הבנה מדעית
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • תקציר

    בעזרת שאלונים וראיונות-עומק עליהם השיבו 52 מורי ביולוגיה בבתי ספר נוצריים בארה"ב, נבחנו האופנים בהם נלמדת (אם בכלל) תיאורית האבולוציה בבתי ספר נוצריים-אדוקים. רוב המורים לא האמינו בתיאוריית האבולוציה ונמנעו מלהזכיר אותה בפני תלמידיהם. חלק מן המורים אף דחה את תורת האבולוציה מכל וכל וטען שאלוהים יצר את העולם.

  • תקציר

    המאמר מתאר פיתוח כלי מדידה בשם "הערכת ניבוי" המבוסס על סרטוני וידיאו. כלי זה נועד למדוד את יכולותיהם של מורים עתידיים לנבא הבנה מדעית של תלמידים בבתי ספר יסודיים. הכלי מבוסס על צרכי המורים לפתח תוכן ידע פדגוגי להוראת מדעים ומבוסס בעיקרו על ראיונות עם תלמידים אודות הבנתם מהו מדע.

  • תקציר

    מטלות לימודיות הן מאפיינים מרכזיים של פרקטיקת כיתה, אך מעט ידוע על הדרך שבה מרכיבים שונים של מטלות – כגון בחירה או תכנון מטלות לשיעור, חניכה והוצאתן לפועל עם תלמידים – מעצבים את התנאים עבור מעורבות אינטלקטואלית של תלמידים בכיתות המדעים. המחברים עשו שימוש בגישה איכותנית של חקר מקרים מרובים, וניתחו 57 שיעורי מדעים שאותם לימדו 19 מורים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. הם בחנו את הפוטנציאל לעבודה אינטלקטואלית של תלמידים המובנה במטלות על פני שלבי הלימוד, ואת האופן שבו הדרישה של המטלה הנחשפת העמיקה (או נכשלה להעמיק) את מעורבותם של התלמידים במדע ( Kang, Hosun; Windschitl, Mark; Stroupe, David; Thompson, Jessica, 2016).

  • לינק

    האם ניתן ללמד תלמידים לתפיסה והבנה טובים יותר של תרשימים בספרי הלימוד שלהם? האם הוראה שכזאת יכולה להעביר את התלמיד לתרשימים שאינם בתכנית הלימודים, באותו תחום או תחום חדש? איזה שיטות פועלות באופן הטוב ביותר להשגת מטרות אלה? תוך התבססות על מחקר קודם המראה תוצאות חיוביות בהשוואה לקבוצות ביקורת, גם בלימוד והפעילות המעבדתית וגם בהתערבויות קצרות של המורים, מחברי המאמר פיתחו שלושה ניסויים כיתתיים של ששה שבועות, כל אחד, והשוו את האפקטיביות שלהם במדגם של 137 תלמידי מגמה ביולוגית בבית הספר התיכון ( Cromley, Jennifer G.; Bergey, Bradley W.; Fitzhugh, Shannon; Newcombe, Nora; Wills, Theodore W.; Shipley, Thomas F.;) .

  • תקציר

    בהסתמך על התנסויות של דיאלוג אינטרדיסציפלינארי ופרקטיקה בהקשר של השכלה גבוהה, ספר זה( אסופת מחקרים ומאמרים) ממחיש עד כמה ניסוח מחדש של סדר היום בתחומי המדע והטכנולוגיה יכול להשפיע בצורה מהפכנית על הלמידה וההוראה בכיתה בכל הרמות. מחקר יוצא דופן זה יכול לעניין חוקרים בתחום החינוך , המדע , הטכנולוגיה והחברה ואת אלה שמחפשים לקדם דיון שקול בנושא דמוקרטיה ופעילות אזרחית, אצל תלמידיהם. החלק השני של המאמרים בקובץ כולל בין היתר הנושאים הבאים : חינוך מדעי לקיימות : תהליכי למידה והוראה עם חוקרים ומורים מתמחים למדע , משחק תפקידים ככלי ללמידה והתנסות בהוראת המדעים (Gray, Donald,.; Colucci-Gray, Laura, Camino, Elena).

  • לינק

    המחקר עוסק בחקר המשמעות שיש בכתיבה לצורך לימוד מדע. מטרותיו העיקריות של המחקר הן להאיר את הפוטנציאל הגלום בסוגי כתיבה שונים, בעיקר בכתיבה הבלתי פורמאלית בלימוד המדע, ולבחון כיצד ממדים בחשיבתם, בהבנתם המדעית ובתפיסותיהם של התלמידים משתקפים בכתיבתם, וכיצד משתנים ממדים אלו בעקבות התנסות בכתיבה זו. שאלת המחקר המרכזית היא: "כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע של תלמידים בכיתה ח' על ממדים בחשיבתם ובהבנתם המדעית? " מתוך הממצאים עולה כי הגיוון של משימות התיבה, בצירוף רפלקציה לכתיבה, מאפשר לטפח ממדים בנטיות החשיבה של התלמידים, בעומק ההבנה המדעית שלהם ובתפיסותיהם את אופי המדע ואת תהליך הכתיבה כאמצעי ללמידה (תילי וגנר)

  • תקציר

    מטרת המאמר לבחון את יכולת התלמידים לפתח ולהעריך טענות במהלך שיעור מדעים בבית ספר תיכון. המחקר מתמקד באבחנה בין “Doing Science” (ללמוד מדעים) לבין “Doing the Lesson” (להעביר את השיעור). במחקר השתתפו תלמידי כיתה ט' הלומדים בבית ספר תיכון בספרד, אשר עבדו בקבוצות במהלך שש פגישות לימוד ובמהלכן הם נצפו והוקלטו בוידאו וברשמקול. במחקר זה עוצבו יחידות הלימוד ופעילויות סביב נושא של פתרון בעיות, במטרה ליצור דיונים. יש לציין כי, בכיתות לימוד בספרד האינטראקציה בין התלמידים הינה מועטה וישנן מעט הזדמנויות לפתרון בעיות או לדון בנושאים מדעיים (M.Pilar Jimenez-Alexandre, Anxela Bugallo Rodriguez, Richard A.Dusch)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין