לתפיסתה הביקורתית של המחברת, מדינות אירופאיות עוצמתיות, צבאות כובשים ותאגידים מסחריים משתמשים במערכות חינוך של מדינות מוחלשות כמכשירים להרחבת שליטה, שימור הגמוניה, דיכוי מיעוטים והנצחת הסטטוס-קוו. לטענתה הרדיקלית, תוכניות ושיטות הלימוד במערכת החינוך בקניה, כמו גם במדינות אפריקאיות נוספות, מושפעות מציוויליזציות אירופאיות-מערביות אשר חותרות להשכיח תרבויות אוריינטליות, ובכלל זה מיעוטים וילידים.

לשם מה ללמד היסטוריה? מהו הערך שיש להכרת העבר כאשר מטרתנו היא להכין את תלמידינו לעולם של המחר? מאמר זה מציג את הקשיים, הלבטים והביקורת הקיימת באקדמיה ובשדה באשר לרלוונטיות של תוכניות לימודים בהיסטוריה במאה ה-21. כמו כן, המאמר מציג את אופני ההתאמה בין תוכניות לימודי החובה בהיסטוריה למתודה ולדידקטיקה של תהליך הכשרתם של הסטודנטים כמורים להיסטוריה.

מאמר זה מאמץ את הגישה הקוגניטיבית כדי לחקור את ההשפעה של ריבוי זהויות על פרשנות של סיטואציות חברתיות. ספציפית, המאמר בוחן את התופעה של 'החלפת מסגרת', מצב שבו האדם עובר בין מסגרות פרשניות שונות, שכל אחת מהן מושרשת בתרבות אחרת. בסדרת ניסויים העושים שימוש בהטרמה קוגניטיבית, החוקרים מדגימים את התופעה של החלפת מסגרת בקרב אנשים דו-תרבותיים (אנשים הרואים עצמם שייכים לשתי קבוצות תרבותיות שונות) ומציעים גישה חדשה להבנה של השפעת התרבות על הקוגניציה.

המאמר הנוכחי, המבוסס על סיפורי חיים של 12 מורי מורים בכירים במכללות להכשרת מורים בישראל, סוקר את הדילמות האתיות של מורי המורים במסגרת עבודתם המנהלית וממפה אותן בהתאם לשלושה פרמטרים: האירועים והנסיבות הקריטיות שמובילים אותם להתמודד עם הדילמות האתיות; האופן שבו הם מפרשים את הדילמות כדי להגיע לתוצאה מיטבית; האיזון שנעשה בין השיקולים האובייקטיביים והסובייקטיביים בהקשר זה. המאמר דן בהתמודדות מורי המורים עם הדילמות השונות.

האגודה לזכויות האזרח בישראל הוציאה נייר עמדה במטרה לקדם את החיים המשותפים המשמעותיים והשוויוניים של יהודיות/ ים וערביות/ים בקמפוסים אקדמיים העוסקים בחינוך ובהכשרת מורות ומורים. המסמך מציג ידע תיאורטי על רב תרבותיות וחינוך-רב תרבותית; יחסי כוח בין רוב ומיעוט (יהודים וערבים באקדמיה ובמכללות להכשרת מורים); ו-23 המלצות לפעילויות, תכניות ויוזמות במרחב המשותף של ערבים/ות ויהודים/ות באקדמיה בתחום הכשרת המורות/ים.

מודל "הלמידה האקטיביסטית" בסמינר הקיבוצים משלב תאוריה ומעשה, פיתוח תודעה ואקטיביזם, דיון בכיתה ומפגש חינוכי מחוצה לה. מודל זה בנוי על קורס אקדמי מלווה, המעניק לסטודנטים בכיתה ידע ושפה תיאורטיים בנושאים כגון צדק חברתי, הפרטה, רב-תרבותיות, מגדר, קיימות, נוער בסיכון, הדרה ועוד. חלק מהקורס בנוי כסדנה שבה הסטודנטים מביאים תיאורי מקרה, דילמות חינוכיות ומידע על הארגונים שהם פועלים בהם ותפקיד המרצה-מנחה הוא להרכיב את המשקפיים התיאורטיים על המעשה החינוכי.

מאמר זה מתאר מחקר שנערך במכללה להכשרת מורים ושבו השתתפו 52 סטודנטים ערבים שלמדו לקראת תואר שני. המחקר בוחן את שאלת השתלבותם של הסטודנטים הערבים במכללה, שמכוונת בפעילויותיה ובאופן התארגנותה לחינוך לרב-תרבותיות. באמצעות ראיונות עומק עם משתתפי המחקר נלמדות תפיסותיהם של הסטודנטים ועמדותיהם בכל הנוגע לתחושותיהם הכלליות במכללה, ליחסם עם הסטודנטים היהודים והערבים ולחסמים המבניים שקיימים במכללה, אשר מגבילים את תחושת השייכות העצמית למקום. המאמר מעלה גם תובנות חשובות ביחס ליכולתו של החינוך לרב-תרבותיות להעצים את קבוצת המיעוט ולחזק את השתייכותו למוסד.