אוצרות דיגיטלית כיכולת ליבה בלמידה עכשווית ובאוריינות: נקודת המבט של ההשכלה הגבוהה
Ungerer, Leona M. Digital Curation as a Core Competency in Current Learning and Literacy: A Higher Education Perspective. International Review of Research in Open & Distance Learning , Sep2016, Vol. 17 Issue 5, p1-27.
ניתן להתייחס לאוצרות דיגיטלית כאל יכולת ליבה בהשכלה הגבוהה מאחר והיא תורמת לביסוס תחושת מטא-אוריינות (דרישה חיונית לתפקוד אופטימלי בסביבת מדיה מודרנית) בקרב סטודנטים. האוצרות הדיגיטלית נכנסת בהדרגה לתכניות הלימודים בהשכלה הגבוהה המכוונות לטיפוח אוריינות מדיה חברתית.
מורים מתבקשים לשלב למידה בלתי פורמלית ופורמלית, ומאחר שמרבית האנשים משתמשים באוצרות באופן בלתי פורמלי בחיי היומיום שלהם על מנת לאסוף מידע רלוונטי, זה עשוי להיות קל למדי לאמץ אוצרות דיגיטלית בהוראה ובלמידה. אולם, מורים זקוקים לתובנה ניכרת בשילוב כלים בלתי פורמליים מגוונים לאוצרות דיגיטלית בפרקטיקות חינוכיות.
מודל הסקטיונס (SECTIONS model) עשוי לסייע בקבלת החלטות הנוגעות להתאמתם של כלי אוצרות דיגיטלית לסביבת ההשכלה הגבוהה. בנוסף, התפתחות מקצועית של חברי סגל אקדמי הכוללת הכשרה באוריינות דיגיטלית עשויה לפתח בהם רגישות לאפשרויות המשלבות גישות דיגיטליות בפעילויות הקוריקולריות.
חמשת המרכיבים (איסוף, סיווג לפי קטגוריות, מתיחת ביקורת, המשגה והפצה) של מסגרת האוצרות הדיגיטלית עשויים להנחות את חברי הסגל האקדמי באיסוף חומרים דיגיטליים מתאימים. אולם נראה כי עדיין לא קיימת פדגוגיה המכירה במלואה את תהליכי האוצרות הדיגיטלית המגוונים. פדגוגיה של שפע, המכירה בכך שלעתים קרובות התוכן זמין באופן חופשי ומצוי בשפע, עשויה להתברר בסופו של דבר כרלוונטית בהקשר זה.
ראו גם:
אוצרות דיגיטלית: מסגרת להגברת יוזמות אוריינות בקרב מתבגרים ומבוגרים