-
סיכום
המאמר מדווח על מחקר של הוראת אוריינות בהכשרת מורים במסלול יסודי באונטריו, קנדה. המאמר בוחן את הדעות ואת דרכי העבודה של מכשירי מורים המלמדים אוריינות ושל מדגם של בוגרי התכנית במהלך שלוש שנות עבודתם הראשונות. זהו חלק ממחקר ארוך טווח על מורים מתחילים לאוריינות שלמדו בשלוש אוניברסיטאות, המתייחס רק לבוגרי אוניברסיטת אונטאריו. (Kosnik, C., & Beck, C.)
-
לינק
האם ביצועיהם של תלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים כדי לסייע להם בהוראת קריאה/אנגלית או מתמטיקה, היו טובים יותר (במבחני הישגים מתוקננים של קריאה/שפה או מתמטיקה) מאשר הציונים של תלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה?בקרב הכיתות שבהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים, האם היו הבדלים בשימוש בלוחות בין הכיתות שממוצע ציוני המבחן של תלמידיהן היה מעל לממוצע לבין הכיתות שממוצע הציונים של תלמידיהן היה מתחת לממוצע? המחקר בחן את הציונים במבחני ההישגים בקריאה ובמתמטיקה של כל התלמידים בכיתות ג' עד ח' במחוז עירוני בצפון מדינת אוהיו והשווה את הציונים בין התלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים לצורך הוראה לבין ציוני התלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה בהוראה ( Swan, Karen, Schenker, Jason & Kratcoski, Annette).
-
לינק
בעשורים האחרונים התחזק הטיעון שיש קשר בין התפתחות מקצועית של מורים לבין העלאת הישגיהם של התלמידים. יוזמות לקידום תוכניות התפתחות מקצועית של מורים בארה"ב עודדו את העוסקים בתחום לאמץ תוכניות ודרכי למידה הנתמכות בממצאי מחקרים (Birman, et al., 2007). גם גופים אחרים עשו מאמץ לשפר את תוכניות ההתפתחות המקצועית ולעקב אחר השפעותיהן על המשתלמים. לדעת כותבי מאמר זה לאור ההשקעה בהתפתחות מקצועית יש חשיבות רבה למחקרים המתייחסים לשאלות פרקטיות העומדות בפני המתכננים והמבצעים של התוכניות. הספרות הקיימת מראה שהתפתחות מקצועית המתוכננת במדויק ומועברת למשתלמים ע"י המחברים במסגרות תורמות עשויה להיות בעלת השפעה על הישגיי תלמידים. אך יש צורך להראות את היעילות של תוכניות כאלה כאשר הן מועברות ע"י אחרים במגוון של הקשרים (Wayne, A., Suk Yoon, K., Cronen S., & Garet, M.S.).
-
תקציר
המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).
-
סיכום
יום עיון של מרכז שניידר בשיתוף גף ליקויי למידה במשרד החינוך ( שפ"י ) 25.5.08. תקצירי הרצאות יום העיון. מארגני יום העיון בחרו להאיר את צידה הפחות מוכר של לקות הלמידה ולהתמודד עם שאלות הקשורות בהבנת המימדים הייחודיים הקשורים ללקות למידה לא מילולית. במהלך יום עיון חשוב זה נעשה ניסיון להתמודד עם השאלות ע"י התבוננות במישורים שונים: שאלות הקשורות בהיבטים התוך-אישיים כגון יכולת לעבד רמזים לא מילוליים , יכולת ויסות , טמפרמנט בסיסי , כישורי שפה וכיו"ב. שאלות הקשורות בקשר הורה-ילד ושאלות הקשורות בהשפעה ההדדית של הסביבה הלימודית והחברתית של הילד על התפתחותו הרגשית והחברתית. בשאלה כיצד מתפתחת הבנה חברתית –רגשית , עסקה הרצאתה של פרופסור עדנה כצנלסון . ד"ר רעיה אריאל עסקה בלקות למידה לא מילולית NLD – מהי לקות זו ? מהם המאפיינים הנוירו-פסיכולוגיים? מהו הדיון המחקרי העדכני כיום בתופעה. הרצאותיהם של יעל ברוקנר וד"ר עופר גולן עסקו בשיטות הטיפול בקשיים אלו.
-
מאמר מלא
התפיסה הפרגמטית היתה המועדפת (קונצנזואלית) בחינוך העברי בישראל לפני קום המדינה. היא התחזקה על-ידי העליות הסוציאליסטיות (השנייה והשלישית), אשר ראו בחינוך לעבודה חלק מההכנה להגשמה ציונית. במחצית השנייה של שנות ה-50 חלה התפתחות בארגון ובעיצוב החינוך המקצועי. שר החינוך זלמן ארן (1955-1960: 1963-1969), שייחס חשיבות רבה לחינוך המקצועי, ראה בו אתגר ודרך להרחיב את מעגלי האזרחים הפרודוקטיביים, כלי לשפר את החינוך ליצרנות, אמצעי השגת מטרות חברתיות וחינוכיות ובעיקר, פתרון אפשרי וראוי למניעת נשירה של תלמידים ממערכת החינוך. ההתמקדות של משרד החינוך בחינוך המקצועי נבעה גם מהשינויים שהתחוללו בישראל: גידול דמוגרפי דרמטי, בעקבות העלייה הגדולה ממדינות האסלאם; חוק חינוך ממלכתי שהציע חינוך אחיד לכל אזרחי המדינה; התקדמות טכנולוגית מואצת. במהלך 1976-1978 שונה מבנה החינוך הטכנולוגי ויעדיו הוגדרו מחדש. הנתיב הטכנולוגי המשיך להיות בעל דימוי של "מסלול אין ברירה", למרות העובדות, ואף על פי שמשנת 1980 אחוז מקבלי תעודת בגרות בקרב תלמידי החינוך הטכנולוגי גדל ב-12% לעומת גידול של 10% בחינוך העיוני. ההזדמנות של החינוך הטכנולוגי לעלות על דרך המלך, הוחמצה בשנים האחרונות ( נירית רייכל ) .
-
לינק
קיימים 4 קטגוריות לסטנדרטים: א.סטנדרטים של ביצוע, ב.סטנדרטים של הזדמנויות למידה, ג.סטנדרטים של תוכן, ד.סטנדרטים של הערכה. השפה היא פלטפורמה המניעה קשר של האדם עם עצמו ועם סביבתו. השפה היא בסיס להשתלבותם של תלמידינו בקהילה כשווי ערך. לא ניתן להצהיר כי תלמידי החינוך המיוחד ישתלבו בקהילה ובעולם המודרני ולחסום אותם ממפגשים בלתי אמצעיים עם נכסי השפה הדבורה והכתובה. חובתנו היא להפעיל דרכי הוראה מפצות העושות שימוש בנכסי השפה הטובים כדי לעקוף תהליכי שפה פגומים. להקצות זמן אקטיבי להזדמנויות חשיבה מגוונות ליצור הלימה בין משתנה הטקסט למשתני הקורא. לזמן "מצבי שיח" אותנטיים, רלוונטיים, לאתגר, לדרוש , להאמין ולעולם לא לוותר ( רחל אשכנזי ) .
-
סיכום
בניגוד לדעה המקובלת כתבי עת מקוונים או E-JOURNALS אינם תופעה חדשה . הם קיימים כבר מעל 10 שנים כאשר חלקם התחילו במהדורה מקוונת מקבילה למהדורת הדפוס ובמשך הזמן ביטלו את מהדורת הדפוס. הטכנולוגיות החדשות והפיתוחים המקוונים באינטרנט מעודדים התפתחות של כתבי עת מקוונים מחד , אך בהעדר מו"לים מסחריים האחראים לצד השיווקי וההפצה של כתב העת , נוטים כתבי עת מקוונים לצאת לעתים בצורה לא סדירה. בסקירה ניתן לקרוא על הסוגים השונים של כתבי עת מקוונים (E-JOURNALS ), מעמדם בתחומי המחקר, השפעת המול"ים המסחריים , השפעת תנועת ה-OA , היבטים טכנולוגיים של פיתוח ועתידם של כתבי העת המקוונים ( עמי סלנט).
-
סיכום
כיצד ניתן להצית אש של ידע, של תשוקה לדעת במוחותיהם של בני אדם? שאלה זו מטרידה את המחנכים במשך כל הדורות וחשובה מאד בישראל. אמנם ניתן ליצור אוכלוסיות נרחבות היודעות לקרוא, אך אינן מסוגלות להבחין במה שראוי לקריאה. ההתפתחות הכוללת של הפרט ויכולת השיפוט שלו עשויים להיות נשכרים ממה שקרוי החינוך הליברלי. יש להתרחק מהנסיגה התרבותית ולדבוק באתגרי האיכות התרבותית ובמצבורי העושר התרבותי העומדים לרשותנו. החינוך הליברלי עשוי לאפשר למורים להבין את פעילותם המקצועית בפרספקטיבה של מטרות חינוכיות ארוכות טווח. לעתים קרובות הכשרת המורים ממוקדת מדי בהיבטים הפרקטיים הדרושים לפעילות המורים, אך אסור להזניח את הרקע ההשכלתי והתרבותי הכללי הדרוש על מנת שהמורים יבינו את משמעות ההוראה ומטרותיה. עליהם לדעת לא רק מה ואיך הם מלמדים, אלא מדוע ולשם מה הם פועלים . לפיכך, הכשרת המורים תכלול התנסויות בפעילות חברתית בתוך ומחוץ לכותלי בית הספר. התנסויות אלו תבחרנה אם הן משרתות שאלות בעלות משקל. תוכנית מעין זו הינה בעלת ערך לאנשי מקצוע שונים, אך חשובה במיוחד למורים, משום שיש בה פוטנציאל של קשר בין עיון ומעשה, בין עולם הידע לעולם ההתנסות ויש לה השלכות חינוכיות למורי העתיד ( מרים בן-פרץ).
-
סיכום
המחקר הוא חלק מפרויקט מחקרי שעסק בפיתוח תמיכה למורי מורים חדשים (ממחי"ם) הנכנסים לעבודה בהכשרה באנגליה. מטרות המחקר היו: איסוף דוגמאות של דרכי העבודה הנהוגות במוסדות להכשרה בקליטת מורי מורים חדשים; ניתוח דרכי הקליטה להכשרה מזוויות הראיה של מדגם של מורי מורים. הממצאים מראים שהתמיכה והקליטה מתרחשות בעיקר במחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות, לרוב ברמת מיקרו של סגל ההוראה. לכן ניתן להבין זאת כלמידה במקום העבודה. בעוד שבמחקר נמצאו דוגמאות של התנסויות טובות של כניסה למקצוע, הוא גם מעלה חששות בדבר העקביות, האיכות והאופי של תהליך זה בהכשרת מורים. (Murray, J.)
-
סיכום
התיאוריה והאתיקה של הדאגה האכפתית ( Care ) של פרופסור נל נודינגס מציעות נקודת מבט חדשה על כל מרכיבי החינוך – הגדרת המקצוע ( אחד "ממקצועות האכפתיות"), מטרות ההוראה ( משתנות לאור צרכיו של הלומד) ואמצעיה ( גמישים ודיאלוגיים ). סיכום נרחב מתוך גיליון "הד החינוך" ( אפריל 2008 ) המציג את עקרונות הדאגה האכפתית תוך הנגדתה לעמדה אחרת – אכפתיות שאינה קשובה לאחרים. גישת הדאגה האכפתית ייחודית אולי מבחינה זו שהיא מכפיפה את האכפתיות האתית לאכפתיות הטבעית- ליחסים שאינם דורשים מאמץ מוסרי אלא מתקיימים מתוך אהבה, אהדה , חמלה, נדיבות , מזג טוב ותשומת לב קשובה. האכפתיות האתית נדרשת כאשר האכפתיות הטבעית נכשלת מסיבה כלשהי. במקרים אלה נקרא האידיאל האתי – המושתת על חיים שלמים של עמידה משני צדי האכפתיות – כדי שינחה את ההתנהגות : מטרתו היא להשיב , אם אפשר, את האכפתיות הטבעית ( Nel Noddings) .
-
לינק
מרכזי המשאבים לאנגלית הוקמו בבתי הספר עקב השינויים שחלו בתפיסה החינוכית . משאבי למידה מגוונים מעודדים ומאפשרים לימוד מתוך עניין , ביטחון , מוטיבציה ויצירתיות. בשנים האחרונות הולכים ומוקמים בבתי ספר שונים מרכזי למידה וחדרי מקצוע אשר אחד מהם הוא מרכז המשאבים לאנגלית ( להלן חדר אנגלית) הכולל משאבים מגוונים כגון : ספרי קריאה , כתב עת , משחקים , קלטות אודיו ווידאו, מחשבים, תוכנות ואינטרנט. הגיוון של המשאבים השונים מאפשר לתלמידים למצוא פעילויות לפי רמתם ותחומי התעניינותם ולכן עולה ביטחונם העצמי. הרגשת הביטחון והעניין עוזרים לתלמידים להתמקד בחומר הנלמד בצורה עניינית המונעת תחרותיות וכך נוצר הרקע המתאים לשיתוף פעולה בין התלמידים ובין התלמידים והמורה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תרומתו , חשיבותו ויעילותו של חדר האנגלית במסגרת הכללית של הוראת ה שפה בכיתות הטרוגניות בתחומים של : עניין בחומר, הנלמד, מוטיבציה , אווירת ביטחון, שיתוף פעולה בין התלמידים, בין התלמידים והמורה , פיתוח יוזמה, הכנת פרויקטים יצירתיים והתקדמות ברכישת מיומנויות השפה ( גולדמן , טובה ).
-
לינק
המאמר מציג סקירת מחקרים בנושא קהיליות למידה. 11 המקורות שנסקרו נחלקים לשתי קטגוריות רחבות על פי שתי השאלות הבאות:שאלה ראשונה: באילו דרכים משתנה ההוראה כתוצאה מהשתתפות בקהיליות למידה מקצועיות, ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה?שאלה שנייה: האם ניתן למצוא בספרות תמיכה בהנחה שלמידת התלמידים מתחזקת כשמורים משתתפים בקהיליות למידה מקצועיות ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה? ( Vescio, V ).
-
לינק
במחקר זה התכונות העיקריות של רפלקציה שנבדקו היו ביסוס- על פי תעתוק של תצלומי הווידיאו של ההוראה של המתכשרים עצמם, של שיעורי עמיתים ושל עבודות תלמידים. ורמות שעל פיהן נותחו והובנו שינויים ביכולות הרפלקטיביות. נעשה שימוש בקוריקולום במתימטיקה הכולל מקרי הוראה מתועדים בווידיאו ועוסק ב"למידה והוראה של פונקציות ליניאריות: ניתוח מקרים של חשיבה מתמטית ( Stockero, S.L) .
-
לינק
אחד משלושת בתי הספר האנתרופוסופיים היחידים בארץ פועל ליד מודיעין, בצריף חמים בנאות קדומים. בבית הספר ה"צומח" יש כרגע רק כיתות א' ו-ב', אך הצוות בטוח שזו רק ההתחלה. עם הכרה של משרד החינוך אך כמעט ללא תקציבים, ועם הרבה אמונה בלב (ההורים). אז איך לומדים בלי מבחנים, בלי קריאה בכיתה א' ועם גישה מוסיקלית-אמנותית לכל דבר? התשובות לפניכם . ילדי כיתות א' ו-ב' מגיעים לכאן בכל בוקר ממודיעין, לפיד וכפר האורנים ברכב הפרטי של הוריהם כדי לחוות חוויה שונה לחלוטין ממערכת החינוך הרגילה שכולנו מכירים. כאן אין צלצולים, אין סורגים וגדרות ואין בניין בטון מאיים ( איילת רוטה).
-
לינק
אריאלה לונברג כתבה וסיכמה ממצאים מעניינים מתוך כתבה של Ellen Gamerman על הצלחתם של הילדים הפינים במבחני פיזה. הילדים בפינלנד (והכוונה לגילאי 15 הנבחנים במבחנים אלה) אין תלבושת אחידה, הם אינם מכינים יותר מחצי שעה של שיעורי בית ביום, אין להם כיתות מחוננים ויש להם מעט מאד מבחנים הקשורים בסטנדרטים, הם מבלים שעות רבות מול המחשב, צובעים את שערם מאזינים למוזיקת "heavy metal" וראפ כמו עמיתיהם האמריקאים (והישראלים) ואינם מתחילים את לימודיהם בבית הספר לפני גיל שבע. למרות זאת, בכיתה ט' הילדים הפינים מובילים בין 57 ארצות הנבחנות במבחנים אלה, במתמטיקה במקצועות מדעיים ובקריאה. כל זאת בדרך להפיכתם לחברה שבה העובדים נחשבים בין היצרניים ביותר בעולם. ההסברים להצלחתם, מסתבר, קשורים לכמה גורמים : איכות המורים ואיכות הכשרת המורים בפינלנד, אהבתם של הפינים לקריאה, מתן עצמאות לתלמידים בחייהם, בלמידתם ואפילו באוכל שאותו הם בוחרים במזנון בית הספר. גם למורים יש עצמאות רבה בהוראתם ואפשרות להשמיע את קולם האישי, גם הכשרתם מעמיקה ומקיפה.
-
סיכום
המחקר המוצג הוא חלק ראשון של מחקר ארוך טווח העוסק בזהויות המקצועיות והאקדמיות של מורי-מורים מתחילים. המחקר מציג גורמים המקדמים מעבר מוצלח מבית הספר לאקדמיה וגורמים המעכבים תהליך זה. הדיון בממצאים מתייחס לתיאור התנסויות הלמידה הפורמלית והמצבית (לא פורמלית) של מורי המורים החדשים. (Harrison, J., & McKeon, F.)
-
תקציר
התוכנה "כתיבה בסמלים" לחיזוק מיומנויות אורייניות, שפתיות ותקשורתיות נועדה לסייע לילדים עם בעיות קריאה ותקשורת המתקשים בשימוש בסמלים גראפיים ואורתגראפיים בתהליך הקריאה והכתיבה. מטרת המחקר לבדוק את השפעת הכנסת התוכנה "כתיבה בסמלים" לבתי ספר על השימוש בה על ידי צוותי ההוראה ועל התלמידים. בפרויקט השתתפו שישה בתי ספר מהחינוך המיוחד, שלושה קיבלו הדרכה אינטנסיבית להטמעת התוכנה במשך שנתיים, אחד קיבל הדרכה חלקית ושניים קיבלו השתלמות בסיסית בלבד. 80 תלמידים עם מגוון צרכים מיוחדים נבחנו במבדק לבחינת התקדמות יכולותיהם של התלמידים בתחום האוריינות והתקשורת. הממצאים מלמדים כי חלה התקדמות משמעותית ביכולות האורייניות והתקשורתיות של הילדים. צוותי ההוראה גם דיווחו על עליה בשימוש בתוכנה על ידי צוות ההוראה ועל ידי הילדים (אורית חצרוני, סיגל ריינדרס-כפרי, אורית אלמוג)
-
לינק
מטרת המחקר היא להציג ולבדוק אמצעי עזר ללימוד קריאה באופן יעיל יותר מהמצוי, באמצעות לימוד קריאת מוסיקה בגן המהווה תשתית ללימוד קריאת לשון. המחקר מתייחס לשלושה מקורות לקשיים ברכישת הקריאה: א. קשיים הנובעים מכתב השפה הספציפית; ב.קשיים הנובעים מהיותו של כתב השפה סמל משני; ג.קשיים הנובעים מהפער בין השפה הדבורה לכתובה. חידושי המחקר הם בתיאוריה – זווית ראייה אחרת לקשיי קריאה ולטיפול בהם, בניית כלי חדש – שיטת תווים רכים כתשתית קריאה ראשונה, ביישום- חלוקת לימוד הקריאה לשני שלבים: שלב התשתית במוסיקה בגן ושלב הקריאה המילולית בכיתה א' ( יהודית כרמון (אבן-זוהר).
-
לינק
לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין