האם כל למידה יכולה להיות חווייתית? ואם לא, מתי הלמידה עשויה להפוך למשמעותית וחווייתית, והאם ניתן להשפיע על כך שהיא לא תהפוך רק למצוות אנשים מלומדה? האם המחנך או אדם אחר יכול לסייע ללומד להפוך את הלמידה למעניינת ולמשמעותית? אלה מקצת השאלות שהטרידו את המחנכים ואת חוקרי החינוך מאז ומתמיד, והוגי דעות רבים נתנו להם תשובות מגוונות. אין ספק שאחת המטרות של כל מחנך היא שתלמידיו יחוו חוויות חיוביות וייהנו בלימודיהם. אולם לצערנו יש תלמידים רבים שאינם חשים בחוויית הלמידה ולומדים רק מתוך תחושת חובה, וזאת אף על פי שמסתבר שלמורה מוכשר יכולה להיות השפעה מכרעת על תחושות אלה. לא נוכל במאמר קצר זה להצביע על כל הדרכים שעדיין פתוחות בפני המורה כדי להפוך את הלמידה לחווייתית יותר, אך נצביע על כמה מהן (גד אלכסנדר).

מסוגלות עצמית (Bandura, 1997) של מתכשרים ומורים בפועל נחקרת רבות מתוך הבנה שהיא מהווה גורם משפיע על מחויבותם להוראה, על נשירה, על הישגי תלמידים ועל נכונות לאמץ ולבצע רפורמות חינוכיות (Chestnut & Cullen, 2014). לאמונות במסוגלות עצמית יש תפקיד מרכזי בתיאוריות חברתיות-קוגניטיביות (Lent et al., 1994, Bandura, 1986, 1997), והן תורמות להסברים של התפתחות קריירה אישית, בחירות תעסוקתיות וחינוכיות והצלחה אקדמית ומקצועית. טענת החוקרים היא שמתוך סקירה של 33 מאמרים ניתן לומר שיש קשר בין אמונות של מתכשרים ומורים על מסוגלות עצמית לבין מחויבות למקצוע. מסוגלות עצמית עשויה להיות מנבא להתמדה בהוראה ולהפחתת נשירה. ממצא זה עשוי לשמש לבניה של תוכניות ההכשרה והתפתחות מקצועית (Chestnut, S.R., & Burly, H).

יורם אורעד מייחד פוסט נוסף לנושא החינוך הפיני ועומד על ההשוואה לחינוך בארץ: "ההישגים הבינוניים (וגם למטה מכך) של מדינת ישראל במבחנים הבינלאומיים, שפינלנד מייצגת את ההצטיינות בהם, רחוקים מאד לדעתי מלשקף את המצב האמיתי בחינוך בישראל ובתוצאותיו של חינוך זה. עובדה היא שאנחנו למדנים, יצירתיים ומלאי כושר המצאה למרות שאנחנו רחוקים מלהצטיין במבחנים האלה. הדבר משתקף במגוון רחב מאד של היבטים ותחומים. קשה לנו לראות זאת משום שקיימת אצלנו נטייה לבקר את עצמנו רבות, נטייה שהיא חיובית ביותר והייתי אומר חיונית לפריחתה ולהתקדמותה של חברה אנושית. הלמדנות, היצירתיות וכושר ההמצאה משתקפים, בין היתר, בעצם היותנו בחזית הטכנולוגיה העילית בעולם, בזכיותינו הרבות בפרסי נובל וגם בפיתוחים בטחוניים רבים" (יורם אורעד).

סקירה זו מציגה מדגם מספרות המחקר העוסקת בנושאים המרכזיים של הוראה טובה והמורה המצטיין. מכיוון שנושאים אלו משפיעים באופן משמעותי, ולפעמים מכריע, על הלמידה של מיליוני סטודנטים ברחבי העולם, אין פלא שבעשרות השנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים וקיימת כמות עצומה של פרסומים בנושאים אלו. בגלל כמות הידע הענקית, לא תוכל המחברת להביא בסקירה מוגבלת זו תמצית של כלל הנושאים והפרסומים. היא בחרה אם כן להציג כאן סיכום של הנושאים המרכזיים שנחקרו, ולכלול בו ממצאים של החוקרים הידועים והמבוססים בתחומים הרלוונטיים. כמו כן, מכיוון שהנושאים הללו שייכים לאחד מתחומי המחקר המרכזיים שלה, היא מצטטת כאן מבחר של מאמרים שערכה בתחום הזה (נירה חטיבה).

סקר מקוון שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים בדק את תפישות הסטודנטים בנושא הוראה איכותית באקדמיה ומאפייני המורה המצטיין. הסקר נערך בסתיו 2014 והשיבו עליו 2,650 סטודנטים ממרבית המוסדות האקדמיים בארץ. למרות המדגם המזדמן, תשובות הסטודנטים עולות בקנה אחד עם ממצאים מתוקפים של המחקר העולמי בנוגע למאפייני ההוראה הטובה. לממצאי הסקר יש חשיבות רבה ליישום עבור המרצים במוסדות ההשכלה הגבוהה (גרא וינר, גל פילק, דימיטרי קורטיוקוב).

אנו מוצפים במסרים אין קץ שלמדנו לקבל כמובנים מעליהם ומפסיקים לשאול מה אמיתי, מה באמת מסתתר מאחורי המסרים האלה. חונכנו להפסיק לשאול. בכדי לעורר מחדש את הזכות לשאול ולתת לשואלים כלים להערכת התשובות, חשוב לפתח אצל ילדים (ומבוגרים) מיומנויות של חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית איננה חשיבה של הטלת ספק או חשד למרמה. חשיבה ביקורתית, לטענת מאמר זה, היא היכולת לבחור את המתאים לי ביותר (או הכי פחות גרוע) מבין אלטרנטיבות אפשריות (חנן יניב).