תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
נמצאו 3141 פריטים
פריטים מ-1701 ל-1720
  • לינק

    קהיליות למידה מקצועיות מתקיימות מכמה סיבות. הסיבה המרכזית המתוארת במאמר זה הייתה לסייע לבתי ספר ליישם קוריקולום חדש במערכת החינוך כתהליך של הכנסת שינוי. השלב החשוב היה שלב ההסתעפות שבו חברי הקהילייה חשו חופש ללכת לכיוון שקהיליות בתי הספר שלהם רצו ללכת בו. משמעות החופש היתה שהם חשו מוכנים לנוע בדרכים עצמאיות יותר, לפנות לסגל שלהם ולתמוך בו ולא לפעול במסגרת הקהילייה בלבד, כדי להכניס את השינוי המצופה ( Edwards, F ).

  • לינק

    ספר חדש על מורכבות אנושית וחינוכית בבתי הספר בישראל מנקודת מבטם של מנהלים. הספר בהוצאת מכון אבניים, מכון אבני ראשה ויחידת הבוגרים של קרן מנדל. פני החינוך דרך תיאורי מקרים של 11 מנהלי בתי ספר, המתמודדים עם השונות והמורכבות העצומה בבתי הספר שלהם. דני בר גיורא, קארן טל, רותי להבי, נסר אבו סאפי ואחרים בין הכותבים. לתאורי המקרים מגיבים אנשי שם מתחומים מגוונים בחברה ( עורכת , שבי גוברין) .

  • לינק

    המורה והמחנכת אורנית פרידמן מציינת במאמרון מעניין שלה כי שילוב טלפון נייד בשיעור יכול רק לתרום לחוויית הלמידה בשיעורים הנלמדים בכלל בכיתה ובשיעורי תנ"ך בפרט. "השימוש בטלפון נייד בזמן שיעור אסור אצל מרבית המורים ומרבית בתי הספר אוכפים זאת באמצעות תקנון בית ספרי. אבל במציאות מכשיר הטלפון הנייד הוא חלק בלתי נפרד מילדינו. מכשיר הטלפון הנייד מהווה אמצעי תקשורת, יומן, כלי משחק, מצלמה, מסרטה ובאמצעות אפליקציות שונות נתן לעשות בו עד המון שימושים רבים" ( אורנית פרידמן) .

  • סיכום

    סיכום הרצאתו המרתקת של פרופסור עמי וולנסקי בכנס מכון מופ"ת על מגמות השינוי בחינוך הציבורי בעולם וישראל. שני גלים בולטים בהיסטוריה של החינוך הציבורי: הגל ה-1 (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה), הגל ה-2 : תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך. עתה אנו רואים ניצנים של התפתחות הגל- ה3 בחינוך הציבורי בעולם , בעיקר נוכח הצלחת מערכת החינוך בפינלנד. בהרצאה הוצגו מאפיינים עיקריים של הגל השלישי כפי שמתבטאים במערכת החינוך הפינית ובחשיבה החינוכית שם ובחלקה האחרון הוצגו ההתפתחויות במערכת החינוך בישראל מול המגמות של הגל- ה3 בחינוך הציבורי .

  • לינק

    מלכ"ע היא מערכת לאבחון כתיבה עיונית, המיועדת למאבחנים דידקטיים ולמורים המלמדים כתיבה. המערכת נבנתה לפני כעשר שנים, והיא משמשת עד היום לבניית תכניות להוראת כתיבה עבור סטודנטים עם ליקויי למידה, הלומדים במכינות הקיץ של מרכז התמיכה "חממה" במכללה האקדמית תל-חי. כמו כן היא יכולה לשמש לאבחון ולשיפור הכתיבה העיונית של תלמידים מגיל עשר. המערכת בוחנת את תהליך הכתיבה, את איכות הכתיבה ואת תפיסתו העצמית של הכותב ( אורית דהן, יעל מלצר, נעמי הדס לידור ) .

  • לינק

    במאמר זה מתמודד ד"ר יוסי ארגמן עם הטענות כי תוכני הלימוד ותפיסת הידע בחינוך הדמוקרטי אינם רלוונטיים למיעוטים אתניים ולאכלוסיות שוליים כלכליות. בניגוד לדעות רווחות אלו , תורת הצרכים שעליה מבוסס החינוך הדמוקרטי, כמו גם תפיסת הידע עליהן הוא מבוסס , מאפשרות לתלמידים מן השוליים החברתיים להשתלב במסגרותיו באופן שבו הפערים התרבותיים-כלכליים אינם מהווים גורם מערכב בהתפתותם הלימודית ( יוסי ארגמן) .

  • לינק

    פחות מ10 דקות הוא אתר הדרכה חדש שהוקם בחו"ל לטובת מורים , רכזי תקשוב ומרצים המשלבים תקשוב בהוראה ובלמידה. המטרה היא להדגים בפני המורים ואנשי חינוך את עיקרי השימוש הנכון והמועיל בכלים מתוקשבים בסרטי הדרכה בויוידאו. הרעיון הוא כי סרט הדרכה קצר בווידאו יש לו ערך הדרכתי יותר גבוה ומועיל מאשר טקסטים רגילים ואכן נראה כי האתר מצליח לעוור עניין בקרב מורים ומרצים השואפים להתפתח מבחינה מקצועית בתחומי התקשוב החינוכי .

  • לינק

    ארצות הברית תקועה עם הירושה החינוכית של הנשיא הקודם. התקשורת חושפת את מחירם של המבחנים הסטנדרטיים: רמאויות. הנשיא אובמה ושר החינוך שלו כבר מציעים תיקונים והקלות. הערכת יתר של תלמידים, התברר באיחור גם לאמריקנים, פוגעת בחינוך . עולם החינוך בארצות הברית כמרקחה. הנשיא אובמה ושר החינוך ארני דנקן הכריזו על ויתורים שייתנו למדינות שלא יעמדו בסטנדרטים שהוצבו לבתי הספר במסגרת החוק “שום ילד לא נשאר מאחור” (No Child Left Behind). ( אבי קפלן ).

  • סיכום

    הניסוי בהערכת מורים בישראל נכנס לשנתו השנייה. מנהלים מעריכים מורים באמצעות כלי הערכה שפיתחה ראמ"ה. מקצוע ההוראה עומד על ספו של שינוי יסודי .מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מציגות את ההיערכות במאמר שהתפרסם בדצמבר 2011 בכתב העת "הד החינוך" "הנה זה בא : המודל החדש להערכת מורים בישראל". במאמר זה נסקור בקצרה מגמות בתהליך הערכת מורים בעולם ונתאר את תהליך פיתוחו של הכלי להערכת מורים בישראל, את השלבים המרכזיים בתהליך הערכת המורים שהחל לפעול השנה בבתי הספר בישראל ואת הממצאים העיקריים מתכנית ההרצה (פיילוט) של תהליך הערכת מורים בשנת תש"ע. ( מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי).

  • לינק

    איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).

  • לינק

    הכפפת החינוך לשיקולים כלכליים (מופרכים) מזיקה לחינוך – ולכלכלה. החינוך חייב להשתחרר מהפניקה שמפיצה תעשיית המבחנים הבין-לאומיים. הקשר בין מיקום המדינה במבחנים הבין־לאומיים ובין צמיחה כלכלית הרבה פחות לינארי ממה שמלמדים הגרפים של רשויות המדידה הבין־לאומיות. אי־אפשר שלא לתהות שמא הקשר בין חינוך לכלכלה שונה ממה שמוצג בדרך כלל: כלכלות מבוססות וכלכלות צומחות משקיעות יותר בחינוך והתוצאה היא שהן משיגות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הבין־לאומיים; החץ הנסיבתי הוא מצמיחה כלכלית לשיפור החינוך ולא להפך, או לכל הפחות – התהליך הוא דו־כיווני (. מבחנים בהקשר זה הם כלי חשוב ללמידה, והם מעוותים את החינוך ומאפילים על יעדיו האמיתיים כאשר הם הופכים לכלי מדידה תחרותי שתגמולים בצדו. הערכה בחינוך מטרתה לסייע לאנשי החינוך להבין תהליכים פרטיים ומערכתיים, ולא כלי פוליטי להתהדר בו. (יולי תמיר ) .

  • מאמר מלא

    ב־2007 הקים המורה רון קלארק באטלנטה, ג'ורג'יה, יחד עם מורה שותפה, את "האקדמיה של רון קלארק", בית ספר פרטי, שלומדים בו כשמונים תלמידים אפרו־אמריקנים בני 10 עד 13, הזוכים לחינוך מעולה בשיטות הוראה מקוריות. לתלמידים, הבאים מרקעים כלכליים מגוונים (מרביתם ממשפחות חלשות), יש לדברי קלארק פוטנציאל נשיאותי. האקדמיה ממומנת בעיקר מכספי תרומות, ומורים רבים מרחבי העולם רואים בה מוקד עלייה לרגל.

  • מאמר מלא

    קוריאה הדרומית מתקשבת את מערכת החינוך שלה לפי תכניות חומש עקביות. ישראל עדיין בשלבים ראשונים, אך היא יכולה להדביק את הפער הדיגיטלי . בביקור בקוריאה הדרומית למדנו ממערכת חינוך העוסקת בהטמעה עקיבה של תקשוב כבר עשרים שנה. כל חמש שנים מציג משרד החינוך תכנית רב־שנתית. התכניות הרב־שנתיות מתאימות את מערכת החינוך למציאות המשתנה. הכנסת שינויים וחידושים לבתי הספר, יחד עם בקרה מתמדת על איכות השיטות הנהוגות בה והרלוונטיות שלהן, הן חלק מהתרבות החינוכית. זה אולי הדבר החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהביקור( עופר רימון).

  • סיכום

    מערכת הוורדפרס שימשה בתחילת הדרך בוני בלוגים, אך כיום מביני עניין בחינוך ובארגון מודעים לכך שזוהי מערכת מצוינת לבניית אתרים למטרות חינוכיות. השימוש בוורדפרס מאפשר לעובדי מינהל ולעובדי חינוך , ללא רקע טכני, להיעזר בקהילה גדולה שמפתחת את המערכת ובנוסף המערכת מעניקה פתרון מצוין לקידום אתרים, נוחות השימוש, אפשרויות העלאת תמונות שילוב של וידאו ועוד. וורדפרס היא מערכת נוחה, יעילה, נפוצה, תקנית, ובעיקר – פתוחה, לניהול של בלוגים ואתרי אינטרנט. וורדפרס בעברית היא הגרסה המקומית הרשמית של WordPress, מערכת ניהול תוכן פתוחה. נוכח החשיבות של תוכנת וורדפרס לאנשי חינוך יזם לאחרונה מכון מופ"ת השתלמות מקצועית לשימוש לניהול תוכן דיגיטאלי ולשימוש בתוכנת וורדפרס ( עמי סלנט)

  • לינק

    מאמר מעניין שיוצג בכינוס הבינלאומי הקרוב בדצמבר 2011 International Workshop on Social and Personal Computing for Web- Supported Learning Communities . המחברים, מדעני מחשב מובילים בתחומם, מסבירים היטב את המעבר שהתרחש ב15 השנים האחרונות בתחומי הלמידה המתוקשבת. הם מסבירים את ההבדלים העקרוניים בין הדורהראשון של למידה מתוקשבת (E-Learning 1.0 ) לבין הדור השני של למידה מתוקשבת ((E-Learning 2.0. בהמשך המאמר הם מציגים בבהירות את כיווני הפיתוח האפשריים לדור השלישי של מערכות הלמידה המתוקשבות בחינוך (E-Learning 3.0). המאמר נכתב ע"י המדענים Rubens, D. Kaplan, and T. Okamoto.

  • לינק

    הספר "תזמור של למידת חקר" ("" Orchestrating Inquiry Learning") פונה לאתגר העיקרי לגבי כיצד לתמוך בתהליכים של למידת חקר בתוך הכיתה ומחוצה לה. הספר טוען שתמיכה טכנולוגית, המזווגת עם תכנון מתאים של הפעילויות ועם ניהול סביבת הלמידה, יכולה לאפשר התנסויות אותנטיות ורלוונטיות באופן אישי של למידת חקר. האוסף הערוך הזה כולל פרקים ששולבו בזהירות יחדיו לראשונה; הפרקים מתייחסים ללמידת חקר ולתזמור של הלמידה (Littleton, Karen, Ed.; Scanlon, Eileen, Ed.; Sharples, Mike, Ed).

  • לינק

    המאמר סוקר מחקר אורך שהועבר על ידי שלושה מורים, שבו הם שילבו כתיבת בלוג כאסטרטגיית למידה. לפי המאמר, המטרה של המחברים הייתה לספק לתלמידים הזדמנות ליצור קהילות מעשה (communities of practice) הניגשות ליישום של טכנולוגיות חינוכיות. במאמר מובאת סקירה של טווח הכישלונות וההצלחות של המחקר ומודגשות ההערות של הסטודנטים שהשתמשו בבלוגים בכיתה. עיקר הטעויות היו הפעלת הסטודנטים לשיח פדגוגי באמצעות בלוגים , כאשר שיח כזה עדיף לקיים באמצעים הותיקים כגון פורומים מתוקשבים או צ'אטים . עדיף היה להפעיל את הסטודנטים להוראה בבלוג לצורך כתיבה ורפלקציה ולא לצורך שיח ( (Hungerford-Kresser, Holly, Wiggins, Joy and Amaro-Jim?nez, Carla).

  • לינק

    המאמר מתאר ספר תובנות, שיטות פדגוגיות שהוכיחו עצמם בשדה, מעשיות שנכתב בארה"ב על-ידי מורה לאנגלית, הנחשב כאחד מטובי המורים שם . הספר, שהינו תיאור מקיף של אתגרים נפוצים שבהם נתקל המורה בכיתה, מציג צעדים ישימים ומערכי שיעור עבור מורים בבית הספר התיכון המבקשים לסייע לתלמידים להניע עצמם ( Ferlazzo, Larry).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר לתואר דוקטור של "המועצה למחקר כלכלי וחברתי" שחקר כיצד מורים ייעצו לתלמידים לגבי הוראה ולמידה בכיתות. מחקר זה חקר את פרקטיקות הייעוץ והתגובות של ארבעה מורים בבית ספר בעלי היסטוריה של מתן ייעוץ לתלמידים. כיצד המורים ייעצו לתלמידים בתוך המורכבות והאילוצים של שגרת ההוראה "הנורמלית" שלהם ותחומי האחריות שלהם?

  • לינק

    מחברת הפוסט מלמדת בכיתה , שבה מוטמע השימוש בטכנולוגיה, והיא מבוססת על פרויקט ועל חקירה. בכיתה שלה, התלמידים מחברים ביחד את מה שהם לומדים, מעריכים בביקורתיות את המטרה הגדולה יותר של חומר הלימוד ועושים רפלקציה על הלמידה שלהם. התלמידים שלה אינם רוכשים ידע לשם רכישת הידע, אלא הם יוצרים פרויקט בעזרת הידע שרכשו. לבסוף, הטכנולוגיה מוטבעת במבנה הלמידה בכיתה. הטכנולוגיה היא חלק מהאופן שבו הם חוקרים, האופן שבו הם תופסים את המידע, והאופן שבו הם מציגים את הלמידה שלהם ( Shelley Wright).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין