-
לינק
-
מאמר מלא
להתייחס למשהו – גם ללמידה – ברצינות זה להתחייב לו פומבית. למידה היא תהליך כפול – תנועה של ידע מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה. הלמידה הבית ספרית לוקה בשלוש פתולוגיות: אמנזיה, פנטזיה ואינרציה. הוראה אחרת היא הטיפול בפתולוגיות של הלמידה. מסקנה: יש לפתח למדנות של הוראה כדי לגבש דפוסי הוראה נוגדי פתולוגיות של למידה (לי שולמן).
-
סיכום
ה"מבוא" ו"תמונת המצב" של קובץ מחקרי זה מגדירים ומסכמים באופן צלול את מהותו של המחקר האתנוגרפי בכלל ואת התפתחותו של מחקר כזה העוסק בחינוך בישראל בפרט. הקובץ ערוך היטב ועשוי כהלכה. הוא מקיף, מעודכן ומוקפד מבחינת בחירת המאמרים ואיכותם – אף שטבעו של ספר מסוג זה, כפי מציינים העורכים, אינו מאפשר להדביק את קצב המחקר העכשווי (עידן ירון).
-
לינק
הפרקים הראשונים של הספר מתמקדים בדמויות כגון פאולו פריירה (Paulo Freire), ג'ורג' קאונטס (George Counts), ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז (W. E. B. Du Bois), וקרטר וודסון (Carter Woodson), אנשים המגלמים את המסר המרכזי של מחבר הספר. הפרקים הבאים של הספר מציגים דוגמאות לניסיונות לעשות שימוש בחינוך כסוכן לשינויה של החברה. הפרקים האחרונים מתמקדים ברפלקציות האישיות של מחבר הספר לא רק לגבי המענה לשאלה הכללית של הספר "האם החינוך יכול לשנות את החברה?", אלא גם לגבי התנאים והשחקנים הנחוצים על מנת שתהליך זה יתרחש ( Michael W. Apple) .
-
לינק
במאמר זה עוסקת המחברת בהיבט אחד של ההוראה – קריאה ופרשנות של טקסטים עיוניים. היא מבקשת לטעון שהוראה משמעותית של טקסטים אפשרית, ואף שניתן להכשיר מורים לקראתה. הוראה משמעותית של טקסטים על פי תפיסתה היא הוראה שבה הרעיונות המצויים בטקסט מקבלים משמעות עבור הלומד, מהווים נדבך בהתפתחותו האינטלקטואלית והרגשית ומסייעים לו בפיתוח זהותו והשקפת עולמו ( ענבר גלילי שכטר ).
-
לינק
המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).
-
לינק
פרט להיותו "ירוק" וקל לנשיאה, יתרונו של הספר הדיגיטלי הוא ביכולתו לשלב קישורים לאתרים רלוונטיים, סרטוני וידאו, קבצי אודיו והפעלות (מבדקים ומשימות) המעשירים את חוויית הקריאה ומזמנים העמקה בחומר הנלמד. בנוסף, הספר הדיגיטלי שומר על עדכניותו, משום היכולת לעדכנו ON-LINE. בחוזר מנכ"ל הוגדרו שלוש רמות פיתוח לספרי לימוד דיגיטליים ( אפרת מעטוף )
-
לינק
-
סיכום
בשנת 1997 יזם 'יד ביד', המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל (להלן: יד ביד) מודל חדש לחינוך דו-לשוני בנוף הישראלי. מודל זה מבוסס על דו-לשוניות מאוזנת (balanced bilingualism), שבה הן הערבית והן העברית משמשות במידה שווה כשפות ההוראה בשלושה בתי ספר משולבים, שיהודים וערבים לומדים בהם יחד. הרעיון הבסיסי מאחורי היוזמה הוא ליצור סביבה חינוכית דו-לשונית שוויונית במטרה להציע כבוד ושוויון לשתי הקבוצות ( מוחמד אמארה).
-
לינק
ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.
-
לינק
המחקר כלל 55 סטודנטים שלמדו בשני חלקים של קורס אלגברה ליניארית, תוך שימוש בפורמט ההרצאה המסורתית בחלק אחד של הקורס ובמודל הכיתה ההפוכה בחלק האחר. המחקר בחן את הבנת התוכן של הסטודנט ואת התפיסות לגבי הקורס. נמצא כי הציונים של הסטודנטים שלמדו בכיתה ההפוכה במבחן המסכם של הקורס עלו באופן משמעותי יותר בין הבחינות העוקבות בהשוואה לציונים של הסטודנטים שנכחו בחלק של ההרצאה המסורתית.התפיסות של הקורס הוצגו על ידי סקר שנערך בסוף הסמסטר שציין כי הסטודנטים בכיתה ההפוכה היו מאוד חיוביים לגבי ההתנסות שלהם בקורס, ובמיוחד העריכו את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים לבין הרכיבים הלימודיים של הוידאו(Love, Betty, Hodge, Angie, Grandgenett, Neal and Swift, Andrew W. , 2014).
-
לינק
תכניות ומטרות למידה באוניברסיטאות בעולם הולכות ומתפתחות וכוללות ידע, כישורים ועמדות רבים יותר הקשורים לאופי הבין-לאומי של מגוון רחב של מקצועות ועיסוקים, ולתהליכי גלובליזציה בולטים. כיום מצופה מבוגרי חינוך גבוה לדעת יותר על העולם שמחוץ לסביבתם, כולל ארצות מוצאם, כדי שיוכלו לתפקד כאזרחים בעלי מודעות ואחריות ולפעול אישית ומקצועית בהקשרים בין-לאומיים. מחקרי מעקב והערכה על למידה ותכנון בין-לאומיים אינם רבים. במאמר זה מוצגת סקירת מאמרים בנושא תוך ניסיון להדגיש מגמות חדשות במחקר המאירות את התחום של למידה בחו"ל מאפייניה ותרומותיה (Richard Edelstein).
-
לינק
בשנתיים האחרונים עבדו מיטב המומחים בישראל על פיתוח הספרייה הדיגיטאלית של מכון מופ"ת והתוצאה לא רק מרשימה אלא גם מועילה מאד לאנשי החינוך בישראל . הוצאת הספרים של מכון מופ"ת הנחשבת כאחת מהוצאות הספרים החינוכיות המובילות בישראל החלה לפני שנתיים במיזם ליצירת מאגר ספרים דיגיטאליים במקביל להוצאה לאור הרגילה בדפוס.
-
לינק
-
לינק
אחת מתכונות הדיון הער והמתגבר על קורסי המוק היא בלבול מושגים. מרוב התלהבות או מתוך מעמקי ההתנגדות, תוך כדי סערת הבנייה וכפועל יוצא מדאגה כנה לנזקים אפשריים, צמח מגדל בבל של מושגים. לעיתים קרובות התומכים והמתנגדים מדברים על דברים שונים. לכן מה שנדרש עכשיו נוכח החידוש המסעיר והענק של דורנו הוא חשיבה סדורה ומאורגנת. למטרה זו מציג המאמר כמה טקסונומיות מהספרות הקיימת שתעזורנה לתאר, למקם ולהעריך סוגים שונים של קורסי מוק. זאת כדי לאפשר השוואה בין הקורסים השונים, כדי לעצב תהליכי אקרדיטציה שיתפתחו בהמשך וכדי לשמש מפת דרכים למי שמפתחים את הדור הבא של קורסי המוק ( שיזף רפאלי).
-
לינק
המאמר עוסק במקומה של סימולציה כדרך להכשרת מורים ולהשתלמויות מורים. הספרות בתחום על סימולציה בהכשרת מורים מוגבלת (Clarke, 2013) והחלה לצמוח רק בשנים האחרונות, בעוד היא מצויה לרוב בהקשר של דיסציפלינות אחרות כמו רפואה, טיס או עסקים. נראה שגם הכשרת המורים יכולה לפתח סביבות וירטואליות וסימולטיביות לשיפור הצמיחה המקצועית (Mullen et al., 2007). המפתח הוא לאפשר סימולציות אותנטיות תוך שימוש במציאות מעורבת מתרחשת תחושת נוכחות אמיתית (Hughes et al., 2005). יצירת סביבה בטוחה ומבוקרת כזו עשויה לאפשר למתכשרים ולמורים מתחילים ו/או מתקשים התמקדות בהשגת תוצרים רצויים לשיפור הצלחה כמורים ( Dieker, L.A. ).
-
סיכום
המאמר דן בתפקיד של ספרות הילדים בהוראת הקריאה בחינוך היסודי בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים קריאה בקול שנעשית על ידי המורים כדרך להוביל דיון, הדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לפתח סקרנות ודמיון אצל התלמידים, והדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לתלמידים להתחיל לכתוב (Serafini, Frank; Moses, Lindsey, 2014).
-
סיכום
הספר הוא אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי רבים מהמומחים המובילים בהשכלה הגבוהה הבין-לאומית, המשתפים את התובנות שלהם לגבי ההיבטים השונים של גלובליזציה בהשכלה הגבוהה. הספר עוקב אחר המגמות העיקריות דרך עדשות שונות: במונחים של העולם כשלם, במונחים של האזורים העיקריים ושל האתרים הלאומיים והמוסדיים, ובמונחים של ההשלכות עבור קשרים חוצי גבולות של כוח ועבור הכללה חברתית. מספר פרקים גם מעבדים מחדש את הכלים הקונבנציונליים שלנו לגבי פרשנות, בייחוד ביחס לניידות של אנשים ושל תכניות ומוסדות חינוכיים (Bernhard Streitwieser).
-
לינק
-
לינק
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין