-
לינק
המטרה של מאמר זה הוא להבחין בין סוגי המיומנויות הנדרשות כיום לאיתור מידע דיגיטאלי בסביבה חינוכית וזאת על מנת לפתח את הדידקטיקה ההולמת של חיפוש המידע באינטרנט עבור המורים. המאמר מתייחס בעיקר לנקודת המבט של התלמידים, והקשיים שלהם ומתוך כך מציע כיוונים לבניית הדידקטיקה הנכונה והראויה של מידענות לבתי הספר. תהליך דליית המידע הוא תהליך מורכב למדי הדורש ידע ומיומנויות מתחומים שונים. במידה רבה יש לתאם את העברת המיומנויות האלו כתהליך שלם. יש צורך במודל הטמעה ספיראלי כדי לחשוף את התלמידים למיומנויות השונות תוך כדי אינטראקציה בין סוגי מיומנויות אלו ולא בהכרח שלב אחר שלב. המודל הספיראלי החושף את התלמידים בו זמנית למיומנויות של חשיבה ביקורתית, אוצר מילים ושפה, שיטות חיפוש וידע על פעולת החיפוש של מנועי החיפוש חשוב יותר מאשר העברה ליניארית של מיומנויות עפ"י שלבים (Enochsson, A)
-
סיכום
אחת התרומות המרכזיות של העבודה הנוכחית, היא בזיהוי הפער הקיים בין התיאוריה, העמדות ותפיסות התפקיד של המורה המקוון, כפי שמדווח בספרות המקצועית, לבין היישום בפועל של תפקיד המורה המקוון. פער זה מונע את מימוש המתודה החדשנית של האי-לרנינג ומימוש הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות התקשוב. כדי שההוראה המקוונת תצליח, המורים ובכללם המרצים בהשכלה גבוהה, צריכים לגשר בין חידושי הטכנולוגיה לבין המתודה החדשנית של הלמידה מרחוק. המורים צריכים להבין שמתודת האי-לרנינג אין פירושה שימוש בטכנולוגיות בלבד, אלא ניצולן הנכון לקידום הלמידה ברוח הפדגוגיה החדשה. מניתוח ממצאי המחקר הנוגעים לרמת ההנחיה בקורסים המקוונים, נראה בבירור, כי בניגוד לרמות הידע והיישום הגבוהות יחסית המוצבות במטרות הקורס והנדרשות במשימות הלמידה – בפועל המורה מנחה בעיקר ל"מה" צריך לעשות, אין כמעט הנחיה ל"איך" לבצע את המשימה וכמעט ולא קיימת הנחיה לתהליכים מטא-קוגניטיביים. (עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד)
-
סיכום
פרופ' שורצולד מנסה לחבר את היבטי החברה להיבטי הלשון העברית ולהראות שהשינויים בעברית של זמננו נובעים מן המגמות המשתלטות על חברה הישראלית היום. ביקורתה מתמקדת בעשרה עניינים חברתיים: תרבות זרה; אלימות; חילון; תפיסת תרבות; ריחוק מתרבויות אחרות; רשלנות; אנוכיות; מתירנות; קיטוב; חינוך. לדעת המחברת לכולם נגיעה לשימושי הלשון העברית היום.
-
לינק
מי אחראי לכך שרבים מילדי בריטניה אינם קוראים היטב? דו"ח של ארגון אופסטד הבריטי מצביע על האשמים: המורים בבתי הספר. המחקר, תחת הכותרת "קריאה לשם תכלית ולשם הנאה", נערך במשך עשור ב-45 בתי ספר יסודיים ברחבי בריטניה. החוקרים קובעים כי על אף התוכניות לשיפור הוראת הקריאה, בתי ספר רבים נכשלים בכך, המורים תולים את הישגיהם הירודים של התלמידים במצבם הכלכלי או בעובדה שהוריהם לא מעודדים קריאה, ואילו הילדים שהישגיהם בקריאה אינם מזהירים מתייאשים בשל יחסה של המערכת, ומפתחים שנאה לקריאה, דבר שמקשה עליהם להשתפר בהמשך.
-
לינק
במונחים של ניהול ידע, בית הספר (מורים ותלמידים) נמצא במצב של עומס מידע. עומס מידע מושפע מערב רב של גורמים והוא משפיע על התפקוד של המערכת והגורמים הפועלים בה. ארבעת העקרונות המוצגים בהמשך ע"י אורנה גבע, המומחית בישראל לניהול ידע, מקורם מתהליכי ניהול ידע בארגונים. עקרונות אלו קשורים זה לזה וקיימת בניהם תלות הדדית.קרי: נקיטת פעולה רק על בסיס עקרון אחד לא תחולל את השינוי. עקרון 1: חשיבה אסטרטגית- פחות זה יותר. עקרון 2: שיתוף בידע, עקרון 3: להיות דיגיטלי חושב, עקרון 4: תשתיות לתהליכי למידה (אורנה גבע)
-
סיכום
מטרת המחקר היתה לחשוף את תוכניות הלימודים מן ההיבט של רב-תרבותיות בשני מוסדות חינוך המכשירים מורים להוראה באמצעות בדיקת התפיסה המוסדית ככלל. ממצאי המחקר מעידים על כך, שתחום הרב-תרבותיות נמצא "על המפה" בשתי המכללות שנבדקו, והמודעות לו הולכת וגוברת. אולם ניכר, שהוא עדיין לא מוצה ולא חדר לכל תחומי העשייה. מורי המורים יודעים מהי רב-תרבותיות וסבורים שהיא צריכה להיות משמעותית יותר במכללות להכשרת מורים. מה שלא ברור להם, למורי המורים, הוא כיצד עושים זאת. (חנה עזר, שוש מלאת, דורית פטקין)
-
סיכום
המונח "מחקר עם ביסוס מדעי" הוא עתה מוקד הדיון בטיבו של המחקר בחינוך. בשנים האחרונות התפרס דיון זה על במות שונות, כשכתבי עת מחקריים ואיגודים מקצועיים בארצות הברית מצאו לנכון לעסוק בו ולנסח ניירות עמדה המתייחסים אליו. במאמר זה, אשר התפרסם במקור בכתב העת 'שבילי מחקר' של מכון מופ"ת, מוסבר הרקע לדיון המחודש על התפתחות התחום של מחקר עם ביסוס מדעי. מוגדר מהו מחקר עם ביסוס מדעי בחינוך; ומובאים עמדות של ארגונים העוסקים במחקרחינוכי. כמו כן ,מוצג בקיצור הדיון שהתקיים בעניין זה ברשות המחקר במכון מופ"ת (לאה קוזמינסקי)
-
סיכום
המחקר המתואר במאמר זה נערך בקורס "אדם ובריאותו", שניתן לסטודנטיות המתמחות בהוראת מדעים בחינוך היסודי. הקורס שילב חקר אירוע בסביבת פורום מקוון. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התרומה הייחודית של שיטה זו ללמידת תוכני הקורס. במטרה לגלות את רמת המעורבות של הסטודנטיות בלמידה ואת רמת בניית הידע שהתרחשה, נותחו תוכני הודעות הסטודנטיות לפורום. כמו כן נבדקו עמדותיהן כלפי שיטת לימוד זו. נמצאו דגמים שונים של מעורבות בלמידה ושל בניית ידע, שהיו נפוצים במידה שונה. התוצאות מרמזות על קשר אפשרי בין מרכיבים אלו של הלמידה בפורום. עמדות הסטודנטיות כלפי הלימוד בשיטה זו היו חיוביות . התרומה הייחודית של סביבת הפורום לחקר האירוע הייתה בעיקר בארגון יעיל של הלמידה השיתופית (אילון, בתיה)
-
סיכום
מטרת המאמר היא להציג את הפגמים והחולשות של תנועת האפקטיביות בחינוך ולהציג תפיסה חינוכית חלופית של ארגונים לומדים שיש בה, לדעת המחבר, כדי להצמיח שינויים ושיפורים יותר מבורכים מבחינת בתי הספר. הגישה הדטרמניסיטית והביורוקרטית של תנועת האפקטיביות בחינוך שוב אינה מתאימה לחולל שינוי מדרגה שנייה בבתי הספר . אין זה ריאליסטי להתבונן על ביה"ס כארגון יציב בו מתחוללים שינויים באופן ליניארי .צריך להסתכל על ביה"ס כארגון דינאמי הפועל על יסוד התבחינים של מערכת ארגונית מורכבת על פי תורת המורכבות הארגונית . ארגונים מורכבים משתנים כל הזמן ונעים ממצב יציב למצב כאוטי ולהפך . בחיי ביה"ס יש גורמים וכוחות בהם לא ניתן לשלוט ואותם לא ניתן לחזות מראש . הפיכת ביה"ס לארגון לומד הוא תהליך מתמשך ולא ניתן לצמצמו או לתחום אותו באופן פשטני על ידי פעולות ארגוניות ועל ידי התאמות פדגוגיות מבודדות (Coppieters, Piet).
-
סיכום
הרציונאל החינוכי של מרכז "מיתרים" הפועל במכללה האקדמית לחינוך אורנים. הנחת המוצא היא שחינוך והוראה של ילדים בסיכון ובהדרה הוא מקצוע במובנו השלם של מונח זה . הקמת מרכז "מיתרים" נועדה לפתח מקצוע זה על כל רבדיו . במרכז "מיתרים" נעשה ניסיון להרחיב את מודל ההתערבות המקורי של "סביבה חינוכית חדשה" ל"מודל משולב" . המודל החדש משלב בין התערבות בית ספרית ובין הכשרה רוחבית של קבוצות עניין , מורים , מנהלים, יועצות, מדריכים וכו' (ראזר מיכל)
-
לינק
-
תקציר
באמצעות אתר מלווה קורס הסטודנט יכול לראות נושא של כל שיעור, לחזור לנושאים שנלמדו, לחבר בין נושאים וליישם את התכנים בהיותו מורה במסגרת ההתנסות המעשית. לאתר המוצג שותפי תפקיד רבים : המדפ"ית שמתכננת, בונה, מלמדת ומנהלת את האתר, סטודנטים מלימודים סדירים והסבות והמורים המאמנים שיכולים לעקוב אחר נושאי הלימוד של פרחי ההוראה שהם חונכים ולהשתמש בעצמם בחומרים. המצגת הוצגה בהרצאתה של סמדר בר-טל ממכללת לוינסקי בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05.
-
תקציר
האתר "ניתוח אירועים מחיי הגן" נולד במטרה להציע לעוסקים בחינוך בגיל הרך (גננות, סטודנטים להוראה, מתמחים) התבוננות מקצועית ומעמיקה בדילמות המעסיקות גננות דרך ניתוח אירועים. בנוסף, מהווה האתר כלי מרכזי בסדנאות ההוראה וההתמחות במכללה. הסטודנטים מתבקשים לדון בפורום באירועים המוצגים, לקרוא את הפריטים הביבליוגראפיים המצורפים ולהוסיף התייחסות מקצועית וביקורתית. (ורד פרידמן)
-
סיכום
המחברים מבקשים להציע אלטרנטיבה לאופן בו בתי הספר מתייחסים למצוקתם של ילדים, מתוך אמונה שעל אף שהמוסד החינוכי עצמו הוא אחד מהגורמים המרכזיים למצוקה, הוא גם המקום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר למציאת מענה אנושי והולם לחלק ניכר ממנה. לטענתם אם בית הספר היסודי מבקש להכשיר את הילדים לחייהם בעתיד, עליו להשקיע דווקא באינטראקציה הבין-אישית, אותו תחום הנחשב כיום שולי, ולהעדיפו באופן ברור על פני חינוך מדעי או הקניית נגישות לטכנולוגיות. הולדתו של הספר הביקורתי נובעת מהיכרות אישית עם ילדים ועבודת שטח של המחברים. כל פרק נפתח בסיפור של תמונה מחיי בית הספר, ולאחריו שיחה המתמקדת במושג שעלה מן הסיפור ומייצג פער בין ההתכוונות והאפשרות הגלומות במוסד החינוכי לבין המציאות הקשה בפועל, מבחינת חוויתם הסובייקטיבית של הילדים. (גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית)
-
לינק
ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulation Learning) הוא תהליך אקטיבי, שבו הלומד מציב לעצמו מטרות, מפקח על התקדמותו לקראת מטרות אלה, ומווסת את השימוש שלו בקוגניציה, מוטיבציה והתנהגות לשם השגת המטרות (Pintrich, 2000). מחקרים רבים מצביעים על התרומה של ויסות עצמי בלמידה לקידום הישגים ומוטיבציה בלמידה, והתהליך הפך בשנים האחרונות למטרה חינוכית בפני עצמה. מחקרים רבים עסקו בוויסות עצמי בתחומי למידה וקריאה, אך רק מעט מחקרים ותיאוריה התייחסו לוויסות עצמי בכתיבה . למחקר המתואר היו שתי מטרות עיקריות: 1.איתור תהליכי הוויסות העצמי שמפעילים תלמידי חט"ב בכתיבה. 2. בנייה ותיקוף של כלי לדיווח עצמי על תהליכי ויסות בכתיבה (עינת ליכטינגר, קפלן אבי, גורודוצקי מלכה)
-
לינק
רכישת פיענוח באנגלית כשפת אם עלולה להימשך שנתיים וחצי לעומת רכישת הפיענוח של אורתוגרפיות שטוחות יותר, שרכישתן עשויה להימשך לא יותר משנה אחת (Seymour, Aro, Erskine, 2003). נשאלת השאלה באיזה שלב ראוי לצפות להופעת כתיב נכון בקרב דוברי עברית הרוכשים את הכתיב האנגלי במהלך כיתה ד'? איך ניתן לאפיין את הכתיב האנגלי המתפתח, וכמה תשפיע ידיעת הכתיבה בעברית כשפה ראשונה על התפתחות הכתיב באנגלית כשפה זרה? מטרת המחקר הראשונה הייתה לבדוק מנבאים אורייניים של כתיב בשפה האנגלית אצל תלמידים בחטיבת הביניים לאחר חמש שנים של חשיפה לאורתוגרפיה האנגלית. מטרה נוספת של מחקר זה הייתה בדיקת השאלה האם לימוד האנגלית כשפה זרה מתרחש בשלבים בדומה לשלבי רכישת הכתיב באנגלית אצל תלמיד הלומד אנגלית כשפה ראשונה (ד"ר ג'נינה קהן-הורביץ, שימרון ,יוסף. ספרקס, ריצ'ארד)
-
סיכום
המחבר משווה בין "הוראה טובה" להוראה יעילה" ביחס לבחינת איכותם של מורים. לדעתו מאחר ש"איכות" הוא מושג חמקמק, אין זה מפתיע שבדיקה של מבחני איכות המורים הקיימים היום מגלה שהם אינם הולמים. אילוצי זמן וכסף הופכים את בחינת ההוראה האיכותית לבלתי אפשרית כמעט. מורים רבים נאלצים להיבחן במבחנים שאינם מעריכים נכונה את איכות הוראתם, מה שמוביל באופן פרדוכסאלי לכך שמבחנים לבדיקת איכות המורה יובילו להורדת האיכות של אלה הבוחרים לעסוק במקצוע ולזילות מקצוע ההוראה. (Berliner. D)
-
תקציר
מאמר זה מדווח על ממצאיו של פרויקט מחקר שנמשך שלוש שנים וביקש לבדוק את השונות בכתיבה של סטודנטים מדיסציפלינות שונות. בקורס באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה שעסק בהיסטוריה של המדע, סטודנטים בעלי רקע של לימודי אמנות השיגו ציונים גבוהים בהרבה מסטודנטים בעלי רקע מדעי. נתונים מטקסטים ומראיונות מצביעים על כך שההבדלים בכתיבת חיבורים בין הסטודנטים יכולים להיות קשורים בתרבות הדיסציפלינרית (אמנויות מול מדעים) ובאפיסטמולוגיה. הממצאים תומכים בהיפותזה לפיה הכתיבה של הסטודנטים מעוצבת בידי הרקע הדיסציפלינרי שלהם, ומעלים את השאלה עד כמה ניתן להעתיק מיומנויות תקשורת מהקשר דיסציפלינרי מסוים למשנהו.
-
רפרנס
החקיקה של תכנית No Child Left Behind משנת 2002 קובעת כי תוקפם של מחקרים חינוכיים המשמשים בסיס ליישום של רפורמות חינוכיות ייבחנו על פי קריטריונים ועדויות המבוססות באופן מדעי. לקביעה זו השלכות רבות על תכנון והערכה של תוכניות לימודים. מצד אחד יש הרואים בכך הזדמנות לבסס את מדע החינוך, מצד שני יש הרואים את גישת ה-SBR כצרה מדי. סקירה באינטרנט של אתרים ומאמרים מרכזיים בנושא.
-
סיכום
המאמר מתמקד בבתי ספר להתפתחות מקצועית ומציג חמישה דגמים ודרכי פעולה שנמצאו שימושיים בתהליך ההערכה של מורים מתחילים. נסקרים רעיונות חשובים, מסגרות קונצפטואליות ודרכי פעולה מוצלחות מהם ניתן ללמוד כיצד ניתן להמשיך ולשפר את הערכת המורים המתמחים. כמו כן מוצע על ידי המחברים מודל הערכה חדש ואינטראקטיבי.(Latham, N.I., Crumpler, T.P., Moss, R.K)
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

