לתפיסתה הביקורתית של המחברת, מדינות אירופאיות עוצמתיות, צבאות כובשים ותאגידים מסחריים משתמשים במערכות חינוך של מדינות מוחלשות כמכשירים להרחבת שליטה, שימור הגמוניה, דיכוי מיעוטים והנצחת הסטטוס-קוו. לטענתה הרדיקלית, תוכניות ושיטות הלימוד במערכת החינוך בקניה, כמו גם במדינות אפריקאיות נוספות, מושפעות מציוויליזציות אירופאיות-מערביות אשר חותרות להשכיח תרבויות אוריינטליות, ובכלל זה מיעוטים וילידים.

לשם מה ללמד היסטוריה? מהו הערך שיש להכרת העבר כאשר מטרתנו היא להכין את תלמידינו לעולם של המחר? מאמר זה מציג את הקשיים, הלבטים והביקורת הקיימת באקדמיה ובשדה באשר לרלוונטיות של תוכניות לימודים בהיסטוריה במאה ה-21. כמו כן, המאמר מציג את אופני ההתאמה בין תוכניות לימודי החובה בהיסטוריה למתודה ולדידקטיקה של תהליך הכשרתם של הסטודנטים כמורים להיסטוריה.

מאמר זה בחן את הערכים, האמונות, התגובות וההשפעות של בני אדם שזהותם חצויה בין תרבות מערבית לבין תרבות אסיאתית. נמצא שבני אדם דו-תרבותיים נושאים עמם זהויות כפולות שמנחות את דפוסי הפעולה שלהם בהתאם למצבים בהם הם נתקלים. האנשים הללו מסוגלים להשתמש בנקודות החוזק של כל סט ערכים תרבותי כדי להתמודד טוב יותר עם סיטואציות מורכבות.

מאמר זה מאמץ את הגישה הקוגניטיבית כדי לחקור את ההשפעה של ריבוי זהויות על פרשנות של סיטואציות חברתיות. ספציפית, המאמר בוחן את התופעה של 'החלפת מסגרת', מצב שבו האדם עובר בין מסגרות פרשניות שונות, שכל אחת מהן מושרשת בתרבות אחרת. בסדרת ניסויים העושים שימוש בהטרמה קוגניטיבית, החוקרים מדגימים את התופעה של החלפת מסגרת בקרב אנשים דו-תרבותיים (אנשים הרואים עצמם שייכים לשתי קבוצות תרבותיות שונות) ומציעים גישה חדשה להבנה של השפעת התרבות על הקוגניציה.

סיכום מאמר הסוקר ספרות בנושא מקומה של הוראה רגישה מבחינה לשונית בתוכניות להכשרת המורים. המאמר מציע מסגרת תיאורית מיוחדת להבנת הגישה הפדגוגית המיוחדת להוראה בסביבה רב-לשונית.

המאמר הנוכחי, המבוסס על סיפורי חיים של 12 מורי מורים בכירים במכללות להכשרת מורים בישראל, סוקר את הדילמות האתיות של מורי המורים במסגרת עבודתם המנהלית וממפה אותן בהתאם לשלושה פרמטרים: האירועים והנסיבות הקריטיות שמובילים אותם להתמודד עם הדילמות האתיות; האופן שבו הם מפרשים את הדילמות כדי להגיע לתוצאה מיטבית; האיזון שנעשה בין השיקולים האובייקטיביים והסובייקטיביים בהקשר זה. המאמר דן בהתמודדות מורי המורים עם הדילמות השונות.

האגודה לזכויות האזרח בישראל הוציאה נייר עמדה במטרה לקדם את החיים המשותפים המשמעותיים והשוויוניים של יהודיות/ ים וערביות/ים בקמפוסים אקדמיים העוסקים בחינוך ובהכשרת מורות ומורים. המסמך מציג ידע תיאורטי על רב תרבותיות וחינוך-רב תרבותית; יחסי כוח בין רוב ומיעוט (יהודים וערבים באקדמיה ובמכללות להכשרת מורים); ו-23 המלצות לפעילויות, תכניות ויוזמות במרחב המשותף של ערבים/ות ויהודים/ות באקדמיה בתחום הכשרת המורות/ים.

האם אינטגרציה יכולה להתקיים בתוכניות להכשרת מורות?בנושא זה עסקה הרצאתה של ד"ר גליה זלמנסון-לוי בכנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי שנערך ביוני 2018 ברמת-גן. זלמנסון לוי הזהירה כי אם הכשרת המורים תיעשה בכיתות הומוגניות, ללא ייצוג של מגוון האוכלוסיות בישראל, האחידות וחוסר הייצוג יחלחלו ויגיעו גם לבתי הספר. היא סיפרה כי ב-2005 הוקמה בסמינר הקיבוצים תוכנית לצדק חברתי, סביבתי ולשלום – על פי העקרונות של הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית.