מחקר פעולה על מחקר פעולה: מכשיר לבניית קהילה מקצועית לומדת/חוקרת

מקור: "מחקר פעולה על מחקר פעולה: מכשיר לבניית קהילה מקצועית לומדת/חוקרת", בתוך: מרגולין, אילנה ומיכל צלרמאיר (עורכות). בגוף ראשון: עמיתות מכללה –שדה – קובץ מחקרים עצמאיים. מכון מופ"ת ומכללת לוינסקי לחינוך, תל אביב, 2005. ע"ע 131-151.

במשך חמש שנים שימשה מחברת המאמר כמתאמת מחקר של הסטודנטיות, המורות המאמנות והסגל של המסלול לבית הספר היסודי במכללת לוינסקי לחינוך. מסלול זה עבר שינוי קוריקולרי רדיקלי. עיקר השינוי: דרישה לבניית מחקר פעולה במקום הדרישה המקובלת הקודמת של המסלול – לבנות במסגרת העבודה המעשית פרויקטים המתמקדים בתכנון ובביצוע של יחידת הוראה. שינוי זה הוא חלק מהתפיסה, שמבקשת לראות סטודנטיות כחלק מקהילה מקצועית לומדת וחוקרת – יחד עם המורות המאמנות שלהן והמדריכות הפדגוגיות. זוהי קבוצה הרוצה ללמוד מהעשייה תוך כדי פעילות שיתופית, על מנת לשפר את ההוראה. תפיסה זו מאפיינת רבים מהמוסדות לפיתוח פרופסיונאלי או עמיתות מכללה-שדה. לדוגמה, בעולם הדובר אנגלית מתמקדים בפרויקטים של מחקר פעולה שיתופי, שאליו חוברים יחד העמיתים השונים. מחקר הפעולה הוא גם האמצעי לבניית הקהילה וגם התוצר המיוחל של פעילותה. בקהילות כאלה יש לעתים קרובות תפקיד מרכזי לאיש אקדמיה, שמוביל ומתאם את הפעילות המחקרית בקהילה.

הפעילות המחקרית של חברי הקהילה לא באה לידי ביטוי דווקא במחקרים הרוצים לחשוף את ה"אמת" על תהליכי הוראה ולמידה, להוכיח את עליונותם של תהליכים מסוימים לעומת אחרים, או אפילו לתאר אירועי למידה והוראה בבית הספר או במוסד להכשרת מורים, היא אינה מטרה בפני עצמה. בהקשר זה, המטרות של המורה, הסטודנט או המדריך החוקר הן ללמוד משהו חדש על עצמו, לבנות מערכת יחסים שיתופיות עם אחרים משמעותיים לתהליכי ההוראה והלמידה ולפעול ביתר יעילות במערכת. התפקידים של מתאם המחקר בעמיתות מכללה-שדה נובעים ממטרות אלה.

התפקידים של מתאם המחקר בעמיתות:

מזמין ומאתגר את החברים בעמיתות להשתתף בלמידת חקר במסגרות שונות.  מקשיב למה שהמשתתפים מספרים במסגרות אלה בניסיון להבין מה מטריד אותם, וכיצד ניתן לתרגם את הסיפור לשאלת המחקר. מגיב למה שנאמר על ידם באופן רפלקטיבי, תוך שהוא משקף למשתתפים את תפיסותיו את מצבם, את תחושותיו לגבי המצב ואת השאלות המחקריות שתחושות אלה מעוררות אצלו. מדריך את המשתתפים באיסוף נתונים ובמיונם, תוך הקפדה על כך שישמרו את כללי האתיקה הבסיסיים, ושהנתונים יהיו ממצים ויאפשרו תיקוף באמצעות הצלבה ובאמצעים אחרים. מתזמן אירועים, שבהם המשתתפים רואים את עצמם מנקודות מבט אחרות וחווים דיסוננס עם מה שכבר מוכר להם ועם מה שהם רואים כמובן מאליו. מנהל את האירועים כך שהמשברים הפורצים במהלכים וההתנגדויות של המשתתפים בהם יתועלו לקידום המחקר. מנחה את תהליך הכתיבה ואת בניית הפרשנות. מפנה את המשתתפים לתיאוריה. יוזם אירועים, שבהם המשתתפים יוכלו להציג את עבודתם במסגרות שונות במכללה ומחוצה לו. מתכנן יחד עם המשתתפים את ההיצגים. מציג יחד עם המשתתפים.

כל הנאמר לעיל דורש יכולות, שהן מעבר לתיאום מחקרי רגיל. זאת, מכיוון שפעילויות אלו אינן פועל יוצא של מתודולוגיה מחקרית מסוימת. הן ביטוי לעמדה שיש לחוקר כלפי המחקר, שאינו מיועד לחשיפת אמת זו או אחרת, אלא לבניית מערכות יחסים, שיובילו את הלמידה של המשתתפים על עצמם.

כיצד מחקר ממעלה שנייה עוזר למלא את התפקידים האלה?

מטרתו הראשונית של מחקר ממעלה שנייה היא לקדם את הפעילות המחקרית של חברי הקהילה האחרים: סטודנטים, מורים מאמנים, מדרכים פדגוגיים או מתודיים. מחברת המאמר הנוכחי  מתארת כיצד ניתן לבנות עבור העמיתות תרבות של חקר באמצעות שלושה מעגלי התמודדות עיקריים?

במעגל הראשון נדרשת מתאמת המחקר בעמיתות להתמודד עם התנגדות המשתתפים למחקר ועם שאלותיהם. במעגל זה המשתתפים לומדים את כלי המחקר האיכותיים (יומן רפלקטיבי, צפייה משתתפת, איסוף וניתוח מסמכים) ומפעילים אותם באופן טכני. את רוב הנתונים אוספת מתאמת המחקר (מחברת המאמר), ומתוכם היא מנסה להבהיר את השאלות הבאות:

  • מה מטריד אותם?
  • כיצד נוכל לקשר בין מה שמטריד אותם לבין שאלת מחקר, כך שיראו אותה כמשרתת את האינטרסים שלהם?
  • כיצד על מתאמת המחקר להיערך כך שהמחקר ישתלב בפעילותיהם האחרות ויזמן אותם לשתף בו אחרים?

במעגל השני הנקרא מעגל הפעולה – חברי הקבוצות אוספים את עיקר הנתונים, והם נפגשים עם מתאמת המחקר על מנת לנתח אותם. המדובר ביומנים רפלקטיביים, בדפי צפייה בעבודה של עמיתים, בשיקולטים של שיח ובמסמכים מבית הספר או מהמכללה. באמצעות נתונים אלה ונתונים נוספים שמתאמת המחקר בעמיתות אוספת היא מנסה לענות על השאלות, כיצד מתפתחות אצל המשתתפים תפיסת הידע הפרופסיונאלי המיוחל, תחושת האוטונומיה והשליחות ותפיסת השיתופיות.

חברי כל קבוצה – סטודנטים, מורים, מאמנים ומדריכים – מבינים, שאין הם יכולים לצפות בעצמם, והם מזמינים זה את זה לצפייה משותפת. בעת הצפייה הם גם נותנים זה לזה משוב, וגם הוא מתועד. במפגש הרחב שלהם עם חברים אחרים בעמיתות הם מזהים נושאים עיקריים שעולים מן הנתונים ומשייכים אליהם ציטוטים מהשיקולטים, מהתצפיות ומהיומנים כתבו.

מהלכים אלה של צפייה הדדית וניתוח בקבוצה מחזקים את השיתופיות ביניהם. במחקריה עוקבת מתאמת המחקר בעמיתות אחר אירועים קריטיים, שמשקפים את התפתחות היכולת של החברים ליטול אחריות לתהליך המחקר ולהתפתחות ליחסי השיתופיות בקבוצה. כמו כן, בוחנת מתאמת המחקר כיצד מתפתח הידע הפרופסיונאלי של המשתתפים. בהקשר זה, היא מספקת לחברי הקבוצה מקורות תיאורטיים שיאפשרו להם למקם בהקשר תיאורטי רחב את התופעות שהם מזהים.

 המעגל השלישי מוקדש בדרך כלל לכתיבה ולהיצגים. הכתיבה וההיצגים מזמנים את המשתתפים להרחיב את הפרשנויות שלהם לגבי הנתונים שאספו. לשם כך עליהם לארגן את נתוניהם כך שישקפו את תהליך הלמידה שלהם: לבנות טיעונים, שיגנו על הפעילות שבה עסקו ועל חשיבותה התיאורטית, לבחור דוגמאות טובות, שימחישו את התהליכים שהם חוו ולדון בהם בפומבי בהזדמנויות המתאימות. במעגל זה מתעדת מתאמת המחקר בעמיתות את הרפלקציות של המשתתפים על התהליך המחקרי ומשקפת להם אותן  מתוך התיעוד שלה. כל זאת, על מנת שיוכלו לראות את עצמם מנקודת הראות שלה ושל אחרים המשמעותיים בתהליך הלמידה שלהם.

מתאמת המחקר בעמיתות (מחברת המאמר) מדגישה כי מה שראתה במשך ה-15 שנים שבהן היא מבצעת מחקר פעולה על מחקר פעולה, שמעגלים אלה חוזרים על עצמם בהקשרים שונים. גם כאשר הקבוצה שאתה היא עובדת מזמינה אותה להנחות במחקר פעולה,

המעגל הראשון מוקדש להתמודדות עם התנגדות של חבריה למחקר ועם הציפייה שלהם ממתאמת המחקר בעמיתות ובנוסף היא נדרשת להציב בפניהם שאלות מחקר משלה. זהו מעגל קשה, שבסיכומו עליה להביא אותם לשאול שאלה רלוונטית להם, הנובעת מנתוניהם והעונה על האינטרסים שלהם. לעתים קרובות עליהם להתמודד עם הפער בין הצהרותיהם לבין המציאות, כפי שהיא עולה מהנתונים שאספו. לשם כך, עליהם לעבור תהליך של בירור אישי וקבוצתי, שאותו לא תכננו לעבור, כאשר הזמינו את מתאמת המחקר בעמיתות להדריך אותם במחקר פעולה.

במעגל השני, שמתחיל לאחר שהמשתתפים התמקדו בשאלת המחקר, הם פועלים בשטח בניסיון להבין מה מטריד אותם – ולשנות זאת, בשלב זה הם המקור העיקרי לנתונים של מחקר הפעולה על מחקר הפעולה. במעגל זה הם מרחיבים ומעמיקים את שיתוף הפעולה שהם זקוקים לו לשם הפעלת השינוי שהחליטו לבצע ולשם התיעוד. את המעגל הזה הם מסיימים בתהייה מה כל זה צריך לעניין אחרים, מכיוון שהם עדיין רואים כמובן מאליו את הידע שאספו.

רק הכתיבה וההיצגים שלהם, המתרחשים במהלך המעגל השלישי, עוזרים להם לבנות תיאוריה משל עצמם על עבודתם. מעגל זה הוא שבונה אצלם את החוויה הטרנספורמטיבית, שמעצימה אותם ומאפשרת להם לשאלות שאלות חדשות, שעליהן ירצו לענות במחקרים נוספים. משאלות אלה ניתן להסיק כי אכן נבנה אתם הנדבך הראשון של תרבות חקר.

מטרה חשובה נוספת של מחקר על מחקר פעולה היא לעזור למשתתפים לבנות תיאוריה חדשה, המבוססת על תהליך השינוי שחוו, וכך להחזיר את ההוראה אל השיח האינטלקטואלי.

כאשר מתאם מנהל מחקר על מחקר הפעולה, נוספים לו תפקידים על אלה שכבר תוארו:

הוא מתעד את המפגשים עם המשתתפים בכל מסגרות הלמידה שלהם. מסמן קטעים חשובים מתוך התיעוד, שבאמצעותם הוא מזהה רגעים קריטיים, שבהם קיים פוטנציאל לתפנית. מתכנן בעקבות התפנית שינוי בעבודתו עם המשתתפים. מתאר את האירועים הקריטיים ואת התפנית תוך שהוא ממסגר אותם בהקשר של רעיונות גדולים. בונה סיפור כתוב של תהליך המחקר בהקשר תיאורטי רחב, תוך שהוא מעצים את הישגי המשתתפים במחקר. מציג את הסיפור המועצם בפומבי לקהל הרחב של החוקרים, העוסקים במחקרים דומים, תוך שהוא פותח אותו לפרשנויות נוספות ולביקורת. כל זאת, מבלי להפר את הבעלות של המשתתפים האחרים על המחקרים שלהם.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?