המאמר דן בהפיכתם של צוותי מורים ושל סטודנטים להוראה לקהילות לומדות במסגרת הכשרת מורים במערך של "בית ספר לפיתוח מקצועי" (PDS) ובשילובם של שני סוגי שיח למידה- פנים –אל-פנים ודואר אלקטרוני (דוא"ל) – בהליך זה שני תהליכים אלה שינו את תפקידי המורה ואת תפקידי המדריך הפדגוגי. המחקר התמקד בקהילה לומדת אחת, שהתרכזה סביב מדריכה פדגוגית להוראת הלשון העברית, והשתתפו בה סטודנטים ומורים משני בתי ספר. הפעילויות שנחקרו חולקו לשתי קטגוריות עיקריות: פעילות פנים-אל-פנים ופעילות בדוא"ל. נראה כי שימוש בתקשורת מקוונת לצדן של פגישות יזומות עשוי לייעל את פעילות הקהילה ולכונן ולהצמיח את המשתתפים ואת תפוקתם (חנה שגיא, דרורה כפיר)

בזירה חינוכית אידיאלית אחריותיות אמורה לבטא אוריינטציה תפקידית המשקפת יחס ישר בין הסמכות הנתונה בידיהם של אנשי החינוך לבין מידת נכונותם ומחויבותם העצמית לתת דין וחשבון על התרחשויות שונות הנובעות במישרין ובעקיפין ממכלול העשייה שלהם בתפקיד. לטענת המחברים את עיקר האמצעים והמאמצים הבירוקרטים יש להשקיע בקידום אוריינטציה מקצועית-מוסרית במערכת החינוך. מטרה זו יכולה להיות מושגת אם יושם דגש על פיתוח מקצועי של אנשי חינוך ועל שיפור מעמדו של איש החינוך, הן מבחינת סמכותו המקצועית והן מבחינת תנאי העסקתו. בד בבד, פיתוח האחריותיות המקצועית- מורית צריך להשתקף גם בהגדלת מידת האמון שהמנגנון הבירוקרטי מעניק לחברי הצוותים הפועלים בבתי הספר ולבוא לידי ביטוי בתהליכים ארגוניים שמערכות ארגוניות מקיימות. (אדם ניר ודן ענבר)

המדריך המוצג מיועד ליצור תשתית שתאפשר לכל מעבירי ההשתלמויות בתחום ההערכה ולכל המשתלמים לדעת את היקף הידע, את תחומי ההתנסות ואת השימושים בפועל שלהם נדרשים העוסקים במדידה והערכה בחינוך. כתיבת המדריך מבוססת על המסגרת המוצעת ע"י ועדה המומחים שפעלה בתמיכת היזמה למחקר יישומי בחינוך (2004), תוך שהוא מוסיף לה נדבך נוסף בפירוט הנושאים, המטרות, תתי-מטרות והשימושים בפועל של המשתלמים, אותם יש לכלול בהשתלמויות בתחומי מדידה והערכה. בנוסף, המדריך כולל המלצה בנוגע למערך הליווי וההנחיה במהלך ההשתלמות, קריטריונים למנחים בהשתלמויות במדידה והערכה והמלצות כלליות אחרות בנוגע למבנה ההשתלמות ומהלכה. (חגית הרטף)

קיימות דעות שונות בעולם לגבי השאלה איזה בית ספר מתאים להיות בית ספר לפיתוח מקצועי. החוקרות הציגו דגם לאפיון בית הספר המתאים לשותפות. הדגם מתבסס על המודל של טייטל (2003) והשוני מתבטא בקיצור הזמן בכל שלב – שיטוח הפירמידה. בנוסף הן הציגו את מאפייני בית הספר היכולים להפוך את מערך ה- PDS להצלחה: נכונות כל הגורמים בבית הספר בהפעלת המערך ובבניית שיתוף ואמון בין הגורמים האנושיים שבו, אקלים חיובי של בית הספר ועבודת צוות טובה, מומחיות ומקצועיות ובטחון עצמי של המורים החונכים בעבודתם המקצועית. גורם משמעותי נוסף המשפיע על מידת ההצלחה הוא מימוש האינטרסים הייחודיים של בית הספר (ענת אוסטר-לוינץ, אביבה קליגר)

ד"ר דוואנס (Devans) היא מהמובילים בנושא התלקיט (פורטפוליו) בהוראה בחננוך הגבוה בארצות הברית. בראיון שנערך עמה במסגרת כתב העת האלקטרוני "The Teaching Professor" היא מתייחסת לשאלות: באיזה אופן שונים תלקיטים של הוראה משיטות אחרות לתיעוד העבודה של איש הסגל?; אילו יתרונות מציעים תלקיטים של הוראה לאיש הסגל כפרט, לפיתוח אנשי הסגל בכלל ולאלה שתפקידם להעריך אנשי סגל?; כיצד ניתן להשתמש בתלקיטים כדי לשפר את ההוראה?; אילו סוגי מידע רצוי לתכנן ולאסוף לתלקיט?

יוזמה של מורים ואנשי אקדמיה באוסטרליה בשנת 1985 הביאה להקמת הפרוייקט השיתופי של הוראה ולמידה יעילים The Project for Enhancing Effective Learning -PEEL. היוזמה של המורים לתיעוד שיטות הוראה מפעילות ופעילויות של תלמידים נמשכה במשך השנים ללא מימון ותמיכה של גורמים רשמיים באוסטרליה. האתר המתוקשב שהקימו המורים באוסטרליה בעצמם משקף פעילות יזמית של מורים המתמקדים בפיתוח מקצועי רב-שנתי והמתעדים את ההתנסויות המועילות שלהם ללמידה איכותית ויעילה. באתר מתועדים 1400 רעיונות להוראה איכותית. פרופסור טום ראסל, מגדולי המומחים לפדגוגיה של הכשרת המורים (אשר הרצה לאחרונה במכון מופ"ת) המליץ על האתר המתוקשב והציע שבועיים של התנסות חינם בחומרים וברעיונות בו.

שני כוחות מנוגדים הפועלים ברפורמה המוצעת להערכת תלקיטים: א. הצורך הקיים ליצירת סטנדרטים קשוחים להשגת אחידות בתהליך ההערכה ומתן ציונים על הישגים; ב. קיומן של שאלות קריטיות המתייחסות להבחנה בין מטרות התלקיט המכוונות להערכת הישגים ובו בזמן גם לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים והתפתחותם. במחקר זה בחנו החוקרים קריטריונים להערכת תלקיטים לצורך דירוג האיכות של החמרים המופיעים בו. מטרתם הייתה להבין כיצד קריטריונים כאלה נבחרים וכיצד משתמשים בהם בשני הכיוונים הנ"ל. בהקשר של הכשרת מורים נבחנו דרכי הערכה קיימות, ע"י בדיקת האוריינטציות השיפוטיות וסגנונות ההדרכה ששימשו את המעריכים. בנוסף, לצורך השוואה, החוקרים נתנו לקבוצת מעריכים להעריך אותו תלקיט. התהליכים שנבחנו מצביעים על כך שיש דרך משותפת לכולם בשיפוט תלקיטים, שעיקרה הערכות נורמטיביות הנעשות פחות או יותר על-פי קני-מידה מוחלטים מראש ותלויי-מעריך והמאפשרים גישה של "checkbox" להערכה. לאור המחקר ניתן לאפיין את דרכי ההערכה הקימות, ולהציע טיפולוגיה של תבחינים המאפשרת להשיג שקיפות בתהליך, דבר שיכול להקל על הדילמה של מורה-המורים המשמש הן כמעריך והן כמדריך במהלך ההכשרה. (Tillema, H., & Smith, K.)

המאמר סוקר בהרחבה את שתי הגישות העיקריות המקובלות לפיתוח מקצועי של מורים למתמטיקה (בתי ספר יסודיים) באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הגישה הראשונה והמובילה לפיתוח מקצועי של המורים למתמטיקה בארה"ב ידועה בשם Cognitively Guided Instruction ואילו הגישה השנייה ידועה בשם (Math as Text (MAT. גישת הפיתוח המקצועי בתפיסת ה-CGI גורסת שיש לתלמיד בביה"ס היסודי ידע מתמטי אינטואיטיבי (ידע לא פורמאלי) והמורים צריכים לדעת כיצד לטפח ולעצב חשיבה זו לקראת פתרון בעיות. הדגש הוא גם על טיפוח הידע המקצועי של המורים במתמטיקה עצמה. לעומת זאת, גישת ה-MAT לפיתוח מקצועי של מורים מתרכזת יותר בשיטות הוראה ודרך העברתן ופחות בחשיבה של הילד. בשיטת ה-MAT לומדים המורים בעיקר אסטרטגיות הוראה חדשניות למתמטיקה והתנסויות של עבודה בקבוצות. המורים לומדים לתעד את ההתנסות שלהם באופן שיוכלו בהמשך לאמץ את שיטות ההוראה שנחשפו אליהם בכיתה. דגש רב ניתן בשיטה זו לרפלקציה ולתיעוד עצמי של המורים למתמטיקה (Andrew, Lane)

בניו-זילנד מחפשים דרכים חדשות להכשיר מורים כרכזי מחשבים ליישומי מחשב בביה"ס. אחת השיטות שנוסתה שם בהצלחה היא הדרכת מורים באמצעות למידה פעילה מבוססת אירועים (Scenario-Based Learning). נקודת המוצא של עורכי הניסוי היא שלמידה והוראה הם ביסודם תהליכים מורכבים למדי ומורי המורים חייבים לקחת זאת בחשבון בעת העברת הידע למורים ובעת תכנון ההתנסויות. על מורי המורים לדמות כמה שיותר את התנאים המורכבים השוררים בביה"ס והמשפיעים על התהליכים. כמענה לצורך זה מציעים המחברים לפתח את שיטת ההדרכה המבוססת על שילוב בין ניתוח-אירועים ׁScenario- Based Learning ובין משחק תפקידים. מאגר ההדרכה מבוסס חקר המקרים כולל כ- שמונה אירועים שונים הלקוחים מחיי ביה"ס ברמות מורכבות שונות (Mark Brown)

המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מהי קהילה מקצועית לומדת? על אילו מאפיינים מושתתת הקהילה? מטרות הקהילה, הרכב הקהילה, מדוע סטנדרטים פנימיים, אלו מאפיינים של קהילה לומדת משתקפים בפעילות הקהילה המשתלמת? כיצד תופסים שותפי הקהילה את תהליך הלמידה, תנאיו ותרומותיו למשתתפים ולבתי הספר? אילו קשיים ובעיות התעוררו במהלך פעילות הקהילה? תנאים בקהילה, היגדים בשאלון, השפעה על העבודה בבית הספר, היגדים בשאלון, מחקר הפעולה בבית הספר כאתגר היגדים בשאלון, סיכום ומשמעויות, קשיים ובעיות, מה המשמעות של הקהילה? (עירית דיאמנט, דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, אבריאלה עמית, איריס ברקוביץ)

תכנית הקליטה למורים מתחילים שהחלה בשנת 2002 הוותה שינוי מרכזי ראשון בטיפול במורים מתחילים בסקוטלנד. מאמר זה מציג תיאור של השינויים הללו במסגרת ההתפתחויות בתיאורית החונכות בהקשר רחב יותר. הטענה היא שהאיכויות האישיות של החונך (induction supporter ) במהלך הכניסה להוראה מרכזיות להתפתחות של יחסי חונכות יעילה. הדעות של הסטודנטים, הם המתמחים לעתיד, מתארות מאפיינים מועדפים של חונכות יעילה. (Rippon, J. H., Martin, M)

ההתמחות בהוראת הדיסציפלינות, המתקיימת במכון מופ"ת, מתמקדת בפיתוח מקצועי ובשיפור ההוראה של מורים המלמדים במכללות להכשרת מורים. התכנית עוצבה וגובשה תוך בחינת ההיבטים השונים הנדרשים מאיש סגל במוסדות להכשרת מורים על מנת להיחשב מומחה בתחומו. בעיצוב התוכנית הובאו בחשבון הביקורת וההערכה של צוות המתכננים, של המבצעים ושל המשתתפים. ההערכה, בגישת מחקר פעולה, שימשה הן כלי עזר לעיצוב הקורס והן אמצעי לבקרה ולמשוב על איכות הפעילות והתאמתה לאוכלוסיית היעד. המאמר מציג את תהליך בניית התכנית בהסתמך על ההערכה והמעקב, על ההתאמה לאוכלוסיית היעד ועל המודל שצמח על יסוד פעילות זו. (רויטל היימן)