-
לינק
הספר שלפנינו עוסק בסיפור חייהן של שתי בעלות מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך שתחום התמתחותן הוא אנשים עם ליקויי למידה ועם הפרעת קשב וריכוז והן עצמן מתמודדות עם קשיים דומים. הספר מביא את זיכרונותיהן ואת חוויותיהן לאורך מעגלי החיים: ילדות, צבא, לימודים באקדמיה, תעסוקה, זוגיות והורות. לכל אחד מפרקי הספר שני חלקים משלימים: החלק הראשון הוא דיאלוג כן ואמיץ בין הכותבות, המעז להתבונן בעיניים פקוחות בקשיים שמזמנים החיים עם ליקויי הלמידה והפרעת קשב וריכוז, בדרכי ההתמודדות וביכולות הנוצרות בעקבות התמודדות זו; החלק השני עוסק בניתוח תאורטי של הנושאים העיקריים שעלו בדיאלוג, ובהמלצות להתמודדות מעשית ( אורית דהן, אורלי צדוק) .
-
לינק
המאמר עוסק בשאלת הקשר בין מחקר ומעשה ובשאלת החשיבות של בסוס התמקצעות של מורים גם על ממצאי מחקרים חינוכיים. העניין של המורים לאורך זמן בלמידת תלמידים דורש שהמתכשרים ילמדו כבר מראשית הדרך כיצד תוצאות מחקרים עשויים לסייע להם בכך. בהתאמה, התמקדות מורים בממצאי מחקרים עשויה להפכם לצרכנים ביקורתיים של חומרים אלה ולתורמים לשאלות חשובות. קשר מקצועי בין מחקר לבין פרקטיקה דורש שהחוקרים והמורים ידברו באותה שפה, שכן שני אלה הם שני צדדים של אותו מטבע (Van Velzen, J.H ).
-
לינק
ספרם החדש של פרופסור Chris Dede ומומחה התקשוב החינוכי John Richards מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם וזוכה לשבח. הספר נכתב לאור השינויים הדרמטיים בכיתות הלימוד בארה"ב שהופכות להיות מתוקשבות עם מחשב נייד או טאבלט לכל תלמיד. מורים בכיתות המתוקשבות מתמודדים עם מציאות פדגוגית שונה לחלוטין. יש כיום שינוי בדינאמיקה בכיתה כאשר לכל תלמיד בכיתה יש מחשב נייד או טאבלט ותשומת לבם יכולה להתפזר כיום. עורכי הספר מנסים לענות על האתגר העיקרי של מורים בכיתות מתוקשבות כיצד להפוך את הכיתה ליותר אינטראקטיבית ויותר פתוחה . נדרשת כיום גישת הוראה יותר מותאמת ויותר דיפרנציאלית בכיתה מתוקשבת שבה לכל תלמיד יש מחשב אישי ( Chris Dede and John Richards) .
-
סיכום
פרסום ממצאי המחקר (בעל מאפיינים של מחקר כלכלי ) על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו . תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. בראייה כוללת צריך להבין כי המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) ,לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.
-
לינק
מאמר משמעותי עבור מורים המתכוננים ליישם למידת חקר בכיתות הלימוד שלהם. המאמר מונה את השיקולים הפדגוגיים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון שלבי למידת החקר ( כגון גורם הזמן , הזיקה לפרויקטים חינוכיים אחרים של הכיתה , התאמה גילאית ועוד) . יש חשיבות רבה לתכנון מוקדם הכולל סיעור מוחין שיקדים את תהליך למידת החקר בכיתה על מנת למצות את תחומי העניין של התלמידים . לאחר מכן מונה המאמר את השלבים הנכונים ליצירת למידת חקר משמעותית של התלמידים .
-
סיכום
המחויבות לאידיאל הדמוקרטי כעיקרון מארגן של חברה נושאת עימה השתמעויות רדיקליות ומרחיקות לכת, לא רק למוסדות פוליטיים ומשפטיים בסיסיים אלא גם לתפיסות החינוכיות המנחות את התפתחות ילדינו. האידיאל הדמוקרטי הוא אידיאל של חברה פתוחה ודינמית: פתוחה באין בה תוכנית פעולה חברתית תקדימית הנתפסת כדוגמה ומחוסנת מפני הערכה ביקורתית בזירה הציבורית; דינמית, בכך שהמוסדות היסודיים בה אינם מתוכננים לבלום שינויים אלא להסדירם ולתעל אותם באמצעות חשיפתם לבחינה ציבורית מדוקדקת ובאמצעות ביסוסם הבלעדי על בחירותיהם של חבריה.
-
לינק
הוגה הדעות ג' ון דיואי טען כי תפקידו של החינוך הוא " ללמד את הילד לחשוב ולא ללמדו מה לחשוב ". רעיון זה הוא אחד מאבני הדרך בתוכנית ללמידת חקר המתקיימת בתיכון גליל מערבי , בניהולה של מאיה בליאבין , ומשולבת בתחומי דעת שונים בכל שכבות הגיל ( ז'-יב ) . בספרות התמקדו בחקר יצירתו של אמנון שמוש " תמונות מבית הספר העממי " בהקשרים הספרותיים , החברתיים והתרבותיים שלה . בנוסף , התלמידים ערכו ראיונות עם עולים חדשים והשוו את סיפוריהם לסיפורו של אמנון שמוש ( לוי סבג תמיר, רכז חקר).
-
סיכום
המאמר מציג סקירה של ניהול כישרונות נכון לגיוס מורים איכותיים להוראה. השאלות שהנחו את הסקירה היו: 1. מהן האסטרטגיות לניהול הון אנושי הטובות ביותר בתחום החינוך ומחוץ לו? 2. כיצד מתייחסים בתחומים אחרים לגיוס, בחירה, פיתוח ותגמול של עובדים צעירים? המאמר סוקר ספרות מחקרית העוסקת בגישות וממדים שונים בניהול נכון של כוח אדם צעיר, מיומן ואיכותי לטובת הארגונים ותפקודם וטוען שחלק מאלה נכונים גם לתחום החינוך אך בדרך כלל אינם מיושמים בו. נסקרת גם ספרות לא רבה אמנם בתחום העסקים העוסקת בדור הצעיר (Y generation ) והשלכותיו על ניהול כישרונות. גוף ידע זה מתבסס על דווחים מחברות בינלאומיות ומאמרים בכתבי עת עסקיים ( Behrstock, E. (2010).
-
סיכום
התובנה המרכזית של המחקר היא שכדי להכשיר מורים ליכולות מנהיגותיות צריך לשלב התפתחות מקצועית לשיפור ההוראה ובניית כישורי מנהיגות עם קולבורציה במקום העבודה. הגישה נתמכת ע"י מחקרים שונים המראים שהתנסויות למידה אישיות וקבוצתיות תומכות בהתפתחות מנהיגות מורים, אף כי הלמידה האינדיווידואלית היא המשפיעה ביותר. בנוסף, מנהיגות מורה מתפתחת יותר כשיש למורים הזדמנויות לנסות בשטח תפקידי מנהיגות שונים (Jana Hunzicker).
-
סיכום
רפלקציה היא מושג מדובר בספרות העוסקת בחינוך. אולם הבדלי ההמשגות שלו והעדר תיאוריזציה לגבי הדרך שבה הן מתייחסות זו לזו עשויים להפחית את תרומתו בחקר הבנה של התפתחות חינוכית בהשכלה הגבוהה. המאמר מתייחס לשני דגמים של רפלקציה ומנסה לבחון אם אנשי סגל אקדמי מקיימים רפלקציה על הוראתם. המאמר מתאר שני מחקרים כל אחד מבוסס על דגם שונה? ( Kreber, C) .
-
לינק
המחברת סוקרת את הספר Empathy in Education מאת בריג'יט קופר (Bridget Cooper). המחברת טוענת כי קופר מספקת תובנות עמוקות לגבי הצגה וטיפוח של הבנה אמפתית בקרב תלמידים ומורים בבתי ספר יסודיים בבריטניה. המחברת טוענת כי מעל לכול, קופר מצביעה על הפערים בספרות לגבי תפקידה של האמפתיה בחינוך, בייחוד על הצורך לפתח תיאוריה לגבי רגש "במונחים של תהליך ההוראה והלמידה" (עמוד 2). היא מספקת רציונל יסודי לגבי התפקיד והפריסה של אמפתיה על-ידי מורים בבתי ספר ועושה עבודה טובה במיוחד בהארת על ההשלכות הגדולות של אי-טיפוח תחושה המוקדשת לאמפתיה בחינוך בילדות ( Jennifer Van Tiem, 2012).
-
לינק
אסופת מאמרים חדשה בנושאי הערכה רחבת-היקף ( הערכה ארצית) זוכה להתעניינות ושבחים בעולם המחקר החינוכי בחו"ל. הספר בעריכת Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau מכיל כמה פרקים מועילים מאד שנכתבו ע"י החוקרים המובילים בתחומי הערכה בחינוך בארה"ב , קנדה ומדינות אירופה. בחלקו הראשון מציגים המומחים את הבעיות המתודולוגיות של ביצוע הערכות מקיפות במערכות חינוך בעולם (Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau ).
-
סיכום
כדי להבין את המוטיבציות הראשוניות המשפיעות על כניסת מורים למערכת ועל התמדתם בה, בתוך ובין סוגים שונים של דגמים ומסגרות עבודה, יש צורך בכלי מתוקף, מהימן ומקיף שיהיה מעוגן בתיאורית מוטיבציה, ויאפשר למדוד ולהשוות מוטיבציות של פרטים שונים במסגרות שונות, וליצור ולקבל קורלציות ותוצאות של ממדים מוטיבציוניים. כותבות המאמר פיתחו כלי כזה ומתמקדות בו. נדגמו מורים מתכשרים ומתחילים מאוסטרליה, ומארה"ב ומתכשרים בשלבי הכשרה שונים מגרמניה ומנורבגיה. רוב המשתתפים היו בעלי תואר אקדמי שהושג לפני או במהלך ההתכשרות להוראה ( Watt, H.M.G., Richardson, P.W., Klusmann, U., Kunter, M., Beyer, B., Trautwein, U. & Baumer, J.).
-
לינק
הוויכוח של הורים ואנשי חינוך בשאלת "ספר דיגיטלי או מנייר?" מתמקד באינטראקטיביות של המכשירים: האם מדובר בהסחת דעת מהקריאה או בשיפור החוויה? בניסיון להבין האם הורים צריכים לאמץ ספרים דיגיטליים בהתלהבות או לצמצם את זמן צריכת הספרים הדיגיטליים כפי שהם עושים עם זמן צריכת טלוויזיה, נערכים ניסויים מעניינים בארה"ב כמו הניסוי במסגרת פרויקט של המרכז לאוריינות באוניברסיטת אקרון. הפרויקט נועד למציאת הדרך המיטבית לשלב ספרים דיגיטליים בכיתות.
-
סיכום
מה המשמעות להוראה או למה עלינו לשים לב בתכנון השיעור על מנת לעודד למידה על פי הגישה הקוגניטיבית? השאלה "הבנתם" לא מצביעה על דבר. עיבוד פעיל של המידע- התלמידים יתארו במילים שלהם את שלמדו (ללא חשיבות לשפה או ניסוח). התלמידים יחפשו יישומים של הנלמד בעצמם (מה אפשר לעשות עם הידע?). בצורה זו ניתן לפתח תחושת בעלות על המידע (המידע חשוב ויעזור לי במשהו).
-
לינק
-
לינק
-
לינק
בעולם של "עבודה אוזלת" יש צורך לחלק מחדש את העבודה והפנאי. בעולם כזה יש לחינוך לאמנות חשיבות מיוחדת. המחברת בוחנת את עולם התעסוקה העתידי שעתיד להשתנות מהעולם המוכר לנו כיום. בעולם התעסוקה העתידי תשתנה חלוקת הזמן בין עבודה לפנאי והקשר בין מימוש עצמי לעבודה יישחק. בעולם כזה יחיו אנשים רבים המחפשים דרכים שונות לממש את עצמם. לכן יש לטעת בילדים את ההכרה שהם ניחנו בכוחות ראויים למימוש וחינוך לאמנות הוא אחד הכלים החשובים לכך (יולי תמיר, 2012).
-
לינק
דוח שנתי חדש של מכון ון ליר, "בין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל", סוקר את ביטוייה השונים והמגוונים של מדיניות ההפרטה הנהוגה בישראל בכל תחומי העשייה הממשלתית: במערכות הבריאות, המשפט, הביטחון, הרווחה, בחברות הממשלתיות וכמובן במערכת החינוך. "ברוב המקרים שסקרנו בדוח", אומר אמיר פז־פוקס, ממחבריו, "נמנעה המדינה מלהקצות את המשאבים והמומחיות הנדרשים לשם רגולציה נאותה של תהליך ההפרטה". בפרק העוסק במערכת החינוך מתייחסים המחברים לחמישה תהליכי הפרטה המתחוללים בגזרות שונות של המערכת: מורים מחליפים בבתי הספר, עמותות וגופים עסקיים בבתי הספר, מכינות קדם-אקדמיות, שכר דיפרנציאלי למורים ובתי ספר פרטיים בחינוך הממלכתי (אריה דיין, 2012).
-
לינק
בהשראת בית הספר היסודי לאדריכלות בעיר פֵּנזָה שברוסיה, בית הספר "הביל"ויים" בעיר רמת גן נפתח מחדש בשנת 2007 כבית ספר לעיצוב ואדריכלות מגן חובה ועד כיתה ח'. תכנית הלימודים בבית הספר קשורה כולה לתחומי העיצוב והאדריכלות, כולל לימודי הליבה. בנוסף, התלמידים לומדים 12 שעות שבועיות נוספות להתמחותו של בית הספר, הכוללות בין השאר שיעורי פיסול, ציור, רישום אדריכלי, בניית מודלים. הכותב טוען כי החשיבות הגדולה הטמונה בלימודי אדריכלות ועיצוב היא בפיתוח המודעות למרחב החיים היום יומי של כל תלמיד ולערכיו. אולי היה ראוי שלימודי אדריכלות בבתי ספר יסודיים יהיו חלק בלתי נפרד מלימודי הליבה (מיכאל יעקובסון, 2012).
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין