דגמי הנחיה
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • תקציר

    הספרות המחקרית מראה שבכוחו של חונך המלווה את המורה המתחיל בשנים הראשונות בהוראה להפחית את סיכוייו לנשור ולסייע מבחינה אישית, רגשית, חברתית, מקצועית, ניהולית ופדגוגית. לא בכדי, תוכניות קליטה, ליווי והנחיית מורים מתחילים בבתי ספר הן בגדר הכרח. אבל, לרוב, המנחים שמוצבים בתפקיד לא מקבלים הכשרה פורמלית בבית הספר או במוסד אקדמי. על רקע זה, התכנסה באוניברסיטת ויומינג ועדה שכללה 18 מורים, מנהלים ומרצים להוראה, כולם מנוסים בהנחיית מורים מתחילים. הוועדה דנה בקשיים הצפויים למורים המתחילים ולמנחים וגיבשה את מסמך ההמלצות הנוכחי.

  • סיכום

    החונכות הבית ספרית מהווה אבן דרך חשובה בתהליך הסוציאליזציה הרגשית, החברתית והמקצועית של המורים המתחילים בבית הספר והיא מצריכה למידת עמיתים, יחסים בינאישיים וכבוד הדדי. בנוסף להטבת השכר הנלווית, רוב החונכים נענים לבקשת מנהל בית הספר לשמש כחונכים מתוך מניעים פנימיים, כמו: נכונות לתרום למערכת, לקדם תהליכים בית ספריים, לטפח את דור המורים הבא, למצוא עניין או אתגר, סיפוק אישי, להנחיל את ה"אני מאמין" החינוכי וליישם פדגוגיות חדשניות.

  • תקציר

    אין רק דרך אחת להעניק משוב, להדריך מורים ולהעביר מידע. דרך חלופית המוצעת במאמר זה היא ניתוח מידע באופן שיתופי. בשיח מסוג זה, המנחה והמורה מתקשרים כשווים, מנהלים דיאלוג פורה ומפרה, מייצרים דינמיקה חברתית-רגשית בטוחה ומנסים להסתכל על הדברים מנקודת ראות חיצונית ואובייקטיבית.

  • תקציר

    כינון מנגנון של ליווי והנחיה לאורך הקריירה יכול להניב לגננות העצמה רגשית, תמיכה מקצועית, הצמחה פדגוגית וצבירת ניסיון. במקביל, קביעת תקן של מנחה עשויה להציע לאנשי חינוך נתיב קריירה נוסף, משמעותי ומאתגר. חשוב לציין כי המחסור במנחים פדגוגיים אינו נובע מאטימות או חוסר-רצון. אלא, משכר זעום, עומס עבודה, מגבלות זמן ומקום והיעדר מנגנוני תמרוץ. בפועל, המנחה והמונחה יכולים לבצע שיחות, תצפיות, הדגמות, כתיבה, קריאה, מישוב, ניסוי וטעייה ועוד.

  • סיכום

    מחקר זה בוחן מערכות יחסים בין מורים מתחילים לבין מנחים פדגוגיים ומודד את רמת תחושת המסוגלות העצמית בתחילת התהליך ובסופו ואת התרומה של תהליך ההנחיה. נמצא שתהליכי הקליטה, הליווי וההנחייה נחשבים לקריטיים עבור מורים בשנים הראשונות בהוראה וחשובים לא פחות לאורך הקריירה. במקביל, מצדם של המנחים, מתוך תהליך החונכות ניתן להפיק תחושת שייכות, חשיבות והערכה עצמית בשל מסוגלותם לתרום, להכווין ולהעצים עמיתים צעירים ולשמש כמודל לחיקוי.

  • מאמר מלא

    המודל "מהטרמה לתרומה" הוא דגם על פיו ניתן לתכנן שיעור מקוון המשלב בין שני אופני התקשורת: האחד א-סינכרוני והשני סינכרוני. תהליך הלמידה במודל "מהטרמה לתרומה" כולל שני שלבים הנערכים במועדים שונים: השלב הראשון מושתת על ניסיונם המצטבר של המורים בעשייה החינוכית, כך שניסיון זה מהווה בסיס ראשוני להבניה בתהליך הלמידה. השלב השני הינו השלב האקדמי בו מורה המורים מאגד את ההתנסויות וממשיג אותם ברמה התיאורטית. המאמר מתאר שתי התנסויות ליישום המודל במסגרת ההשתלמויות בפסגה בנתניה במגוון כלים המאפשרים תקשורת דיגיטלית. כל כלי מתוקשב המאפשר מפגש מקוון הוא בעל תכונות ייחודיות, המתאים לנסיבות שונות. המאמר משתף בתובנות העולות מיישום המודל בכלים שונים, ומנסח רשימה של 10 תבחינים לשימוש מושכל בכלי המתוקשב ומידת התאמתו למטרות השיעור המקוון ( רונית קב).

  • סיכום

    לעומת מודל החונכות המלווה – המהווה חלק מחובות קורס הנלמד במכללה, ומודל פר"ח – שבו החונכים עוסקים בחונכות ללא מעורבות המכללה, החונכות במודל המשלב היא חלק בלתי נפרד מן ההתנסות. המחקר שלפנינו מספר את סיפורה של יוזמה של חונכות פרטנית שהתקיימה במסגרת המודל המשלב. יוזמה זו תרמה לכל השותפים בה וקידמה אותם. החונכות שהופעלה בחטיבת ביניים, החלה בשנת הלימודים תשס"ה והמשיכה בשנת הלימודים תשס"ח. למעשה מדובר בשני פרקים של מערכי חונכות פרטנית שהופעלו בחטיבת הביניים. ( שגיא , חנה) .

  • לינק

    במאמר מוצגים שלושה דגמים: "מרוץ שליחים" , "הכה את המומחה", ו"איגום משאבים", אשר פותחו לצורך הטמעת תהליכי תיקשוב במסגרת הנחיית מורי מורים ליישום במפגשים מקוונים במגוון השתלמויות במרכז הפסגה האזורי בנתניה. בעזרת הדגמים האלה, המתארים באופן מילולי וחזותי את האינטראקציה הנרקמת בין חברי הקבוצה, ניתן ליצור משימה מתוקשבת שתצריך שיתוף פעולה בין המשתתפים בשלבים השונים של תהליך הלמידה: תיכנון, תוצר והערכה ( רונית קב) .

  • לינק

    בספרה החדש דנה ד"ר לילי אורלנד-ברק בהעמקה ובפירוט רב במושג הנחיה/חונכות ( mentoring ) כמרכיב בלתי-נפרד מהכשרת המורים. היא עוסקת בנושא בכלים מדעיים מורכבים לצד גישה סיפורית מעניינת. בהיבט המדעי מדובר בטכניקות מורכבות של תצפיות ותיאורים של תהליכים בין-אישיים ותוך אישיים של אנשי חינוך. זוהי הדרך הנכונה ביותר לחקר מעשה ההנחיה – התבוננות שקטה, הקשבה ושימוש בחזון רחב. בהיבט הסיפורי הכותבת מעוררת לחיים דוגמאות אמתיות של הנחיה ושל חונכות בפעולה. המחברת מזהה מגמה מתפתחת בספרות המחקר של הכרה במעשה ההנחיה (mentoring) כתחום מקצועי עצמאי, שיש לו מערכת אוניברסלית של עקרונות לפתרון בעיות המוכרת על ידי המערכת האקדמית, ומערכת של נורמות ומיומנויות המוכרת על ידי הקהילה המקצועית. לדעתה של אורלנד-ברק, הלמידה כיצד להנחות דורשת רכישה של שלושה תחומי דעת (או יכולות) הקשורים זה בזה: הערכה ( evaluation) , השתתפות ( participation), ואלתור improvisation) , במגוון של הקשרים דיאלקטיים בנקודת המפגש שבין מסגרות של דיאלוג למסגרות של עשייה ( סקירת ביקורת שנכתבה ע"י אריאלה גדרון בכתב העת , דפים , מס' 52

  • לינק

    המילה האחרונה בתחומי ההוראה כיום בקנדה קשורה למושג Brain-based teaching ומתפרסמים דיווחים על הענות מורים לתחום הוראה מונחית זו . המורים קשורים גם להתמחות חדשה באוניברסיטה במסגרת תואר שני בתחום ההוראה הקוגניטיבית הזו, התמחות המופיעה בשם Brain-based teaching . לא מדובר ביציקת פעילויות חשיבה לשמה בבתי ספר יסודיים אלא בשילוב מושכל שלהם בפעילות מתוקשבות שונות בכיתה , כגון כתיבת בלוגים ע"י תלמידים בכיתות בביה"ס יסוד, כאשר תלמידים צריכים לא רק להביע את עצמם אלא לפתח מודעות לפעולות חשיבה שהם צריכים לשלב בכתיבתם ובהצגת הנושאים. טיפוח המודעות המטאקוגניטיבית בקרב תלמידי הכיתה לצורך להפעיל תהליך חשיבה מועברת ע"י המורים בהמחשת פעילות המוח, באמצעות פוסטרים , ותמונות . אח"כ התלמידים צריכים גם לבטא ולהמחיש בייצוגים ויזואליים קשרים שונים שהם טוו בין תופעות עליהם הם כותבים. יצירת המודעות אצל התלמידים להפעלה קוגניטיבית במהלך הלמידה היא הבסיס העיקרי לשיטת הוראה ייחודית זו המכונה כיום Brain-based teaching . במסגרת הלמידה בכיתה המורים אינם רק מעבירים תוכן אלא מלמדים את התלמידים כיצד ללמוד בשיטות פירוק , ארגון החומר והמחשה עצמיות יעילות .

  • לינק

    רבות כבר נכתב על חשיבות חונכות תלמידים עמיתים בחינוך אך יותר מכך יש חשיבות להיערכות מערכתית ויישום מערכתי של תהליכי חונכות בבתי ספר. אחד הדגמים הראויים של חנוכות בחינוך בישראל מתקיים ברשת אורט במסגרת פרויקט החונכות הארצי שלהב"ת. במסגרת פרויקט "חונכים בשלהב"ת" חונכים תלמידים מהחטיבה העליונה את תלמידי חטיבת ביניים בנושאי לשון, הבנה והבעה במקצועות לימוד שונים במסגרת מערכת השעות השבועית, לאחר שהוכשרו לכך. תלמידי כיתה המדעים י'5 בבית הספר אורט ע"ש יצחק רבין בגן יבנה החליטו לבצע את המחויבות האישית בצוותא. יחד חונכים 36 תלמידי הכיתה את תלמידי כיתות ז' בבית הספר. מדי שבוע הם נכנסים לכיתות ז' ומשפרים את מיומנויות התלמידים בעברית ובערבית.

  • לינק

    סלאור" הוא המרכז להוראת למידה של אוריינות אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים בו לומדים מדי שנה כ300 סטודנטים בדרך המנטורינג. בצורתו הקלאסית , המנטורינג הוא מפגש הנחיה לימודי של אחד על אחד ויש לו איפיונים ייחודיים. מטרות מאמר זה הן מחד, להאיר את מימד ההוראה במנטורינג של אוריינות אקדמית במרכז "סלאור" באמצעות המשגתו ויצירת מודל תיאורטי המעוגן בפרקטיקה. ומאידך, להציע אפשרות של העברה ( איכותנית) של מאפיינים רלוונטיים מהמודל המוצע אל פרקטיקות הוראה אחרות במכללה. הגורמים המקצועיים המשפיעים על ההוראה במנטורינג הם תפיסת תפקיד המנחה והמונחית על ידי שניהם, צרכים , מטרות וציפיות של המנחה והמונחה, מצב הידע של המונחה, כמו גם מאפייני תחום הדעת שבו עוסקת ההוראה. ( וולפנספרגר, יוכי).

  • סיכום

    באוגוסט 2004 השיקה העיר ניו-יורק את תכנית החונכות הגדולה והאגרסיבית ביותר למורים בארה"ב. התכנית נבעה מעזיבת מורים חדשים את מערכת החינוך הציבורית עוד לפני שמספיקים למצוא להם מחליפים, מחלקת החינוך (DOE ) של העיר ניו-יורק, הפדרציה המאוחדת של המורים (UFT ) והמרכז למורים חדשים (NTC ) באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז שיתפו פעולה בתכנית של 36 מיליון דולר . מטרת התכנית היא לשנות את התמיכה במורים מתחילים ולבלום את שיעורי הנשירה הגבוהים תוך יצירת תרבות של למידה על סמך הידע והכישורים של אנשי החינוך הטובים ביותר במערכת ( מלי ליבוביץ ) .

  • לינק

    הרצאה ומצגת שהועברו בכנס מורי מדעי המחשב ה-9 , הטכניון , חיפה , 29 לדצמבר 2008 ( הטכניון – המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה ). תהליכי הוראה במדעי המחשב מתבססים ברובם על הקניית כלים ל"פתרון בעיות" . בפני התלמידים מוצגת בעיה ועליהם לפתח אלגוריתם/תכנית מחשב הפותרים את הבעיה. מה שחסר כיום הוא התנסות בהנחיית לומדים במהלך פתרון בעיות ואפשרויות תרגול בהקניה של כלים לפתרון בעיות. בפרויקט והמחקר הנלווה המתוארים במצגת הדגש הוא על החונכים. המטרה היא לקדם את החונכים ובפרט לקדם את כישורי בהנחיה שלהם בתהליכי פתרון בעיות . הדגש שהושם במחקר הוא על תהליכי הנחייה בתהליכים של פתרון בעיות . מטרות המחקר היו בחינה של מודל החניכה ואופן יישומו וההערכה האם המודל משיג את מטרתו . במחקר מתוארים במפורט תהליכי החונכות ותהליכי התמיכה כגון פורומים , רפלקציה ומפגשי חניכה (נוע רגוניס , אורית חזן ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין