-
סיכוםכתיבה מוּנעת אלגוריתם ויושרה אקדמית: בחינת פרקטיקות, תפיסות ומדיניות של מחנכים בעידן הבינה המלאכותית
למרות העניין העולמי בממשק של כלי כתיבה מונעים באמצעות אלגוריתמים (ADWTs) ויושרה אקדמית, נתונים אמפיריים המתחשבים בנקודות המבט של מחנכים לגבי האתגרים, היתרונות והמדיניות של שימוש ADWTs נותרו נדירים. מחקר זה מצא כי מורים מעריכים מאוד את הדרכים המגוונות שבהן ADWTs יכולים לתמוך ביעדים החינוכיים שלהם (תועלת נתפסת)
-
סיכום
-
תקציר
תופעת הגניבה הספרותית, פלגיאריזם, הופכת יותר ויותר נפוצה בתרבות המחקרית במסגרות ההשכלה הגבוהה. סטודנטים וסטודנטיות מחפשים פתרונות מהירים וקלים הן בשלב הלימוד והן כאשר הם ניגשים לכתיבת עבודות מחקר ותזות. המאמר עוסק בהבדלים המגדריים במודעות (Awareness) לפלגיאט בקרב סטודנטים וסטודנטיות. ההבדלים המגדריים במודעות לפלגיאט נותחו הן באופן כללי והן בתוך כמה הקשרים חברתיים וכלכליים רלוונטיים כגון רמת חיי החברה של הסטודנט, אופן המגורים (עם הורים/סבים/במעונות סטודנטים), מוטיבציה ללימוד ועבודה במהלך הלימודים.
-
סיכום
מאמר זה מתאר מחקר חלוץ בהקשר הישראלי, שבוחן את הקשר של סביבת האינטרנט לשיפוט מוסרי. באופן ספציפי, המחקר בוחן אם קיים שוני בשיפוט המוסרי של בני נוער בחיי היומיום בהשוואה לזה שבסביבת האינטרנט ואם קיים קשר בין השיפוט המוסרי בסביבת האינטרנט לבין ההתנהגות בפועל בסביבה זו. הבחינה נעשית בהסתמך על פרופיל השיפוט המוסרי של אדד (1988), המבטא את שכיחות השימוש באופני שיפוט מוסריים תוך הנחה שהתוכן מוביל את ההכרעה המוסרית ושהשיפוט לא תלוי באופן בלעדי ברמה המוסרית שהאדם הגיע אליה ובעקרונות שהוא דוגל בהם בנוגע לטוב ולרע (מבנה מוסרי) אלא גם באירועים סביבתיים משתנים לפי הנסיבות. פרופיל זה מתייחס לחמישה סוגים של הכרעות מוסריות: שיפוט הומני (מוסרי), שיפוט אינטרסנטי אישי (לא מוסרי), שיפוט אינטרסנטי חברתי (לא מוסרי), שיפוט כפול ערך וחוסר שיפוט (דן בוכניק, מור דשן).
-
תקציר
מחקר זה מתכוון לבחון את הנטיות של סטודנטים להוראה לבצע גניבה ספרותית תוך שימוש באינטרנט, את הגורמים המשפיעים על הנטיות שלהם ואת הסיבות לגניבה הספרותית. הממצאים חשפו שלסטודנטים להוראה הייתה, במידה מסוימת, נטייה לבצע גניבה ספרותית תוך שימוש באינטרנט על ידי העתקה של חומרים או שימוש באותה עבודה לקורסים שונים (Eret, Esra; Ok, Ahmet. , 2014).
-
סיכום
בפוסט זה המחברת חוקרת כיצד עובדת למידה שיתופית בשני סוגים של קורסים מקוונים—האחד הוא הקורס המקוון הפתוח ורחב-ההיקף המוכר לכל, MOOC (massive open online course), והשני הוא הקורס בתשלום הסגור, COLC, שהן ראשי התיבות שהמחברת משתמשת לכינוי קורס מקוון סגור לצורך קרדיט (closed, online, for credit, course). קיימים מאות קורסים מסוג COLCs הזמינים כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב ( Morrison, D) .
-
סיכום
הצגת הספר כקורס המקוון המושלם עשויה להיראות מעט יומרנית. העורכים – Orellana, A., Hudgins, T. L., & Simonson, M.-מודעים היטב שאין דבר כזה הקורס המושלם, למרות כותרת הספר. העורכים מודים שהקורס המקוון המושלם הוא "פנטזיה" (עמוד 10), אבל הם גם טוענים שאפשר להתקרב לשלמות מעין זו. זו נקודת הפתיחה להבנת התוכן של הספר, מבנהו, בחירת הנושאים ועבודת המחקר המוצגת בו, ואת התרומות יקרות הערך של המומחים, שכולם תורמים למגוון של התוכן ולעושרו. הדבר הראשון שעורכי הספר מבהירים הוא שכדי שקורס מקוון יהיה מצוין, עליו לעקוב אחר תכנון המונחה על-ידי סטנדרטים של איכות. רק אז אנו יכולים לדבר על קורס מקוון טוב ( Marta Ruiz-Corbella).
-
לינק
המונח "מעורבות הסטודנט" ("Student Engagement") מתייחס למידת המעורבות או העניין אותה מגלים הסטודנטים כלפי לימודיהם, ועד כמה חשים הם "מחוברים" לכיתתם, בית הספר ואיש לרעהו. מידת המעורבות של הסטודנטים בלמידה במוסד האקדמי בו הם לומדים הופכת יותר ויותר לסמן מקובל המעיד על מצוינות המוסד אליו הם משתייכים. מדוע מידת מעורבותם של הסטודנטים מהווה כיום סוגיה כה מרכזית, בייחוד במוסדות אקדמיים? האם ניתן למדוד באופן יעיל ומדויק את אותם משתנים אליהם מתייחס המונח? במאמר זה, עורך הכותב סקירה היסטורית של המונח, מציג סקר לאומי שנערך בארה"ב בדבר מעורבות הסטודנטים, דן בצורות השונות של מעורבות ומגדיר את המונח "מעורבות הסטודנט" (.("Student Engagement" כדי להתמודד עם בעית המעורבות הנמוכה של הסטודנטים פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים. חרף הצלחתן, אימוצן מלווה לעתים בהתנגדות של חברי הסגל (Axelson, R. D).
-
תקציר
מורים ומרצים רבים נתקלים בבעיית ההעתקות בעבודות (פלגיאט). דומה כי בעיה זו הוחמרה בעידן שבו שפע עבודות מוכנות מופיעות ברשת, כמו גם פיסות מידע בכל נושא כמעט בויקיפדיה ובאתרים אחרים. פעמים רבות אין הדבר נובע מכוונה מודעת של התלמידים והסטודנטים לרמות, אלא מטשטוש התחומים ומחוסר הבנה אמתי של המותר והאסור. המחקר ניתח נתונים שנאספו במשך שלוש שנים בקרב תלמידים בינלאומיים בבריטניה, ומצא כי התוכנה אפקטיבית במניעת העתקות והסתמכות-יתר על מקורות, ומשפרת את ביצועי התלמידים בעריכת פרפרזות ובכתיבת מראי-מקום והפניות. כמו כן, נמצא כי התוכנה משפרת את הבנת התלמידים את מושג היושרה האקדמית ואת הדרישות בתחום.
-
לינק
ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על מאמר של ריצ'רד ווג'וודסקי לגבי חמש דרכים למנוע רמאות של תלמידים להעתקה בעידן האינטרנט והתקשוב . כמה מההצעות של ווג'וודסקי די מוכרות, אבל הוא לא מתיימר להיות מקורי. באופן כללי הוא דוגל בגישה המוכרת הטוענת שככל שהמטלות שנציב בפני התלמידים יהיו יותר אותנטיות, כך הרצון, והאפשרות, להעתיק יצטמצמו. כדרך להתגבר על בעיית ההעתקה ממקורות באינטרנט ווג'וודסקי מציע להנחות את התלמידים להכין גרסאות של העבודות שלהם בכיתה, ולהעלות את הגרסאות האלו לבלוגים שלהם. גם כאן אין משהו מקורי. זאת שיטה מוכרת לצמצום ההעתקות. כאשר כל שלב ושלב של הכנת עבודה מלווה על ידי המורה, במקום שהוא יראה רק את התוצר הסופי, הוא יכול לכוון את התלמיד לשימוש נכון במקורות.
-
סיכום
המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר. בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת (לאה ברץ, רוני ריינגולד)
-
סיכום
המונח הלועזי פלגיאט מאגד תחתיו מספר התנהגויות, אשר להן מכנה משותף – שימוש במשפטים או ברעיונות של אדם אחר והצגתם כתוצר אישי מקורי. לעיתים חל בלבול בין המונח פלגיאט לבין המונח זכויות יוצרים, על אף שלמעשה מדובר בשני מונחים בעלי עקרונות יסוד שונים. רשת האינטרנט חושפת את התלמידים לכמויות אדירות של מידע. מידע זה, המאוחסן בפורמט דיגיטלי, רגיש יותר מן המידע המצוי על הנייר וזאת בשל היכולת לשנותו בקלות ולהעבירו ממקום למקום במספר פעולות פשוטות. עובדות אלו פותחות חלון הזדמנויות מגוון לביצוע ביטויי פלגיאט, בין אם בשגגה ובין אם בכוונה תחילה.קיימת הסכמה בקרב אנשי החינוך, שלא ניתן למגר את התופעה לחלוטין אך ניתן לנקוט במספר פעולות, אשר ביכולתן לסייע בצמצום שיעוריה בקרב התלמידים (אתי יערי)
-
סיכום
הלמידה על פי הטבלה של פרופ' שולמן כוללת שישה יסודות: מעורבות והנעה, ידע והבנה, עשייה ופעולה, עיון רפלקטיבי וביקורת, שיקול דעת ותכנון, מחויבות וזהות. טקסונומיה זו מציעה את הטענה הבאה: למידה מתחילה במעורבות וזו בתורה מוליכה אל ידע והבנה. כשאדם מבין, הוא מפתח יכולת לעשות או לפעול. חשיבה ביקורתית על העשייה וההבנה מוליכה אל חשיבה מסדר גבוה יותר, וזו מתבטאת ביכולת להפעיל שיקול דעת ותכנון במצבים של אי-ודאות וערפול. בסופו של דבר, הפעלתו של שיקול דעת מאפשרת פיתוח של מחויבות. מחויבויות אלה, בתורן, מאפשרות – ואולי אף דורשות – התעניינויות חדשות.
תוצאות חיפוש עבור: פלגיאט
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ-1 ל-13
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין