השפעת כתיבה לא פורמלית על הבנה מדעית, על נטיות חשיבה ועל תפיסות כתיבה של תלמידי כיתות ח'

מקור: קריאת ביניים

המחקר עוסק בחקר המשמעות שיש בכתיבה לצורך לימוד מדע. מטרותיו העיקריות של המחקר הן להאיר את הפוטנציאל הגלום בסוגי כתיבה שונים, בעיקר בכתיבה הבלתי פורמאלית בלימוד המדע, ולבחון כיצד ממדים בחשיבתם, בהבנתם המדעית ובתפיסותיהם של התלמידים משתקפים בכתיבתם, וכיצד משתנים ממדים אלו בעקבות התנסות בכתיבה זו.

שאלות המחקר
שאלת המחקר המרכזית היא: "כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע של תלמידים בכיתה ח' על ממדים בחשיבתם ובהבנתם המדעית? "

ובאופן ספציפי יותר שאלות המשנה הן:
אילו ממדים של הבנה בהקשר לנושאים בתחומי המדע באים לידי ביטוי בכתיבה "לא פורמאלית" של התלמידים וכיצד הם מתפתחים בעקבות כתיבה בנושאים השונים?
כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע על תפיסת המדע כתחום דעת בקרב התלמידים?
אילו ממדים של נטיות חשיבה באים לידי ביטוי בכתיבה "לא פורמאלית" של התלמידים וכיצד הם מתפתחים בעקבות כתיבה בנושאים השונים?
מהן תפיסות התלמידים ביחס לכתיבה בהקשר להתנסות בכתיבה "לא פורמאלית" בלימוד מדע וכיצד הן מתפתחות בעקבות התנסות בכתיבה בנושאים שונים בתחומי המדע?

מתודולוגיה
המחקר הוא מחקר פעולה המשלב בין המודל המסורתי טכני ובין המודל השיתופי פרקטי של מחקר פעולה המעוגן בגישה מדעית ועושה שימוש בכלי מחקר איכותיים וכמותיים.
מחקר הפעולה ארך כשנה וחצי והוא נבנה במערך של תוכניות התערבות השוואתית ובו קבוצת התערבות וקבוצת השוואה שכללו יחדיו 97 תלמידי כיתה ח' בחטיבת ביניים במרכז הארץ ו-2 מורות למדעים. קבוצות ההתערבות וקבוצות ההשוואה סווגו כל אחת לשתי תת קבוצות (על פי המורה המלמדת), כאשר כל אחת משתי המורות לימדה קבוצת התערבות אחת וקבוצת השוואה אחת.

התלמידים בקבוצת ההתערבות התנסו במשך שנת לימודים אחת, בכתיבת 5 מטלות כתיבה לא פורמאלית (בחירה בין סיפור יומן או ויכוח), בזיקה ל-4 נושאי הלימוד שהוכתבו על פי תכנית הלימודים הרגילה ("חום וטמפרטורה ", "רבייה", "סיבים", ו"זרם חשמלי") ובכתיבת רפלקציה על הכתיבה שהתקיימה בסיום הכתיבה של כל אחת מן המטלות. בנוסף, התלמידים בשתי הקבוצות התנסו אחרי לימוד יחידת הלימוד הנוספת בנושא האנרגיה, בכיתה ט' במשך סמסטר בכתיבת מטלת כתיבה לא פורמאלית (תכנית או מכתבים) וכן בכתיבת רפלקציה על הכתיבה.

כלי המחקר כללו:

1. 17 מטלות כתיבה לא פורמאליות מסוגים שונים (סיפור, יומן, ויכוח, תוכנית ומכתבים).
2. שאלון רפלקציה פתוח ובו שתי שאלות שהותאמו לכל אחד מנושאי הכתיבה במהלך המחקר, והתלמידים ענו עליהן מיד לאחר סיום כתיבת המטלה.
3. שאלון תפיסת מדע בן 34 פריטים שהותאם למחקר הנוכחי מתוך מגוון כלים לבדיקת תפיסת מדע.
4. שאלון נטיות חשיבה שעוצב במיוחד לצרכי המחקר על בסיס מחקרים ושאלונים שונים שאפיינו נטיות חשיבה.

סיכום הממצאים
מתוך הממצאים עולה כי הגיוון של משימות התיבה, בצירוף רפלקציה לכתיבה, מאפשר לטפח ממדים בנטיות החשיבה של התלמידים, בעומק ההבנה המדעית שלהם ובתפיסותיהם את אופי המדע ואת תהליך הכתיבה כאמצעי ללמידה.

ביתר פירוט נמצא כי:

בהתייחס לנטיות חשיבה הממצאים מעידים על שינויים מובהקים בקרב קבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת ההשוואה שהתבטאו בהגברת ההנאה מחשיבה, הצורך להשקיע בחשיבה והמודעות למטה-קוגניציה. כמו כן, מעידים הממצאים על התקדמות בנטיות לשקול מידע מנקודות מבט שונות, לשרטט אבחנות חדשות ולהיות רגיש להקשר.

בהתייחס להבנה במדע, הממצאים מספקים עדויות מוצקות לכך שתלמידי קבוצת ההתערבות התקדמו בצורה משמעותית בהבנה של תופעות ותהליכים, עקרונות וחוקים, בעיות ו/או פתרונות ודילמות ומדע וכן בסיום המחקר, התלמידים בקבוצת ההתערבות הביעו רמות הבנה גבוהות יותר באופן משמעותי מאלו של קבוצת ההשוואה.

בהתייחס לתפיסת מדע, הממצאים מעידים על הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות, לטובת קבוצת ההתערבות, בהתייחס לתפיסה עדכנית יותר של התהליך המדעי, התגברות ההערכה וההוקרה למדע, יחד עם הכרה גבוהה יותר באופיו הארעי של הידע המדעי, וכן על מעבר מתפיסה הרואה בתכלית המדע פתרון בעיות, לתפיסה שעל פיה תכלית המדע היא פירוש המציאות.

התלמידים מבטאים התייחסות לכתיבה כתהליך רב ממדי המתרחש במסגרת אחד משני מרחבים מנטאליים, "מרחב פתוח ויצירתי של הבעה" או "מרחב סגור של הבעה". בהתייחס לשינויים בתפיסת הכתיבה, אלו באים לידי ביטוי בקרב התלמידים בקבוצת ההתערבות בעלייה במספר המקרים המשקפים תפיסת כתיבה ב"מרחב פתוח" ובירידה במספר המקרים המשקפים תפיסת כתיבה כ"מרחב סגור".

תרומתו של המחקר היא תיאורטית ומעשית כאחד. מבחינה תיאורטית תרומת המחקר מתבטאת בכך שהוא:

מסייע להבין אלו מרכיבים בהבניית משימות הכתיבה ואילו מאפיינים של ההקשר הספציפי של הכתיבה מסייעים בקידום הבנה מדעית, נטיות חשיבה, תפיסת מדע ותפיסות לגבי הכתיבה ככלי למידה, ובכך תורם תוספת של נדבך משמעותי לתיאוריות הקשורות בכתיבה כתהליך של למידה.
מסייע לאפיין טקסטים הנכתבים במסגרת שיעורי המדע הן על בסיס תוכני והן על בסיס מבנה השיח המאפיין אותם, ובכך מרחיב את נקודת המבט ביחס לשיח המדעי.

מבחינה מעשית תרומת המחקר מתבטאת בכך שהוא:

מעודד את השימוש במטלות כתיבה מגוונות במסגרת שיעורי מדע כאשר הגיוון משתקף הן ביחס לסוגות הכתיבה והן ביחס להדגשי החשיבה והתכנים.
מאפשר הכוונה של מורים לעשות שימוש בכתיבה מסוגים שונים בכיתות המדע שלהם., תוך שהוא מציג דגם לעיצוב של משימות כתיבה משמעותיות עבור תלמידיהם, ומסייע לעצב מחדש דרכי הערכה של כתיבה במדע.

ראו גם:
שינוי בתפיסות אופי מדע של תלמידים באמצעות כתיבה בשיעורי מדע
פרופ' תמר לוין, אוניברסיטת תל אביב, תילי וגנר, מכללת בית ברל