צמיחה מקצועית של מורים מתחילים ומנוסים במקצועות ה-STEM

Akiri, E., & Dori, Y. J. (2022). Professional growth of novice and experienced STEM teachers. Journal of Science Education and Technology, 31, 1, 129-142‏

עיקרי הדברים:

● ישנם שלושה מודלים מרכזיים להנחיה בהוראה: אחד-על-אחד, קבוצתי וקהילתי, כאשר שיטת האחד-על-אחד נתפסת כממוקדת, מפרה ויעילה ביותר;

● תהליכי חונכות בפורמט של אחד-על-אחד צריכים לכלול התאמה אישית בין הצמד, עמידה בדרישות המערכת, התמקדות בידע פדגוגי, שימוש כמודל לחיקוי ומתן משוב רציף;

● חונכות בפורום קבוצתי יכולה להתרחש במהלך ההכשרה להוראה, בתוכניות פיתוח מקצועי, בישיבות צוות בית ספריות ואפילו באינטראקציות בלתי רשמיות עם עמיתים ותלמידים;

● חונכות בפלטפורמה קהילתית-רשתית מהווה רשת סינרגית של מערכות יחסים ובכוחה לפתור בעיות גדולות ומורכבות, לטפח יחסים קולגיאליים, לחלץ ידע ומשאבים, לספק משוב איכותי ואפילו לחתור לתגליות;

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא פיתוח מקצועי

צמיחה מקצועית של מורים

ככל שמורים מקדישים מאמצים לצמיחה מקצועית וללמידה לאורך החיים, גוברים הסיכויים למניעת נשירת מורים, להוראה איכותית ולשיפור המיומנויות. לא בכדי, מורים שמקבלים הכשרה איכותית, זוכים לתהליכי קליטה וליווי מיטביים בשנים הראשונות בבית הספר ומשתייכים לקהילות מקצועיות לומדות לאורך הקריירה, נוטים לדבוק במטרה ולהניע את תלמידיהם להישגיות (Vangrieken et al., 2017).

למעשה, מורים צפויים להתפתח לאורך הקריירה בשלושה אפיקים מרכזיים:

1. אישי – פיתוח של אמונות, רגשות, תעצומות וקווי אופי אשר דרושים כדי להתגבר על אתגרים, לחשוב על דרכי פתרון יצירתיות ולהגות ולפתח שיטות לימוד חדשות;
2. מקצועי – טיפוח יכולות למידה עצמאית, נטילת אחריות על חומרי הלימוד והעבודה השוטפת ופיתוח של רעיונות ופעילויות פדגוגיות.
3. חברתי – אינטראקציות בינאישיות עם עמיתים, מתוך הבנה שעבודת צוות ושותפויות יכולות לחזק, להעצים ולסייע מבחינה נפשית, רגשית ומקצועית (Akiri et al., 2020).

חונכות בהוראה

חונכות בהוראה היא מערכת יחסים שמטרתה היא למידה והנחיה מקצועית. חונכות יעילה מתבססת על אמון וחלוקת אחריות ומפיקה תועלת הן עבור החונך והן עבור החניך. מבחינת החניך, מטרתה האולטימטיבית של ההנחיה היא שיפור מתמיד, קבלת כלים פדגוגיים, עיצוב הזהות המקצועית, העלאת המורל, בניית ההערכה העצמית והעצמת תחושת השייכות והמסוגלות העצמית. מבחינת החונך, אפשר לבחון מחדש את שיטות ההוראה הקיימות, להסתכל מתוך פרספקטיבה חדשה וללמוד מהדור הצעיר (Fitzgerald & Theilheimer, 2013).

חונכות יחידנית

החונכות היחידנית דוגלת בשידוך צמד, בדרך כלל חונך מנוסה עם חניך פחות מנוסה (בתחום דעת מסוים). החונך יכול לסייע למורה המתחיל בצרכיו המיידיים, כמו גם לסמן מטרות ארוכות-טווח. בנוסף, החונך יכול לזהות את צרכיו של החניך, להעניק לו כלים של למידה עצמית, להציג בפניו שיטות חדשות ובד בבד להתייחס אליו כשווה בין שווים. חונכות יחידנית איכותית צריכה להכיל את האלמנטים הבאים:

1. התאמה אישית של הצמד;
2. עמידה בדרישות המערכת;
3. התמקדות בידע פדגוגי;
4. שימוש כמודל לחיקוי;
5. מתן משוב (Hudson, 2013).

חונכות קבוצתית

חונכות קבוצתית בהוראה מוגדרת כתהליך בו קבוצת מורים עובדת מול חונך אחד, או יותר. בפורום רפלקטיבי זה, יכולים המשתתפים ללמוד עוד על מקצוע ההוראה, לטכס עצה, לחלוק רשמים, לשתף מידע ומשאבים, להרחיב אופקים, להיחשף לדעות שונות ולקבל הנחייה ותובנות.

חונכות קבוצתית יכולה להתרחש במהלך ההכשרה להוראה, בתוכניות פיתוח מקצועי, בישיבות צוות בית ספריות ואפילו באינטראקציות בלתי רשמיות עם עמיתים ותלמידים. אפשר, למשל, לדון בפורום קבוצתי באתגרים המלווים את האינדיבידואל או את הארגון, לייחד מפגש לדיון מעמיק בסוגיה ספציפית, לצפות בשיעור מצולם, לקבל משוב ממורי מקצעות אחרים ועוד.

חונכות קהילתית-רשתית

מעבר לכישורים קוגניטיביים, טכניים ופדגוגיים, ההוראה, בראש ובראשונה, מבוססת על טיפוח יחסי אנוש. לרוב, מורים שמפגינים דבקות במטרה מצליחים לכונן יחסים של אמון, תמיכה, הפרייה הדדית ונינוחות עם סביבתם. כמו כן, מערכות יחסים חיוביות בבית הספר יכולות להקטין את שיעור נשירת המורים, להגביר את מעורבות התלמידים, לשפר את תהליכי הלמידה ואפילו לנפץ מחסומים דמוגרפיים, כמו: תרבות, דת, לאום וגיל.

חונכות קהילתית שכוללות רשתות של מורים, מנהלים, אנשי מנהלה וחוקרי חינוך יכולה לשמש כרשת סינרגית של מערכות יחסים ובכוחה לפתור בעיות גדולות ומורכבות. סביבת למידה כזו יכולה לטפח יחסים קולגיאליים, לחלץ ידע ומשאבים, לספק משוב איכותי ואפילו לחתור לתגליות. בתוך כך, חשוב להקפיד על שוויוניות במעמדם ובקולם של המורים הוותיקים והמתחילים ולזכור כי ניתן לרתום את משאבי הרשתות החברתיות לתקשורת הפנים-קהילתית ולשלב בין מפגשים פרונטליים לבין מקוונים (Haşiloğlu, 2020).

מתודולוגיה

כחלק ממסלול חונכות מטעם הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, מורי STEM מתחילים זכאים לתמיכה בשנתיים הראשונות בבית הספר בשלושה מישורים:

1. פרטני - הנחיית אחד-על-אחד בידי מרצה מנוסה הכוללת צפייה בשיעור ומישוב שבועי;
2. קבוצתי - השתתפות בהנחיה קבוצתית של סדנת פיתוח מקצועי שנתית, רובה מקוונת, באורך 60 שעות. בסדנה מושם דגש על הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת, על קידום מחקר פעולה ועל דיון בסוגיות מורכבות בהוראה;
3. רשתי - התחברות לקהילות ורשתות מקצועיות רבות-משתתפים וממוקדות נושא.

על רקע זה, חולקו שאלונים מקוונים ל-29 מורים שעברו תהליך הנחייה, בוצעו ריאיונות עומק עם שלושה צמדים של מנחה-מונחה ונערכו שתי קבוצות דיון. באמצעות כך, נבחנה מערכת היחסים בין המנחה למונחה, נמדדה רמת תחושת המסוגלות העצמית בתחילת התהליך ובסופו, ונחקרה התרומה של תהליך ההנחיה.

הדרך ארוכה ומפותלת

צמיחה מקצועית של מורים נתפסת כתהליך ממושך, מאומץ וחשוב מאין כמוהו. לכן, תהליכי קליטה, ליווי והנחייה נחשבים לקריטיים עבור מורים בשנים הראשונות בהוראה וחשובים לא פחות לאורך הקריירה. במקביל, מצדם של המנחים, מתוך תהליך החונכות ניתן להפיק תחושת שייכות, חשיבות והערכה עצמית בשל מסוגלותם לתרום, להכווין ולהעצים עמיתים צעירים ולשמש כמודל לחיקוי.

מודל יחידני, קבוצתי או רשתי?

המרואיינים מעידים כי לתחושתם ההנחיה הפרטנית היא בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר להשפיע לחיוב על הצמיחה המקצועית. שכן, הפגישות השבועיות עם המנחים מספקות למורים הזדמנות חוזרת ונשנה לכונן מערכת יחסים המבוססת על דיאלוג אישי, הדדי ומפרה. יחד עם זאת, ישנם יתרונות גם בשיטות ההנחיה הנוספות. כך, למשל, ההנחיה הקבוצתית חושפת את המורים לשיטות הוראה חדשות, לתפיסות, למידע ולעמיתים נוספים וההנחיה הרשתית מספקת למורים תמיכה ממקורות ניטרליים ואובייקטיביים, לכאורה. כלומר, ממוסד חינוכי אחר.

רשימת המקורות

Akiri, E., Tal, M., Peretz, R., Dori, D., & Dori, Y.J. (2020). STEM graduate students' systems thinking, modeling and scientific understanding: The case of food production. Applied Sciences. 10, 21-40. DOI: 10.3390/app10217417

Fitzgerald, M.M., & Theilheimer, R. (2013). Moving toward teamwork through professional development activities. Early Childhood Education Journal. 41, 2, 103-113. DOI: 10.1007/s10643-012-0515-z

Haşiloğlu, M.A., Çalhan, H.S., & Ustaoğlu, M.E. (2020). Determining the views of the secondary school science teachers about the use of social media in education. Journal of Science Education and Technology. 29, 3, 346-354. DOI:10.1007/s10956-020-09820-0

Hudson, P. (2013). Mentoring as professional development: Growth for both mentor and mentee. Professional Development in Education. 39, 5, 771-783. DOI: 10.1080/19415257.2012.749415

Vangrieken, K., Meredith, C., Packer, T., & Kyndt, E. (2017). Teacher communities as a context for professional development: a systematic review. Teaching and Teacher Education. 61, 47-59. DOI: 10.1016/j.tate.2016.10.001