היוזמה לשותפויות אינטנסיביות למען שיפור ההוראה, שעוצבה ומומנה בידי קרן ביל ומלינדה גייטס, היתה מאמץ רב שנתי שנכשל בניסיונו לשפר משמעותית את הישגי התלמידים באמצעות הרחבה של נגישותם להוראה יעילה. מקומות שהשתתפו ביוזמה אימצו אמצעים שונים להוראה יעילה שכללו הן את תרומת המורה לשיפור בהישגי התלמיד ואת הערכת הפרקטיקות שלו באמצעות תצפית המלווה במילוי טבלה מובנית. אמצעי ההוראה היעילה נועדו לשיפור פעולות הציוות, לזיהוי חולשות בהוראה ולהתגברות עליהן בעזרת פיתוח מקצועי הממוקד ביעילות, וכן שימוש בסולמות פיצוי וקידום כתמריצים לשמר את המורים היעילים ביותר ולעודדם לסייע בצמיחתם של מורים אחרים. המפתחים האמינו שמנגנונים אלה יובילו להוראה יעילה יותר, ירחיבו את נגישותם של תלמידים בני מיעוטים עניים להוראה יעילה וישפרו דרמטית את ההישגים הלימודיים.

מחקר זה מבקש להוסיף ידע על מחקרים קודמים שעסקו בחוויותיהם של מורים בני מיעוט, המלמדים בבתי ספר השייכים לתרבות הרוב. תשומת לב מיוחדת מוקדשת למנגנונים המעודדים את השתלבותם כמו גם את תחושת הערך העצמי של מורים, במיוחד בחברות שסועות. המחקר מתמקד בחוויותיהם של מורים פלסטינים-אזרחי ישראל בבתי ספר חילוניים דוברי עברית בישראל.

פרקטיקה נפוצה בקרב תלמידים היא "סיכומי שיעור": תקצירים שנכתבים במחברות ומכילים את עיקר הדברים שאמר/ה המורה. אבל האם הפרקטיקה הזו יעילה? האם התלמידים שעורכים את הסיכומים האלה אכן מיטיבים להבין ולזכור את החומר? ואם כן, מהי טכניקת סיכומי השיעור היעילה ביותר וכיצד יכולים המורים להקנותה לתלמידיהם?מחקר מעניין גילה שחלוקת "דפי פיגומים" משפרת את האפקטיביות של הסיכומים. המחקר בדק שישה סוגים שונים של דפי עזר שלומדים קיבלו על מנת שיסכמו את החומר. כל דפי העזר כללו כותרות הנושאים העתידים להיות מוצגים בשיעור ואת השאלות הגדולות שהשיעור יעסוק בהם. חלק מהדפים עודדו כתיבה מפורטת של התוכן על ידי התלמידים וחלק היו פיגומים גרפיים בעיקרם, כך שראשי הפרקים של השיעור היו מסודרים באופן גרפי על גבי העמוד באופן שיצר ביטוי ויזואלי למבנה שיעור.

מאמר זה מציג את התופעה של תשישות חמלה ודן בהתפתחותה בקרב מורים. המאמר קורא להגברת המודעות לסיכון של מורים לאפשרות חוויית תסמיני טראומה לאחר סיוע במצוקות של ילדים ובני נוער. מוצגים בו מחקרים המלמדים על היקפי התופעה וכן דרכי התמודדות עימה.

אף על פי שהונג קונג היא אחת המדינות החברות באמנה בדבר זכויות הילד, ממשלתה אינה טורחת לקידום נושאי האמנה במערכת החינוך. אין חובה לחנך לזכויות הילד בבתי הספר או במוסדות להכשרת מורים וכתוצאה מכך המורים לא מחזיקים בידע חשוב זה. עמדות המורים כלפי זכויות הילדים אינן תמיד חיוביות, הם לא מכירים בחובותיהם כלפי הילד ואינם דואגים ליידע את הילדים עצמם באשר לזכויותיהם. במצב זה הם אינם ממלאים את תפקידם המשמעותי כמי שאמורים להכין את הילד לחיי כבוד והכרה בזכויות האחר.

תיאוריות ניהול עדכניות תומכות בלמידה ארגונית-מוסדית, המתבצעת במקרה של מורים במהלך חייהם המקצועיים. מאמר זה מציג את המושג קהילות לומדות, וסוקר את התיאוריה החברתית-תרבותית (תיאוריית הפעילות), את החוקרים המובילים בתחום הקהילות הלומדות. זאת, תוך התמקדות בחוקרים עכשיוויים, המשתמשים בתיאוריה החברתית-תרבותית כדי לבחון קהילות לומדות של מורי מורים המקיימות מפגשים פנים אל פנים או מפגשים וירטואליים.