סקירת ביקורת על הספר "שיטות הוראה מומלצות עם טכנולוגיות פורצות דרך"

מחברת הספר: Michelle Pacansky-Brock

Pacansky-Brock, M. (2015, January 24). Review of the book Best Practices for Teaching with Emerging Technologies. Teachers College Record. Retrieved February 2, 2015.

מחברת סקירת הביקורת: Vanessa P. Dennen

סקירת הביקורת סוכמה מאנגלית בידי ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

הספר "שיטות הוראה מומלצות עם טכנולוגיות פורצות דרך" שנכתב על ידי מישל פקנסקי-ברוק (Michelle Pacansky-Brock) הוא הספר הראשון בסדרה על שיטות הוראה מומלצות בהוראה ובלמידה מקוונת, שנערכה על ידי סוזן קו (Susan Ko) ופורסם על ידי הוצאת Routledge.

פקנסקי-ברוק מארגנת את הספר סביב החוויות שלה כמנחה שביצעה שינויים בעקבות חשיבה על שיטות ההוראה שלה בעשור האחרון, בין השאר בשל זמינותן של טכנולוגיות חדשות, כמו גם ההשפעה של פילוסופיות חדשות על האופן שבו אנשים מתקשרים ומשתפים ידע.

בהקדמה, מחברת הספר מציגה בצורה רהוטה ושוטפת את התיזה העיקרית שלה: למרות שמנחים עשויים להתלונן על כך שלסטודנטים חסרה מוטיבציה ושהם מבכרים ציונים על פני עבודה קשה, הבעיה האמיתית טמונה לעיתים לא בסטודנטים אלא בדרך שבה לימדו אותם. יתר חלקי הספר עוקבים אחר תיזה זאת ומתמקדים בשימוש בטכנולוגיה שתגרום למעורבות סטודנטים ולהסטת חדרי הלימוד המכוונים להרצאות למקום אינטראקטיבי יותר. בסוף הספר, המחברת מציעה לקוראיה הרחבות: כתובת אינטרנט עבור אתר הספר, הכולל מקורות והזמנה לעקוב אחריה באמצעות טוויטר (Twitter) ואפילו לחלוק מקורות באמצעות ה"האשטאג" (Hashtag) של הספר.

הטיעון שהתשובה למעורבות של סטודנטים בלימודים אקדמיים ולנושאי איכות הוראה נמצאת במודל הכיתה ההפוכה לא ישמע טוב בקרב כל הקוראים. גישת הכיתה ההפוכה, שבה הפצת המידע מועברת לפעילויות שיעורי בית וזמן הכיתה מוקדש למעורבות בפעילויות התנסות ושיתוף פעולה עם אחרים, הפכה לפופולרית יחד עם היכולת לחלוק הרצאות מוקלטות בווידאו בקלות רבה. אולם המושג של השקעת זמן כיתה בדרך זאת הוא רחוק מלהיות חדש (Tucker, 2012).

הנחת היסוד שלמידה פעילה היא רצויה איננה בוויכוח בדרך כלל; אולם, אפילו מנחים שרוצים להטמיע אסטרטגיות למידה פעילה בכיתות שלהם חייבים להתפשר בגלל גודל הכיתות. המחברת מודעת לבעיה שכיתה גדולה יכולה להוות מחסום ללמידה פעילה. למרות שהיא איננה מציגה אף פתרון ממשי עבור מנחים המלמדים בכיתות באמת גדולות, הרבה מהרעיונות בספר יכולים לסייע למנחים לערב את הסטודנטים בצורה קלה ואפקטיבית בלמידה פעילה בכיתות עם מספר משתתפים ממוצע.

מנחים שכבר מסתמכים על פרקטיקות ממוקדות-לומד או שמשלבים טכנולוגיה בדרך חדשנית, כמו גם אלה המלמדים בכיתות קטנות, עשויים להירתע מעט בהתחלה מההנחה החוזרת שברירת המחדל של פעילות ההוראה היא ההרצאה; אולם, קוראים אלה אינם קהל היעד של הספר. למרות זאת, קוראים אלה יכולים לעלעל בספר ולקבל רעיונות חדשים וכן לקבל אישור שפרקטיקות ממוקדות-הלומד שלהם כדאיות.

כל פרק מכיל קבוצת רעיונות לפעילות, סיפורים אישיים, דוגמאות, עצות מעשיות, סקר כלים ושיעורים אינטראקטיביים. מבחינה נושאית, הפרקים סוקרים תחומים מגוונים. שני הפרקים הראשונים מתמקדים בפילוסופיה כוללת של הקורס ונושאים תכנוניים.

ארבעת הפרקים הבאים מציגים מגוון של כלים מבוססי אינטרנט וחומרה, ודיון לגבי האופן שהם יכולים לסייע בפעילויות הוראה. המחברת מציגה מספר רב של צורות מעורבות לומד, כולל כמה שככל הנראה יהיו חדשות לקוראים רבים, כגון שימוש בערוצי תקשורת במקביל ובנוסף לערוץ הראשי (Backchannel).

דיון בכלים מתוקשבים בספר הוא תמיד אתגר, מאחר והמציאות משתנה בקצב מהיר. כדי להתמודד עם מציאות זאת מוצגים מספר מהכלים המבוססים יותר שחברי סגל עושים בהם שימוש לצרכים אישיים ומחקריים, כגון דרופבוקס (Dropbox), יוּטְיוּבּ (YouTube), טוויטר ופרזי (Prezi).

מחברת סקירת הביקורת מציינת כי נהנתה במיוחד לראות את המיקוד ביסודות הקורס בפרק הראשון והשני. בפרקים אלה סיפקה מחברת הספר הקדמה נגישה לפרקטיקות ממוקדות-לומד, טכנולוגיות מקוונות בסיסיות, הגדרות פרטית, וסוגיות של קניין רוחני.

דבר חשוב נוסף, המחברת מתייחסת לצורך בפילוסופיה כוללת בנוגע לאופן שבו ילמד הקורס; היא דנה בשאלה כיצד לקשר בין פילוסופיה זאת לסטודנטים, ביצירת קווים מנחים ומדיניות שיעזרו לסטודנטים להבין מהן הציפיות, להביא אותם למצב נינוחות כשהם משתתפים בפעילויות הכיתה ולשמור על הפרטיות שלהם. נושאים אלו עלולים לחמוק בקלות כאשר מתכננים פעילות לימודית מאחר והם אינם קשורים ישירות לתוכן הלימוד או לשיטות הוראה, אך הם קריטיים לפיתוח אקלים כיתה חיובי עבור למידה אקטיבית עם טכנולוגיה מוגברת.

בו בזמן, מחברת סקירת הביקורת חשה שהוחמצה הזדמנות לדיון בתקנות ליישום זכויות החינוך במשפחה וחוק הפרטיות (Family Educational Rights and Privacy Act – FERPA) ובאופן שהן משפיעות על בחירת כלים מקוונים ללמידה והערכה. למרות שהתקנות הן ספציפיות למוסדות בארה"ב, זכויות הפרטיות יכולות לשרת את כלל הלומדים. חקירת התקנות בהקשר של טכנולוגיות פורצות דרך יכולה לסייע למנחים להבטיח לא רק שהסטודנטים ישמרו על פרטיותם, אלא גם שהמנחים יכבדו פרטיות זו בצורה הולמת, בייחוד ביחס לסוגיות של זהות מקוונת והערכת הקורס.

כך, מנחים עשויים לבחור לצמצם את האינטראקציות שלהם עם סטודנטים במרחבי דיון ציבוריים או ציבוריים-למחצה לתקשורת שאיננה מסכנת את תחושת הנוחות או הפרטיות של הסטודנט הקשורה לפעילות בכיתה.

לסיכום, הספר מספק הקדמה ידידותית ונגישה למספר גדול של כלי הוראה ורעיונות, וכולל את רמת הפירוט ההכרחית כדי לסייע למנחים לאמצם. הספר הוא תוספת מבורכת למדף הספרים של מוסדות השכלה גבוהה רבים, ומשאב מועיל למכונים התומכים בחדשנות בהוראה, למידה מקוונת, והתפתחות מקצועית של חברי הסגל.

ביבליוגרפיה

Tucker, B. (2012). The flipped classroom. Education Next, 12(1), 82-83.

קישור לספר בהוצאה לאור

מה דעתך?

Tucker, B. (2012). The flipped classroom. Education Next, 12(1), 82-83.
קישור לספר בהוצאה לאור

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?