זה לא הילד. זה אני והילד

רותם, ר' (2017). איך לומדים להתיידד? מחקר חדש של מכון ברוקדייל, מיוחד להד החינוך. הד החינוך, צ"א(2), 28-26.

רונלי רותם היא חוקרת חברתית במכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל

מחקרים שונים מראים כי נוכחות עקיבה של מבוגרים משמעותיים בסביבתם של ילדים ובני נוער, מבוגרים המשמשים להם דמות מכילה, תומכת, מאפשרת ומכוונת, חיונית להתפתחותם התקינה ולגיבוש חוסן שיאפשר להם להתמודד עם קשיים (הראל־פיש, 2014; מור, בדפוס; Mor & Bar Shalom, 2007). לפי התפיסה הרווחת בספרות המקצועית, רוב התלמידים זקוקים לתמיכה (שאינה רק דידקטית) כדי למצות את יכולותיהם, ובית הספר יכול וצריך לספק תמיכה זו — בין השאר דרך הקשר בין מורים לתלמידים.

נשות המקצוע שעברו את ההכשרה [שנבנתה לנשות חינוך העובדות עם נערות בסיכון באוכלוסייה החרדית] אומרות שחל שינוי מהותי בדרך שבה הן תופסות הצלחות בעבודתן: "החוויה של העבודה הנכונה זאת העבודה. אני יודעת שאני עובדת נכון. שאני נמצאת שם בשבילה, כשאני מחויבת לה, כשאני מזהה צורך, כשאני נותנת מענה מותאם, כשאני מכירה אותה, כשהיא נשענת עליי, כשמתפתח בינינו איזשהו קשר ביחסים, כשהיא מסכימה לגלות לי את עצמה, כשאני ראויה להיכנס לעולמה".

ההצלחה איננה עוד רק הפסקה של ההתנהגויות המאתגרות את מערכת החינוך או יוצאות נגד הקהילה החרדית; ההצלחה היא עצם הקשר עם התלמידה בסיכון וההיכרות אתה כאדם שלם. לא החזקת התלמידה במוסד היא העיקר, אלא העובדה שהמורה שלה מכילה אותה.

ביבליוגרפיה

הראל־פיש, י' (2014). חוסן נעורים: הטמעת אסטרטגיה יעילה למניעת התנהגויות סיכון ולקידום רווחתם של ילדים ובני נוער. בתוך ר' צימר וח' בוני־נח (עורכות), מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול (עמ' 83-67). ירושלים: מוסד ביאליק.

מור, פ' (בדפוס). חקר התערבות פסיכו־חינוכית לטיפול בנוער תת־משיג ובהליכי סיכון בסביבת חינוך משלימה — מחקר מעקב. התפיסה החברתית הפסיכו חברתית, בבתי הספר ביישובים ובאקדמיה — בסיסי מחקר. ירושלים: אשלים.

Mor, F., & Bar Shalom, Y. (2007). The Psychosocial Approach: A Case Study in School Intervention and in Teacher Training. The International Journal of Interdisciplinary Social Sciences, 2(2):

ראו גם:

פיתוח מקצועי בתכנית 'אֵלַיִךְ': שינויים בהתמודדותן של יועצות ומורות עם תלמידות בסיכון בבתי ספר חרדיים