובילים. תכנית רג"ב מזמנת שילוב של למידה עיונית-תאורטית ומעשית, ומתבצעים בה תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנט כלפי עצמו וכלפי האחר. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, בסיורים, בהרצאות ובמפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מודגשות גישות חדשניות בחינוך וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית הוא הניסיון להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות עבורם וכמודל שהם יאמצו כמורים עבור תלמידיהם. מאפיין נוסף בתכנית הוא שיתוף מלא של הסטודנטים בהווית הלימודים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות ( ורד יפלח-וישקרמן) .

מאמר זה מציג דוגמה אחת של חדשנות בתוך ארגון אקדמי גדול – המקרה של תכנית המצוינות במכללה ( מכללת לוינסקי) באמצעות הצגת דוגמה זו בכוונת מחברת המאמר, ד"ר ליאת אייל : (א) להראות שתבונה קולקטיבית בארגון חינוכי היא מנגנון אפשרי ובעל היתכנות; (ב) להציע מודל תחילי ליישום תבונה קולקטיבית בארגונים חינוכיים. מודל שאינו קיצוני או אנכרוניסטי ושעשוי להתקבל בקלות יחסית. ההקשר הכללי הוא ארגון אקדמי, מכללה להכשרת מורים במרכז הארץ. מכללה שבה לתכנית המצוינים יש מרחב המאפשר חופש פעולה בין רבע לשליש מתכנית הלימודים של הסטודנטים ( ליאת אייל).

אילו אפשרויות התנסות בעבודה של הכשרת מורים ראוי שיהיו למורי מורים עתידיים וכיצד יש לבנות התנסויות אלו? כיצד ניסיון קודם בהוראה ובהכשרת מורים משפיע על הפרקטיקה של מורי מורים? כיצד ניתן לסייע למורי מורים מתחילים לפתח הבנות עקרוניות, שיפוט מקצועי, ומיומנות?מאמר זה בוחן את מקומה של הפרקטיקה ותפקיד הניסיון בהכשרה של מורי מורים. הוא מתחיל מההנחה שהכנת מורי מורים חייבת לכלול ניסיון בפרקטיקה מקצועית. במילים אחרות, כדי ללמוד כיצד ללמד מורים ביעילות, למורי מורים שאפתניים חייבות להיות התנסויות במשימות ובדרכי חשיבה יסודיות ללימוד הוראה ( Sharon Feiman-Nemser ).

מאמר זה מדווח מעל השימוש ב-e-portfolio כדי להעריך את ההיבטים של תכנית בת שנה להכשרת מורים המיועדת לבוגרי תואר שני בצפון אירלנד בתוך ההקשר המסוים של חינוך מיוחד (Lambe, J., McNair, V., & Smith, R., 2013).

מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי המכון הערבי האקדמי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל כדי ללמוד על תהליך שילובם של הבוגרים בשדה החינוך ועל הערכתם את תכנית ההכשרה ולבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה ברב בוגרים אלה בחמישה מחזורי לימוד 2006-2011. אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 188 בוגרים, 92% מהם בוגרות , שהשיבו על שאלון. בשאלון הופיעו שאלות סגורות ושאלות פתוחות. השאלות התבססו על עמדות הבוגרים כלפי השתלבותם בהוראה ועל עמדותיהם והמלצותיהם לגבי תכנית ההכשרה במכון ( קוסאי חאג' יחיא סאמי מחאג'נה ).