-
סיכום
תנועתו של שטיינר, האנתרופוסופיה, חיה ומתפתחת בעיקר בתחום החינוך ־ חינוך ולדורף. מי היה שטיינר? מה זה אנתרופוסופיה? מה זה חינוך ולדרוף? מבוא נבוכים . בהיותו בן ארבעים, החליט שטיינר לפרסם את רעיונותיו הרוחניים, רעיונות שעד אז ביטא בעקיפין בכתבים פילוסופיים ובביקורת על נושאי תרבות ואמנות בעיתונים. לצעד הזה היה מחיר: שטיינר הפך בעיני הקהילה המדעית והאקדמית ממדען, מבקר ספרות ומרצה מוערך ומבוקש לאיש רוח סהרורי. בעיני אחרים הפך שטיינר למורה רוחני נערץ ( גלעד גולדשמידט ) .
-
לינק
מחקר זה העריך את איכותם של יחסי מורה-תלמיד ובחן את תרומתם לרווחתם הרגשית ולתפקודם הלימודי של תלמידי כיתות א' בישראל. מערכות היחסים בין ילדים למבוגרים, הורים ומורים כאחד, מהוות ערוץ מרכזי שדרכו מקבלים הילדים משאבים רגשיים המקדמים את התפתחותם, ומשמשות כמנוע המפעיל צמיחה וגדילה. פיאנטה הציע מודל אקולוגי-התפתחותי מוכלל להסברת מהותם שח יחסי מורה-תלמיד והשפעתם על תפקוד ילדים בבית הספר (PIANTA, 1999 ). בשנים האחרונות זכה המודל של פיאנטה לתמיכה רבה בארצות הברית ( מוטי ג'יני , אבי שגיא-שורץ, צבי מרק, אורה אביעזר ).
-
לינק
המחקר מציג ממצאי הערכה של תוכנית להכשרת מורים מאמנים לעבודה עם מתכשרים להוראה – Program Clinical Faculty (PCF. נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתחושת המסוגלות של המורים המאמנים שהשתתפו בתוכנית בהתייחס לתפקידי המאמן: תצפית אפקטיבית והערכה מסכמת של מתכשרים. לא נמצאו הבדלים ביצירת יחסי אמון וקיום שיחה אפקטיבית. המאמנים שהשתתפו בתוכנית להכשרת מאמנים דירגו את עצמם גבוה בהקשר של תפיסת תפקיד המאמן ויכולת הכשרה של מתכשרים להוראה, ביכולת לקיים תצפית אפקטיבית ובהערכה מסכמת. בספרות המחקרית העוסקת בחונכות ניתן למצוא ביטויים לכך. דגם זה של הכשרה לתפקיד עשוי להוות בסיס אפקטיבי לדרך שבה מכשירים מורי כיתה להיות חונכים למתכשרים. ניתן לחזקו ע"י פיתוח רשתות מורים בתוך ובין בתי ספר ותוך קיום קשר עם שותפים ממוסדות ההכשרה ( Gareis, C.R., Grant, L.W) .
-
תקציר
קיים טווח רחב באיכויות חינוכיות ובאיכות הכוללת של אפליקציות של ספרים אינטראקטיביים עבור מחשבי טאבלט. בעוד שחלק מהספרים האלקטרוניים מייצגים ספרות ילדים איכותית המוצגת בפורמט שממקסם את המזמינות של הטכנולוגיה, ספרים אחרים דומים יותר לסרטים מצוירים. מאמר זה מספק קווי הנחיה לצורך הערכת הפוטנציאל החינוכי של ספרים אלקטרוניים, ומעלה הצעות ספציפיות לגבי מקורות העוסקים באופן שבו ניתן למצוא אפליקציות באיכות גבוהה עבור קוראים מתחילים (Zipke, Marcy, 2014).
-
לינק
במאמר מוצגים שני מחקרים שבחנו את תרומת הקריאה בספרים אלקטרוניים לאוריינותם של ילדי גן. במחקר א׳ נמצא שהקריאה בספר האלקטרוני תרמה לקידום אוצר המילים של הילד ולהבנה טובה שלו את הסיפור ברמה דומה לתרומת הקריאה של המבוגר לילד. ובמחקר ב' נמצא שהקבוצה שקראה את הספר האלקטרוני בתיווך של מבוגר התקדמה יותר משלוש הקבוצות האחרות בציון האוריינות הכללי וכן בהכרת שמות אותיות, בניצני קריאת מילים ובהמשגת הכתוב בספר (אורה סגל-דרורי, עפרה קורת ועדינה שמיר, 2014).
-
לינק
לאיכות המורים יש חשיבות עליונה משום שהמורים קובעים במידה רבה את איכות בית הספר (Marzano, 2003). עם זאת, אין ידע רב בשאלה כיצד תלמידים צעירים, בחינוך יסודי, מגדירים מהי הוראה טובה. ההנחה העומדת בבסיס המחקר הנוכחי היא שהמוטיבציה של התלמידים עשויה לעלות כאשר תהיה התאמה בין התנהלות המורים ובין העדפותיהם של התלמידים לגבי ההתנהגות והמאפיינים של מורים (Allen & Fraser, 2007). תוצאות המחקר עשויות להיות רלוונטיות מבחינה מעשית, ולסייע לבתי הספר להגדיל את המוטיבציה של התלמידים וכן להכיר את צורכי התלמידים ולתת להם מענה.
-
לינק
מגע הוא תהליך אינטראקטיבי דו-צדדי שבו כל הממדים – חשיבה, רגשות והנעה כמו גם עשיה(התנהגות) – חשובים וניתן לדמות אותם למגעים פנימיים וחיצוניים בצורה של הספרה 8 , כלומר, שתי טבעות הנפגשות בנקודה מרכזית ((A lemniscate. לפי כל אלה מגע (contact) בין מורה לבין תלמידים הוא שילוב של מגע פנימי וחיצוני בכאן ובעכשיו, אשר מזווית המורה משמעותו מודעות עמוקה ונוכחות ביחס לחשיבה, לרגשות, להנעה ולהתנהגות שלו ושל תלמידיו ופעולה הגורמת לתלמידים לחוש בכך שהמורה מודע להם, וכך מצד התלמידים אל המורה. השתמעויות – ההבחנה בין מגע לבין קשר, נוכחות ומעורבות בסיסית ועשויה לפקוח עיניים למה שמתרחש בכאן ובעכשיו בכיתה. איכות המפגש הרגעי בין מורים לבין תלמידים עשוי להיות ציר מרכזי להשפעות התנהגותיות על תלמידים. ייתכן גם שניתן ללמוד כיצד לשפר את איכות הרגעים הללו בהכשרת מורים ליצירת מגע( Korthagen, F., Attema-Noordewier, S., & Zwart, R.C).
-
לינק
השנה מתקיים פרויקט ייחודי בלימודי הספרות בחולון. ה"יחידה השלישית" שהיא אישית ופתוחה לתהליכי יצירה וחשיבה של המורה המלמד אותה, ולתלמיד הלומד אותה, נפתחה כאפשרות למידה ,לכל בתי הספר העל-יסודיים בחולון שלומדים ספרות , מעבר לשתי היחידות שהן חובה.היחידה מאפשרת לתלמידים המעוניינים להרחיב את לימודי הספרות והם בוחרים ללמוד אותה ,ברובה , אינטרנטית בבית. נושא היחידה הוא: "המשפחה בראי הספרות" ומעבירה אותו ליה סלע, מורה לספרות מתיכון" קוגל" בעיר.
-
לינק
-
סיכום
תלמידים משנחאי שבסין הם בעלי היכולת הגבוהה ביותר במתמטיקה בעולם. הציון החציוני שלהם במבחני פיז"ה, 613, גבוה ב-119 נקודות מהציון הממוצע בקרב תלמידים ממדינות OECD. התלמידים משנחאי מתמודדים היטב עם שאלות מורכבות ומפגינים כישורי חשיבה ופתרון בעיות מרשימים. גם שכניהם מהונג קונג, טייוואן, סינגפור ודרום קוריאה השיגו ציונים גבוהים בבחינה, שהתקיימה ב-2012 ותוצאותיה פורסמו בתחילת דצמבר."הניו יורק טיימס" ציין בדאגה, כי תלמידי מדינות המערב – ובראשן בריטניה וארצות הברית – הגיעו להישגים מרשימים פחות ( רן שפירא).
-
לינק
חינוך ביתי באמריקה" נותן תובנות לתנועה שהיא אולי המרתקת והחריגה ביותר של מחצית המאה האחרונה בהיסטוריה החינוכית של ארה"ב. הפרק הראשון של ג'וזף מרפי (Joseph Murphy) מיידע ומושך גם את המתחיל וגם את הוותיק ביחס למידע מבוסס מחקר אודות תנועת החינוך הביתי המודרנית. הוא נותן באופן נאות הגדרות של חינוך ביתי, מספק נתונים סטטיסטיים אודות גידול אוכלוסיית החינוך הביתי ומעיר הערות מקדימות על המצב הכללי של הידע אודות חינוך ביתי ( Joseph F. Murphy ).
-
סיכום
-
לינק
הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).
-
לינק
הילדים הפכו לקולות מושתקים. צרכיהם האמיתיים הפכו לבלתי רלוונטיים. אחד הצרכים הברורים שלהם הוא דווקא חופשה מבית הספר. זו נדרסה תחת כזב אי חשיבותה. נכנענו למרחב מובן מאליו שבו חופשה מלימודים הפכה מגונה ויש לכובשה ועדיף בזול. אנשים צעירים (כמו מבוגרים) צריכים חופשה כחלק משחרורם העצמי מעול מסגרות כפויות וחונקות אשר ברובן מדכאות את יצירתיותם, מונעות את התפתחותם החשובה ממיקומם במבחנים בינלאומיים ( אריה קיזל) .
-
לינק
חוללות עצמית מוגדרת בספרות המחקר כאמונות ביכולת לגייס מוטיבציה, משאבים קוגניטיביים ומהלכי פעולה, הדרושים לשליטה בדרישות המשימה. חוללות עצמית היא תהליך של הערכה, שיפוט ושליטה, שבסופו נוצר אומדן, הקובע איך אדם מפעיל את עצמו. לכן החוללות תורמת באופן משמעותי למוטיבציה האנושית להשיג הישגים. חוללות עצמית היא משתנה המוטיבציה המנבא העקבי ביותר של התנהגות אקדמית מבין שאר גורמי המוטיבציה. בפרק הנוכחי מתואר חקר מקרה של ילד בכיתה ד' עם לקות קריאה ובעל אמונות חוללות עצמית שהן נמוכות מאוד מיכולת הביצוע שלו. אבחון החוללות העצמית בדרך החקר האיכותי חשף תמונה מפורטת של אפיוני החוללות העצמית של ילד זה.
-
לינק
בתי ספר שיש בהם אינטגרציה מציבים בפני המורים המלמדים בהם אתגר מיוחד: ההתמודדות עם הפערים הסוציואקונומיים הנרחבים בין התלמידים השונים.במסגרת מחקר זה רואיינו 25 מורים וגננות מגני טרום חובה ועד כיתות ו'. הראיונות הפתוחים התמקדו בדרכים שבהן מורים מטפלים בסוגיית חוסר השוויון ומקדמים חברויות בין תלמידים שיש ביניהם פערים כלכליים, ובאתגרים הניצבים בפניהם בעשותם כן. על אף שנמצא כי הפער הכלכלי בין התלמידים השונים הוא נושא מדובר מאוד, המורים לא היו בטוחים כיצד לטפל בו בכיתה. מורים אחדים דיווחו כי ניסו (לשווא) להסוות את הפערים הסוציואקונומיים בין התלמידים, וכי הדבר הלך ונעשה קשה בכיתות הגבוהות.
-
לינק
המחבר מתייחס לאופן שבו האפליקציות והטאבלטים יכולים לסייע למורים לעודד את התלמידים הפחות בטוחים בעצמם בכיתתם. הוא טוען כי ייתכן והטאבלטים מציעים חלופות עבור המורים ותלמידיהם.הוא נותן דוגמאות לשימשו בחומרי קורס מבוסס שימוש בטאבלט, שבאמצעותו כל תלמיד יכול להקשיב בעצמו לשיעור מספר פעמים, להאזין לשיעור ולקרוא את הטקסט במקביל וגם אפשרות של עבודה לפי פרויקט. המחבר מסכם כי שימוש אפקטיבי בטאבלט יכול לסייע למורים להתגבר על הקושי של הוראת כיתות שבהן תלמידים בעלי רמות שונות של יכולת (Shaun Wilden, 2013).
-
לינק
המבחנים הבין לאומיים מטלטלים את מדינות המערב…..אז מה הבעיה? מערכות החינוך או מדידה או שניהם…..ולא תאמינו איך שוודיה מדרדרת…מרתק .התוצאות של התלמידים מבריטניה, מארה"ב ומרוב אירופה המערבית נעו מ"ממוצע" ל"עלוב". לעומת זאת, התלמידים משנגחאי הגיעו לראש הטבלה בפער ניכר, ואליהם הצטרפו גם התלמידים מסינגפור, מהונג קונג, מטייוואן ומדרום קוריאה שכולם התקבצו בקצה הגבוה של הטבלה (D. D. GUTTENPLAN, 2013).
-
לינק
יש סטריאוטיפים מסוכנים רבים בסביבה בה אנו חיים, כמו,"סטודנטים אסיאתים טובים יותר במתימטיקה", "בנים תמיד יותר טובים בספורט", ואולי המסוכן מכולם , הוא, ש"ילידי הדור הנוכחי, כולם ילידים דיגיטלים". קל לראות את הסכנה בשני הסטריאוטיפים הראשונים, הם נוטים להשפיע על הדרך שבה מורים, הורים, עמיתים והחברה בכלל, מסווגת ומצדיקה טיפול בקבוצה המיוצגת על ידי הסטריאוטיפ. מחברת המאמר Mary Beth Hertz , איננה בטוחה שמספיק אנשים מקדישים מספיק מחשבה לסטריאוטיפ השלישי המסוכן באותה מידה, המיתוס ( Mary Beth Hertz) .
-
תקציר
מחקר זה עוסק בנכונותן של רשויות מקומיות בישראל להיות מעורבות בחינוך בתחומן ובקשר בין נכונות זו לבין תפיסתן את החינוך כשירות ציבורי. הרקע לעיסוק בנושא הוא התפתחות שתי תופעות בתחום מדיניות החינוך בשלושת העשורים האחרונים: 1. הגברת מעורבותן של רשויות מקומיות בחינוך, כבשירותים ציבוריים אחרים, לעומת מעורבות הממשלה המרכזית; 2. התגברותן של גישות אינדיווידואליות בדיון אודות מדיניות חינוך, הדורשות לתת משקל להעדפותיו של הפרט בעת עיצוב המדיניות הציבורית. שתי התופעות מוכרות מן הספרות, כמופעים של הניאו ליבראליזם במדיניות ציבורית בתחומים שונים. המחקר בוחן את הקשר בין שתי התופעות דרך אבחנה בין שתי תפיסות אפשריות של מושג השירות הציבורי, בעיני קובעי מדיניות: תפיסת שירות כציבורי כאשר הוא מסופק לכלל הציבור, ממומן מכספיו וחוזר אליו כתועלת כוללת, כדוגמת שידור ציבורי; לעומת תפיסת שירות כציבורי שעה שהוא מסופק לכל אחד ואחד מן הפרטים בציבור, אם וכאשר הוא נזקק לו, כדוגמת רפואה ציבורית. המחקר בוחן את הדברים בסביבה הישראלית, דרך מערכת החינוך (ניבי גל-אריאלי).
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין