טיפוח הכשירות הלשונית – תכנית התערבות ארצית בכיתות ט' – י'

רקע

במבחן הבינלאומי האחרון PISA 2000  שבו השתתפה ישראל, השיגו התלמידים הישראליים תוצאות נמוכות במיוחד באוריינות קריאה – מקום 30 בדרוג הבינלאומי (ממוצע של 452 נקודות, סטית תקן 109). המבחן הפגיש את התלמידים עם מגוון רחב של טקסטים (רציפים ובלתי רציפים) שנלקחו ממקורות שונים. התלמידים נשאלו לדוגמא על קטעים הלקוחים מן הספרות הקלאסית ומכתבי עת מדעיים ועל טקסטים שימושיים, כגון טופס הזמנת ספרים. הטקסטים לא עובדו לצורך המבחן והודפסו בצירוף תמונות, גרפים, דיאגרמות ותרשימים, שהוצגו בצורתם המקורית.

במבחן נחשפו התלמידים לכמות גדולה של טקסטים בזמן קצר (כ- 8 טקסטים באורך כ- עמוד במשך שעה). מבנה זה מאפיין הן את הכמות והן את אופי המידע לו חשופים התלמידים בחיי היום יום.

הממצאים הבולטים שעלו מניתוח תוצאות התלמידים הישראלים היו קושי של התלמידים להתמודד עם מטלות ברמות שונות של הבנה, כגון פרשנות והיסק, וחוסר היכולת שלהם להתמודד עם כמות גדולה של מידע בזמן קצר. דבר זה יכול להסביר את העובדה שאחוז גבוה מהתלמידים הישראלים התקשה לעמוד במשימות המבחן בהשוואה לממוצע הבינלאומי.

לאור האמור לעיל הוכנה תכנית התערבות באוריינות קריאה, המהווה חלק בלתי נפרד מהטמעת תכנית הלימודים החדשה.

תכנית ההתערבות של משרד החינוך  הישראלי

במסגרת תכנית ההתערבות  שיזם משרד החינוך מפותחים כיום  חומרים להוראה וללמידה. החומר מחולק ליחידות על פי ממדי ההבנה (ר' ג.1). כל יחידה תתמקד באחד מן הממדים ותכלול מגוון טקסטים רציפים ובלתי רציפים בהיקף משתנה ובהיצגים שונים בליווי מטלות הבודקות ממד זה. בכל משימה יידרש התלמיד בנוסף להבנה (הפקת משמעות), לעבד את המידע לשם הבנייתו מחדש באמצעות מיזוג עם מידע אחר, השוואה, הנגדה, ארגון מידע בטבלה וכדומה.

ג.1  ממדי הבנה

ממדי ההבנה על פי מפרט מבחני פיזה (PISA ) כוללים ארבע קטגוריות מרכזיות. בכל אחד מן הממדים הוגדרו חמש רמות של קושי על פי קריטריונים כגון: היקף הטקסט, רמת המפורשות  וסוג העיבוד הנדרש.

להלן הממדים המרכזיים:

איתור מידע ואחזורו

א. פרשנות והיסק
ב. הערכה וביקורת (רפלקציה) - תגובה על תוכן הטקסט
ג. הערכה וביקורת (רפלקציה) – תגובה על מבנה הטקסט וסגנונו

ג.2  סוגי הטקסטים

אחד העקרונות המרכזיים באוריינות קריאה על פי פיזה ((PISA, היא ההבחנה בין אסטרטגיות קריאה הדרושות לשם קריאת טקסט רציף לבין אלה הדרושות לקריאת טקסט בלתי רציף. הטקסט הרציף אופייני לספרים ולמאמרים, והוא מחולק לפסקות ולפרקים. בקטגוריה זו נכללים טקסטים כגון: טקסט נרטיבי, טקסט אינפורמטיבי וטקסט טיעוני. הטקסט הבלתי רציף במבחן פיזה ((PISA כולל שישה סוגים עיקריים: טפסים, הזמנות ומודעות פרסום, תרשימים, דיאגרמות, טבלאות ומפות.

ראוי להדגיש כי כל הטקסטים יוצגו בצורתם המקורית, ללא עיבוד ובתוספת תמונות, טבלאות, מפות ודיאגרמות על פי הדגם המקורי. 

השתלמויות

בכל מחוז מונו מפקחים רפרנטים לתכנית ההתערבות  ונציגים לתחום הדעת. בכל בית ספר ימונה אחראי תחום דעת (לשון והבעה), שהנו מורה/ רכז ללשון והבעה המלמד בכיתה ט' וייצג את בית ספרו. אחראי תחום הדעת ישתתף בהשתלמות ויעביר את התכנים לשאר חברי הצוות המלמדים לשון והבעה בשכבה ט'.

בכל מחוז יתקיימו השתלמויות בהיקף של 28 ש', (7 מפגשים בני 4 שעות , אחת לשלושה/ ארבעה שבועות) המיועדות לרכזי המקצוע ולמורים המלמדים בכיתה ט'.