לאיכות המורים יש חשיבות עליונה משום שהמורים קובעים במידה רבה את איכות בית הספר (Marzano, 2003). עם זאת, אין ידע רב בשאלה כיצד תלמידים צעירים, בחינוך יסודי, מגדירים מהי הוראה טובה. ההנחה העומדת בבסיס המחקר הנוכחי היא שהמוטיבציה של התלמידים עשויה לעלות כאשר תהיה התאמה בין התנהלות המורים ובין העדפותיהם של התלמידים לגבי ההתנהגות והמאפיינים של מורים (Allen & Fraser, 2007). תוצאות המחקר עשויות להיות רלוונטיות מבחינה מעשית, ולסייע לבתי הספר להגדיל את המוטיבציה של התלמידים וכן להכיר את צורכי התלמידים ולתת להם מענה.

נכון, קיימות שיטות למידה עדכניות וחדשניות, למשל הלמידה ההיברידית שפרופ' אורן קפלן מתאר , וטכנולוגיות הלמידה שהולכות ומשתכללות (להרצאה בנושא טכנולוגיות למידה) ועדיין, אני לא ממהרת להספיד את הלמידה הפרונטאלית… יחד עם זאת, אני חושבת שכמה "ויטמינים" יכולים לשפר את איכותה ( עומרית אבנשטיין) .

מגע הוא תהליך אינטראקטיבי דו-צדדי שבו כל הממדים – חשיבה, רגשות והנעה כמו גם עשיה(התנהגות) – חשובים וניתן לדמות אותם למגעים פנימיים וחיצוניים בצורה של הספרה 8 , כלומר, שתי טבעות הנפגשות בנקודה מרכזית ((A lemniscate. לפי כל אלה מגע (contact) בין מורה לבין תלמידים הוא שילוב של מגע פנימי וחיצוני בכאן ובעכשיו, אשר מזווית המורה משמעותו מודעות עמוקה ונוכחות ביחס לחשיבה, לרגשות, להנעה ולהתנהגות שלו ושל תלמידיו ופעולה הגורמת לתלמידים לחוש בכך שהמורה מודע להם, וכך מצד התלמידים אל המורה. השתמעויות – ההבחנה בין מגע לבין קשר, נוכחות ומעורבות בסיסית ועשויה לפקוח עיניים למה שמתרחש בכאן ובעכשיו בכיתה. איכות המפגש הרגעי בין מורים לבין תלמידים עשוי להיות ציר מרכזי להשפעות התנהגותיות על תלמידים. ייתכן גם שניתן ללמוד כיצד לשפר את איכות הרגעים הללו בהכשרת מורים ליצירת מגע( Korthagen, F., Attema-Noordewier, S., & Zwart, R.C).

דר' ורד רפאלי מציגה את מושג חוויית ה'זרימה' של הלומד שבו מגיעים לשיאם עניין, ריכוז והנאה. חוויית הזרימה מתרחשת במצב שבו כישורי האדם תואמים את אפשרויות הפעולה. ומתקיים איזון בין הדרישות הנתפסות של הפעילות (האתגר) לבין היכולת או המיומנות הנתפסת על ידי הלומד.נשאלת השאלה באיזו מידה חוויות של זרימה מתרחשות בבית הספר? מחקרים שנערכו בארה"ב ובאנגליה מצאו שחוויות אלה נדירות למדי בקרב תלמידים בבתי ספר (Csikszentmihalyi & Larson, 1984; Lumby, 2011). גישת הלמידה הנפוצה בבית ספר היא ברובה פאסיבית, אינדיווידואלית, וכרוכה בפעילות המכוונת על ידי המורה, בעיקר, תוך כדי הוראה פרונטלית ( ורד רפאלי)

'מרגע שיש לנו מיומנויות בסיסיות אנחנו מתחילים את שלב הלמידה האמיתי, זה השלב בו אנחנו לומדים מאחרים, מאלה שנוטעים בנו השראה.השראה היא כלי לימוד משמעותי בעיצוב האישיות שלנו, השראה המובילה להשפעה. ההשראה באה מהורה מרתק, מחבר מעניין, ממורה מדהים, מסופר או בימאי, ממוזיקאי או איש עם ניסיון חיים עשיר ומעניין. אנחנו מקבצים השראות כל ימי חיינו ולעיתים אנחנו מעתיקים את התנהגות האדם שיצר לנו השראה ( עופר ברייר) .

המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).