-
לינק
הספר לוגיקה בארץ הפלאות הוא פרי פיתוח של סביבת למידה שעוצבה בתהליך שנשען בשלביו הראשונים על מחקר פעולה. מחברות הספר לוגיקה בארץ הפלאות, ד"ר עטרה שריקי מאורנים – המכללה האקדמית לחינוך ופרופ' נצה מובשוביץ-הדר מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, עוסקות שנים רבות במחקר ופיתוח בתחום החינוך המתמטי, בפיתוח תכניות לימודים, בהכשרת פרחי הוראה ובתמיכה בהתפתחותם המקצועית המתמדת של מורים, במטרה לתרום לקידום, לשיפור ולריענון החינוך המתמטי בישראל.
-
לינק
אסופת המאמרים על שיטות להערכה בכיתה הוא מפעל יעץ חשוב בתחומי החינוך וניסיון שיטתי לגבש הבנייה של הידע המדעי בתחום הערכת ההוראה . אסופת המאמרים מתוכננת לצאת לאור בינואר 2013 והעורך הראשי של מפעל מידע זה הוא פרופסור James H. McMillan . אסופת המאמרים , שהיא יותר מאנציקלופדיה מקצועית בתחומי הערכה בחינוך , כוללת היבטים של תיאוריות בהערכת ההוראה והלמידה , סוגיות מחקריות וכיווני היערכות המציעים תובנה מעמיקה של תחומי ההערכה בחינוך . לצדו של העורך הראשי James H. McMillan עבדו חמישה מומחים להערכה בלמידה שסייעו לגבש את הידע של תחומי ההערכה בלמידה ובהוראה בכיתה. הבניית הידע קשורה הן להערכה מסכמת והן להערכה מעצבת . בחלק האחרון של האסופה יש התייחסות שיטתית גם לתחומי הדעת כגון הוראת המדעים, הוראת מתמטיקה , הוראת קריאה , והוראת מדעי החברה .
-
תקציר
הגישה שאפשר לשפר בית ספר באמצעות לחץ של מבחנים סטנדרטיים חיצוניים התגבשה בארצות הברית בשנות השבעים של המאה העשרים. הרעיון של אחריותיות (accountability) שימש את מערכת החינוך האמריקאית במרבית הרפורמות שלה, ובתחילת המאה העשרים ואחת אימצה אותו מערכת החינוך הישראלית בהתלהבות בהתאם להמלצות ועדת דוברת. אבל אנחנו, בניגוד לאמריקאים, לא ליווינו את יישום רעיון האחריותיות במחקר מתאים שיבדוק את יעילותו ( דוד נבו) .
-
סיכום
בשנת תשס"ג הוחלט במשרד החינוך לאגם את כל המשאבים המיועדים להשתלמויות ולהקים את מרכזי פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה), שהם מרכזים אזוריים לתכלול (אינטגרציה) ולהפעלה של מערך התכניות לפיתוח מקצועי באזורם (חוזר מנכ"ל, 2003). כיום פועלים ברחבי הארץ 56 מרכזי פסג"ה, הכפופים למדיניות משרד החינוך והאחראים להטמעה וליישום של תהליכי הפיתוח המקצועי במחוזות משרד החינוך. כמו כן, כחלק ממדיניות המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה ניתן מקום מרכזי למכללות האקדמיות לחינוך ולבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות להיות גופים מפעילים של תכניות ייחודיות לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה ( אורית אבידב-אונגר, מוטי רוזנר, אילנה רוזנברג).
-
לינק
טענת הכותבים היא שהתנסות מקצועית במסגרת ההכשרה מהווה בעיה סבוכה ונפתלת במונחים של מטרות, מבנה ודרכי הפעלה, והיא חוזרת ונחקרת ונדונה שוב ושוב. הכותבים משתמשים בעדשות הקונצפטואליות wicked" problem " בחקר שאלת המורכבות של ההתנסות המעשית המקצועית בהכשרת מורים(ITE) העומדת באופן מתמיד בדיון ובמחלוקת וכיצד יכולות עדשות אלה לקדם תשובות ( Southgate, E., Reynolds, R., & Howley, P ) .
-
לינק
-
סיכום
המאמר מציג מחקר על אמונות מתכשרים להוראה בהקשר של תפיסת ההוראה כעיסוק בעל היבטים מוסריים (MWT = the moral work of teaching). הממצא המרכזי: לדעת מתכשרים להוראה דיגום (modeling) הוא הדרך המרכזית שבאמצעותה ניתן להקנות ללומדים ערכים מוסריים. המדגימים יכולים להיות מורים, הורים, בני אותו גיל ואחרים. השתמעות מרכזית: על תוכניות ההכשרה לשלב לימודים של הוראה כעיסוק בעל היבטים מוסריים ולהכשיר מורים לכך מתוך הבנה שדיגום היא רק אחת הדרכים לעשות זאת (Sanger, M.N., & Osguthorpe, R.D).
-
לינק
האמונה המרכזית בהקשר שלח חינוך אתי שנמצאה במחקר היא מקומו המרכזי של הדיגום בתהליך זה. הוראה מובחנת ממקצועות אחרים בחלקו מחמת האופי האתי שלה((Warnick & Silverman, 2011. הפער, המתועד במחקרים במדינות רבות, בין העובדה שהוראה היא כזו מצד אחד לבין העדר מובחן של תשומת לב מפורשת לענייני אתיקה בתוכניות ההכרה מצד שני הוא העומד בבסיס מחקר זה. היבט נוסף המופנה למורי-המורים הוא החשיבות של ההכשרה "בצמוד לצרכים הלימודיים של המתכשרים" ולמקומן של האמונות שלהם על חינוך מוסרי כחלק מההבנה של צרכים אלה, תוך מעבר מתפיסת דיגום כפשוטו(חיקוי) לדיגום קוגניטיבי. למשל: קיום תצפיות בדיגום משמעותי של שיעור בכיתות וניתוחו ע"י פירוק היבטי הדיגום; צפייה בפעולות של מורה ועדויות לכך שתלמידים מתייחסים אליהן ומתן הסברים להתייחסויות אלה(קשר צופה-נצפה).( Sanger, M.N. & Osguthorpe, R.D ) .
-
מאמר מלא
נראה שקיימת הסכמה רחבה בעולם על כך שהמורים במאה העשרים ואחת חווים אתגרים ובעיות המצריכים שינוי ושיפור בהכשרתם. במאמר בהיר וממוקד, מציג אנדריאס שלייכר, יועץ מיוחד למדיניות חינוכית ומנהל המחלקה להערכת תלמידים ב-OECD, את עמדתו בעניין. שלייכר אומר, ובצדק רב, שהאתגרים הרבים והדרישות הרבות ממורים כיום, הם רבים מאד ואין זה משנה עד כמה טובה הכשרת המורים בטרם כניסתם לעבודתם – אי אפשר לצפות שהיא תכין אותם לכל האתגרים שיעמדו בפניהם במהלך הקריירה שלהם ( יורם אורעד )
-
לינק
המחבר הוא פרופסור לפסיכולוגיה במכללת בוסטון בארה"ב, הטוען כי הגיע הזמן לחשוב לעומק על מטרת החינוך. המחבר טוען כי בארה"ב ובמדינות מודרניות רבות אובססיביים לגבי מדידת החינוך של הילדים. שיטת הערכה זו גורמת לבית הספר להיראות כבית חרושת, שבו מודדים את החינוך על ידי בחינה של כל תלמיד, בכל תחנה לאורך המסוע, כדי לראות אם היא או הוא רכשו את המיומנויות ואת "העובדות" הספציפיות שאותן למדו והאם התלמיד/ה מוכן/ה לעבור לתחנה הבאה. המחבר טוען כי בסופו של דבר, המטרה של חינוך היא מציאת משמעות לחיים, וכל אדם צריך לעשות זאת למען עצמו (Dr. Peter Gray, 2013).
-
לינקחקר מקרה של תגובות מתמחים בהוראה לגבי ההשפעה של הנעה ומעורבות בלמידה באמצעות מודל של למידה בינתחומית
מאמר זה בוחן האם מודלים של למידה בינתחומית אפקטיביים יותר בשיתוף הלומדים באמצעות יצירת תנאים שמעניינים, מניעים, מערבים ומעוררים השראה בקרב התלמידים באמצעות מגוון של פדגוגיות אפקטיביות. מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שתי קבוצות הכוללות 292 מתמחים בהוראה לבית הספר היסודי במהלך שנתיים שהשתתפו במודל של למידה בינתחומית (Birchinall, Liz, 2013).
-
לינק
16 מורים רואיינו בשלבי קריירה שונים כדי לבחון את עמדותיהם ונכונותם לעסוק בהתפתחות מקצועית. מן הממצאים עולה שכוונה, ערך ונושא מבחינים בין מורים בשלבי קריירה שונים. עם זאת, מורים בכל שלב טענו שלכול מה שנלמד בהתפתחות המקצועית יש להוסיף מרכיב יישומי ושהתוכן צריך להיות רלוונטי לעבודתם. עמדות המורים הושפע גם מאילוצי זמן וכסף ומעניין האחריותיות ( Masuda, A.M., Ebersole, M.M., & Barrett, D ) .
-
לינק
-
לינק
משרד החינוך משלב תחומים שונים בלימודי הספרות כחלק מ"עידן שבירת הכלא הדיסיפלינאלי" . השינוי המתואר בכתב בעיתון "הארץ" מהווה חלק ממגמה חדשה במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, שבלון הניסוי הראשון שלה הופרח באחרונה לאוויר במקצוע הספרות. עידן "שבירת הכלא הדיסיפלינאלי", מכנה זאת מפקח ומרכז מקצוע הספרות במשרד, הד"ר שלמה הרציג. לדבריו, המורים יבחרו מהחוברת את התכנים שהם ירצו ללמד, אבל "אנחנו צועדים בכיוון מסוים שבהדרגה נבסס אותו, מרחיבים מגמות מעניינות יותר בהוראה", הוא מסביר ל"הארץ" ( טלילה נשר ) .
-
לינק
-
לינק
בין הכיוונים העיקריים בהם מתפתח תחום התקשוב החינוכי יש לציין את עליית המדרגה של למידה מבוססת וידאו , התפתחות הנעשית משמעותיות יותר ויותר . כך לדוגמא , בארה"ב , מיזם בשם Knowmia העלה יותר מ8000 סרטי וידאו לימודיים לאינטרנט , בעיקר לתלמידי בתי ספר תיכוניים. סרטי הוידאו הם בתחומי הדעת של אלגברה וביולוגיה. המיזם מאפשר גם למורים טובים ומנוסים ליצור ולהקליט שיעורים בוידאו ולהעלות אותם באתר האינטרנט שלהם . הם מציעים למורים הדרכה במסגרת סדנאות שהם מעבירים בארה"ב. גם בישראל , זוכה מיזם הלמידה במתמטיקה "אני 10 " אמצעות סרטוני וידאו להצלחה רבה ( סלנט עמי) .
-
לינק
המטלה הלימודית פותחה בביה"ס נווה חנה באמצעות גוגל דוקס תוך שילוב העבודה בכונן גוגל. לאחרונה הותאמה המטלה של למידת חקר בבי"ס לכלים שיתופיים מסוג גוגל דוקס. ההתאמה בוצעה בכיתה ט' שם מבצעות התלמידות מטלה לימודית בעבודת צוות באמצעות המנגנונים של גוגל דוקס בזיקה למתודולוגיה של הערכת אתרים הנלמדת בביה"ס נווה חנה מזה 6 שנים ( ראובן ורבר) .
-
לינק
טכניקה מעניינת לשאילת שאלות בתחום מדעי הרוח ברשומה של דייב סקום על חקר בהוראה. ברבע הטקסטואלי והסגור מופיעות שאלות של הבנת הנקרא, שאלות שהתשובות אליהן נמצאות בחומר. ברבע הטקסטואלי והפתוח מופיעות שאלות המזמנות חשיבה היפותטית והעלאת השערות. אלו הן שאלות שאפשר להשתמש בדמיון כדי לענות עליהן. ברבע האינטלקטואלי והסגור יופיעו שאלות המבקשות ידע עובדתי. אלו הן שאלות שאפשר לשאול מומחה לגביהן, או שהתשובה עליהן נמצאת בספרים, אתרי אינטרנט ועוד. וברבע האינטלקטואלי והפתוח יופיעו שאלות המזמנות חקר. שאלות שיש לדון עליהן. שאלות שעשויה להיות להן יותר מתשובה אחת ( גילמור קשת) .
-
לינק
המחבר, Larry Ferlazzo, מפרסם מדי שנה בבלוג שלו מהו, לדעתו, המחקר הטוב ביותר של באותה שנה. הוא מתאר מחקר, שבו עקבו החוקרים אחר 3,500 תלמידים גרמניים במשך חמש שנים כדי לזהות אילו גורמים של למידה/הוראה/IQ עשויים לתרום להישגים לימודיים מידיים במתמטיקה והאם גורמים אלה שונים מהגורמים שעשויים להוביל לשיפור בלימודים לאורך זמן (Larry Ferlazzo, 2012).
-
לינק
רותי בן-ישי, אחת המורות הטובות בישראל היודעת להפיק את המיטב מסביבות למידה מתוקשבות, כתבה לאחרונה פוסט על כתיבת מטלות בילקוט הדיגיטאלי ובו תובנות פדגוגיות חשובות בהקשר של יישום למידה מתוקשבת מחוץ לכיתה (תלמידי כיתה ט' ), במתכונת של הערכה פתוחה יותר המחייבת התמודדות של התלמידים עם שאלות מורכבות יותר . כותבת רותי בן –ישי: "חשוב להשתמש ב"חוזקות" של המחשב, כאשר נותנים "מטלת הערכה" לתלמידים, אותה יבצעו בבית. (שהרי טכנית, לא ניתן לעשות זאת בבי"ס") .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין