אלכס קוזולין
מיון:
3 פריטים
פריטים מ- 1 ל-3
  • סיכום

    במאה הקודמת הוכרה התיאוריה של לב ויגוצקי ברוסיה כתיאוריה המבטיחה ביותר על התפתחות הילד והלמידה. כדי להבטיח שהחינוך אכן יוליד התפתחות, על ההוראה להתבצע במה שויגוצקי הגדיר כ"אזור ההתפתחות הקרובה: מרחב מנטלי שבו הפונקציות של הילד הן במצב של התפתחות התחלתית. אם הילד מקבל עזרה ממורה או מעמית מיּומן יותר אפשר יהיה להציג פונקציות אלה כתוצאה מפעולה משותפת כזו.

  • סיכום

    חוסר ההצלחה של תלמידים ישראלים במבחנים בינלאומיים היא עובדה נתונה. אם בשנים עברו היה רושם שזה רק מקרה, ושבמבחנים הבאים יחול השיפור המקווה בהישגי התלמידים הישראלים, הרי שבתקופה האחרונה הצטברו תוצאות של כמה מבחנים בינלאומיים (TIMSS, PISA) והראו שתלמידי ישראל אינם מצליחים להתמודד עם המבחנים הבינלאומיים בהבנת הנקרא, במתמטיקה ובמדעים ברמה המקובלת במרבית המדינות המפותחות בעולם. מטרת פרויקט מחקר ופיתוח זה היא לאבחן את הקשיים של תלמידי בתי ספר שונים בפתרון בעיות במדעים ולהציג תוכנית התערבות קוגניטיבית מבוססת על עקרונות ההעשרה האינסטרומנטלית של פוירשטיין. (ירון שור, ענת כגן, אלכס קוזלין)

  • מאמר מלא

    הדרך להקניית מיומנויות למידה וחשיבה המכונה "התנסות בלמידה מתווכת" מתבססת על תיאוריית כשור ההשתנות הקוגניטיבית המבנית, וההתנסות בלמידה מתווכת אותם פיתח פרופסור פוירשטין . תורת הלמידה המתווכת הינה בעלת חשיבות מרובה בהבהרת תורת כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית ולה שני תפקידים עיקריים; האחד, תפקיד מסביר, היינו להסביר את האופי המיוחד של האדם כיצור משתנה, זהו הערך המסביר של התיאוריה. התפקיד השני הוא תפקיד יישומי-אפליקטיבי של התיאוריה, המגדירה את התנאים הדרושים לשם יצירת שינוי. הלמידה המתווכת מכינה את האדם לתפיסה תהליכית, בכך שהיא יוצרת באדם גמישות המאפשרת לו להינתק מכוח הכבידה המושך אותו לתוכן. המחברים מציינים במאמר את הצורך להדגיש בהוראה את תהליכי היוצרות המידע מהידע הגולמי, וכן את הדגשת התמונה הכללית המתקבלת מהנתונים והדרך ליצור אותה, על חשבון השינון, החזרה והדגשת היתר של הפרטים ( ראובן פוירשטיין , רפאל , ש. פוירשטין ואלכס קוזולין ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין