-
לינק
לאיכות המורים יש חשיבות עליונה משום שהמורים קובעים במידה רבה את איכות בית הספר (Marzano, 2003). עם זאת, אין ידע רב בשאלה כיצד תלמידים צעירים, בחינוך יסודי, מגדירים מהי הוראה טובה. ההנחה העומדת בבסיס המחקר הנוכחי היא שהמוטיבציה של התלמידים עשויה לעלות כאשר תהיה התאמה בין התנהלות המורים ובין העדפותיהם של התלמידים לגבי ההתנהגות והמאפיינים של מורים (Allen & Fraser, 2007). תוצאות המחקר עשויות להיות רלוונטיות מבחינה מעשית, ולסייע לבתי הספר להגדיל את המוטיבציה של התלמידים וכן להכיר את צורכי התלמידים ולתת להם מענה.
-
לינק
-
לינק
מאמרון מעניין של פרופסור חנן יניב לגבי כיווני ההתפתחות הרצויים של פדגוגיה בעולם דינאמי של שינוי ותקשוב. " מה שעורר את הגל העכשווי של למידה מבוססת פרויקטים היא ההכרה שאפשר לשפר מאד את הלמידה הזאת אם משתמשים בטכנולוגיות. איך לשפר? "קודם כל – שיתופיות. טכנולוגיות ענן למיניהן, המאפשרות לצוות לומדים לתכנן, ללקט מידע, לארגן מידע, לעבד מידע ולהפיק מידע במשותף עושות את המושגים 'שיתופיות' ו'למידה שיתופית' למושגים נגישים יותר, בני השגה יותר, פחות 'סיסמאיותיים' ( חנן יניב) .
-
לינק
מגע הוא תהליך אינטראקטיבי דו-צדדי שבו כל הממדים – חשיבה, רגשות והנעה כמו גם עשיה(התנהגות) – חשובים וניתן לדמות אותם למגעים פנימיים וחיצוניים בצורה של הספרה 8 , כלומר, שתי טבעות הנפגשות בנקודה מרכזית ((A lemniscate. לפי כל אלה מגע (contact) בין מורה לבין תלמידים הוא שילוב של מגע פנימי וחיצוני בכאן ובעכשיו, אשר מזווית המורה משמעותו מודעות עמוקה ונוכחות ביחס לחשיבה, לרגשות, להנעה ולהתנהגות שלו ושל תלמידיו ופעולה הגורמת לתלמידים לחוש בכך שהמורה מודע להם, וכך מצד התלמידים אל המורה. השתמעויות – ההבחנה בין מגע לבין קשר, נוכחות ומעורבות בסיסית ועשויה לפקוח עיניים למה שמתרחש בכאן ובעכשיו בכיתה. איכות המפגש הרגעי בין מורים לבין תלמידים עשוי להיות ציר מרכזי להשפעות התנהגותיות על תלמידים. ייתכן גם שניתן ללמוד כיצד לשפר את איכות הרגעים הללו בהכשרת מורים ליצירת מגע( Korthagen, F., Attema-Noordewier, S., & Zwart, R.C).
-
לינק
דר' ורד רפאלי מציגה את מושג חוויית ה'זרימה' של הלומד שבו מגיעים לשיאם עניין, ריכוז והנאה. חוויית הזרימה מתרחשת במצב שבו כישורי האדם תואמים את אפשרויות הפעולה. ומתקיים איזון בין הדרישות הנתפסות של הפעילות (האתגר) לבין היכולת או המיומנות הנתפסת על ידי הלומד.נשאלת השאלה באיזו מידה חוויות של זרימה מתרחשות בבית הספר? מחקרים שנערכו בארה"ב ובאנגליה מצאו שחוויות אלה נדירות למדי בקרב תלמידים בבתי ספר (Csikszentmihalyi & Larson, 1984; Lumby, 2011). גישת הלמידה הנפוצה בבית ספר היא ברובה פאסיבית, אינדיווידואלית, וכרוכה בפעילות המכוונת על ידי המורה, בעיקר, תוך כדי הוראה פרונטלית ( ורד רפאלי)
-
תקציר
בני נוער רבים הנתונים במצוקה רגשית מעדיפים לפנות לקבלת סיוע נפשי דווקא באינטרנט, הודות לאנונימיות שהיא מציעה, לעובדה שברשת נשברים מחסומים של זמן ומרחק ולכך שהכתיבה, ולא הדיבור, משמשות ערוץ התקשורת בה – כך עולה ממחקר שערך פרופ' יצחק גילת, ראש תחום אינטרנט בער"ן ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי לחינוך, יחד עם ד"ר שרה רוזנאו, יועצת חינוכית ומרצה במכללת בית ברל ( רווית שרף).
-
לינק
'מרגע שיש לנו מיומנויות בסיסיות אנחנו מתחילים את שלב הלמידה האמיתי, זה השלב בו אנחנו לומדים מאחרים, מאלה שנוטעים בנו השראה.השראה היא כלי לימוד משמעותי בעיצוב האישיות שלנו, השראה המובילה להשפעה. ההשראה באה מהורה מרתק, מחבר מעניין, ממורה מדהים, מסופר או בימאי, ממוזיקאי או איש עם ניסיון חיים עשיר ומעניין. אנחנו מקבצים השראות כל ימי חיינו ולעיתים אנחנו מעתיקים את התנהגות האדם שיצר לנו השראה ( עופר ברייר) .
-
לינק
בעבודתה בחרה יעל שפיגלמן לדון בנושא הגישה המסורתית בלימוד המקרא; נושא זה קרוב ללבה, וכפי שתיארה במבוא, העסיק אותה רבות במיוחד בשנים האחרונות. במשך תקופה ארוכה היא תהתה האם ישנה דרך לעדכן ולרענן את הלימוד השמרני ואת היחס המקובע כלפי הפרשנות המסורתית בחינוך הדתי, ומנגד- האם יש מקום לשילוב מקורות מסורתיים ולעיון בתפיסות העבר בחינוך הממלכתי (יעל שפיגלמן, רביבים מחזור יב)
-
לינק
מאמר זה, המכוון על ידי קהילת מעשה לשיתוף ידע כהתפתחות מקצועית, חולק ארבעה חקר מקרים שמציגים את המידה שבה ניתן למפות את הלמידה בתכנית להכשרת מורים לחינוך גופני. למעשה, קהילת מעשה לשיתוף ידע נתמכת במהלך הזמן, מערבת מטרות משותפות של החברים בה, מערבת שיח תכוף, פעיל וחברתי ומאופיינת על ידי בעיות שנפתרות על ידי חברי הקהילה (MacPhail, Ann, Patton, Kevin, Parker, Melissa and Tannehill, Deborah, 2014).
-
לינק
חינוך ביתי באמריקה" נותן תובנות לתנועה שהיא אולי המרתקת והחריגה ביותר של מחצית המאה האחרונה בהיסטוריה החינוכית של ארה"ב. הפרק הראשון של ג'וזף מרפי (Joseph Murphy) מיידע ומושך גם את המתחיל וגם את הוותיק ביחס למידע מבוסס מחקר אודות תנועת החינוך הביתי המודרנית. הוא נותן באופן נאות הגדרות של חינוך ביתי, מספק נתונים סטטיסטיים אודות גידול אוכלוסיית החינוך הביתי ומעיר הערות מקדימות על המצב הכללי של הידע אודות חינוך ביתי ( Joseph F. Murphy ).
-
לינק
מאמרון מאיר עיניים ועתיר תובנות של ג'יי הורויץ. "אחרי הכישלון החרוץ של חלוקת מכשירי iPad לכלל התלמידים במחוז של לוס אנג'לס, לא צריך להיות ידען גדול בענייני חינוך כדי להבין שמחוזות אחרים ייזהרו מאד לפני שהם יאמצו תכנית דומה. , הכישלון שבחלוקת מכשירי ה-iPad בלוס אנג'לס מתגמד לעומת הכשלון החינוכי שבא לביטוי בהמשך האחיזה בתפיסה כזאת.
-
סיכום
-
לינק
המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).
-
לינק
הספר מציע חקירה פילוסופית של המשבר שבו מצויה הכשרת המורים בעולם גלובלי, ניאו-ליברלי, קפיטליסטי, עולם שההפרטה ותרבות הצריכה שולטות בו. הוא עוסק בהאשמות הרווחות נגד הכשרת המורים ומראה שברקע שלהן מצויות מחלוקות עקרוניות באשר לדמות המורה הרצוי, למטרותיו, לתפקידיו ולמעמדו ביחס לתלמידיו. רבות מההאשמות הללו מבוססות על תפיסות מיושנות הנוגעות לזהותו המקצועית של המורה ה"טוב".הספר מפתח מטא-תאוריה של הכשרת מורים שמתארת שלוש תפיסות בסיסיות של הכשרה ( שלמה בק) .
-
לינק
מאמר זה מעריך האם פערי מגדר בעמדות הולכים אחרי דפוסים מפתיעים באופן דומה. ניתוח רב-משתנים של הזיקה של בוגרי כיתה ח' למתמטיקה ושאיפות לעבודות הקשורות למתמטיקה שכלל 53 מדינות מראה שפער המגדר שקשור לעמדה הוא למעשה גדול יותר בחברות "פוסט-מטריאליסטיות" עשירות. יתר על כן, הן בנות והן בנים רואים מתמטיקה באופן שלילי יותר בחברות אלה(Maria Charles, Bridget Harr, Erin Cech & Alexandra Hendley, 2014).
-
סיכום
כותבי המאמר בחנו במחקרם את הקשר בין חוויות במהלך החיים התפתחות הנתיבה המקצועית של מורים, באמצעות ניתוח סיפורי חיים של מתכשרים להוראה, כולל התנסויות וציפיות מרכזיות מהתקופה שלפני הכניסה לחיים מקצועיים. הבנה זו מאפשרת, לדעתם, לבחון החלטות של בחירה בהוראה, רעיונות על הוראה ולמידה והחלטות בדבר נתיבי קריירה עתידית. שאלות המחקר היו: (1)אילו התנסויות חיים משפיעות על כיוון מקצועי?; (2) באילו דרכים מעצבות התנסויות חיים דעות על מקצוע ההוראה ועל הוראה ולמידה?; (3) כיצד חוזים מתכשרים להוראה את הנתיבה המקצועית שלהם לאורך החיים?
-
לינק
הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).
-
לינק
מתברר כי קורסים מקוונים רחבי היקף מסוג MOOC היו קיימים והיו פעילים עוד לפני הקורסים המקוונים האקדמאיים מסוג MOOC ( שאותם הניפה לראשונה בעולם האקדמי פרופסור דפנה קולר הישראלית) . זכות הראשונים לפיתוח קורסים מקוונים מסוג MOOC שמורה לחברה בינלאומית אשר בסיסה באירלנד בשם ALISON , הפועלת כבר מעל 7 שנים בשוק הבינלאומי ומכוונת בעיקר לקורסים מקוונים בתחומי ההכשרה המקצועית . במגזין פורבס האחרון מתפרסם ראיון מעניין עם Mike Feerick , מנכ"ל החברה , על הלקחים והניסיון שהם צברו מהפעלת קורסים מקוונים רחבי היקף ( MOOC ) לתחומי ההכשרה המקצועית וההנדסאות. הקורסים של ALISON מוצעים בכל העולם , במיוחד במדינות המזרח התיכון .
-
לינק
מאמר זה מתאר מחקר של "פרויקט הפיכת הלמידה לניידת" (Making Learning Mobile Project) המתעד כיצד ארבעה מורים לכיתה ה ותלמידיהם השתמשו בטאבלטים שניתנו להם הן בכיתה והן בבית ברגע שהסתיים יום הלימודים. המחקר מצא כי אף על פי ש-56% בלבד מהתלמידים אמרו שהם חזו את השימוש בטאבלט עבור מחקר באינטרנט לפני המחקר , נמצא כי 93% מהתלמידים השתמשו בטאבלט לצורכי מחקר באינטרנט. בנוסף, בעוד ששה אחוזים בלבד מהתלמידים חשבו שהם עשויים להשתמש בטאבלט כדי ליצור סרטי וידאו, נמצא כי 39% מהתלמידים השלימו פרויקטים של סרטי וידאו. שימושים נפוצים אחרים בטאבלט כללו עבודה על פרויקט, משחקים לימודיים, שיעורי בית, בדיקת ציונים, יצירת קשר עם מורים ותלמידי הכיתה, קבלת תזכורות, וארגון שיעורי הבית (Katrina Schwartz , 2013).
-
לינק
דמויות מורים מופיעות בכל הז'אנרים בתרבות, כגון בספרות, בדרמה ובקומיקס, בציור, בווידאו קליפים, בעיתונות ועוד. כמה מהדימויים שנוצרו סביבן נחרטו עמוק בזיכרון והביאו לעיון מחקרי במרכיביהן. ספר זה עוסק בחקר ייצוגים של מורים בתקשורת הישראלית ובתמורות שעברה דמותם לאורך השנים. המחקר התמקד בשלושה שדות של התרבות הפופולרית שנוצרה בישראל: הקולנוע, הקומדיות הטלוויזיוניות וחדשות העיתונות. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים שינויים חדים – מייצוג שכיח של מורה כמנהיג רוחני נאצל, דרך מורה בורה ונלעגת ועד לדמות מורכבת ומעוררת אהדה שהיא בבואת המעמד הבינוני בישראל ( ארנת טורין) .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין